מדינת ישראל נ. עקל ותד | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מדינת ישראל נ. עקל ותד

בש"פ 1687/20
תאריך: 15/03/2020

בבית המשפט העליון

 

בש"פ  1687/20

 

לפני:  

כבוד השופט ג' קרא

 

המבקשת:

מדינת ישראל

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

עקל ותד

 

בקשה תשיעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

ת"פ 66340-06-17 – בית המשפט המחוזי בחיפה

 

תאריך הישיבה:

י"ד באדר התש"ף (10.3.2020)

 

 

בשם המבקשת:

בשם המשיב:

עו"ד אושרה פטל-רוזנברג                    

עו"ד משה גלעד

 

החלטה

 

 

           בקשה תשיעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), השתנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), בתשעים ימים החל מיום                 16.3.2020 או עד מתן פסק דין בתפ"ח 66340-06-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

 

1.             ביום 29.6.2017 הוגש נגד המשיב ונאשם אחר (להלן: הנאשם האחר) כתב אישום המייחס למשיב עבירות רצח בכוונה תחילה, הצתה ונשיאת נשק והובלתו. פירוט עובדות כתב האישום מצוי בהחלטתו של השופט ד' מינץ מיום 19.9.2017 (בש"פ 6717/17).

 

           בתמצית, וכפי שכתבתי בהחלטתי בבקשה השמינית להארכת מעצרו של המשיב (בש"פ 8106/19, מיום 17.12.2019), על פי עובדות כתב האישום, ביום 16.5.2017 רצחו המשיב והנאשם האחר ביריות אקדח אדם עמו היה המשיב מצוי בסכסוך כספי, ולאחר מכן הציתו את רכבו. הנאשמים ירו לפחות עשרה כדורים לגופו של המנוח, כאשר ארבעה מהכדורים נורו מ'טווח אפס' על מנת לוודא את מותו.

 

ההליכים עד כה

 

2.             ביום 13.8.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המדינה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו, בקבעו כי קיימות ראיות לכאורה. בית משפט זה דחה את הערר שהגיש המשיב כנגד ההחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים (בש"פ 6717/17).

 

           משלא הסתיים משפטו של המשיב בתוך תשעה חודשים, הוארך מעצרו שמונה פעמים בתשעים ימים תוך שבית משפט עמד על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, כפי שעלה גם מתסקירי שירות המבחן בעניינו (בש"פ 2257/18; בש"פ 4599/18; בש"פ 6355/18; בש"פ 8769/18; בש"פ 1360/19; בש"פ 3942/19; בש"פ 5912/19; בש"פ 8106/19). להשלמת התמונה, ערר שהוגש לבית משפט זה על בקשתו של המשיב לחלופת מעצר על דרך של פיקוח אלקטרוני, נדחה על ידי השופט א' שטיין (בש"פ 3176/19, מיום 15.5.2019).

            

טיעוני הצדדים

 

3.             בבקשתה טענה המבקשת כי מסוכנותו המובהקת של המשיב נלמדת מעובדות כתב האישום כמו גם מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו, ומתעצמת נוכח עברו הפלילי. עוד טענה, כי קיים חשש סביר ששחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט ולהמלטות מן הדין נוכח עונש מאסר העולם שיוטל עליו אם יורשע.

 

           אשר לקצב ניהול ההליך, המבקשת סבורה כי הוא מתנהל בקצב טוב על אף הימשכותו. עד כה התקיימו עשרים ושמונה מועדי הוכחות בהם העידו ארבעים ושמונה עדים, ונותרו עוד כארבעים עדים מטעמה. בשלב זה, קבועים עוד אחד עשר מועדי הוכחות נוספים כאשר לטענתה, שישה מהם בתקופת ההארכה המבוקשת.

            

           בדיון שהתקיים בפניי שבה באת כוח המבקשת על נימוקי הבקשה והוסיפה כי לא מתקיימים הטעמים המיוחדים לשחרור נאשם בעבירת רצח לחלופת מעצר על דרך של פיקוח אלקטרוני כנדרש בסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים.

 

           בא כוח המשיב הלין על קצב ניהול ההליך וטען כי אין לקבל מצב בו קביעת שירות המבחן לפיה המשיב מסוכן תרוקן מתוכן את חזקת החפות. לשיטתו, אין צפי לסיום המשפט, ובנקודה זו, כשנתיים וחצי לאחר מעצרו של המשיב, העידו פחות ממחצית עדי התביעה. עוד טען כי יש בחלוף הזמן כדי להטות את נקודת האיזון לטובת שחרורו של המשיב. בא כוח המשיב סבר כי אין חשש לשיבוש בעניינו של המשיב משחלף זמן רב מאז מעצרו כאמור, וכי עדות בני משפחת המשיב בעלת משמעות פחותה. בא כוח המשיב הוסיף כי הארכות מעצר חוזרות ונשנות נוגדות את כוונת המחוקק תוך שציין כי בניגוד לטענת המדינה, בתקופת ההארכה הקרובה קבוע רק מועד הוכחות נוסף. לסיום, ביקש בא כוח המשיב להורות על קבלת תסקיר מעצר נוסף.

 

           בתגובה לטענות בא כוח המשיב, חלקה באת כוח המבקשת על דבריו וטענה כי כמה מעדי התביעה קשורים למשפחתו הקרובה של המשיב; חלק מעדי התביעה הנותרים הם "עדים טכניים" ויתכן כי יוותרו על עדות של חלקם; וכי חקירות ארוכות והימשכות ההליך נובעות מטבעו של משפט רצח.

          

דיון והכרעה

 

4.             לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.  

 

           כידוע, לצורך הכרעה בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, יש לאזן בין זכות הנאשם לחירות לבין שמירה על שלום הציבור ובטחונו, ותקינות ההליך המשפטי. בעשותו כן, נדרש בית המשפט להתחשב במגוון שיקולים, ובהם, המסוכנות הנשקפת מהנאשם, עברו הפלילי, חומרת העבירות המיוחסות לו, משך המעצר, קצב ניהול ההליך העיקרי וכן, מידת החשש משיבוש הליכי המשפט, או מהימלטותו של הנאשם מן הדין (ראו למשל, בש"פ 2650/19 ‏מדינת ישראל נ' נחום, בפסקה 11 (‏1.5.2019); בש"פ 2716/19 מדינת ישראל נ' ג'בארין, בפסקה 12 (‏8.5.2019)).

 

           ודוק, על אף היות חלוף הזמן שיקול חשוב שמשקלו גדל עם הימשכות תקופת המעצר, נפסק לא פעם כי לעיתים, חומרת העבירה המיוחסת לנאשם ונסיבות ביצועה כמו גם החשש מהמלטות מן הדין או שיבוש ההליכים, יהיו בעוצמה שאינה מאפשרת,  חרף חלוף הזמן, להטות את נקודת האיזון לטובת חירותו של הנאשם. כך, על בית המשפט לבחון את הבקשה בנקודת זמן הגשתה, תוך איזון מכלול השיקולים ובשים לב, כי התחשבות בחלוף הזמן בלבד עלולה ליצור מצב בו דווקא בפרשות סבוכות בהן חומרת העבירות ומסוכנות הנאשם גבוהה, ישוחרר הנאשם לחלופת מעצר בשל הימשכות ההליכים (בש"פ 4120/19 מדינת ישראל נ' עודה, בפסקה 18 (4.7.2019); בש"פ 3707/19 מדינת ישראל נ' פוגל, בפסקה 6 (11.6.2019)). 

 

5.             בענייננו, לא ניתן להפריז בחומרתה של עבירת הרצח בכוונה תחילה המיוחסת למשיב. נסיבות ביצועה ובהן, ירי כדורים רבים לגוף המנוח ווידוא מותו תוך ירי ארבעה קליעים מטווח אפס לעבר ראשו, מעידים על אכזריות רבה ויוצאת דופן וכפועל יוצא, על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב. נוסף לכך, תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המשיב לצד עברו הפלילי בגינו ריצה עונשי מאסר בפועל, מצביעים אף הם על מסוכנותו הגבוהה.    

 

           הלכה היא כי שחרור נאשם המואשם בעבירת רצח בכוונה תחילה ממעצר ייעשה אך במקרים חריגים בלבד (בש"פ 2650/19 מדינת ישראל נ' נחום, (‏1.5.2019); בש"פ 1777/19 ‏‏מדינת ישראל נ' טאהא (24.3.2019)). לכך אוסיף, כי לא בכדי בחר המחוקק לסייג בסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים עבירות שדינן מאסר עולם, בהן ידרשו טעמים מיוחדים לשחרורו של הנאשם למעצר בפיקוח אלקטרוני וסבורני, נוכח הנסיבות שתוארו לעיל, כי המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם מקרים חריגים או טעמים מיוחדים.   

 

           בניגוד לטענת המבקשת, איני סבור כי המשפט מתנהל בקצב משביע רצון. מאז החלטתי לקבל את הבקשה להאריך את מעצרו של המשיב בפעם השמינית התקיימו ארבעה דיוני הוכחות בלבד, זאת על אף שהשופט מ' מזוז כבר הנחה את בית המשפט המחוזי לנקוט מאמץ להאצת קצב ההליך (בש"פ 5912/19, מיום 19.9.2019).

 

6.             עם זאת, בהחלטתי להאריך את מעצרו של המשיב בפעם השמינית כאמור, קבעתי כי הגם שמשך ניהול המשפט בעניינו של המשיב לא נעלם מעיניי כמו גם הצפי להימשכותו, לא מצאתי לשחררו לחלופת מעצר "נוכח מסוכנות עקבית שחלוף הזמן לא הקהה אותה, החשש המובנה מהימלטות מן הדין שמקימה אפשרות הרשעתו בעבירת רצח שדינה מאסר עולם, והחשש משיבוש הליכים". בעת הזו, ולאור האמור לעיל, עודני סבור כי נקודת האיזון נוטה לשמירה על שלום הציבור ועל תקינות ההליך המשפטי באופן המצדיק את הארכת מעצרו של המשיב.

 


 

           משכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 17.3.2020, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 66340-06-17, לפי המוקדם.

 

           ניתנה היום, ‏י"ט באדר התש"פ (‏15.3.2020).

 

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים