מייקל רון דויד קידר נ. שירות בתי הסוהר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

           לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ד' להב ברע"ב 7946/20 מיום 18.11.2020 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה. בהחלטתה קבעה הרשמת כי לאחר עיון בכרטיס תנועות כספי האסיר של המערער, הסכומים המופקדים בחשבונו מעת לעת ויתרת חשבונו, אין מקום להעניק את הפטור המבוקש.

 

           בערעור שלפנַי משיג המערער על החלטה זו. לטענתו בבקשות דומות שהגיש בבתי משפט שונים ניתן לו פטור מתשלום אגרה. הוא אסיר בעל צרכים מיוחדים ואין לו כל חסכונות או נכסים. הכספים המצויים בחשבונו "נתרמו" לו מהוריו לצורך רכישת מזון בקנטינת בית הסוהר בו הוא מרצה את עונשו וזאת כדי להקל על מצבו הרפואי. לבסוף נטען כי עמידה על תשלום האגרה בעניינו של המערער, הנאבק על תנאי השגחתו בתקופת מאסרו, ואשר ידו אינה משגת, עולה כדי פגיעה בכללי הצדק הטבעי.

 

           דין הבקשה להידחות. שיקול דעתו של רשם בית המשפט בענייני אגרה הוא רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (בש"א 7622/20 גרינברג נ' גרינברג (19.11.2020); בשג"ץ 7603/20 בן ארי נ' השופט נועם סולברג (5.11.2020); בש"א 7503/20 בן ארי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.11.2020)). לאחר שעיינתי בהחלטת הרשמת ובכרטיס תנועות כספי האסיר שצירף המערער לבקשתו, נחה דעתי כי החלטת הרשמת אינה מגלה כל עילה להתערבות.

 

           בשולי הדברים אציין כי אין מקום לטענה לפיה החלטת הרשמת מפרה את כללי הצדק הטבעי. ההליך שבו נקט המערער מחייב תשלום אגרה בהתאם לתקנות. הכללים הקבועים בעניין מתן פטור מתשלום אגרה במסגרת התקנות משקפים את האיזון שערך המחוקק בין זכות הגישה לערכאות לבין אינטרסים ציבוריים אחרים העומדים ביסודה של חובת תשלום אגרה (בשג"ץ 5815/20 כוכבי נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (23.8.2020)).

 

           הערעור נדחה אפוא.

 

           ניתן היום, ‏ט"ז בכסלו התשפ"א (‏2.12.2020).

          

 

 

 

_________________________