מדינת ישראל נ. פלוני | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מדינת ישראל נ. פלוני

ע"פ 5834/19
תאריך: 26/01/2020

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

 

ע"פ  5834/19

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

כבוד השופט ג' קרא

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

המערערת:

מדינת ישראל

                                          

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. פלוני

 

2. פלוני

                                                                                                         

ערעור על גזר דינו של בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה מיום 23.7.2019 בת"פ 4378-07-18 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת ר' פוקס

                                          

תאריך הישיבה:

כ"ה בכסלו התש"ף      

(23.12.2019)

 

בשם המערערת:

עו"ד בת-שבע אבגז

 

בשם המשיב 1:

עו"ד מוחמד מסארווה

בשם המשיב 2:

 

בשם שירות המבחן לנוער:

 

מתורגמן לשפה הערבית:

עו"ד ראניה סרוג'י

 

גב' טלי סמואל

 

מר עבדאללה עבד אבו רחמן

 

 

 

פסק-דין (בעניינו של המשיב 1)

 

 

השופט ג' קרא:

 

           ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה (כב' השופטת ר' פוקס) מיום 23.7.2019 בת"פ 4378-07-18 בגדרו הורשעו המשיבים בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333, 335(א)(1), 335(א)(2) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). המשיב 2 הורשע בנוסף גם בעבירה של החזקת סכין, וצירף שני תיקים נוספים שעניינם עבירות רכוש, איומים, נהיגה ברכב ללא רישיון וללא ביטוח, ושימוש ברכב ללא רשות ונטישתו.

 

           פסק דין זה יעסוק רק בעניינו של משיב 1. עניינו של משיב 2 נדחה להמשך דיון ודינו יוכרע בנפרד.

 

כתב האישום

 

1.        שני המשיבים הינם אחים. בעת המעשים היו קטינים, המשיב 2 היה בן 16 והמשיב 1 היה בן 17 וחצי. בתמצית, המשיבים ונאשם נוסף בגיר (להלן: האחר) תקפו את המתלונן, אדם צעיר, באכזריות וגרמו לו לחבלה חמורה. תחילתו של האירוע בכך שהאחר תקף את המתלונן בכך שהיכה על ידו וגרם לנפילת הטלפון הסלולארי מידו. בתגובה דחף המתלונן את האחר, שנפל לכביש. בשלב זה הגיעו המשיבים 1 ו-2 למקום, כאשר המשיב 2 החזיק מברג בידו. המשיב 2 דקר באמצעות המברג את המתלונן בגבו ובחזהו מימין, כאשר במהלך הדקירות לפת המשיב 1 עם שתי ידיו את חזהו של המתלונן כשהוא עומד מאחוריו. המשיב 1 המשיך ללפות ביד אחת את המתלונן וביד השנייה הכה אותו בכל חלקי גופו ובראשו, כשהמשיב 2 ממשיך לדקור אותו באמצעות המברג. בשלב מסוים הצטרף גם האחר לתקיפת המתלונן כשהוא מכה בו באמצעות ידיו בכל חלקי גופו. האירוע הסתיים רק לאחר שאדם הגר בסמוך שמע את צעקות המתלונן, יצא מביתו, שאז נמלטו התוקפים מהמקום והותירו את המתלונן שרוע על הכביש, פצוע ומדמם מראשו. בעקבות מעשי התקיפה האמור אובחנו אצל המתלונן חבלות ראש, מספר פצעי דקירה בחזה, בריאות ובגב. המתלונן אושפז בבית החולים לתקופה של שבעה ימים שלאחריה שוחרר לביתו. ימים מספר לאחר ששוחרר לביתו הגיע המתלונן שוב לבית החולים כשהוא סובל מכאבי ראש. בדיקת סי טי ראש הראתה דימום מוחי גדול, דבר שהעמיד את המתלונן בסכנת חיים, מה שהצריך ניתוח ואשפוז למשך תקופה של כשלושה שבועות.

 

           למען שלמות התמונה יצוין כי למתלונן הייתה פגיעת ראש קודמת, הכוללת שבר ישן בגולגולת, שכתוצאה ממנה נפגע כלי דם, כאשר האלימות שהפעילו המשיבים והאחר הביאה לדימום מוחי על רקע החבלה הקודמת. 

 


 

גזר דינו של בית משפט המחוזי

 

2.        המשיבים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בביצוע העבירות המיוחסות להם. לאחר קבלת תסקירי מבחן בעניינם של שני המשיבים, קבע בית משפט המחוזי כי למתלונן נגרם נזק משמעותי מביצוע העבירות, ועל אף הפגיעה הקודמת ממנה סבל המתלונן, מעשי המשיבים הם שהביאו לפגיעה החמורה, לרבות הדימום המוחי. עוד ציין בית המשפט את האלימות משולחת הרסן בה נקטו המשיבים והאחר כלפי המתלונן, על פוטנציאל הנזק הגדול הטמון במעשים. חרף האמור, ובהתחשב בנסיבות האישיות של המשיבים, קבע בית המשפט כי יש ליתן משקל נכבד לשיקולי שיקום בעניינם וגזר עליהם את העונשים הבאים: על המשיב 1 צו מבחן לתקופה של שנה; צו שירות לתועלת הציבור בשיעור של 400 שעות; מאסרים מותנים; ותשלום פיצויים בסך של 15,000 ש"ח. על המשיב 2 צו מבחן לתקופה של שנה וחצי בתנאי מגורים במעון אחווה בעכו; מאסרים מותנים; וצו שירות לתועלת הציבור של 350 שעות; ותשלום פיצויים למתלונן בסך 15,000 ש"ח.

 

ערעור המדינה

 

3.        המדינה הגישה ערעור על קולת העונש שהוטל על המשיבים וטענה כי חומרתם המופלגת של העבירות ומידת האכזריות שבה נקטו המשיבים כלפי המתלונן מחייבת הטלת ענישה ממשית, שתיתן ביטוי לעיקרון ההלימה ולשיקול ההרתעה, בהינתן חומרת הנזק שגרמו המשיבים במעשיהם למתלונן. עוד נטען כי העונש שהוטל על המשיבים אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות אף בעניינם של קטינים. לאור האמור, ביקשה המדינה כי יוטל על המשיבים עונש מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

ההליך לפנינו

          

4.        בפתח הדיון הודיעה באת כוח המדינה כי לאחר קיום התייעצות עם ראש תחום נוער בפרקליטות, התגבשה הבנה שונה באשר לנקודת האיזון מבחינת הענישה בעניינם של המשיבים, כך שהמדינה מבקשת להטיל על המשיבים עונש מאסר בפועל שירוצה על דרך של עבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח, כפי שהתבקש בהודעת הערעור. כל זאת בהינתן הליך השיקום שבו מצויים המשיבים כאן. על המשיב 1 עונש מאסר לתקופה של תשעה חודשים שיומרו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה; על המשיב 2 תקופת מאסר קצרה יותר, שתומר בעבודות שירות, על פי שיקול דעת בית המשפט,  בהתחשב בכך שהמשיב  2 נתון במעון נעול. 

 

5.        בא כוח המשיב 1 ביקש שלא נטיל על המשיב 1 את התקופה המקסימלית ונסתפק בתקופה קצרה יותר בהינתן העובדה שהמשיב 1, המועסק כיום בעבודה קבועה לשביעות רצון מעסיקו, הינו המפרנס היחיד בבית לאחר מות אביו, כאשר מצבה הכלכלי של המשפחה בכי רע. עוד ציין כי המשיב 1 היה נתון במשך תקופה של 37 ימים במעצר מאחורי סורג ובריח ועצור באיזוק אלקטרוני כארבעה חודשים, ולאחר מכן בחלופת מעצר בבית אחותו. 

 

6.        העמדה שהציגה המדינה במהלך הדיון לפנינו הינה יותר מהוגנת. חסד נעשה עם המשיב 1. אלמלא עמדה זו, דין הערעור היה להתקבל ודינו של המשיב 1 היה מאסר מאחורי סורג ובריח. לאחר בחינת עמדת המדינה מצאנו כי הסכמתה של המדינה לחרוג ממדיניות הענישה הנוהגת מעוגנת בתסקירי שירות המבחן החיוביים שהוגשו בעניינו של המשיב 1 ונותנת ביטוי הולם לעקרון השיקום לפי סעיף 40ד לחוק העונשין. רצונה של המדינה שלא לקטוע את הליך השיקום בו מצוי המשיב 1 הוא שהביא בסופו של יום לשקול מחדש את עמדתה שמא יש מקום להושיט "חבל הצלה" למי שמבקש לאחוז בו. המשיב 1 הוכיח עד כה רצינות והתמדה בהליך השיקום. בהתחשב בעמדת המדינה, ועל מנת לשמר את מידת ההרתעה מחד גיסא, ומאידך גיסא לא לפגוע פגיעה קשה בהליך השיקום, בהינתן חומרת מעשי העבירה והנזקים הקשים שנגרמו למתלונן, נראה כי העמדת עונשו של המשיב 1 על מלוא תקופת המאסר שניתן לרצותה בעבודות שירות הולמת בנסיבות העניין,

    

7.        לפיכך, אנו מעמידים את עונשו של המשיב 1 על תשעה חודשי מאסר. יתר רכיבי גזר הדין יוותרו בעינם. עונש המאסר ירוצה על דרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 22.1.2020. מתוך תקופת המאסר תנוכה תקופת מעצרו של המשיב 1 מאחורי סורג ובריח במשך 37 ימים. המשיב 1 יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 25.3.2020 בשעה 8:00 בפני המפקח על עבודות השירות ביחידת עבודות שירות, מפקדת מחוז צפון, רחוב הציונות 14, טבריה. המשיב 1 מוזהר כי עליו לקיים את עבודות השירות ללא כל הפרה כאמור בחוות דעת הממונה. הפרה של עבודות השירות עלולה להביא להפקעתן ולריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח.

 

           ניתן היום, ‏כ"ט בטבת התש"פ (‏26.1.2020).

 

 ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים