מ.י.ד.ר פסגות ייזום בניה ופיתוח בע"מ נ. עמותת חצרות קדם | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מ.י.ד.ר פסגות ייזום בניה ופיתוח בע"מ נ. עמותת חצרות קדם

רע"א 1148/20
תאריך: 16/03/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  1148/20

 

לפני:  

כבוד השופט ד' מינץ

 

המבקשת:

מ.י.ד.ר פסגות ייזום בניה ופיתוח בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עמותת חצרות קדם

 

2. אינג' אחי רורמן

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ב' טולקובסקי) מיום 09.01.2020 בתיק הפב 60829-09-19

 

בשם המבקשת:

עו"ד יניב גורן; עו"ד יצחק בכר

 

החלטה

 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ב' טולקובסקי) בהפ"ב 60829-09-19 מיום 9.1.2020, בו נדחתה בקשת ביטול פסק בוררות שניתן על ידי הבורר אינג' אחי רורמן (להלן: הבורר).

 

1.            המבקשת, חברה קבלנית, התקשרה עם משיבה 1, עמותה המרכזת קבוצת רכישה (להלן: המשיבה), בהסכם לביצוע פרויקט בניה בעיר מודיעין (להלן: הפרויקט). נוכח חילוקי דעות שהתגלעו בין הצדדים במהלך ביצוע הפרויקט, הגיעו הצדדים ביום 1.6.2016 להסכם שלפיו המבקשת תפסיק את עבודות הבניה, המשך העבודות יבוצע על ידי גורם אחר לבחירת המשיבה והמחלוקות בין הצדדים תוכרענה בבוררות. בהסכם זה נקבע כי הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי או בדיני הראיות וסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט, אך יידרש לנמק את פסק הבוררות. ביום 15.8.2016 חתמו הצדדים על הסכם בוררות נוסף לפני הבורר, וגם בו נקבעו אותם התנאים כאמור (להלן: הסכם הבוררות).

 

2.            במסגרת הבוררות תבעה המבקשת מהמשיבה תשלום לפי ההסכם, פיצוי חוזי ותשלום בגין עבודות נוספות שביצעה בפרויקט בסכום כולל של למעלה מ-11,000,000 ש"ח (כולל מע"מ). מנגד, המשיבה תבעה מהמבקשת פיצויים בסכום כולל של למעלה מ-7,000,000 מיליון ש"ח, בגין עיכוב בביצוע עבודות הבנייה, ליקויי בניה והפרשי מחיר ששולמו לקבלן שהחליפהּ. בפסק בוררות מפורט ומנומק, בחן הבורר את התביעות ההדדיות ופסק לטובת המשיבה סך של 1,376,035 ש"ח בגין ליקויי בניה ועיכוב בביצוע העבודות. מנגד, קבע הבורר כי המבקשת זכאית לסך של 459,968 ש"ח בגין עבודות עפר נוספות שביצעה בפרויקט, שיתווספו על סכום העבודות החוזיות. ביום 2.10.2019, לאחר פניית המבקשת בבקשה לתיקון פסק הבוררות, תיקן הבורר טעות אריתמטית בסכום שנפסק לזכות המבקשת.

 

3.             המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי לביטול פסק הבוררות, וטענה כי מתקיימות בענייננו כמה מעילות הביטול הקבועות בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). במהלך הדיון, לאחר שמיעת הערות בית המשפט, צמצמה המבקשת את טענותיה לעילת הביטול הקבועה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות, שעניינה היעדר הכרעה באחד העניינים שהועברו להכרעת הבורר. המבקשת טענה כי הבורר לא הכריע ברכיב התביעה בעניין קיר תמך שבנתה ונמנע מלהתייחס בפסק הבוררות לדרישת התשלום בגין עבודות שביצעה בקיר, כאשר סכום התביעה הכולל בסעיף זה עמד על סך של 2,719,028 ש"ח, מתוכם סך של 1,089,025 בגין עבודות חריגות. היא הוסיפה כי על פי הסכם הבוררות, הבורר היה מחויב לנמק את פסקו, אך אין בפסק הבוררות כל התייחסות לרכיב תביעה זה ואין כל הנמקה לגביו. דברים אלו חמורים במיוחד, הואיל והבורר פסק לזכות המשיבה כ-300,000 ש"ח בגין תיקון הליקויים באותו קיר תמך.

 

4.            בית המשפט דחה את בקשת הביטול, בהצביעו על כך שלא רק המבקשת התייחסה לקיר התמך בתביעתה, אלא גם המשיבה. המשיבה תבעה מהמבקשת, בין היתר, פיצוי בגין ליקויי בניה בקיר התמך והחזר הסכום ששולם למבקשת בגינו, סך של 1,069,960 ש"ח. בפסק הבוררות פסק הבורר לזכות המשיבה פיצוי בגין ליקויי בניה בקיר התמך, אך דחה את טענתה להחזר הסכומים ששולמו עבורו. על כן, קבע בית המשפט, כי נקודת המוצא של פסק הבוררות הייתה כי המבקשת קיבלה תשלום עבור בניית קיר התמך. בית המשפט אף הצביע על קביעותיו המפורשות של הבורר והנמקותיו בעניין תביעת המבקשת ברכיב הפרשי התשלום המגיעים לה עבור בניית קיר התמך. כמו כן, הבורר דחה במפורש את רכיב תביעת המבקשת בעניין זה ועל כן אין ממש בטענה כי לא ניתנה הכרעה בסוגיה.

 

           מכאן הבקשה שלפנַי.

 

5.            המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי היא קיבלה שכר בגין העבודה על קיר התמך, "באופן שפוגע בעקרונות הצדק ויוצר עיוות דין כלפיה". לשיטתה, הבורר לא התייחס בהכרעתו לפרק בכתב התביעה שעסק ב"תשלום שכר בגין העבודה שבוצעה בפועל, השלמת שכר הקבלן לפי ההתקדמות החוזית בפועל", שכן הוא כלל לא דן ולא בחן מהו סכום העבודות החוזיות שבוצעו אל מול העבודות החוזיות שהתקבל תשלום בעבורן. בנוסף, המבקשת העלתה טענות נוספות בדבר רכיבי התביעה הנוספים שהבורר לא הכריע בהם. זאת למרות שבסעד שנתבקש, לא הזכירה רכיבי תביעה אלו. בסופו של דבר המבקשת ביקשה כי בית משפט זה יורה על השבת הפסק לבורר כדי שיכריע ויקבע מהו הסכום המגיע לה בגין העבודות בקיר התמך, ולחלופין שינמק את פסקו בכל הנוגע להכרעתו בתביעתה לתשלום בגין עבודות אלו.

 

6.            דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. הלכה מושרשת היא כי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט בנושאי בוררות תוענק רק במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כאשר נגרם עיוות דין (ראו למשל: רע"א 1053/20 צווייג נ' אינגבר, פסקה 8 (9.3.2020)). אמות מידה מחמירות אלה מקבלות משנה תוקף כאשר הבקשה נסובה על החלטות שעניינן אישור או ביטול פסק בוררות (ראו למשל: רע"א 3124/19 אופקים מעלה אדומים בע"מ נ' אילון, פסקה 5 (30.5.2019)). בענייננו, טענתה של המבקשת מתמצה בכך שלשיטתה נגרם לה עיוות דין בשל כך שהבורר לא התייחס לחלק מתביעתה. אף אם היה ממש בטענה זו – ויובהר, כי אינני סבור שיש בה ממש, שכן עיון בפסק הבורר מלמד שהייתה התייחסות מפורשת לקיר התמך ולתמורה הנטענת שמגיעה למבקשת בגין בנייתו – היא רחוקה כרחֹק מזרח ממערב מטענת עיוות דין שנגרם למבקשת ואינה מצדיקה התערבותו של בית משפט זה ב"גלגול שלישי".

 

           הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ' באדר התש"פ (‏16.3.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים