משרד הבינוי והשיכון נ. צוריאל אלחרר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

משרד הבינוי והשיכון נ. צוריאל אלחרר

עע"מ 4794/19
תאריך: 07/08/2019

בבית המשפט העליון

 

עע"ם  4794/19 - א'

 

לפני:  

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המערער:

משרד הבינוי והשיכון

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. צוריאל אלחרר

 

2. תאיר אלחרר

 

3. יעקב עציון

 

4. תמר עציון

 

5. נתנאל גרינוולד

 

6. תמר גרינוולד

 

7. אור יורב

 

8. אפרת יורב

 

9. נפתלי בן שושן

 

10. חנה בן שושן

 

11. אזורים בנין (1965) בע"מ

 

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים מיום 28.5.2019 בעת"ם 2205-02-17 שניתן על ידי כבוד השופט אלי אברבנאל

 

בשם המערער:

עו"ד יעל מורג יקו-אל

 

בשם המשיבים 1–10:

עו"ד אריה ארבוס

 

בשם המשיבה 11:

עו"ד רמי ארטמן

 

 

החלטה

 

1.            המשיבים 1–10 (להלן: "הדיירים") שכרו בשנים 2010–2011 דירות בבעלות המבקש (להלן: "המשרד"). זכאותם לדיור ציבורי לא נבדקה מראש, בניגוד לנוהל של המשרד, משום שהוא סבר אז שהדירות אינן דיור ציבורי. בשנת 2014 הוצע לדיירים לרכוש את הדירות בהסדר רכישה של דירות בדיור הציבורי. כשניסו לעשות זאת, נאמר להם שאין לדירות היתרי בנייה, ולכן לא ניתן לרכוש אותן. הדיירים עתרו נגד החלטה זו. המשרד נתן טעם אחר לדחיית הבקשה: הדיירים אינם זכאים לרכוש את הדירות משום שאינם זכאים לדיור ציבורי. בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופט אלי אברבנאל) קיבל את העתירה בחלקה. הוא קבע שחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 (להלן: "חוק הדיור הציבורי"), אינו מתנה את הזכאות לרכישת דירה בזכאות לדיור ציבורי. נוסף על כך, הדיירים חתמו על הסכמי שכירות כדין ושינו את מצבם לרעה. לכן מצא בית המשפט שהמשרד החליט את שהחליט על סמך פרשנות שגויה של החוק. הסעד הראוי, נקבע, אינו לאפשר לדיירים לרכוש את דירותיהם, אלא להשיב את עניינם למשרד לבחינה מחודשת. עוד הוטל על המשרד לשלם לדיירים הוצאות.

 

2.            המשרד ערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים וביקש לעכב את ביצועו. זו הבקשה שלפניי. לטענת המשרד, הפרשנות הנכונה של חוק הדיור הציבורי היא שמי שלא היה זכאי לדיור ציבורי, לא יוכל לרכוש דירה לפי החוק; לא קמה לדיירים הסתמכות; יש קושי במכירת דירות שלא ניתן היתר לבנייתן – ולכן סיכויי הערעור טובים. אשר למאזן הנוחות נטען שאם פסק הדין יבוצע והדיירים (ואחרים במצבם) יורשו לרכוש את הדירות, הרי שתינתנה להם חזקה בדירות והטבה כספית מפליגה. אם יתקבל הערעור, יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו ואת הדירות וההטבה לחזקת המדינה. המשרד הודיע שאת תשלום ההוצאות אינו מבקש לעכב. ביום 14.7.2019 ביקשתי מהמשיבים להודיע אם הם מסכימים לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור, כפוף לכך שמצבם של הדיירים בדירות לא ישתנה. המשיבה 11 הסכימה. הדיירים התנגדו. לטענתם, החשש של המשרד הוא מאובדן כספים בלבד (בדמות מענק מותנה שמעניקים לרוכשי דירה בדיור הציבורי), אולם הכלל הוא שאין מעכבים ביצוע פסק דין כספי. לעומת זאת, הם מעוניינים לדעת בהקדם אם יוכלו לרכוש את דירותיהם הנוכחיות או לעבור לאחרות. עוד נטען שסיכויי הערעור נמוכים.

 

3.            דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל בעיקרה. כידוע, בבקשה מעין זו שוקלים את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות, ולשיקול האחרון ניתן משקל יתר (עע"ם 5339/18 ועדת הערר לתכנון ובנייה – מחוז ת"א נ' גורי בנייה והנדסה בע"מ, פסקה 8 (24.10.2018)). בלי לטעת מסמרות בסיכויי הערעור, העוסק בשאלה משפטית עקרונית הרלוונטית למספר רב של מקרים, די בשיקולי מאזן הנוחות כדי להצדיק את עיכוב הביצוע. דיון מחודש בבקשת הדיירים, והכרעה בהן על סמך הפרשנות שנתן בית המשפט המחוזי לחוק הדיור הציבורי, עלול לרוקן את הערעור מתוכנו, ואף ליצור תקדים בעל משמעות ביחס למקרים דומים. זאת ועוד, דיון מסוג זה עשוי להביא להעברת הדירות לבעלותם של המשיבים 1 – 10. העברת הבעלות אינה רק עניין כספי, בין היתר משום שאת הבעלות אפשר להעביר לאחרים, ומפני שהדירות עלולות לצאת ממאגר הדיור הציבורי. על כן מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת שימור המצב הקיים עד להכרעה בערעור.

 

           סוף דבר: הבקשה מתקבלת במובן זה שההוראה לדון מחדש בבקשת הדיירים מעוכבת עד להכרעה בערעור, כפוף לכך שמצב הדיירים בדירות לא ישתנה. בהתאם להודעת המשרד, תשלום ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא לא יעוכב. אין צו להוצאות בבקשה זו.

 

           ניתנה היום, ו' באב התשע"ט (7.8.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים