מרקעי תקשורת בע"מ נ. אריה בר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מרקעי תקשורת בע"מ נ. אריה בר

ע"א 4075/20
תאריך: 17/08/2020

 

 

בבית המשפט העליון

ע"א  4075/20

 

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

המערערת:

מרקעי תקשורת בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. אריה בר

 

2. ברטופ ניהול והשקעות בע"מ

 

3. קופרלי ושלום השקעות בע"מ

 

4. לביא גיאת, רואה חשבון

 

5. זיו האפט, רואי חשבון

 

6. מגדל טופ נדל"ן בע"מ

 

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 9.6.2020 בת"א 16182-12-19 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת ה' סילש

 

בשם המערערת:                     עו"ד מורן מאירי; עו"ד שרון קלינמן;

                                           עו"ד הילה פרנקו

 

בשם המשיבים 3-1:                עו"ד אור נוי; עו"ד לירון ליברמן;

                                           עו"ד אלעד אשכנזי

 

בשם המשיבים 5-4:                עו"ד ניר מילשטיין; עו"ד נתן לרנר

 

פסק-דין

 

 

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סילש) מיום 9.6.2020 בת"א 16182-12-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

 

1.        המערערת היא בעלת מניות מיעוט במשיבה 6 (להלן: החברה), והמשיבים 3-1 (להלן: בעלי המניות) מחזיקים במניות הרוב בה. ביום 5.12.2019 הגישה המערערת תביעה נגד בעלי המניות ונגד המשיבים 5-4, רואי החשבון של החברה, בטענה לקיפוח זכויותיה (להלן: תביעת הקיפוח). בכתב התשובה מטעמה, אשר הוגש ביום 30.4.2020, התייחסה המערערת לפרשה שלא הוזכרה בכתב התביעה ועניינה בחברת "כל בו חצי חינם בע"מ" (להלן: "חצי חינם"), שהיא חברה קשורה למשיבה 3 (אחד מבעלי השליטה ב"חצי חינם" הוא בעל השליטה במשיבה 3) אך אינה מעורבת בעצמה בתביעת הקיפוח. המערערת טענה כי "חצי חינם" השתמשה בחברה על מנת להעסיק עובדים זרים, וכי בעקבות תאונה שהובילה למותו של אחד העובדים הגישו יורשיו ביום 7.10.2014 תביעה נזיקית שכוונה בין היתר נגד "חצי חינם", החברה, בעלי המניות והמערערת (להלן: התביעה הנזיקית). לטענת המערערת, במהלך הכנת כתב התשובה בתביעת הקיפוח התחוור לה כי שם משפחתו של עורך הדין המייצג את הנתבעים בתביעה הנזיקית (ובהם המערערת) זהה לשם המשפחה של המותב הדן בתביעת הקיפוח, וכי משרדו של אותו עורך דין מצוי ברשימת המניעויות של המותב (להלן, בהתאמה: עו"ד סילש, ומשרד עורכי הדין או המשרד); בהמשך התברר כי מדובר בבן זוגה של השופטת.

 

           נוכח האמור, הגישה המערערת בד בבד עם כתב התשובה מטעמה בקשה לפסילת המותב בתביעת הקיפוח. טענתה העיקרית של המערערת הייתה כי נוכח ייצוגם של "הנתבעים העיקריים" בתביעה הנזיקית על ידי משרד עורכי הדין קם חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. עוד נטען כי הקשר של המערערת למשרד עורכי הדין, אשר באותה העת ייצג גם אותה בתביעה הנזיקית, הוא "רופף ביותר". בעלי המניות והמשיבים 5-4 התנגדו לבקשה, תוך שצוין כי משרד עורכי הדין מונה לייצוג על ידי חברת הביטוח המבטחת את הנתבעים, ולא על ידי בעלי המניות עצמם.

 

           ביני לביני, התגלעה בין המערערת ובין משרד עורכי הדין מחלוקת באשר להסדר פשרה שהוצע בתביעה הנזיקית, שלשיטתה היה בו כדי לפגוע בטענותיה בתביעת הקיפוח. בעקבות זאת הודיעה המערערת למשרד על הפסקת הייצוג (בשתי הודעות נפרדות מהימים 25-26.5.2020) וכן עדכנה על כך את המותב בתביעת הקיפוח. בנוסף, ביום 3.6.2020 הגישה המערערת בקשה לצירוף ראיה לבקשת הפסילה, ממנה עולה כי משרד עורכי הדין מייצג את "חצי חינם" (אשר כאמור אינה צד לתביעת הקיפוח) במסגרת הליך נוסף (להלן: ההליך הנוסף).

 

2.        ביום 8.6.2020 התקיים דיון בבקשת הפסילה, שבמהלכו נחקרו עדים מטעם המערערת ובעלי המניות, ולמחרת דחה המותב את הבקשה. בית המשפט קמא ציין כי עובר להגשת הבקשה לא היה מודע לקיום התביעה הנזיקית או לעובדה שעו"ד סילש מייצג את המערערת, בעלי המניות והחברה. עוד ציין בית המשפט כי בחלק מהתבטאויותיה של המערערת יש משום "ניסיון להלך אימים על בית המשפט". נקבע כי ראוי היה להגיש את בקשת הפסילה "זמן רב" לפני שהוגשה וכי ניתן היה לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד, שכן התביעה הנזיקית הוגשה עוד בשנת 2014 והמערערת עצמה סברה כי מדובר בהליך משמעותי. לכן ניתן היה לצפות שתהיה מודעת לזהות עורך הדין המייצג אותה על פי ייפוי כוח שניתן לו על ידה. עוד ציין המותב כי ניתן להניח שהתשתית הראייתית לטענות הקיפוח (לרבות באשר לתביעה הנזיקית) הייתה ברשות המערערת עוד במועד הגשת תביעת הקיפוח.

 

           בית המשפט הוסיף כי משרד עורכי הדין ייצג את בעלי המניות והמערערת "כמקשה אחת", וכי העד מטעם המערערת אישר בחקירתו שהמשרד מונה על ידי חברת הביטוח. בנסיבות אלו נקבע כי אין בסיס להבחנה בין המערערת ובין הנתבעים השונים בתביעה הנזיקית, וכי לא עלה בידי המערערת להוכיח את טענתה בדבר "ייצוג מתמשך או קשר אחר" בין בעלי המניות ובין המשרד. בהקשר זה דחה בית המשפט את הבקשה לצירוף ראיה, בציינו כי היא אינה עוסקת במי מבעלי הדין בתביעת הקיפוח.

 

           מטעמים אלה קבע המותב כי לא הוכחו נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים, וכי אין בהפסקת ייצוגה של המערערת על ידי המשרד כדי לשנות ממסקנה זו. בית המשפט הוסיף כי "אין מקום ואין בכוונתי לעסוק בהיבט כלשהו הנוגע לתביעת הנזיקין", וציין כי ככל שתסכים המערערת להסדר הפשרה בתביעה הנזיקית, ממילא יסתיימו בה ההליכים וככל שתסרב המערערת להסדר, הרי שהתביעה הנזיקית תסתיים ביחס ליתר הנתבעים ולמשרד עורכי הדין המייצג אותם. עוד נקבע כי עצם ההיכרות של מי מבעלי הדין עם עו"ד סילש אינו מקים חשש למשוא פנים, בין היתר מכיוון שהמערערת ובעלי המניות לא בחרו במשרד ואינם משלמים את שכרו. בית המשפט הוסיף כי טענת המערערת בדבר יחסי גומלין בין התביעה הנזיקית לתביעת הקיפוח הועלתה בעלמא, אך טענות הצדדים שמורות להם בהיבט זה. לבסוף נקבע כי פסילת המותב היא שתוביל לפגיעה בהליך השיפוטי "ולו בשל מה שנחזה בעיני כניסיון להביא לפסילתו של מותב שיפוטי, וזאת בין היתר על דרך של הצגתן של רמיזות לקיומה של קונספירציה כוללת [...]".

 

3.        מכאן הערעור שבפניי, בגדרו טוענת המערערת כי בקשת הפסילה לא הוגשה בשיהוי, שכן לא היה מקום לצפות שתזהה את הקשר בין המותב לעו"ד סילש קודם לכן, והבקשה ממילא הוגשה בשלב מקדמי של התביעה.

 

           המערערת סבורה כי קמה בענייננו עילת פסלות מכוח סעיפים 77א(א1)(1) ו-(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), שכן בן משפחה של המותב מייצג צד להליך ויש לו עניין כספי ממשי הנוגע לצד בהליך, ולחלופין קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. נטען כי הנתבעים בתביעה הנזיקית (ובהם בעלי המניות) הסכימו לייצוג על ידי המשרד ושכר הטרחה שלו משולם עקב הסכמתם, כך שיש למשרד אינטרס כלכלי בנתבעים אלו. עוד נטען כי הצפי לפשרה בתביעה הנזיקית אינו משמעותי, בין היתר, נוכח העובדה שמשרד עורכי הדין מייצג את "חצי חינם" גם בהליך הנוסף, ואין מקום להבחין בינה ובין המשיבה 3. לחלופין, נטען כי היה על המותב לפסול עצמו מלדון בהליך נוכח העימות בין המערערת ובין המשרד ועו"ד סילש, וכי מהחלטת המותב ניתן ללמוד שעמדתו ביחס למערערת תושפע מההחלטות שתקבל בעניין מימוש זכויותיה אל מול המשרד. בנוסף טוענת המערערת כי קביעת המותב בדבר ניסיונה "להלך אימים על בית המשפט" מעידה על גיבוש דעה קדומה נגדה.

 

           המשיבים 5-4 הותירו את ההכרעה בנושא לשיקול דעת בית המשפט, בעוד בעלי המניות סבורים כי דין הערעור להידחות. בעלי המניות סומכים ידיהם על קביעותיו של בית המשפט קמא ומוסיפים כי לאחר הגשת בקשת הפסילה "פעלה המערערת במטרה ליצור סכסוך ו/או מחלוקת בינה לבין משרד קמין-סילש" כדי לחזק את טענת הפסלות.

 

4.        לאחר עיון בערעור, בנספחיו ובתשובות לו, הגעתי לידי מסקנה כי דינו להתקבל. אמנם, הנסיבות שפירטה המערערת אינן מעידות כשלעצמן על קיומו של עניין כספי או אישי ממשי של עו"ד סילש ביחס למי מהצדדים להליך, ואף אינן מבססות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. על כן, אין ממש בטענת המערערת בדבר "קשר ברור ובלתי נמנע בין ההחלטות שתקבל המערערת בעניין מימוש זכויותיה אל מול [המשרד]" לעמדת המותב בעניינה. עוד יצוין כי סעיף 77א(א1)(1) רישא לחוק בתי המשפט – המורה לשופט לפסול עצמו כאשר בא-כוחו של צד להליך הוא בן משפחה של השופט – נוגע למצב שבו בן המשפחה מייצג בהליך שמתנהל בפני המותב, ועל כן, אין לסעיף זה תחולה ישירה בענייננו. עם זאת, הואיל ועו"ד סילש מייצג את בעלי המניות בתביעה הנזיקית שעודנה מתנהלת, ובהינתן השלב המקדמי שבו מצויה תביעת הקיפוח, אני סבורה כי מטעמים של מראית פני הצדק יש מקום להעביר את הדיון בהליך למותב אחר.

 

5.        אשר על כן, הערעור מתקבל וההליך יועבר לדיון בפני מותב אחר.

 

           ניתן היום, ‏כ"ז באב התש"ף (‏17.8.2020).

 

 

 

 ה נ ש י א ה

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
4
בע"מ 7455/20
החלטה
29/10/2020
טען מסמכים נוספים