מטרנה תעשיות שותפות מוגבלת נ. אורטל מלכה חנינא | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מטרנה תעשיות שותפות מוגבלת נ. אורטל מלכה חנינא

רע"א 8647/19
תאריך: 04/06/2020

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  8647/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ע' ברון

 

המבקשת:

מטרנה תעשיות שותפות מוגבלת

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

אורטל מלכה חנינא

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.11.2019 (כבוד השופטת ה' עובדיה) ב-ת"צ 24401-09-17

 

בשם המבקשת:

עו"ד נועם רונן; עו"ד אבנר פינקלשטיין; עו"ד נועה שוייצר עמר

בשם המשיבה:

עו"ד אורלי בן עמי; עו"ד דוד מזרחי

 

החלטה

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 27.11.2019 (ת"צ 24401-09-17, כבוד השופטת ה' עובדיה), בגדרה נדחתה בקשת מטרנה תעשיות שותפות מוגבלת (להלן: מטרנה), להגיש חוות דעת נגדית לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט; ואולם ניתנה לצדדים אפשרות להציג למומחה שאלות הבהרה בקשר לחוות דעתו.

 

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית

 

2.        מטרנה היא חברה המייצרת ומשווקת מגוון רחב של מוצרי מזון לתינוקות, לרבות תרכובות מזון לתינוקות (להלן: תרכובות המזון). בחודש ספטמבר 2017 הגישה המשיבה (תכונה להלן המבקשת) בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד מטרנה, ובליבה הטענה כי מטרנה בעלת מונופולין בשוק תרכובות המזון, וכי היא מנצלת את מעמדה בשוק על מנת לגבות מחיר מופרז עבור מוצרים אלו – וזאת בניגוד לסעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (שם החוק שונה בינתיים לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן: בקשת האישור ו-חוק התחרות, בהתאמה)). בבקשת האישור נטען כי מחירם "המופרז" של תרכובות המזון נלמד משיעור הרווח שמטרנה מפיקה, בין היתר בהשוואה לחברות מזון אחרות בארץ ובעולם; מהפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור שלו; מהשוואה בין מחיר מוצרי תרכובות המזון למוצרים מתחרים; וכן מהשוואה בין מחיר המוצרים כיום למחירם בעבר – ולתמיכה בטענות אלה צירפה המבקשת חוות דעת כלכלית מאת מר סלע קולקר.

 

           עילות התביעה שבגינן הוגשה בקשת האישור הן הפרת החובה להימנע מניצול כוח מונופוליסטי לרעה שמהווה עוולה נזיקית לפי סעיף 50 לחוק התחרות, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט. הקבוצה שנתבקש לייצגה היא כלל הצרכנים שרכשו תרכובות מזון מתוצרת מטרנה בשבע השנים עובר להגשת בקשת האישור ועד לאישורה בפסק דין חלוט; והיקף הנזק הממוני הוערך בסך של כ-290 מיליון ש"ח, לצד פיצוי נוסף בגין נזק בלתי ממוני.

 

3.        בתשובה לבקשת האישור, טענה מטרנה כי מחירי תרכובות המזון המיוצרות על ידה הם ראויים והוגנים, ומקיימים יחס סביר לערכם הכלכלי; וכי היא איננה מחזיקה ב"כוח שוק משמעותי, יציב ומתמשך" בשוק הרלוונטי. כן נטען כי בקשת האישור מבוססת על נתונים שגויים וטענות חסרות שחר, וכמוה גם חוות הדעת שצורפה לה. נוסף על כך נטען כי יש לדחות את בקשת האישור בהינתן שהרגולטורים המקצועיים לא מצאו להתערב או לפקח על מחירי תרכובות המזון; וכן בשים לב לכך שממילא ישנו ספק אם אמנם קיים איסור בחוק התחרות על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופולין. התשובה נתמכה בחוות דעת כלכלית מאת מר גבריאל ברון, וכן בחוות דעת כלכלית נוספת שעניינה "הרווחיות המייצגת" של מטרנה מאת רו"ח כפיר קלדרון.

          

           בהמשך ולאחר שמטרנה העבירה למבקשת נתונים בהתאם לדרישתה, הגישה המבקשת תגובה לתשובה וצירפה לה חוות דעת משלימה מאת מר קולקר.

 

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט והחלטת בית המשפט המחוזי בנדון

 

4.        לנוכח חילוקי הדעות בין הצדדים והמומחים מטעמם, ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון בנושא, הורה בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 14.3.2019 על מינוי  פרופ' ראובן גרונאו כמומחה מטעמו לפי תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א ו-פרופ' גרונאו). בהחלטה נאמר כי על פרופ' גרונאו להתייחס בחוות דעתו לשתי סוגיות: האחת, אם מטרנה מחזיקה ב"כוח שוק" בשוק תרכובות המזון; והשנייה, הפער בין מחיר תרכובות המזון לעלות ייצורן, בין היתר בשים לב למחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בנוגע להוצאות מסוימות ולשאלה אם יש מקום לכלול אותן בגדר עלויות הייצור ובבחינה של רווחיות מטרנה.

 

           חוות דעת פרופ' גרונאו הוגשה לתיק בית המשפט ביום 10.10.2019 (לפי תיק "נט המשפט"); וביום 24.11.2019 הגישה מטרנה בקשה "למתן רשות להגשת התייחסות בכתב לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט" (להלן: הבקשה להגיש חוות דעת נוספת). לטענת מטרנה, פרופ' גרונאו בחן את השאלות שהוצבו לפתחו לפי מתודולוגיה שאינה עולה בקנה אחד עם ההלכות והמתודולוגיות המוכרות בעולם ואף לא עם גילויי דעת רלוונטיים שפורסמו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים (כתוארו דאז); ומאחר שמדובר בעמדה חדשה השונה מהאופן שבו לובנו הסוגיות בחוות הדעת שהצדדים הגישו, מן הראוי לאפשר לה להגיב לכך.

 

           בנקודה זו יצוין כי בשני גילויי דעת שפורסמו על ידי הממונה על הגבלים עסקיים בשנים 2014 ו-2017, ובפסיקה שעסקה בנושא, נמנו שלוש מתודולוגיות לבחינת "מחיר מופרז" – "מבחן הפער" שבוחן את הפער בין מחיר המוצר ובין עלויות ייצורו; "מבחן ניתוח הרווחיות" ששם דגש על רווחיות החברה בפועל ביחס למדד ייחוס שנקבע; ו"מבחן ההשוואה" שבמסגרתו מקיימים השוואה בין פרמטרים רלוונטיים – למשל בין המחיר שגובה בעל המונופולין לבין המחיר של מוצרים מתחרים. ככל שהתוצאה של המבחנים מצביעה על פער גדול יותר, כך יש חשש לקיומו של מחיר בלתי הוגן גבוה (ראו: רע"א 1361/18 אסם השקעות בע"מ נ' סורוקר, פסקה 8 (26.6.2018); וכן ראו נספח לגילוי דעת 1/17 "שיקולי הממונה על הגבלים עסקיים באכיפת האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה" 23-19 (28.2.2017) (להלן: גילוי הדעת)). עוד יוער כי בית משפט זה טרם הכריע בשאלה אם גם מחיר גבוה יכול להיחשב כמחיר בלתי הוגן לצורך סעיף 29א(ב)(1) לחוק התחרות; ואולם רשות התחרות הודיעה זה מכבר כי בנסיבות מתאימות הדבר יהא אפשרי, וצעדי אכיפה מטעמה בנדון ייעשו "בזהירות ובמתינות" (ראו: גילוי הדעת, בעמ' 10-8; דברים דומים קיבלו ביטוי עוד בגילוי דעת 1/14 "האיסור על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופולין" (9.4.2014)).

 

5.        לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 27.11.2019 את בקשת מטרנה להגיש חוות דעת נוספת, ונקבע כי "הדרך המקובלת הראויה והמועילה שיש לילך בה על מנת לאפשר למשיבה (מטרנה-ע'ב') לבטא את תמיהותיה; השגותיה; דעתה החולקת והנוגדת [...]" היא באמצעות הצגת שאלות הבהרה לפרופ' גרונאו, מכוח תקנה 134(ג) לתקנות סד"א (להלן: ההחלטה). בית המשפט הבהיר בהקשר זה כי אין באמור כדי לשלול מן הצדדים את זכותם לחקור את פרופ' גרונאו; וכי שאלות ההבהרה אינן אלא כלי דיוני נוסף שיאפשר למטרנה להעמיד את פרופ' גרונאו על המשגים שלשיטתה נפלו בדרך הילוכו.

 

           בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

הטענות בבקשת רשות הערעור

 

6.        לטענת מטרנה, חוות דעת פרופ' גרונאו סוטה מן המסגרת שהותוותה על ידי בית המשפט המחוזי, ולמעשה כוללת מידע חדש שמומחי הצדדים לא התייחסו אליו קודם לכן – ומכאן הצורך לאפשר לה להגיש התייחסות מקצועית בנדון. לגישתה, לא זו בלבד שפרופ' גרונאו לא התייחס בחוות דעתו למבחן הפער שעמד במוקד ההחלטה למנות אותו; אלא שהניתוח שנערך על ידו, שהתבסס לדבריה על השוואה בין "שיעור הרווח הנורמטיבי" ובין הרווח שהיה למטרנה לאורך השנים, חורג מן המבחנים המקובלים בפסיקה ובגילוי הדעת.

 

           מטרנה טוענת כי מאחר שבית המשפט המחוזי עשוי לבסס את החלטתו בבקשת האישור על חוות הדעת של פרופ' גרונאו, דחיית הבקשה להגיש חוות דעת נוספת תסב לה עיוות דין; בעוד שמן העבר השני, היעתרות לבקשת מטרנה לא צפויה לגרום לעיכובים משמעותיים בתיק ואף לא תסב למבקשת נזק כלשהו, בפרט לנוכח השלב הדיוני המוקדם שבו מצוי ההליך. כן נטען כי אף שככלל הנטייה היא לא לאפשר הגשת חוות דעת מומחה נוספת לאחר שהצדדים הגישו חוות דעת מטעמם והוגשה חוות דעת מאת מומחה שמינה בית המשפט –  במקרה דנן מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מן הכלל; זאת בפרט בהינתן שפרופ' גרונאו לא מונה בהסכמת הצדדים. לנוכח האמור, מטרנה טוענת כי יש להתערב בהחלטה על מנת לאזן כראוי בין האינטרס להגיע לחקר האמת ובין הצורך לשמור על סדרי דין ויעילות הדיון.

 

7.        המבקשת מצידה טוענת כי אין להתיר למטרנה להגיש חוות דעת נוספת רק משום שהיא איננה מרוצה ממסקנות חוות הדעת של פרופ' גרונאו; לא כל שכן מקום שמטרנה כלל לא הסבירה בבקשת רשות הערעור מדוע שאלות ההבהרה ובהמשך חקירה נגדית אין בהן משום פתרון מספק לטענות שבפיה כלפי חוות הדעת של פרופ' גרונאו. ויצוין כי במענה לכך השיבה מטרנה, כי הכלי הדיוני של שאלות הבהרה נועד למקרים שבהם חוות הדעת עמומה ודורשת הבהרה, ואין בו כדי להתמודד עם טענות שבמומחיות.

 

           המבקשת מוסיפה וטוענת כי היעתרות לבקשת מטרנה להגיש חוות דעת נוספת תפגע ביעילות הדיון, ותוביל להגשת חוות דעת נוספות הן מטעם המבקשת הן מאת פרופ' גרונאו – ואין סוף לדבר. כן נטען כי לא מתקיימות בענייננו נסיבות חריגות המצדיקות הגשת חוות דעת שישית בהליך; כך במיוחד משעה שהמינוי של פרופ' גרונאו כמומחה מטעם בית המשפט נעשה בהסכמת הצדדים – ויצוין כי מטרנה חולקת על טענה זו. זאת ועוד, נטען כי פרופ' גרונאו לא חרג מהמנדט שניתן לו על ידי בית המשפט המחוזי והתייחס בבירור בחוות דעתו לשתי השאלות שבהן נתבקש להתמקד; ובהקשר זה נאמר כי בשונה מאופן הצגת הדברים על ידי מטרנה, לא זו בלבד שפרופ' גרונאו בחן את מבחן הפער, אלא שהוא גם התייחס כדבעי ליתר המבחנים שפורטו בגילוי הדעת.

 

דיון והכרעה

 

8.        לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתשובה לה ובתגובה לתשובה, על צרופותיהן, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

 

החלטת בית המשפט המחוזי לאפשר הצגת שאלות הבהרה לפרופ' גרונאו חלף הגשת חוות דעת נוספת היא החלטה דיונית מובהקת, המצויה היטב בגדרי שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בהתייחס לאופן ניהול ההליך. הלכה היא שהתערבות בהחלטות מעין אלה שמורה לנסיבות חריגות בלבד, שאינן מתקיימות בענייננו (ראו והשוו: רע"א 4215/19 The Procter & Gamble Company נ' אלמוג, פסקה 6 (30.10.2019); רע"א 7637/17 נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' יניב, פסקה 7 (29.10.2017)); ולדברים נודע משנה תוקף, לנוכח התפקיד הניהולי המשמעותי שמוטל על הערכאה הדיונית בהליכים ייצוגיים (ראו בהקשר זה: רע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש, פסקה 10 (7.7.2019); רע"א 10018/17 המועצה הישראלית לצרכנות נ' קלאב אין אילת החזקות בע"מ, פסקה 7 (1.5.2019)).

 

9.        מכל מקום ייאמר כי ההחלטה לדחות את הבקשה להגיש חוות דעת נוספת, ומאידך גיסא לאפשר הפניית שאלות הבהרה לפרופ' גרונאו, היא החלטה סבירה בנסיבות העניין, שאף תואמת את המסלול שהותווה בדין בנושא (תקנה 134 לתקנות סד"א); וכך גם בראי היקף חוות הדעת שהוגשו זה מכבר בתיק. בשונה מעמדת מטרנה, סבורתני כי על המתודולוגיה שבה עשה פרופ' גרונאו שימוש בחוות דעתו, ניתן להשיג על דרך הפניית שאלות הבהרה ובהמשך במסגרת חקירה נגדית, בלא שאביע עמדה לגופן של ההשגות; מה גם שנראה כי בדרך זו תיפרש לפני בית המשפט התמונה בכללה, משעה שתינתן לפרופ' גרונאו הזדמנות להשיב לטענות שיופנו כלפיו. ויודגש כי הדברים אמורים גם אם אצא מנקודת הנחה שפרופ' גרונאו מונה למומחה מטעם בית משפט שלא בהסכמת הצדדים, כטענת מטרנה.

 

10.      התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית. מטרנה תישא בהוצאות המבקשת (היא המשיבה בהליך דנן) בסך של 8,000 ש"ח.

 

 

           ניתנה היום, ‏י"ב בסיון התש"ף (‏4.6.2020).

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים