משה אברג'ל נ. אלקטרז איילנד בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

משה אברג'ל נ. אלקטרז איילנד בע"מ

רע"א 1788/20
תאריך: 05/11/2020

בבית המשפט העליון

 

 

רע"א  1788/20

 

 

לפני:  

כבוד השופט ד' מינץ

 

המבקש:

משה אברג'ל

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. אלקטרז איילנד בע"מ

 

2. אדם טל

 

3. קנסקי הולדינגס בע"מ

 

4. עידן גבאי

 

5. בניהו ארזי

 

6. אורן שינה

 

7. נדב קרמר

 

8. עדי בן אליהו

 

9. נירית גולדפרב

 

10. שי אהרונוב

 

11. נילי פרידמן

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' פלינר) בת"א 45986-03-19 מיום 20.2.2020

 

בשם המבקש:

עו"ד אבישג כרמלי

 

בשם משיבים 3-1:

עו"ד חגי בן שושן

 

בשם משיב 7:

בעצמו

 

 

פסק-דין

 

           לפנַי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ח' פלינר) בת"א 45986-03-19 מיום 20.2.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן נגדו במעמד צד אחד ביום 19.6.2019.

 

הרקע לבקשה וטענות המבקש

1.            ברקע להליך, סכסוך שהתגלע בין המבקש לבין המשיבים, שעיסוקם במתן קורסים המועברים באופן דיגיטלי בתחום השיווק והאינטרנט. המבקש השתתף בעבר באחד מהקורסים ובהמשך שימש כמדריך בהם ואף עבד כמשווק עסקיהם של המשיבים. ביום 2.4.2019 הוגשה נגד המבקש ונגד שמונה נתבעים נוספים, תביעה כספית בבית המשפט המחוזי בסך של 2,500,001 ש"ח אשר עיקרה בטענה להוצאת דיבתם רעה של המשיבים על ידי המבקש בסיוע יתר הנתבעים, ובהקמת עסק מתחרה תוך שימוש במידע המהווה סוד מסחרי ותכנים המוגנים בזכויות יוצרים. בנוסף התבקשו צווי מניעה קבועים אשר יורו למבקש שלא לפנות לתלמידים פוטנציאליים של המשיבים, שלא להפעיל קורס מתחרה, שלא לעשות שימוש בסודות המסחריים ועוד ועוד.

 

2.            משלא הגיש המבקש כתב הגנה, ביום 19.6.2019 ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה (הרשמת ר' ערקובי). ביום 3.7.2019 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, אשר לא נתמכה בתצהיר (להלן: הבקשה הראשונה). במסגרת הבקשה נטען על ידי המבקש, אשר לא היה מיוצג, בין היתר, כי כתב התביעה נשלח לכתובת שגויה וכי הוא הומצא לבסוף למשרדו אך הועבר באקראי על ידי השליח לאורחת ששהתה במקום ועל כן נודע לו על הגשת התביעה נגדו באיחור. כמו כן נתבקשה הארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להשגת סכום כסף לצורך שכירת שירותי עורך דין. ביום 6.8.2019 הוגשה תגובת המשיבים לבקשה, במסגרתה נטען כי המבקש לא העלה בבקשתו כל טענת הגנה לגופם של דברים וגם הטענות בדבר אי-קבלת כתב התביעה הינן שקריות בהתחשב בכך שהמבקש קיבל את כתב התביעה לידיו ביום 2.4.2019 אך סירב לחתום על קבלתו. בתגובה לכך, ביום 8.9.2019 הגיש המבקש "כתב הגנה (שניתן במעמד צד אחד)", אשר לפי דבריו במסגרת הבקשה שלפנַי: "נוסח על ידו באופן לא מקצועי/משפטי ולקוי, ללא ייצוג משפטי ותוך פירוט רק חלק מועט מן העובדות הרלוונטיות לסכסוך".

 

3.            לאחר שניתנו החלטות נוספות בעניינם של יתר הנתבעים, שאינן מענייננו, נקבעה הבקשה לדיון ביום 9.1.2020. אלא שהמבקש לא התייצב לדיון, כאשר בפתח הדיון נמסר על ידי נתבעת 9 כי נאמר לה על ידו שהוא חולה ומטפל באמו החולה. באותו יום קבע בית המשפט בהחלטתו, כי משעה שהמבקש עושה דין לעצמו, ובכלל זה, משלא התייצב לדיון וזאת מבלי להגיש כל בקשה בעניין לבית משפט; משבחר שלא ליטול ייעוץ משפטי; כאשר לבקשה לביטול פסק הדין לא צורף תצהיר כדין; והמסמך שהוגש (המכונה "כתב הגנה") אינו ערוך בשפה משפטית – אין מקום לקבל את בקשתו לביטול פסק הדין שניתן. יצוין כי באותו יום אכן הגיש המבקש בקשה "לשינוי מועד דיון בהול" במסגרתה טען כי הוא חולה ואמו חולה. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטה נוספת שנתן מאותו יום כי הבקשה הובאה לידיעתו רק לאחר סיום הדיון, ומשלא נתמכה באישורים רפואיים, אין מקום להיענות לה.

 

4.            המבקש לא אמר נואש, וביום 2.2.2020 הוגשה בקשה נוספת, הפעם מאת עורכת דין שהחלה לייצגו, "לביטול פסק דין בהיעדר הגנה" ו"להארכת מועד להגשת כתב הגנה" (להלן: הבקשה השנייה). במסגרת בקשה זו נטען כי כתב התביעה נמסר לכתובת שגויה וכי רק מחמת כך שהמבקש לא היה מיוצג על ידי עורך דין הוגשה הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין מבלי שצורף לה תצהיר. עוד נטען כי המשיבים לא הגיבו לבקשה הראשונה, וכי למבקש סיכויי הגנה טובים. גם בקשה זו הועברה לתגובת המשיבים, ולאחר שהוגשה תגובתם, ניתנה למבקש אפשרות להגיב גם כן. לאחר שהוגשה תגובת המבקש, ניתנה ביום 20.2.2020 החלטה הדוחה את הבקשה השנייה. בית המשפט הבהיר כי אין מדובר ב"בקשה לביטול פסק דין", שכן הוגשה זה מכבר בקשה לביטול פסק הדין, שאינה נתמכת בתצהיר, וחרף זאת נכון היה בית המשפט לדון בה במסגרת הדיון שנקבע, אלא שהמבקש לא התייצב לדיון. משכך, כל שנותר לבחון הוא האם נפל פגם בהחלטה מיום 9.1.2020 שניתנה בעקבות אי-התייצבות המבקש לדיון. בית המשפט ציין כי רק במסגרת תגובת המבקש לתגובת המשיבים הוגש אישור רפואי כלשהו, של 3 ימי מחלה, אך אין מדובר באישור תקף למוסדות משפטיים, והוא גם אינו עולה בקנה אחד עם טענתו כי היה חולה במשך שבועיים. עוד נקבע כי אין בסיס לטענת המבקש בדבר המצאת כתב התביעה לכתובת שגויה. גם ניתנה הדעת, למעלה מן הצורך, לעניין סיכויי ההגנה וצוין כי אין בטענותיו של המבקש כדי לבסס הגנה מוצקה.

 

           מכאן לבקשה שלפנַי.

 

טענות הצדדים

5.            במסגרת הבקשה זנח המבקש את הטענה כי כתב התביעה הומצא לכתובת שגויה, או כי לא הגיש כתב הגנה משום שלא היה סיפק בידו להשיג את סכום הכסף הנדרש לשכירת שירותי עורך דין. במסגרת הבקשה נטען כי כתב התביעה נמסר תחילה לאדם זר, ומעת שנודע לו עליו, הוא פעל לאתר עורך דין העוסק בתחום דיני לשון הרע אולם מאמציו כשלו. כן נטען כי בית המשפט שגה בכך שלא בחן מהם סיכויי ההצלחה של כתב ההגנה שהגיש, אשר אף אם לא היה ערוך בשפה משפטית גובה באסמכתאות כנדרש. בכל מקרה העניין אינו נופל בגדר אותם מקרי קיצון אשר מצדיקים פגיעה כה קשה בזכות היסוד של הגישה לערכאות.

 

6.            ביום 15.3.2020 הוריתי על הגשת תשובה מטעם המשיבים. בתשובתם לבקשה טענו המשיבים כי המבקש בבקשתו מעלה טענות שקריות תוך סילוף עובדות, ומנסה לנצל הליכי משפט לרעה ושלא בתום לב. לכל אורך ההליך בבית המשפט המחוזי המבקש פעל תוך זלזול מופגן בהליך, כשהוא נמנע במכוון מלקבל ייעוץ משפטי. זאת על אף שהתרברב כי הוא שוכר את שירותיהם של עורכי דין בהליכים אחרים אותם הוא מנהל, והוא התחמק מקבלת כתבי בי-דין ומהתייצבות בדיונים. התנהלות זו של המבקש מהווה כשלעצמה עילה לדחיית הבקשה, אליה מצטרף האיחור בהגשתה. לחלופין ביקשו המשיבים לחייב את המבקש להפקיד בקופת בית המשפט סכום משמעותי לכיסוי הוצאותיהם בעתיד, כמו גם לחייבו בהוצאות ההליכים שהם נגררו אליהם בעטיו.

 

           לשלמות התמונה יצוין כי המשיבים העלו במסגרת התשובה טענות בקשר לאיחור שנפל לטענתם בהגשת הבקשה, וביום 25.3.2020 הגישו בקשה למחיקת ההליך על הסף מחמת האיחור הנטען. בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 17.9.2020 במסגרתה הורה למבקש על צירוף יתר בעלי הדין בהליך בבית המשפט המחוזי, כמשיבים פורמליים לבקשה. לאחר צירופם של המשיבים הפורמליים, ניתנה להם האפשרות להשיב לבקשה, אם רצונם בכך, עד ליום 1.11.2020. משיב 7 הודיע כי אינו מעוניין להשיב לבקשה. יתר המשיבים הפורמליים לא הגישו תשובה.

 

דיון והכרעה

7.             לאחר עיון בטענות הצדדים ראיתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

 

8.            כלל הוא כי פסק דין שניתן בהעדר הגנה או במעמד צד אחד ניתן לביטול כאשר הדבר "מתחייב מן הצדק", למשל בשל פגם בהמצאה, או מכוח שיקול דעת בית המשפט (ראו למשל: רע"א 640/19 איברהים נ' אלבאחבסה, פסקה 6 (17.4.2019)). אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של בית המשפט נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון; השני, סיכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן (ראו למשל: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקה 10 (22.5.2012)). בדרך כלל יש לייחס חשיבות רבה יותר לשיקול השני (ע"א 7882/14 אהרון נ' עובדיה, פסקה 12 והאסמכתאות שם (27.11.2014)). כך, כאשר מבקש ביטול פסק הדין מצביע על סיכויי הצלחה, ככלל בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה למרות מחדליו של המבקש, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין השני, באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, פסקה 7 (3.12.2019); רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (12.9.2017); רע"א 4487/15 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (9.2.2016); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, פסקה 5 (8.10.2015)). אף כי כאשר מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי, יכול שיהיה בו כדי להאפיל על שאלת סיכויי ההגנה (רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן, פסקה 11 (18.6.2012)).

 

9.            בענייננו, התמונה כולה מגלה כי הפגמים הדיוניים שנפלו בהתנהלות המבקש וחריגתו מסדרי הדין אינם בגדר עניין של מה בכך. נקודת המוצא לדיון, על פי עמדתו המעודכנת של המבקש במסגרת הבקשה דנן היא כי הוא זנח את מרבית הטענות בדבר פגמים שנפלו בהמצאה. מכאן שאין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

 

10.          ובאשר לביטול פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט. המבקש נמנע מלהגיש כתב הגנה רק בשל כך שלא איתר עורך דין מתאים לייצגו, טענה תמוהה כשלעצמה. זאת כאמור, לאחר שנזנחה טענתו בדבר קושי כספי שעמד בבסיס התנהלות זו. אלא שגם כאשר ניתנה לו הזדמנות להסיר את מחדליו ולהתייצב לדיון בבקשתו, הוא נמנע מלהתייצב מבלי שהגיש בקשה מתאימה מבעוד מועד. כמו כן, רק בשלב מאוחר יותר (ביום 14.2.2020) צירף אישורים רפואיים חלקיים (אישור מחלה לימים 8.1.2020 עד 10.1.2020) ואישור בדבר ביקור של אמו במרפאת "טרם" ביום 11.1.2020 בשל חשד לדלקת ריאות, שאין בהם די כדי לנמק את היעדר ההתייצבות. רק במסגרת הבקשה שלפנַי, ולאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי אין באישור המחלה שהוגש כדי לבסס את הטענה בדבר מחלה בת שבועיים בה לקה המבקש, הוגש אישור מחלה נוסף (אשר הונפק על פי כותרתו ביום 1.3.2020), הפעם לימים 26.12.2019 עד 12.1.2020 ובו פירוט בדבר מחלת המבקש.

 

11.         ניתן לומר אפוא ללא קושי כי לא הייתה הצדקה למחדלי המבקש ולא ניתנה סיבה מספקת לאי הגשת כתב ההגנה מטעמו ולאי התייצבותו לדיון שנקבע במעמד הצדדים.

 

12.         ברם, חרף התנהלותו הבעייתית של המבקש כאמור, לא ניתן לדעתי במקרה זה להתעלם מאופיו של ההליך העיקרי, הנסוב על מערכת דינים מורכבת, ובכלל זה עוולת לשון הרע, גניבת עין והפרת חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, וקבלת התביעה בהיעדר הגנה משמעותה חיובו של המבקש בתשלום של מיליוני שקלים ומתן צווי מניעה קבועים נרחבים. בהתחשב בטיב התביעה, ומבלי להביע עמדה לגופם של דברים, אינני סבור כי ניתן לבטל את סיכוייה בטרם בירור ראייתי.

 

13.         על כן, במסגרת האיזון הנדרש בין זכות הגישה לערכאות לבין התנהלותו הדיונית הבעייתית של המבקש (המצדיקה פסיקת הוצאות על הצד הגבוה) והפגיעה הצפויה במשיבים כתוצאה מפתיחתו המחודשת של ההליך, מוצא אני לנכון לקבל את הערעור במובן זה שפסק הדין מיום 19.6.2019 יבוטל, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות משיבים 3-1 בסך של 25,000 ש"ח עד יום 1.12.2020. אם ההוצאות לא ישולמו עד למועד האמור, יעמוד פסק הדין על כנו. לא ראיתי מקום לחייב את המבקש בהפקדת סכום בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המשיבים בהמשך ההליך.

 

           ניתן היום, ‏י"ח בחשון התשפ"א (‏5.11.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
4
ע"א 4409/19
החלטה
24/11/2020
טען מסמכים נוספים