מעון המלאכים בע"מ נ. עיריית חיפה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מעון המלאכים בע"מ נ. עיריית חיפה

בר"מ 4440/20
תאריך: 17/08/2020

בבית המשפט העליון

 

בר"ם 4440/20

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשת:

מעון המלאכים בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

מנהל הארנונה בעיריית חיפה

 

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 15.3.2020 בעמ"ן 18292-03-18 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא ר' סוקול

 

בשם המבקשת:                      עו"ד שחאדה שחאדה

 

החלטה

 

 

1.        בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי החלטתה של עיריית חיפה (להלן גם: העירייה) שלא להעניק למבקשת, המפעילה מעון לפעוטות (להלן: המעון), פטור מתשלום ארנונה מכוח סעיף 5ג(ה)(4) לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן, בהתאמה: סעיף הפטור ו-הפקודה), עבור השנים 2016-2015. העירייה נסמכה בהחלטתה על כך שמשרד הכלכלה לא נתן למבקשת אישור כי המעון פועל בפיקוחו. יצוין כי באותה עת סעיף הפטור שבפקודה חל על מעון כמשמעו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הפיקוח).

 

2.        ברקע הדברים נמצאת פנייה שערכה המבקשת ביום 14.2.2017 למשרד הכלכלה (להלן גם: המשרד) בבקשה לקבל רישיון להפעלת המעון בהתאם לחוק הפיקוח ולתקנות שהוצאו מכוחו. במענה לכך נמסר למבקשת כי המשרד אינו נותן רישיונות להפעלת מעונות יום לפעוטות בהתאם לחוק הפיקוח, וכי עליה לפעול על-פי הפיקוח החלופי שהמשרד מפעיל. עוד נמסר למבקשת כי אם תעמוד בקריטריונים שנקבעו במסמכים חוזיים שהוכנו במשרד היא תוכל לקבל "סמל מעון". המבקשת סירבה לחתום על המסמכים האמורים ועמדה על זכותה לקבל רישיון לפי חוק הפיקוח. בהעדר הכרה מטעם המשרד, היא חויבה, כאמור, בתשלום ארנונה בגין השנים 2016-2015.

 

3.        ההשגה והערר שהגישה המבקשת על חיובה בארנונה נדחו, ובהמשך לכך היא הגישה ערעור בעניין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עמ"ן 18292-03-18, סגן הנשיא ר' סוקול). המבקשת טענה בערעורה כי המעון עונה מבחינה מהותית על הגדרת המונח הקבוע בחוק הפיקוח, וכי המקור החוקי שעל בסיסו מונפק "סמל מעון" במקום רישיון אינו ברור. מנגד, טענה העירייה כי אין לה יכולת לבחון את טענות המבקשת, וכי הגורם היחיד המוסמך לכך הוא האגף למעונות יום ולמשפחתונים במשרד הכלכלה. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הורה על קבלת עמדתו של משרד הכלכלה בסוגיה, וזה ציין ביום 4.7.2018 כי הוא אכן לא מעניק רישיונות על-פי חוק הפיקוח אלא מקיים מערך הסדרה חלופי באמצעות מתן "סמל מעון" המעיד על כך שמדובר במעון מפוקח על ידי משרד הכלכלה, וכך מקנה זכאות לפטור מתשלום ארנונה.

 

4.        להשלמת התמונה יצוין כי בעקבות עמדה זו נתן בית המשפט המחוזי שהות למבקשת להגיש עתירה מנהלית כנגד משרד הכלכלה בכל הנוגע לטענותיה לקבלת רישיון בהתאם לחוק הפיקוח. בפועל, העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ולא לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. העתירה נמחקה בהסכמה בשל חוסר סמכות ביום 19.3.2019 (עת"ם 22042-08-18, השופטת ד' כהן-לקח).       

 

5.        לאחר כל אלה ומשלא הוצג שינוי בעמדתו של המשרד ביחס למעון, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של המבקשת. בית המשפט המחוזי הטעים כי ההליך שבפניו נוגע להחלטתה של העירייה, וקבע כי הדרישה שהמבקשת תראה כי היא עומדת בתנאים שנקבעו על ידי משרד הכלכלה על מנת לקבל פטור מארנונה – היא דרישה סבירה שאין להתערב בה. בית המשפט המחוזי עמד על תכליתו של סעיף הפטור לפיה רק מעונות מפוקחים יקבלו פטור מארנונה, וקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטת העירייה שלא לתת למבקשת פטור כאמור.

 

6.         בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומנהל הארנונה בעיריית חיפה הוא המשיב לה. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בפרשנות שנתן לסעיף הפטור, וכן שגה בכך שלא קבע כי החלטת המשיב שלא לתת לה פטור מהווה החלטה פגומה ומפלה. על-פי הנטען, המעון דומה בכל מאפייניו למעונות שזוכים לפטור, מלבד העובדה שאין לו הסדר חוזי עם משרד הכלכלה, ולא היה מקום לאמץ הסדרים חלופיים לאלה שקבועים בדין. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בקשתה מעוררת סוגיה עקרונית וכללית החורגת מגדר המחלוקת שבין הצדדים.

 

7.          לאחר שבחנתי את טענות המבקשת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. כפי שהוטעם עוד בפתח הדברים, הבקשה דנן וההליך שקדם לה מכוונים כלפי עיריית חיפה ולא כלפי משרד הכלכלה או קובע מדיניות אחר המכריע ביחס להסדרת הפיקוח על מעונות היום. שיקול הדעת בשאלה אם מעון יום זה או אחר הוא מוסדר, מפוקח או עומד בדרישות החוק מצוי במשרדי הממשלה – בעת הרלוונטית משרד הכלכלה – והחלטותיהן של עיריות בבואן ליישם את סעיף הפטור נסמכות על קביעותיו. הוא הגורם המוסמך וכך ראוי שיהיה. הרציונל המנחה לכך הוא התכלית של סעיף הפטור, שעליה עמד בית המשפט המחוזי ואיני רואה צורך לשוב עליה. מכל מקום, אם נפל פגם בהתנהלות משרד הכלכלה בשנים הרלוונטיות, והטענות שהועלו בעניין אינן נטולות יסוד הגם שאני נמנעת מלהכריע בכך, הכתובת לדבר אמורה להיות תקיפה מינהלית שלה בהליך מתאים שבו יהיה המשרד צד, ובמידת הצורך באמצעות עתירה לבג"ץ. בדלת אמותיו של הליך זה, שמשרד הכלכלה כלל אינו משיב בו, ברי כי לא ניתן לברר את הדברים כדבעי, וזו אף אינה המסגרת המתאימה לכך.

 

8.        בשולי הדברים ניתן להוסיף, כי כפי שצוין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, החל מיום 31.10.2018 נכנס לתוקפו חוק חדש הנוגע להסדרתם של מעונות יום – חוק הפיקוח על מעונות יום, התשע"ט-2018, והוא אף הוסף בפקודה לצרכי פטור מארנונה. הטענות העקרוניות שמעלה המבקשת, רלוונטיות, כך נדמה, למצב המשפטי ששרר קודם לכן.

 

9.       סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

 

            ניתנה היום, ‏כ"ז באב התש"ף (‏17.8.2020).

 

 

 

 

                      ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים