מדינת ישראל נ. מוחמד מחמוד קאסם אסדי | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מדינת ישראל נ. מוחמד מחמוד קאסם אסדי

ע"א 7129/19
תאריך: 02/12/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  7129/19

 

 

לפני:  

כבוד השופטת י' וילנר

 

המבקשת:

מדינת ישראל

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

מוחמד מחמוד קאסם אסדי

 

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.8.2019 בת"א 51065-03-16, שניתן על ידי כב' השופט מ' רניאל

 

בשם המבקשת:                      עו"ד אפי יגל

בשם המשיב:                         עו"ד אילן יחזקאלי

 

החלטה

 

1.        בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט מ' רניאל) בת"א 51065-03-16 שניתן ביום 28.8.2019 ובגדרו נקבע כי על המבקשת לשלם למשיב פיצויי הפקעה בסך של 329,398 ש"ח.

 

2.        ביום 25.10.1962 הפקיעה המדינה חלקות שהיו בבעלות המשיב. בשנת 2014 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, ובה עתר לקבלת פיצוי שאינו שנוי במחלוקת בגין הפקעת זכויותיו במקרקעין. ביום 19.3.2015 ניתן פסק דין, בהסכמת הצדדים, שלפיו נדרשה המדינה לשלם למשיב סך של 337,600 ש"ח כפיצוי שאינו שנוי במחלוקת (להלן: פסק הדין הראשון).

 

3.        ביום 23.3.2016 הגיש המשיב תביעה נוספת, ובה עתר לקבלת פיצוי נוסף מעבר לסכום שנפסק לטובתו בפסק הדין הראשון, היא התביעה שבנדון. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעה זו עסק בהיקף פיצויי הפקעה המגיעים למשיב לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, ובו נקבע, כאמור, כי על המדינה לשלם למשיב סכום נוסף בסך של 329,398 ש"ח. כן נפסקו למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 29,250 ש"ח.

 

4.        המדינה הגישה ערעור על פסק הדין, בו טענה, בעיקרו של דבר, כי יש להחיל במקרה הנדון את ההלכה שנקבעה בע"א 8717/17 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון המנוח איסמעיל (23.7.2019) (להלן: הלכת איסמעיל), ואך בטעות בית המשפט המחוזי נמנע מלעשות כן. יוער כי בית המשפט המחוזי קבע שהלכת איסמעיל אינה חלה במקרה הנדון, וזאת לנוכח הסכמת הצדדים בדבר אופן קביעת הפיצויים, ממנה הם לא חזרו אף לאחר מתן פסק הדין בעניין איסמעיל.

 

5.        לצד הערעור, הגישה המדינה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, שכן חרף הסכמת הצדדים בסוגיות מסוימות הנוגעות לאופן חישוב הפיצויים, הצדדים נותרו חלוקים, בין היתר, בשאלת חישוב שיעור דמי החכירה – שאלה אשר הוכרעה במסגרת הלכת איסמעיל. עוד נטען כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת המדינה, שכן לו יתקבל הערעור קיים חשש שהמדינה תיתקל בקשיים להשבת הפיצויים, בעוד שעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים עד להכרעה בערעור לא יגרום למשיב נזק בלתי הפיך. המדינה טוענת עוד כי יש להביא בחשבון את העובדה שהתביעה לקבלת הפיצויים הוגשה בחלוף למעלה מיובל ממועד ההפקעה, וכי המשיב כבר קיבל פיצויי הפקעה מכוח פסק הדין הראשון, אשר ערכם עולה על ערך הפיצוי שנקבע בשומה שהוגשה מטעם המדינה במסגרת ההליך שבנדון.

 

6.        המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המדינה לא הציגה כל ראיה לטענה לפיה המשיב יתקשה להשיב את הפיצויים לו תזכה המדינה בערעורה. כן נטען כי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נפסק כי אם יתעכב תשלום הפיצוי תידרש המדינה לשלם למשיב תשלומי ריבית והצמדה, ומשכך עיכוב התשלום עלול להוביל לירידת ערכו של הפיצוי ולפגוע במשיב. עוד נטען כי אין לעכב את תשלום ההוצאות שנפסק לטובת המשיב, שכן ללא קשר לתוצאות הערעור על המדינה לשאת בהן.

 

7.        לאחר העיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

 

           אמנם, במקרה הנדון הושגה בין הצדדים "הסכמה שמאית חלקית" לפיה דמי החכירה האבודים ייקבעו לפי ערכי השווי המפורטים בטבלה מוסכמת. ואולם, בין הצדדים נותרו במחלוקת מספר סוגיות אותן הותירו להכרעתו של בית המשפט המחוזי, ובהן מחלוקת בעניין שיעור דמי החכירה. סוגיה זו, שכאמור עמדה במחלוקת בין הצדדים, הוכרעה בהלכת איסמעיל, ומשכך הטענה כי בית המשפט המחוזי צריך היה להחילה במקרה הנדון אינה חסרת סיכוי, והיא תידון במסגרת הערעור.

 

8.        אשר לשיקולי מאזן הנוחות – כבר נקבע בהחלטות קודמות בהן נדונו בקשות לעיכוב ביצוע פסקי דין לנוכח הלכת איסמעיל, כי טענה בדבר מצבו הכלכלי של המשיב אינה יכולה להיטען בעלמא. לצד זאת, נקבע כי חלוף הזמן מיום ההפקעה ועד להגשת התביעה כמו גם חוסר הבהירות בדבר השלכותיה של הלכת איסמעיל הם שיקולים התומכים בקבלת הבקשה (ראו: ע"א 6059/19 רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון המנוחה ח'לאילה ז"ל (27.10.2019) ע"א 6829/19 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' חסארמה (14.11.2019)). כך גם בענייננו. לכל זאת יש להוסיף כי מחצית מהפיצוי שנפסק לטובת המשיב הועבר לידיו מכוח פסק הדין הראשון, וגם משום כך נראה כי ניתן לעכב את העברת יתרת הפיצוי עד להכרעה בערעור המדינה.

 

9.        לנוכח כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

 

           אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

 

           ניתנה היום, ‏ד' בכסלו התש"ף (‏2.12.2019).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים