מדינת ישראל נ. אינספר בנייה בטכנולוגיות מתקדמות בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מדינת ישראל נ. אינספר בנייה בטכנולוגיות מתקדמות בע"מ

רע"א 5909/19
תאריך: 24/10/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 5909/19

 

לפני:  

כבוד השופטת י' וילנר

 

המבקשת:

מדינת ישראל

 

 

נ ג ד

 

המשיבה:

אינספר בנייה בטכנולוגיות מתקדמות בע"מ

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 45599-02-15, שניתנה ביום 24.6.2019 על-ידי כב' השופט ר' יעקובי

 

בשם המבקשת:

עו"ד ישראל בלום; עו"ד לימור פלד

בשם המשיבה:

עו"ד אלון פומרנץ; עו"ד עומר מאירי; עו"ד שיר דיגמי-טל

 

 

פסק-דין

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי) בת"א 45599-02-15 מיום 24.6.2019 בגדרה נדחתה בקשת המדינה, היא המבקשת, להורות למשיבה להורות על גילוי מסמכים נוספים הדרושים לה לטענתה לשם הגנתה בתביעה המתנהלת נגדה.

 

2.        לצורך ההחלטה בבקשת רשות הערעור אין צורך להיכנס לעובי הקורה ולפרט את הרקע לסכסוך המתמשך בין הצדדים. די בכך שאציין כי בבית המשפט המחוזי מתנהלת תביעת המשיבה נגד המדינה על סך של למעלה מ-45 מיליון ש"ח, בטענה כי זהו סכום הריבית הבנקאית החריגה שחבה המדינה למשיבה בגין כספים שנפסקו לטובת המשיבה במסגרת הליך משפטי קודם (להלן: התביעה הראשונה). עוד אציין כי מהבקשה עולה שמספר חודשים לפני מתן פסק הדין בתביעה הראשונה, המשיבה המחתה לבנק הפועלים את זכויותיה בתביעה נגד המדינה.

 

3.        מהבקשה ומהתשובה לה עולה כי במסגרת הליכי גילוי המסמכים המקדמיים הועברו למדינה מסמכים רבים מטעם המשיבה. ואולם, המדינה הוסיפה וטענה כי מסמכים נוספים שטרם הועברו לה רלוונטיים לניהול הגנתה, ובפרט מסמכים הנוגעים לניהול חשבונה של המשיבה בבנק הפועלים והחלטות שהתקבלו בבנק ובמשיבה ביחס לאופן ניהול החשבון. המשיבה הצהירה שאין ברשותה מידע ומסמכים שלא גולו למדינה, וכי כלל המסמכים הועברו זה מכבר. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטות קודמות כי יש לפתוח בהליך ההוכחות, וכי ככל שיתברר במהלכו שהמשיבה הסתירה מסמכים, תישמר למדינה הזכות להעלות טענותיה בנדון.

 

4.        בהתאם לכך, החלו להישמע ההוכחות בבית המשפט המחוזי, ולאחר חקירתה של סגנית מנהלת מחלקת אשראים מיוחדים בבנק הפועלים, הגישה המדינה בקשה נוספת לגילוי מסמכים בה טענה פעם נוספת כי המשיבה הסתירה מסמכים רבים החיוניים להגנתה של המדינה. המשיבה התנגדה לבקשה.

 

5.        בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי "אין בטענות שמעלה [המדינה] בשלב המאוחר שבו אנו מצויים כדי להצדיק תוצאה שונה מזו שנקבעה, הסוללת את הדרך להמשך שמיעת ההוכחות ולסיומם של הליכים שהחלו לפני יותר מעשרים שנה".

 

6.        הבקשה דנן מופנית כלפי החלטה זו של בית המשפט המחוזי. בבקשתה טוענת המדינה כי המסמכים רלוונטיים להגנתה, וכי מעדות סגנית מנהלת מחלקת האשראים המיוחדים בבנק עולה כי קיימים מסמכים נוספים וניתן להעבירם למדינה.

 

7.        בהחלטתי מיום 10.9.2019 הוריתי למדינה לצמצם את בקשתה ולפרט מהם המסמכים הספציפיים לגביהם מתבקש צו הגילוי, וזאת לנוכח הוראת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. בהתאם לכך, בהודעה מיום 12.9.2019 פירטה המדינה רשימה של 26 פריטים אותם היא מבקשת לגלות.

 

8.        בהמשך לאמור, הוריתי למשיבה להגיש תשובה לבקשה. בתשובתה מיום 23.10.2019 התנגדה המשיבה לבקשה, וטענה כי הליכי גילוי המסמכים הסתיימו זה מכבר, וכי המשיבה העבירה למדינה את כל המסמכים אשר ברשותה. כן נטען כי בית המשפט המחוזי דחה בהחלטות רבות וקודמות את בקשותיה החוזרות של המדינה לגילוי מסמכים, וכי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות אלה.

 

9.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פיה. אקדים ואציין כבר עתה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי כמפורט להלן.

 

10.      כידוע, ככלל, החלטות בעניין גילוי מסמכים מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהן (ראו: רע"א 2062/15 פלוני ו- 108 אח' נ' הרשות לניירות ערך, פסקה 13 (3.6.2015) (להלן: עניין פלוני)).

 

11.      ואולם, במקרה שלפנינו נראה כי בית המשפט המחוזי לא בחן את הרלוונטיות של כל אחד מהמסמכים המבוקשים על-ידי המדינה או את ההכבדה שתיגרם למשיבה (ככל שקיימת) הכרוכה בהמצאתם. אכן, ככלל השאיפה להביא לסיום הליך הנמשך שנים ארוכות מובנת ואף ראויה, ואולם במקרה הנדון בהחלטותיו הקודמות קבע בית המשפט המחוזי כי "ניתן יהיה לחקור בקשר לכך [טענת המדינה לפיה קיימים מסמכים נוספים הרלוונטיים להגנתה, י.ו.] עדים רלבנטיים ולהעלות בקשר לכך בהמשך הדרך טענות שתימצא להן תשתית ראויה" (ראו סעיף ב' להחלטה מיום 20.8.2017). בנסיבות אלה, ראוי היה לבחון את טענות המדינה לגופן, ולא לדחותן אך בשל השלב בו מצוי ההליך והשאיפה לחתור לסיומו.

 

12.      משכך, יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי, אשר יבחן כל אחד מ-26 הפרטים הנזכרים ברשימה שהגישה המדינה, ויכריע אם יש להורות על גילויו אם לאו, וזאת בהתאם לאיזון בין שיקולי הרלוונטיות ואינטרסים מוגנים נוספים (כגון חסיונות או הכבדה בלתי סבירה).

 

13.      בהקשר זה, מצאתי לנכון להביא את דבריו המנחים של השופט צ' זילברטל בעניין פלוני:

"כזכור, סמכות בית המשפט בנושא גילוי המסמכים ועיון בהם היא רחבה עד מאוד. למעשה, ניתן להורות על גילוי מסמכים ביחס לכל עניין השנוי במחלוקת הכלול בהם (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 251 (2013)). כמו כן, גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא רחבה למדי, וכבר נקבע כי כל מסמך שיש בו לסייע לתביעה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. עוד נקבע כי גם מסע דיג של מסמכים שברשות הצדדים אינו בהכרח אסור (ראו: יצחק עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" ספר אורי קיטאי 251 (תשס"ח), וההפניות שם). הלכה זו משליכה בהכרח על ההכרעה בשאלת הרלוונטיות, האמורה להיחתך 'ברוחב לב' ולא 'ביד קפוצה' ...

עם זאת, מובן כי הוכחת הרלוונטיות אינה מספיקה לשם מתן צו לגילוי המסמך המבוקש כאשר ניתן להצביע על חיסיון או על אינטרס או על ערך מוגן אחר שהאינטרס של גילוי האמת העובדתית ניגף בפניו".

 

           דברים אלו יפים גם לענייננו, והם מובאים בזהירות המתבקשת, ומבלי לקבוע מסמרות או להביע עמדה לגופם של דברים.

 

14.      סוף דבר: הבקשה מתקבלת אך במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי אשר ינמק מחדש החלטתו, וזאת ביחס לרשימת המסמכים הספציפיים שפירטה המדינה בהודעתה מיום 12.9.2019 ואשר תוגש גם לבית המשפט המחוזי.

 

 

 

 

           ניתן היום, ‏כ"ה בתשרי התש"ף (‏24.10.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים