משי רוימי נ. הנקודה האדומה – הכל בסלולר בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

משי רוימי נ. הנקודה האדומה - הכל בסלולר בע"מ

ע"א 1522/19
תאריך: 15/03/2020

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א  1522/19

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט נ' סולברג

 

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המערערים:

1. משי רוימי

 

2. טל זיני

 

3. תמר יוגב

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. הנקודה האדומה - הכל בסלולר בע"מ

 

2. הכונס הרשמי

 

3. רו"ח אריאל אלפסי

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק פרק 060330-12-17 שניתן ביום 20.01.2019 על ידי כבוד השופט א' רון

 

תאריך הישיבה:

ט"ז באדר התש"ף

(12.3.2020)

 

בשם המערערים:

עו"ד מוטי גולדשטיין ועו"ד דוד רבי

בשם המשיב 1:

עו"ד עמית לדרמן

בשם המשיב 2:

עו"ד רועי נירון

 

פסק-דין

השופט י' עמית:

 

1.        המערערים הם זכיינים של חברת הנקודה האדומה - הכל בסלולר בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה). בהסכמי הזכיון נקבע כי סליקת האשראי של הזכיינים, דהיינו, התשלומים ששולמו על ידי לקוחות הזכיינים באשראי, תיעשה על ידי החברה שתעביר את כל התקבולים חזרה לזכיינים בקיזוז התשלומים המגיעים לה מהזכיין. עוד נקבע בהסכם, כי תקבולים אלה משועבדים לטובת החברה בשעבוד ראשון ולחברה זכות לקזז כל חוב של הזכיין כלפי החברה.

 

2.        עובר לקריסתה של החברה, סליקת האשראי של המערערים שגבתה עבורם החברה עמדה על סכום כולל של כ-370,000 ₪.

 

           כשמונה חודשים לאחר מתן צו הקפאת ההליכים עתרו המערערים נגד המשיב 2, הנאמן שהתמנה לחברה, בדרישה להעביר להם את הסכום הנ"ל. בית משפט קמא דחה את הבקשה בציינו כי למערערים תביעה אובליגטורית גרידא כנגד קופת הפירוק ואין להם עדיפות ביחס לכלל נושי החברה, וממילא לא ניתן להכיר בזכות עקיבה אחר כספי הסליקה. 

 

           על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסב הערעור שבפנינו, בו חזרו המערערים על טענתם כי יש להם זכות קניין בכספים.

 

3.        דין הערעור להידחות, הגם שלא מטעמיו של בית משפט קמא.

 

           במישור העקרוני, אנו סבורים כי יש ממש בטענת המערערים. מכוח הסכמי הזכיינות נוצרה נאמנות קונסטרוקטיבית לטובת הזכיינים על הכספים שהוחזקו בידי החברה בעקבות סליקת האשראי, וכידוע, כספי נאמנות אינם נכללים במסת הנכסים העומדים לרשות הנושים כאמור בסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל, המוציא מגדרי "נכסי פושט רגל" נכסים המוחזקים על ידו כנאמן (על כך שצד המחזיק בכספים כחלק ממנגנון גבייה, מחזיקם בנאמנות עבור הזכאי לתשלום, ראו והשוו גם ת"צ (מחוזי מר') 15049-01-15 כהן נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פסקה 35 (10.09.2019); והשוו לסעיף 210(א) להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א 2011, ה"ח הממשלה 595 בעמ' 794 ("הקודקס האזרחי"), הקובע כי "שילם המזמין לקבלן הראשי תמורה בעד מלאכה שבוצעה באמצעות קבלן משנה, תיחשב התמורה כמוחזקת בידי הקבלן הראשי בנאמנות לטובת קבלן המשנה". מטרת הסעיף היא להגן על קבלן המשנה במקרה שהקבלן הראשי חדל פרעון).

 

           זאת ועוד. הסעיף בהסכמי הזכיינות, ולפיו כספי סליקת האשראי משועבדים לטובת החברה בשעבוד ראשון להבטחת חובות הזכיינים כלפי החברה, אך תומך בטענה שכספים אלה אינם בבעלות החברה, אלא בבעלות הזכיינים, שהרי אין בעלים של נכס יכול להיות בעל שעבוד בנכס השייך לו.

 

4.        למרות זאת, קצרה ידינו מלהושיע את המערערים, באשר עם תחילת הליכי הפירוק התברר לנאמן, על פי הצהרתו בפנינו, כי אין כספים בקופת החברה או בחשבון הבנק של החברה (למעט סכום זניח של כ-15,000 ₪) ואין כספים המגיעים לחברה מחברת הסליקה. מכאן, שגם אם נראה את כספי הסליקה ככספים שהוחזקו על ידי החברה בנאמנות עבור המערערים, הרי שדינם אינו שונה מדינו של חפץ שהופקד בנאמנות בידי החברה או כמשכון מופקד, שאבד או נגנב, מבלי שלחברה יש זכות לשיפוי או לפיצוי על כך (וראו סעיף 52 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973: "נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי שוויו של החיוב"; סעיף 9(א) לחוק המשכון, תשכ"ז-1967: "אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול המישכון על הזכות האמורה"; סעיף 5(ב) לחוק השומרים, התשכ"ז-1967: "לא היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, אך היה לו בשל אבדנו או נזקו זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, רשאי בעל הנכס לתבוע מן השומר את נזקו מתוך הפיצוי או השיפוי המגיע לשומר"; והשוו גם לסעיף 34ב לחוק המכר, תשכ"ז-1967: "שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס המשמשים ערובה לחיוב כספי ולפי סעיפים 34 או 34א אין להיזקק להם נגד הקונה, יחולו על הפדיון מן המכירה").

 

5.        ודוק: איננו עוסקים במצב שבו כספים ממקורות שונים התערבבו בקופת החברה, שאז עשויה לקום לנושה זכות עקיבה בחלקו בכספים (ע"א 9147/16 עו"ד אבנר כהן, בנאמנות עבור רוכשי קבוצת הרכישה בנווה יעקב נ' קרויזר, פס' 32 (24.7.2018)). המקרה שלפנינו שונה, שכן לאחר שכספי המערערים הופקדו בקופת החברה, החברה נקלעה לחדלות פירעון וקופתה התרוקנה, וממילא לא נותר למערערים אחר מה "לעקוב" (על כך שבמקרה של כספים שנתערבבו, זכותו של בעל זכות עקיבה מתמצה בסכום הנמוך ביותר שהיה בחשבון אחרי שכספו שלו הופקד בו, שכן היתרה הנמוכה ביותר בקופה המעורבת מייצגת את הסכום המקסימאלי שניתן לייחס לכספו של בעל זכות העקיבה, ראו דניאל פרידמן ואלרן שפירא בר-אור דיני עשיית עושר ולא במשפט כרך ב 1304 (מהדורה שלישית, 2017); על כך שזכות העקיבה בקרן מעורבת עומדת בעינה כל עוד הקרן "עודנה וקיימת", ראו ה"מ (מחוזי ת"א) 2740/85 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' בלס, פ"מ תשמ"ט(1) 45, 52)). משעה שקופת החברה נתרוקנה, אף אין במימוש נכסי החברה במסגרת הליכי חדלות הפירעון, כדי להקנות למערערים זכות עקיבה בכספי התמורה שהוזרמו לקופת הנאמן. זאת, בהעדר טענה כי הנכסים שמומשו נרכשו בכספי המערערים (סוגיית זכות העקיבה בנכסים שנרכשו בכספיו של בעל הזכות, מעוררת שאלות מעניינות, אולם בהינתן שאינה מתעוררת במקרה דנן, אותירה לעת מצוא (וראו הדיון אצל פרידמן ושפירא בר-אור בעמ' 1308-1305).

 

5.        אשר על כן, הערעור נדחה.

 

           מובן כי פסק דין זה אינו גורע מזכות המערערים לנקוט בכל הליך אחר, כמו תביעת חוב, ומבלי לנקוט עמדה בנדון.

 

           ניתן היום, ‏י"ט באדר התש"ף (‏15.3.2020).

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
5
ע"א 4409/19
החלטה
24/11/2020
טען מסמכים נוספים