מכבי שירותי בריאות נ. פלוני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מכבי שירותי בריאות נ. פלוני

רע"א 4531/20
תאריך: 05/11/2020

בבית המשפט העליון

 

רע"א  4531/20

רע"א  4546/20

 

לפני:  

כבוד השופטת ע' ברון

 

המבקשת ב-רע"א 4531/20:

מכבי שירותי בריאות

המבקשת ב-רע"א 4546/20:

שירותי בריאות כללית

                                          

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. פלוני ואחרים

 

2. הראל חברה לביטוח בע"מ

 

3. מגדל חברה לביטוח בע"מ

 

4. כלל חברה לביטוח בע"מ

 

 

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ, ס.נ.) מיום 29.3.2020 ב-תצ 60255-12-17

 

                                          

בשם המבקשת ב-רע"א:     

4531/20:                             עו"ד רוית קורן-פרי                

בשם המבקשת ב-רע"א

4546/20:                             עו"ד שי תמר

 

 

החלטה

 

1.        לפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ, ס.נ.) מיום 29.3.2020, שבגדרה נדחו בקשות מאת שירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות (להלן: הכללית, מכבי, ויחדיו – קופות החולים) לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה נגדן.

 

           על פי הנטען בבקשת אישור התובענה כייצוגית (להלן: בקשת האישור), חברות הביטוח "הראל", "מגדל" ו"כלל" (להלן: חברות הביטוח) מסרבות לבטח בביטוח סיעודי אנשים שאובחנו על הרצף האוטיסטי – וזאת תוך מתן יחס מפלה לאוכלוסייה זו, ובניגוד להוראות סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. ביחס לקופות החולים נטען, בין היתר, כי התקשרו עם חברות הביטוח לצורך אספקת ביטוח סיעודי לחבריהן אף שהיו מודעות למדיניות הפסולה והמפלה שנוקטות האחרונות כלפי אנשים המאובחנים באוטיזם; וכן נטען כי מכבי והכללית הפרו את חובתן כלפי חברי קופות החולים לדרוש מחברות הביטוח לקבוע תנאי קבלה שוויוניים לביטוח הסיעודי.

 

2.        קופות החולים עתרו לסילוק בקשת האישור נגדן על הסף. לדברי הכללית, לבית הדין האזורי לעבודה נתונה סמכות עניינית ייחודית לדון בכל תביעה של מבוטח נגד קופת החולים שבה הוא חבר, למעט תביעת נזיקין, וכך גם בבקשת האישור שבה עסקינן. כן נטען, כי עניינה של בקשת האישור בפעילות המבוצעת על ידה בכובעה כ"רשות", ובכל מקרה אין היא מבצעת פעילות זו למטרות עסקיות אלא לתועלת חבריה ולרווחתם, ולפיכך לא ניתן לנהל נגדה הליך ייצוגי מכוח פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 כאמור בבקשת האישור (להלן: התוספת השניה ו-חוק תובענות ייצוגיות, בהתאמה). לחלופין נטען, כי גם לא ניתן לנהל נגדה את ההליך מכוח פרטים 9 או 2 לתוספת השניה – באשר עילות התביעה המפורטות בבקשת האישור בהקשר זה מופנות נגד חברות הביטוח בלבד. מטעם זה הוסיפה מכבי כי בקשת האישור אינה מגלה עילה נגדה וגם לא יריבות בינה לבין חברי הקבוצה.     

   

           בית המשפט המחוזי דחה את הבקשות לסילוק בקשת האישור על הסף – תוך שהבהיר כי לא מצא טעם לחרוג בנסיבות המקרה מן הכלל שלפיו אין לפצל את הדיון בשלב האישור, תוך הקדמת הדיון בבקשה לסילוק על הסף לדיון בבקשת האישור לגופה. בהקשר זה נקבע בהחלטה כי "מדובר בבקשת אישור מורכבת, הנשענת על מספר פרטים בתוספת השניה ועל עילות שונות, ואף נטענת בתנאים לא פשוטים של פערי מידע. לפיכך, לא ניתן לומר בשלב זה כי מדובר באותו מקרה קיצוני שבו ברור 'שאין בבקשה ולא כלום' או כי מדובר בבקשת סרק. בנסיבות אלה, יש להעדיף בירור טענות הצדדים במסגרת הדיון בבקשת האישור לגופה" (סעיף 14 להחלטה). קופות החולים אינן משלימות עם החלטה זו של בית המשפט המחוזי, ומכאן בקשות רשות הערעור שבגדרן הן חוזרות על טיעוניהן לסילוק על הסף של בקשת האישור.

 

3.        לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור, על נספחיהן, הגעתי לכלל דעה כי דינן להידחות – אף בלא להידרש לתשובה מאת המשיבים.

 

           כידוע, "טענות לסילוק תובענה ייצוגית על הסף מקומן להתברר במסגרת הדיון בבקשת האישור – שכן הליך אישור התובענה כייצוגית הוא עצמו הליך מקדמי, ופיצולו לתתי הליכים מביא לסרבולו ופוגם ביעילותו" (רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן, פסקה 8 (3.12.2018)). משכך, הכלל הוא שסילוק על הסף של בקשת אישור תובענה כייצוגית שמור למקרים חריגים – שבהם ניכר כי בקשת האישור אינה אלא בקשת סרק, או שקיימת טענת הגנה השומטת בבירור את הקרקע מתחת לבקשת האישור בכללותה (רע"א 4243/19 Google LLC. (לשעבר Google Inc.) נ' ברם, פסקה 5 (16.7.2019); רע"א 2929/19 גולדברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 10 (13.2.2020)). זאת ועוד. ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות דיוניות שעניינן אופן ניהול ההליך; והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף של בקשת לאישור תובענה כייצוגית – בהינתן המדיניות "הנוקשה" הנוהגת לכתחילה ביחס לבקשות מעין אלה (רע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב, פסקה 9 (24.7.2019)).

 

           בית המשפט המחוזי קבע כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, שבהם ניכר כבר על פני הדברים שהבקשה לאישור התובענה כייצוגית היא בקשת סרק או בקשה שאין בה דבר; וכי טיעוני קופות החולים לסילוק על הסף דורשות בירור שאין מקום לערוך בנפרד מהדיון בבקשת האישור לגופה. לא מצאתי בבקשות רשות הערעור טעם כלשהו המצדיק התערבות בקביעות אלה, בפרט בשים לב לשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בנדון. ויצוין בנקודה זו, כי נראה על פניו שהשאלה אם עילות התביעה המפורטות בבקשת האישור באות בגדר אחד הפרטים שבתוספת השניה, כנדרש בסעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות, היא סוגיה מורכבת בנסיבות המקרה – המחייבת לתת את הדעת למאפייני פעילותן של קופות החולים בהתקשרותן עם חברות הביטוח, וטומנת בחובה היבטים עובדתיים ומשפטיים כאחד. מכל מקום, טענות קופות החולים בנושא הסילוק על הסף יידונו לגופן כאשר יידרש בית המשפט המחוזי להכריע בבקשת האישור.

 

4.        התוצאה היא שבקשות רשות הערעור נדחות. משלא נתבקשו תשובות, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏י"ח בחשון התשפ"א (‏5.11.2020).

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים