מחמד טברי נ. שירות בתי הסוהר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מחמד טברי נ. שירות בתי הסוהר

רע"ב 5199/19
תאריך: 12/08/2019

בבית המשפט העליון

 

רע"ב  5199/19

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקש:

מחמד טברי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

שירות בתי הסוהר

 

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי) בעת"א 67529-07-19 מיום 30.7.2019

 

בשם המבקש:

עו"ד אורי בן נתן

 

בשם המשיב:

עו"ד פנחס גורט

 

החלטה

 

 

1.            המבקש הגיש עתירת אסיר דחופה נגד החלטת המשיב להעבירו בין אגפי הכלא, בטענה כי נשקפת לו סכנה באגף שאליו הוא מועבר בגלל סכסוך עם אסיר אחר. תחילה קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את העתירה לדיון ביום 31.7.2019, וביקש את תגובת המשיב עובר לדיון. לאחר שזו הוגשה, ובצדה חוות דעת מודיעינית והתייחסויות נוספות מגורמי הכלא, קבע בית המשפט (כב' השופט י' פרסקי) ביום 30.7.2019, כי אין דחיפות מיוחדת בעתירה, וכי אין הצדקה לקבוע אותה לדיון בהול במהלך פגרת בתי המשפט. צוין כי כעולה מתגובת המשיב, "העותר יהיה במקום שמור יותר במקום החדש"; וכי ההחלטה בדבר שיבוצו של האסיר היא בליבת שיקול דעתו של המשיב. משכך, בוטל הדיון שהיה קבוע ליום 31.7.2019 ונקבע ליום 30.10.2019 (להלן: ההחלטה הראשונה). בעקבות החלטה זו הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי לקיים את הדיון במועד המקורי (להלן: הבקשה הנוספת), וזו נדחתה ביום 1.8.2019. צוין כי למעשה מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה שאין עילה להיעתר לה. כן הודגש כי בעקבות הגשת העתירה נדרש המשיב פעם נוספת להחלטתו לשבץ את המבקש באגף החדש, ומצא כי הדבר אפשרי למרות שנמצא שם אסיר שעמו המבקש מסוכסך.

 

2.            הבקשה שלפניי מופנית להחלטה הראשונה בלבד, שכן בעת הגשתה טרם ניתנה ההחלטה בבקשה הנוספת. בתמצית, המבקש חוזר על טענותיו בעתירה עצמה שלפיהן באגף שאליו הועבר נשקפת סכנה לחייו עקב סכסוך עם אסיר אחר; וכי תנאי המחייה בתאו אינם ראויים. בין היתר, המבקש נאלץ להטיל מימיו לתוך בקבוק ולישון על הרצפה, משום שהמיטה אינה מתאימה למידות גופו. עוד צוין כי נוכח התנאים הקשים פתח המבקש בשביתת רעב. לבסוף נטען כי שגה בית המשפט המחוזי שביטל את הדיון הדחוף שנקבע בעניינו מבלי שניתנה לו זכות תגובה.

 

3.            התבקשה תשובת המשיב. תחילה עמד המשיב על הרקע להעברת המבקש בין האגפים, שבמרכזו התנהגות שלילית ותוקפנית מצדו (כמו גם רוטציה שוטפת בין האגפים). עוד הובהר כי ההחלטה על העברת המבקש התקבלה לאחר התייעצות עם גורמי המודיעין והביטחון, ותוך מודעות לעובדה שבאגף החדש ישנו אסיר שעמו המבקש מסוכסך. עם זאת, המשיב מצא כי הדבר אפשרי, שכן מדובר באגף שמור שמאפייני הפעלתו וההנחיות הייחודיות הניתנות בו לצוות הסוהרים מונעים כל מגע בין האסירים. אשר לטענות המבקש בדבר מצבו של התא, צוין כי מיד לאחר העברתו לתאו באגף החדש המבקש התפרע וגרם נזק משמעותי לתא, לרבות עקירת האסלה ושבירת המאוורר, ברזי המים וצנרת המקלחת. כמו כן, נמסר כי המבקש אינו שובת עוד שביתת רעב, וכי גם במהלכה שתה מים ונבדק תדיר על ידי רופא שנכח כי מצבו תקין. לבסוף הוברר כי בתאו הנוכחי של המבקש ישנם מקלחת ושירותים תקינים ופעילים.

 

4.            לגוף הבקשה טען המשיב כי דינה להידחות על הסף ולגופה. ראשית, נטען כי הבקשה אינה מעוררת כל שאלה רחבה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש; וכי גם לפי הגישה המרחיבה, אין כל הצדקה להיעתר לה. כמו כן, הבקשה מופנית נגד החלטת ביניים דיונית של בית המשפט המחוזי, וככלל לא תינתן רשות לערער לגבי החלטות מסוג זה. נטען כי מטעמים אלה יש לדחות את הבקשה על הסף. עוד נטען, בבחינת למעלה מן הצורך, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה שכן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטה דיונית הנוגעת לקביעת מועדי דיון, כבענייננו.

 

5.            לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה מצאתי כי דינה להידחות. בית המשפט המחוזי טרם שמע את עתירת המבקש וטרם הכריע בטענותיו בדבר עצם העברתו בין האגפים והתנאים הפיזיים בתאו. משכך, בשלב זה אין הכרעה שיפוטית להעמיד לביקורתו של בית משפט ודינן של טענות המבקש בהקשר זה להידחות. בכל הנוגע לטענות המבקש בדבר דחיית מועד הדיון, הרי שיש ספק רב אם המבקש כלל רשאי להגיש בקשת רשות לערער בעניין זה (רע"ב 159/15 דורנשטיין נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (12.1.2015); רע"ב 4603/13 סמני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (26.6.2013); רע"ב 5261/12 רופר נ' משטרת ישראל (17.7.2012)). אף מבלי שאכריע בדבר, אין חולק כי קביעת מועד דיון היא החלטה דיונית מובהקת המצויה בלב שיקול דעתו של בית המשפט הדן בעתירה, ואין זה דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה (רע"ב 7011/16 כיאל נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (11.9.2016)). בענייננו, נחה דעתו של בית המשפט קמא כי אין דחיפות מיוחדת המחייבת לשמוע את העתירה במהלך פגרת בתי המשפט, ונמצא כי ניתן לקבוע אותה למועד רחוק יותר. מאליו ברור כי טענות המבקש בעניין זה אינן מעוררות שאלה רחבה המצדיקה מתן רשות לערער (בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)) ואף המבקש לא טען כך. אף אם הייתי מניח לטובת המבקש כי בבקשות מעין אלו יש להחיל אמת מידה מקלה יותר, הרי שלא שוכנעתי כי יש בהחלטה בדבר קביעת מועד דיון בעניינו של המבקש, על רקע מאפייני המקרה, כדי להצדיק מתן רשות כאמור (רע"ב 7080/16 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 3 (9.10.2016)).

           הבקשה נדחית אפוא.

          

           ניתנה היום, ‏י"א באב התשע"ט (‏12.8.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים