מיכל כהן נ. מדינת ישראל – רשות הפטנטים ,המדגמים (העיצובים) ו | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מיכל כהן נ. מדינת ישראל - רשות הפטנטים ,המדגמים (העיצובים) ו

רע"א 3671/20
תאריך: 15/07/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 3671/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקשת:

מיכל כהן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

 

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' גונטובניק) בעש"א 61458-09-19 מיום 10.5.2020

 

בשם המבקשת:

עו"ד עמיר פרידמן

 

 

החלטה

 

1.            המבקשת ייסדה קבוצה ברשת החברתית "פייסבוק" באינטרנט, בשם "דירות מפה לאוזן" ובמהלך השנים נפתחו קבוצות ודפים רבים בשם זה, בהתייחס לאזורים ולאוכלוסיות שונות. בנוסף, המבקשת הקימה חברה בשם "דירות מפה לאוזן בע"מ", והיא אף מפעילה אתר אינטרנט שקרוי "דירות מפה לאוזן". ביום 5.12.2017 נרשם, לבקשת המבקשת, סימן מסחר מעוצב הנושא את השם "דירות מפה לאוזן" בגופן מסוים ולצדו איור של כדור ועליו דוגמת מפה (להלן: סימן המסחר המעוצב). כ-7 חודשים לאחר שנרשם סימן המסחר המעוצב, ביום 11.7.2018, הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן מסחר לא מעוצב "דירות מפה לאוזן" עבור נכסי דלא ניידי (להלן: הבקשה לרישום סימן המסחר או הבקשה). למחרת קיבלה המבקשת ממחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן: הרשות), הודעה על ליקויים בבקשתה (להלן: הודעת הרשות). בוחנת סימני המסחר קבעה כי הסימן איננו כשיר לרישום נוכח הוראת סעיפים 8(א) ו-11(10) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972. בהודעת הרשות צוין כי הצירוף "דירות מפה לאוזן" נעדר אופי מבחין לגבי השירות המבוקש, והוא נוגע במישרין למהות או איכות הסחורות שלסימונן הן נועדו. עוד נקבע כי המילים "דירות מפה לאוזן" צריכות להישאר פתוחות לרשות הרבים.

 

2.            לאחר שהתקבל תצהיר המבקשת בתשובה להודעת הרשות, פניות מטעם צדדים שלישיים שהתנגדו לבקשה וכן התייחסותה של המבקשת לפניות אלו, נשלחה למבקשת הודעה נוספת ובה צוין כי הליקויים שהועלו נותרו על כנם ועל כן הסימן אינו כשיר לרישום. לבקשת המבקשת ולאחר שהוגשה השלמת טיעון מטעמה, התקיים דיון בבקשה לרישום סימן המסחר לפני הפוסקת בקניין רוחני ז' ברכה, ובהחלטה מיום 12.8.2019 דחתה הפוסקת את הבקשה לרישום סימן המסחר. צוין כי הביטוי "מפה לאוזן" שגור בשפה העברית, ולא נדרש מהלך מחשבתי מסוים כדי להבין את פשרו. בהמשך לכך נקבע כי בהוספת המילה "דירות" לביטוי "מפה לאוזן" אין כדי לשנות מן המסקנה כי עסקינן בסימן תיאורי, החסר אופי מבחין אינהרנטי; וכי לא הוכח כי הסימן המבוקש לרישום רכש אופי מבחין, אף לא בהינתן היקף הפעילות הרחב של המבקשת ברשת החברתית, אשר עמד, לטענתה, על כ-800,000 עוקבים (ולמען שלמות התמונה אעיר כי בנושא זה העירה הפוסקת, במהלך הדיון לפניה, כי "נראה לי שהגזמתם קצת כלפי מעלה בכמה מאות אלפים"; עמ' 7 ש' 17-16 לפרוטוקול הדיון שצורף כנספח ד' לבקשה שלפניי).

 

3.            על החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובצדו בקשה להוסיף ראייה בעניין מספר העוקבים לדפים שפתחה המבקשת בפייסבוק, שלפיה עומד על כ-900,000 עוקבים. ביום 10.5.2020 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ג' גונטובניק) את הערעור בקבעו כי מסקנת הפוסקת שלפיה צירוף המילים "דירות מפה לאוזן" הוא בעל משמעות תיאורית בדין יסודה. בית המשפט ציין כי אמנם ניתן לקבל את הטענה שלפיה הביטוי המצרפי "דירות מפה לאוזן" אינו שגור בשפה, להבדיל מהביטוי "מפה לאוזן", ואולם אין בכך כדי להפחית ממהותו התיאורית בדבר אופן קבלת המידע. עוד נמצא כי אין מקום להתערב גם בקביעה שלפיה לא הוכח שהסימן המבוקש רכש אופי מבחין חרף התיאוריות המאפיינת אותו, קביעה המבוססת על התשתית העובדתית שהוצגה לפוסקת במקרה דנן, ושערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה (ובהקשר זה נקבע כי גם הראייה החדשה לגבי מספר העוקבים אינה מלמדת על הבדל שבמהות לצורך מסקנה זו).

 

4.            מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי. לטענת המבקשת בית המשפט המחוזי הכיר בפסק דינו בכך שהביטוי "דירות מפה לאוזן" אינו שגור בשפה, וקביעה זו הייתה צריכה להובילו למסקנה כי אין מדובר בצירוף תיאורי מובהק שאין מקום להפקיעו מנחלת הכלל. נטען כי לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את הראייה החדשה שהגישה בערעור בנוגע לאופיו המבחין הנרכש של הסימן המבוקש לרישום (בעניין מספר העוקבים), לא הייתה הצדקה לנקיטת גישה מצמצמת בביקורת השיפוטית על הקביעות העובדתיות של הפוסקת. בהקשר זה נטען כי הראייה שהוסיפה המבקשת מצביעה על כך שחוג הציבור הנוגע לעניין מכיר היטב את ה"מותג" "דירות מפה לאוזן" וכך ניתן ללמוד גם מבחירתם של צדדים שלישיים להשתמש בו, וליהנות, לפי הטענה, מן המוניטין שצבר. עוד נטען כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי עשוי להוביל לפגיעה בלתי מידתית במבקשת, בהינתן המאמצים שהשקיעה בהקמת הקבוצות והעמודים והפגיעה שעלולה להיגרם בפרנסתה כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו.

 

5.            לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער "בגלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר הימנעות ממתן רשות ערעור תגרום למבקש עיוות דין חמור, וכך הם הדברים גם כאשר מקורה של בקשת הרשות לערער בהחלטה של רשם הפטנטים, בשים לב למאפייניו ומומחיותו המקצועית (רע"א 1867/17 NOVARTIS AG נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פסקה 7 (8.11.2017); רע"א 4100/17 L'Oreal נ' סנו מפעלי ברונוס בע"מ, פסקה 7 (7.6.2017); רע"א 2341/13 Mindcake llc נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני מסחר, פסקה 18 (8.8.2013)). המקרה דנן אינו בא בגדרי אמת המידה האמורה. הבקשה שלפניי לא מגלה שאלה משפטית עקרונית, ואף לא נטען אחרת. טענותיה של המבקשת מכוונות להכרעות יישומיות בדבר הסימן המבוקש לרישום ובשאלה אם לזה אופי מבחין בהתאם לדרישות הדין. בעניין זה הגיעו הפוסקת ובית המשפט המחוזי למסקנה זהה, הנטועה בדל"ת אמותיו של המקרה, וזאת אף לאחר שבית המשפט קיבל את בקשתה של המבקשת להציג ראייה חדשה בשלב הערעור ובחן אותה לגופם של דברים. בנסיבות האמורות, ובשים לב גם לכך שהמבקשת מחזיקה בסימן המסחר המעוצב, הבקשה גם לא מגלה עיוות דין מן הסוג המצדיק בירור נוסף לפני ערכאה זו. 

 

           הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ג בתמוז התש"ף (‏15.7.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים