מנהל הארנונה במעוצה מקומית ראש פינה נ. מגדל מתכת (99) בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מנהל הארנונה במעוצה מקומית ראש פינה נ. מגדל מתכת (99) בע"מ

בר"מ 8607/19
תאריך: 22/01/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

בר"ם  8607/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשת:

מנהלת הארנונה במועצה מקומית ראש פינה

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מגדל מתכת (99) בע"מ

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 27.11.2019 בעמ"ן 21183-05-19 שניתן על-ידי כב' הנשיא א' אברהם

 

בשם המבקשת:                      עו"ד אייל נון, עו"ד ילנה מושקוביץ

 

 

החלטה

 

1.       בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 27.11.2019 (עמ"ן 21183-05-19, הנשיא א' אברהם). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה המשיבה על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד המועצה המקומית ראש פינה (להלן: ועדת הערר) מיום 18.3.2019.

 

2.       מקורה של הבקשה במחלוקת בין המועצה המקומית ראש פינה, שמנהלת הארנונה בה היא המבקשת, והמשיבה, חברה המחזיקה במפעל המצוי בשטח השיפוט של המועצה (להלן: המפעל). בתמצית ייאמר כי מוקד המחלוקת דנן נוגע לחיובה של המשיבה בארנונה בגין שטח שסווג כ"קרקע תפוסה". לשיטת המשיבה היא חויבה שלא כדין בהקשר זה, כאשר מדובר בשטח ריק שאינו בשימוש ומיועד אך להתרחבות עתידית של המפעל.

 

3.       המשיבה הגישה השגה בה הלינה, בין היתר, נגד חיובה האמור, ולאחר שזו נדחתה הגישה על כך ערר שנדחה אף הוא. ועדת הערר ציינה, בין היתר, כי גידור השטח עצמו מהווה "שימוש". בהמשך לכך, המשיבה הגישה ערעור בעניין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור במובן זה שהורה כי אין לראות בשטח מושא המחלוקת קרקע תפוסה לצורך החיוב בארנונה, בנמקו, בין השאר, כי המשיבה הראתה שלא נעשה בו שימוש מכל סוג שהוא לצרכי המפעל. בנסיבות אלה, בית המשפט המחוזי לא נדרש לטענות האחרות שהעלתה המשיבה – שנגעו גם לפגמים דיוניים שנפלו לכאורה בהחלטת ועדת הערר.

 

4.       בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי חרג מן ההלכה הפסוקה בנוגע לדרישות ההחזקה והשימוש, וכי קביעתו סותרת הכרעה במקרה דומה מהעת האחרונה. לשיטת המבקשת, לפסק הדין במקרה זה השלכות רוחב החורגות מעניינם של הצדדים. לגופו של עניין, המבקשת שבה וטוענת כי יש לראות במשיבה כמי שעושה שימוש בקרקע.

 

5.       לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – והחלתה בהליך זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. חרף ניסיונה של המבקשת לשוות לסוגיה נופך עקרוני, טענותיה הן "ערעוריות" באופיין ולא מעלות שאלה החורגת מהעניין הפרטני. כמו כן, אינני סבורה כי דחייתה של הבקשה תוביל לעיוות דין. למעלה מן הצורך יוער כי לא התרשמתי שמקרה זה עומד בסתירה להכרעות אחרות, שכן ההבדלים אשר עליהם הצביעה המבקשת נטועים בנסיבות עובדתיות שונות (ראו למשל: בר"ם 1711/13 ‏מנהלת הארנונה בעיריית חולון נ' תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ, פסקה 12 (12.5.2013)).

 

6.       סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏כ"ה בטבת התש"ף (‏22.1.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים