משה חברוני נ. היועמ"ש | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

משה חברוני נ. היועמ"ש

בג"ץ 166/20
תאריך: 17/08/2020

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  166/20

 

לפני:  

כבוד השופט נ' הנדל

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

כבוד השופט א' שטיין

 

העותר:

משה חברוני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. היועמ"ש

 

2. רות דוד בלום

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותר:

עו"ד אמיר אבני; עו"ד דוד פורר

 

בשם המשיב 1:

עו"ד אבי מיליקובסקי

 

בשם המשיבה 2:

בעצמה

 

 

פסק-דין

 

השופט א' שטיין:

 

1.            לפנינו עתירה שבגדרה מבוקש כי נורה למשיב 1, היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועמ"ש) לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיבה 2, עו"ד רות דוד (להלן: דוד), בגין עבירות פליליות אותן ביצעה לכאורה, לדברי העותר, במסגרת תפקידה כפרקליטת מחוז תל אביב (פלילי). עוד מבוקש כי נורה ליועמ"ש לנמק מדוע לא תיפתח חקירה פלילית לבירור השאלה מדוע לא נחקרו החשדות לעבירות פליליות שהעביר לו מבקר המדינה בשנים 2010-2009.

 

2.        העותר שימש מנהל מחוז ירושלים בקופת חולים מאוחדת (להלן: המאוחדת) בין השנים 2007-2001. לטענתו, הוא נאלץ לסיים את עבודתו במאוחדת לאחר שחשף מעשי שחיתות שהתבצעו שם – דבר שהוביל לניסיון הפללה שלו בעבירת אינוס של עובדת. לדברי העותר, לאחר עזיבתו את המאוחדת הוא סייע למבקר המדינה בעבודת הביקורת בעניין המאוחדת שנערכה בשנים 2010-2008, ושהביאה לפרסום דו"חות הביקורת בעניין קופות החולים.

 

3.            לדברי העותר, בשנים 2010-2009 העביר מבקר המדינה ליועמ"ש שבע בקשות נפרדות לפתיחתה של חקירה פלילית נגד מר שמואל מועלם, שהיה המשנה למנכ"ל ולאחר מכן מנכ"ל של קופת חולים מאוחדת, וכן נגד בכירים אחרים בהנהלת המאוחדת. הפניות הועברו מהיועמ"ש לטיפולה של דוד, אשר לטענת העותר מעולם לא פתחה בחקירה נגד מועלם, על אף חומרת החשדות. ביום 14.5.2017 קבע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן (להלן: הנציב) כי הטיפול בפרשה זו מעלה תמיהה וביקש מפרקליט המדינה דאז, מר שי ניצן, להודיע לו בתוך 30 יום אם בכוונתו להורות על נקיטת צעדים בנדון. בתגובת המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, מיום 10.1.2017, נאמר כי בכל עניין שלגביו נראה היה כי קיים צורך בהמשך החקירה הפלילית הדבר נעשה, וכי היתה זו המשטרה שהחליטה באילו נושאים התגבשה תשתית המצדיקה חקירה ובאילו לא.

 

4.            העותר אף פנה ליועמ"ש בשנת 2016 ופרש לפניו תשתית עובדתית המלמדת, לכאורה, על שוחד שבכירי המאוחדת נתנו לדוד בתחילת שנת 2010 כדי שתמנע את חקירתם. לטענת העותר, השוחד ניתן באמצעות עסקת נדל"ן בין קופת חולים מאוחדת לחברת ב.יאיר, שאליה הצטרפה דוד כדירקטורית לאחר סיום תפקידה בפרקליטות.

 

5.            ביום 25.12.2017 העביר הנציב את הטיפול בפניית העותר ליועמ"ש, בקבעו כי רוב החשדות הנוגעים למועלם לא נחקרו מעולם, וזאת למרות שמדובר בחשדות כבדים לביצוע עבירות פליליות משמעותיות, הכרוכות בסכומי עתק. בתגובת היועמ"ש מיום 20.3.2018 נקבע כי אין מקום להורות על חקירת החשדות שלא נחקרו בפרשה. לדברי היועמ"ש, בבירור שערך פרקליט המדינה לא נמצאה אינדיקציה למעורבותה של דוד בהחלטות שהתקבלו במסגרת פרשת המאוחדת, ולפיכך הפניה אינה מוצדקת.

 

6.            העותר מבקש כי נורה ליועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד דוד. לטענתו, סירובו של היועמ"ש לפתוח בחקירה כאמור, בהינתן התשתית הראייתית הקיימת, וחרף קביעתו של הנציב בדבר החשש הממשי לביצוע עבירה על ידי דוד, לוקה בחוסר סבירות קיצוני. העותר סבור, כי היה על היועמ"ש להורות על פתיחת החקירה הפלילית, ולא להסתפק בעריכת בירור, שאינו מהווה כלי לאיסוף ראיות ואינו משמש תחליף לחקירה פלילית.

 

7.            העותר אף טוען, כי על מנת לטייח את החשדות שאותם ביקש מבקר המדינה לחקור, פתחה הפרקליטות בחקירה פלילית נגד העותר שסופה בזיכויו.

 

8.            בהתייחס למועד הגשת העתירה, טוען העותר כי חשש שאם ינקוט בהליך משפטי נגד רשויות המדינה במקביל לניהול ההליך הפלילי בעניינו, הדבר יעמוד לו לרועץ. לאחר שהעותר זוכה, ולאחר שהמועד להגשת ערעור המאשימה על הכרעת הדין חלף, סבר העותר כי הגיעה העת להגיש עתירה זו.

 

9.            לעמדת היועמ"ש, דין העתירה להידחות על סף ולחלופין לגופה. לדבריו, לא נפל כל פגם בהחלטה שלא להורות על פתיחת החקירה בעניינים שבהם עוסקת העתירה. היועמ"ש מפרט ומסביר, כי החלטתו התקבלה לאחר בדיקה דקדקנית של חומר הראיות הרלבנטי ולאחר מלאכת בירור עובדות סדורה וקפדנית, אשר נעשתה על ידי הגורמים הבכירים ביותר במערכת התביעה הכללית. היועמ"ש מדגיש, כי פרשת המאוחדת נחקרה, כי החקירה מוצתה, וכי כפועל יוצא ממנה אף הוגשו כתבי אישום בפרשות שונות. לדבריו, ההחלטות שלא לפתוח בחקירה במספר סוגיות ממוקדות, שבעניינן מלין העותר, התקבלו באופן מקצוע וענייני, מטעמים הקשורים לחומר הראיות הרלבנטי. יתרה מכך: החלטות אלה נבחנו פעם נוספת הן על ידי פרקליט המדינה לשעבר, מר שי ניצן, והן על ידי היועמ"ש עצמו, ולא נמצא בהן פגם.

 

10.         לטענת היועמ"ש, משטרת ישראל קיבלה לידיה את חומר החקירה הרלבנטי מידי מבקר המדינה, בחנה אותו, ועל פי שיקוליה המקצועיים כגוף חוקר הגדירה את הנושאים אשר ראויים לעמוד במוקד החקירה הפלילית. לא זו אף זו: במקרה דנן, בחינת הנושאים שראוי ושלא ראוי לחקרם נעשתה גם על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). הפרקליטות בחנה את דו"ח מבקר המדינה בעניינה של פרשת המאוחדת והכינה על בסיס ממצאיו את רשימת הנושאים שראוי להעבירם לחקירת המשטרה.

 

11.         מטעמים אלו, סבור היועמ"ש כי אין עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתו, שלשיטתו הינה נקיה מפגמים. בהקשר זה, מפנה היועמ"ש לשיקול הדעת הרחב אשר נתון בכגון דא לרשויות התביעה, ושבו בית משפט זה איננו נוהג להתערב.

 

12.         עוד טוען היועמ"ש כי התשתית העובדתית עליה נסמכת העתירה מורכבת ברובה ממסמכים והחלטות אשר הוכנו על ידי הנציב; ואלו אינם יכולים לשמש תשתית ראייתית במסגרת העתירה – זאת, לאור הוראות סעיפים 23 ו-24 לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016. לפיכך, מבקש היועמ"ש כי כל המסמכים מטעם הנציב יימחקו מהעתירה.

 

13.         בנוסף מציין היועמ"ש, כי העתירה נגועה בשיהוי ניכר. ההחלטה אותה תוקפת העתירה מצויה במכתב המשנה לפרקליט המדינה מיום 10.1.2017, והיה על העותר לעתור לבית המשפט בסמוך לאחר קבלת המכתב. העותר מתרץ את השיהוי בהליך הפלילי שכאמור התנהל בעניינו, אולם לדעת היועמ"ש תירוץ זה אינו מהווה הצדקה לשיהוי בהגשת העתירה.

 

14.         לעמדת דוד, יש לדחות את העתירה על הסף, שכן העותר לא צירף לעתירתו פנייה ליועמ"ש בבקשה לפתוח בחקירה נגדה ואף נמנע מלהזכיר כי ביום 14.5.2017 פורסמה הודעה רשמית של פרקליטות המדינה לתקשורת ולפיה דוד לא ליוותה את פרשת המאוחדת במהלך עבודתה בפרקליטות. עניין זה אף נדון בבג"ץ 6874/18 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים (19.3.2019), שם נדחתה עתירה אשר ביקשה להורות על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת מכלול התנהגותה של דוד בתקופת כהונתה כפרקליטת מחוז תל אביב, בהיעדר עילה להתערבות בשיקול דעתה של שרת המשפטים.

 

15.         לגוף העתירה, דוד דוחה כל טענה לפיה ניסתה, כביכול, להסתיר או לטייח עובדות הקשורות לפרשת המאוחדת. לטענתה, לא קיימת כל אינדיקציה לכך שהיא ניסתה באופן כלשהו למנוע מהמשטרה לחקור את החשדות נגד מועלם או שקיבלה שוחד מהמאוחדת.

 

16.         דוד מדגישה כי דו"ח המבקר בעניין מאוחדת הועבר לטיפול פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ביום 8.11.2010 וכי הנושאים שתועדפו לחקירה הועברו על ידי הפרקליטות רק ביום 8.2.2011, אחרי סיום תפקידה כפרקליטת המחוז ביום 8.9.2010. כפועל יוצא מכך, דוד כלל לא יכלה להיות מעורבת בתעדוף החשדות או להשפיע על חקירת הפרשה.

 

17.         לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, וכן בתגובות המשיבים, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

 

18.         הלכה היא עמנו כי התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיהן של רשויות אכיפת החוק, בכל הנוגע לחקירה פלילית ולהעמדה לדין, שמורה למקרים חריגים בלבד בהם ההחלטה שהתקבלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי אחר היורד לשורש העניין (ראו: בג"ץ 4128/06 מחלוף נ' משרד המשפטים - פרקליטות המדינה, פסקה 4 (16.11.2006); בג"ץ 8007/08 לוין נ' משטרת ישראל (6.4.2009); בג"ץ 88/18 משגב נ' היועץ המשפטי לממשלה (16.1.2018); בג"ץ 8553/18 זלצמן נ' פרקליטות המדינה (26.12.2018)). במקרה דנן, לא עלה בידי העותר להראות כי נפל פגם כלשהו, קל וחומר פגם חמור, בהחלטותיהן של רשויות האכיפה. יתרה מכך: הדרישה הכללית לחקירה פלילית של התנהלות רשויות החוק אף איננה נשענת על תשתית ראייתית אשר יכולה לבסס חשד סביר לביצוע עבירה כלשהי. העלאת החשדות על ידי הנציב, כשהיא לעצמה, אינה מבססת חשד כזה ואינה מקימה עילה לפתיחת חקירה פלילית.

 

19.         העתירה שלפנינו נדונה לדחייה גם בשל השיהוי הניכר שחל בהגשתה. מן העתירה אנו למדים כי העותר מלין על החלטה אשר ניתנה ביום 10.1.2017. גם אם נניח כי ההחלטה מושא העתירה מצויה במכתב הנציב מיום 27.3.2018 – אשר הודיע לעותר כי הטיפול בתלונתו הסתיים בעקבות החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה – נמצא כי העתירה הוגשה בשיהוי של שנה ותשעה חודשים. טענת העותר כי הוא סבר שהפרקליטות תתנכל לו במסגרת ההליך הפלילי אשר התנהל בעניינו-שלו, בשל הגשת העתירה, היא בגדר השערה שאין לה בסיס.

 

20.         העתירה נדחית אפוא ללא צו להוצאות.  

 

           ניתן היום, ‏כ"ז באב התש"ף (‏17.8.2020).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
4
בע"מ 7455/20
החלטה
29/10/2020
טען מסמכים נוספים