מירב תהילה ,עו"ד נ. פלאפון תקשורת בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מירב תהילה ,עו"ד נ. פלאפון תקשורת בע"מ

דנ"א 2076/20
תאריך: 07/07/2020

בבית המשפט העליון

 

דנ"א 2076/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקשת:

מירב תהילה

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. פלאפון תקשורת בע"מ

 

2. משרד התקשורת

 

בקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין של בית המשפט העליון (כב' הנשיאה א' חיות והשופטים ע' ברון וי' אלרון) בע"א 5390/18 מיום 1.3.2020

 

בשם המבקשת:

עו"ד שחר הררי; עו"ד עודד פלג

 

החלטה

 

           לפניי בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה (כב' הנשיאה א' חיות והשופטים ע' ברון וי' אלרון) בע"א 5390/18 מיום 1.3.2020 (להלן: פסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף או פסק הדין).

 

1.            המשיבה 1 (להלן: החברה) הגישה עתירה מינהלית נגד החלטת המשיב 2 להטיל עליה עיצום כספי מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. זאת, משנטען כי החברה הפרה תנאי המופיע ברישיון שניתן לה, האוסר על גביית תשלום בגין שירות ללא תיעוד הסכמה מפורשת של המנוי (להלן: העתירה). בגין אותה גבייה נטענת, הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה (להלן: הבקשה לאישור). ביום 14.2.2018 הגישה המבקשת לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו, שדן בעתירה, בקשה לעיין בתיק בית המשפט בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון; אותה העת תיק בית המשפט כלל את כתב העתירה בלבד). ביום 31.5.2018 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת העמיתה י' שטופמן) את בקשת העיון באופן חלקי, כך שהחברה נדרשה להמציא למזכירות בית המשפט את העתירה על כל נספחיה, אך נקבע כי היא רשאית "להשחיר נתונים מסחריים וכספים שעניינים מספר המנויים והיקף הגביה מהם, וזאת בלבד" (שם, בעמוד 6; להלן: ההחלטה הראשונה).

 

2.            ביום 12.6.2018 הגישה המבקשת בקשה נוספת לעיון, ובה ביקשה לעיין בכלל המסמכים המצויים בתיק העתירה (למעט כתב העתירה, לגביו ניתנה כאמור ההחלטה הראשונה). ביום 11.10.2018 קיבל בית המשפט את הבקשה והורה לחברה להמציא למזכירות בית המשפט את כלל המסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, אך גם זו הפעם נקבע כי היא רשאית "להשחיר נתונים מסחריים וכספיים, שעניינם מספר המנויים והיקף הגבייה מהם, וזאת בלבד" (שם, בעמוד 8; להלן: ההחלטה השנייה).

 

3.            המבקשת הגישה ערעורים על שתי ההחלטות שתוארו לעיל, וערעורים אלה נדחו בפסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף. בפסק הדין חזר בית משפט זה על ההלכה שלפיה את זכות העיון יש לאזן אל מול אינטרסים אחרים הראויים להגנה, ונקבע כי בנסיבות העניין אין כל טעם המצדיק התערבות בהחלטות בית המשפט לעניינים מינהליים. זאת, בראש ובראשונה, נוכח שיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית בבקשות עיון. כן צוין בפסק הדין כי אין ממש בטענת המבקשת שלפיה הנתונים שהושחרו דרושים לה בשלב הנוכחי בדיון בבקשה לאישור; וכי למבקשת תהיה האפשרות להגיש בקשה לגילוי ועיון במסמכים במועד המתאים, ובגדרי הליך הבקשה לאישור.

 

4.            מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוענת המבקשת, בעיקרם של דברים, כי בפסק הדין נקבעה הלכה הנוגעת לקבלת בקשה לעיון מקום שבו המבקשים מנהלים הליך משפטי אחר, וזאת במקרים שבהם טרם בשלה העת לקבלת המידע בגדרי שלב גילוי המסמכים בהליך הנוסף. עוד טוענת המבקשת כי ההחלטות בעניינה סותרות את ההלכה הקיימת שלפיה על המתנגד לעיון לשכנע מדוע ראוי לסטות מנקודת המוצא שלפיה, ככלל, יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט. בנוסף, נטען כי הזכות שעומדת למבקשת מכוח תקנות העיון היא זכות עצמאית שאינה תלויה בהיקף חובת גילוי מסמכים בגדרי הבקשה לאישור, ועל כן אין בעצם האפשרות לקבלת המידע בהליך משפטי אחר משום נימוק רלוונטי לדחיית בקשתה בהליך דנן. לבסוף, מציינת המבקשת כי תוצאת פסק הדין היא יצירת "קושי בלתי ישים" עבור המבקשים לעיין בתיקי בית משפט, בפרט בתחום התובענות הייצוגיות.

 

5.            יצוין כי ביני לביני ניתן פסק דין בעתירה (ביום 26.5.2020), וביום 30.6.2020 הגישה המבקשת בקשה לצרף את פסק הדין כראיה לבקשה דנן (להלן: הבקשה להוספת ראיה). כנטען בבקשה, בפסק הדין בעתירה פורסם הסכום שאותו גבתה החברה מלקוחותיה, נתון שהושחר על ידי החברה בהתאם להחלטה הראשונה ולהחלטה השנייה, ופרסום זה מעיד, כך הטענה, שפסק הדין נושא הבקשה לדיון נוסף הוא מוקשה.

 

6.            דין הבקשה להידחות. הליך דיון הנוסף הוא הליך נדיר וחריג השמור למקרים שבהם נקבעה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; דנ"א 2390/19 סיטון נ' עג'אם, פסקה 6 (28.5.2019)). כן נקבע כי על ההלכה להיות גלויה ומפורשת על פני הפסק (דנ"א 2063/20 ק.ב. גורמה ויזמות בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (18.6.2020)). המקרה דנן לא בא בקהל המקרים האמורים. בפסק הדין דחה בית משפט זה את הערעורים משלא מצא טעם להתערב בשיקול הדעת השמור לערכאה הדיונית בעניינים מעין אלה. קביעותיו של בית המשפט בוססו על נסיבות המקרה הפרטני, והן אינן עולות כדי הלכה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. יתר טענות המבקשת הן ערעוריות באופיין, וכבר נקבע בהקשר זה כי "הדיון הנוסף אינו ערעור נוסף" (דנ"א 7973/19 עסיס נ' מדינת ישראל – משרד הפנים, פסקה 6 (24.2.2020)).

 

           הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה להוספת ראיה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התש"ף (‏7.7.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים