מנורה מבטחים – חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מנורה מבטחים - חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

ע"א 109/20
תאריך: 12/03/2020

בבית המשפט העליון

 

ע"א  109/20

 

לפני:  

כבוד השופט א' שטיין

 

המערערת:

מנורה מבטחים – חברה לביטוח בע"מ

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. פלוני

 

2. פלונית

 

3. פלוני

 

4. פלוני

 

5. פלוני

 

6. פלונית

 

7. פלונית

                                          

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בת"א 17972-01-18 שניתן ביום 19.11.2019 על ידי השופט א' בולוס

                                          

בשם המערערת:

עו"ד אסנת רביד; עו"ד ארז בלוך

 

בשם המשיבים:

עו"ד פאיז מוראני

 

החלטה

 

1.             לפניי בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי חיפה (השופט א' בולוס) ביום 19.11.2019 בגדרו של ת"א 17972-01-18, ואשר חייב את המבקשת – המערערת לפנינו על פסק דין זה – לשלם למשיבים 6-2 פיצויים בסך של 1,976,346 ש"ח, מעבר לתשלום קצבת שאירים על ידי המל"ל, ולמשיבה 7 סך של 45,124 ש"ח, וכן תשלום של שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15.21% מיתרת סך הפיצויים הכולל לאחר ניכוי תשלומי המל"ל.

 

2.             פסק הדין מושא הערעור ניתן במסגרתה של תביעת עיזבון (המשיב 1) ותלויים (המשיבים 7-2) בעקבות תאונת דרכים מיום 23.5.2017 אשר אירעה למנוח בעת שנהג ברכב שהיה מבוטח בביטוח חובה על ידי המבקשת (להלן: מנורה).  

 

3.             במותו, הותיר אחריו המנוח אלמנה (המשיבה 2) וארבעה ילדים קטינים (המשיבים 6-3), ולהליך הצטרפה גם אמו של המנוח (המשיבה 7). המנוח לא השאיר אחריו צוואה, ובהתאם לצו הירושה שניתן ביום 21.5.2018 חלקה של האם בירושה עומד על 0.155, וליתרה זכאים האלמנה והילדים.

 

פסק הדין קמא

 

4.             במסגרת ההליך קמא לא התעוררה מחלוקת בנוגע לסיווגה של התאונה כתאונת דרכים או בנוגע לכיסוי הביטוחי. פסק הדין קמא נסב אך ורק על שאלת הנזק שנגרם למשיבים ועל היקף הפיצוי לו הם זכאים.

 

5.             בית משפט קמא פסק כי הפיצויים להם זכאים המשיבים הם כדלקמן: בגין הפסד השתכרות בשנים האבודות סך של 2,935,707 ש"ח; בגין אובדן שירותי אב ובעל סך של 250,000 ש"ח; בגין כאב וסבל סך של 45,126 ש"ח; ובגין הוצאות הלוויה וקבורה סך של 20,000 ש"ח. סך הפיצוי הכולל בהתאם לפסק הדין קמא עומד על 3,205,709 ש"ח, מתוכו זכאית המשיבה 7, אמו של המנוח, לסך של 45,124 ש"ח (בהתאם לחלקה בירושה) והיתר הוא חלקם של האלמנה והילדים. לאחר ניכוי קצבת השאירים מחלקם של האלמנה והילדים, ובהתאם לחוו"ד האקטוארית שהוגשה על ידי מנורה לבית המשפט, נפסק לטובת האלמנה והילדים סך של 1,976,346 ש"ח; לאמו של המנוח נפסק סך של 45,124 ש"ח כאמור לעיל; וכן נפסק שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15.21% (307,465 ש"ח) מסכום הפיצויים הכולל לאחר ניכוי תשלומי המל"ל (2,021,470 ש"ח).

 

6.             מתוך סך הפיצוי שנפסק על ידי בית משפט קמא, לרבות שכר טרחת עו"ד (2,328,935 ש"ח), שילמה מנורה למשיבים סכום של 454,885 ש"ח; כך שנותר לה לשלם למשיבים סך של 1,874,050 ש"ח.

 

טענות הצדדים

 

7.             מנורה מבקשת לעכב סכום של 1,874,050 ש"ח מתוך הסכום שנפסק בפסק הדין קמא, ולחלופין להורות על הפקדת הסכום אשר מבוקש לעכבו בקופת בית המשפט.

 

8.             מנורה טוענת כי ככל שלא תתקבל הבקשה לעיכוב הביצוע והיא תאלץ לשלם את הסכום הפסוק למשיבים עוד בטרם יוכרע הערעור, הסיכוי להשבת המצב לקדמותו, ככל שערעורה של מנורה יתקבל, הוא נמוך מאד. לשיטת מנורה, מכיוון שמדובר באלמנה וילדים קטינים, ובפרט נוכח מצבם הכלכלי של המשיבים ומצבה התעסוקתי של האלמנה אשר העידה כי אינה עובדת, לא ניתן להבטיח שהמשיבים יוכלו להשיב את הכספים במידה ויצטרכו לעשות כן, ואף קיים חשש כי יעזבו את המדינה. זאת ועוד: לשיטתה של מנורה, סיכויי הערעור שהגישה הינם גבוהים. מנורה סבורה כי פסק דינו של בית משפט קמא לוקה במשגים חמורים ומכיל קביעות שאינן עולות בקנה אחד עם הראיות והעדויות שהוצגו, שלגבי חלקן אף נטען שזויפו על ידי המשיבים. לבסוף, סבורה מנורה כי גם מאזן הנוחות נוטה במובהק לקבלת בקשתה לעיכוב ביצוע. לשיטתה, מדובר במשיבים שמצבם הכלכלי אינו שפיר והסיכוי להשבת הכספים במידה והערעור יתקבל הינו נמוך; לפיכך, למנורה עלול להיגרם נזק רציני ובלתי הפיך, במידה והבקשה תידחה וערעורה יתקבל, בעוד שלמשיבים לא ייגרם נזק משמעותי אם הבקשה תתקבל, אף אם הערעור יידחה בסופו של יום.

 

9.             המשיבים מתנגדים לבקשה וסבורים כי יש לדחותה. המשיבים סומכים את ידיהם על פסק דינו של בית משפט קמא וטוענים כי סיכויי הערעור הינם נמוכים, במיוחד בשים לב לכך שהערעור כולו נסב על ממצאים עובדתיים ועל מהימנותם של עדים. גם בנוגע למאזן הנוחות סבורים המשיבים כי זה תומך במובהק בדחיית הבקשה. לשיטת המשיבים, מנורה העלתה שלל טענות ללא תימוכין, בין היתר בנוגע למצבם הכלכלי ואף בנוגע לאפשרות כי אלה יעזבו את מדינת ישראל. המשיבים מוסיפים וטוענים כי הם זכאים לקצבת שאירים מהמל"ל בסך של כ-1.2 מיליון ש"ח, וכי ממילא סכום הפיצויים שנפסק לזכותם נועד בעיקרו לצרכי מחייתם של הילדים הקטינים; חזקה היא כי האלמנה תעשה ככל יכולתה על מנת שהסכום האמור יספק את צרכי הילדים עד הגיעם לגיל 18 ואין בכוונתה לנצל את כספי הפיצויים באופן מיידי כפי שנטען על ידי מנורה.

 

דיון והכרעה

 

10.          לאחר שעיינתי בכתובים שהונחו בפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל חלקית, כמפורט להלן.

 

11.          הלכה היא עמנו כי בעל דין אשר זכה במשפטו יהנה מפירות זכייתו בסמוך למועד פסק הדין ומבלי שיידרש להמתין לתוצאות הערעור שהוגש על פסק הדין (ראו: ע"א 6042/14 נעימה נ' מדינת ישראל (17.12.2014); ע"א 3344/15 אשכנזי נ' גלי (15.6.2015) (להלן: עניין אשכנזי); ע"א 8579/18 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (8.1.2019) (להלן: עניין הדסה)); וכך גם מצווה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר קובעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו של פסק הדין מושא הערעור. חריגה מהכללים האמורים תיתכן רק במקרים בהם הוכח על ידי המבקש כי סיכויי ערעורו הם טובים במיוחד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן ככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הדין והערעור יתקבל לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 1900/13 המועצה האזורית רמת נגב נ' עמישב נחום (5.5.2013); ע"א 8898/13 אהרון נ' עובדיה (20.1.2014)). לא זו אף זו: מקום שמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנחת המוצא היא כי התשלום הכספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך. כפועל יוצא מכך, על מבקש עיכוב הביצוע מוטל הנטל להוכיח כי מקרהו הוא חריג וכי קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה לגבות בחזרה את הכספים ששולמו. על המבקש מוטל אפוא להוכיח, באמצעות ראיות מוצקות, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, או שיש חשש ממשי כי הכסף יוברח אל מחוץ לישראל (ראו: עניין הדסה, פסקה 14).

 

12.          מבין שני השיקולים הללו – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות – למאזן הנוחות יש מעמד בכורה (ראו: עניין הדסה; ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ (13.1.2015)).

 

13.          הבקשה דכאן נסובה, כאמור, על ביצועו של תשלום הפיצויים אשר נפסקו לטובת התלויים והיורשים של המנוח. סיכויי הערעור שבגדרו הוגשה הבקשה אינם נראים לי גבוהים, אך איני נדרש להעריכם, שכן די בבחינתו של מאזן הנוחות כדי להצדיק את המסקנה אליה הגעתי.

 

14.          לא עלה בידי מנורה לשכנעני כי אם בקשתה תידחה וערעורה יתקבל ייגרם לה נזק בלתי הפיך, וכי הסיכון שלא ניתן יהיה להחזיר לה את כספה הוא ממשי – זאת, בעיקר בשים לב לקצבת השאירים שהמשיבים אמורים לקבל מהמל"ל. יחד עם כך, מדובר בסכום כסף לא מבוטל, הקרוב ל-2,000,000 ש"ח; ואדם ממוצע עלול להתקשות להחזירו במידה ויידרש לעשות כן אחרי שהכסף כבר הגיע לידיו והוא עשה בו שימוש (ראו: עניין אשכנזי; עניין הדסה; ע"א 8693/11 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' עזבון המנוח ניב יבור ז"ל (7.2.2012)). יתירה מכך: בהתחשב בקצבת השאירים שהמשיבים צפויים לקבל מהמל"ל, וכן בשים לב לסכום שכבר שולם להם על ידי מנורה, לא צפוי להיגרם להם נזק משמעותי אם מחצית מהסכום הפסוק, 2,328,935 ש"ח, תעוכב עד להכרעה בערעור. בד-בבד, סביר להניח כי מנורה לא תתקשה לשלם למשיבים את אשר מגיע להם אם הערעור יידחה. במסגרת האיזון בין מכלול האינטרסים עליהם עמדתי לעיל, סבורני אפוא כי יש להורות על עיכוב של מחצית מסכום הפיצוי הכולל, שכאמור נפסק לטובת המשיבים על ידי בית משפט קמא – זאת, בניכוי הסכום שכבר שולם להם על ידי מנורה.

 

15.          אשר על כן, אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומתיר למנורה לעכב תחת ידה סכום של 1,164,467 ש"ח, מתוך סך הפיצויים שנותר לה לשלם למשיבים לפי פסק הדין קמא (1,874,050 ש"ח), וזאת עד להכרעה בערעור.

 

16.          בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ז באדר התש"ף (‏12.3.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
4
בש"א 8186/20
פסק-דין
02/12/2020
טען מסמכים נוספים