מאריה נורבי סרנה קרוז נ. מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגיר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מאריה נורבי סרנה קרוז נ. מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגיר

בר"מ 1395/20
תאריך: 07/06/2020

 

בבית המשפט העליון

 

בר"ם 1395/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקשת:

מאריה נורבי סרנה קרוז

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה

 

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט ד' גדעוני) בעמ"נ 64842-05-19 מיום 29.12.2019

 

בשם המבקשת:

עו"ד משה ברקוביץ

 

החלטה

 

1.            המבקשת, אזרחית קולומביה ילידת 1962, נכנסה לישראל בשנת 2007 באשרת עבודה מסוג ב/1 לתחום הסיעוד, אשר הוארכה מעת לעת עד ליום 9.4.2019. כעולה מהבקשה שלפניי, בשנת 2007 הכירה המבקשת את בן זוגה, אזרח ישראלי, והשניים החלו לקיים משק בית משותף. השניים נישאו ביום 31.10.2011 ובסמוך לאחר מכן ניגשו, כנטען, ללשכת המשיבה בחיפה לשם הגשת מסמכים "לתחילת תהליך התאזרחות". נמסר לשניים כי עליהם לפנות ללשכת המשיבה הסמוכה למקום עבודתה של המבקשת אך כאשר ניגשו ללשכה זו, נמסר להם כי אין בידיהם את כלל המסמכים הנדרשים. בקשה כאמור לא הוגשה בסופו של דבר וביום 17.8.2012 נפטר בן הזוג (להלן: המנוח). ביום 21.1.2016 הגישה המבקשת בקשה להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים וזאת בין היתר, על רקע הקשר שלה למנוח, והקשר שלה עם המורשת הישראלית והיהודית (להלן: בקשת המעמד). לבקשת המעמד צורפו מספר מסמכים ובהם אישור מהמוסד לביטוח לאומי מיום 5.2.2013 ולפיו המבקשת והמנוח ניהלו אורח חיים של ידועים בציבור החל מיום 31.10.2011; ואישור מטעם חברת "מנורה מבטחים" מיום 5.4.2015 שלפיו פנסיית השארים של המנוח תשולם למבקשת (להלן ביחד: האישורים). ביום 5.9.2017 ניתנה החלטת ראש דסק צפון ברשות האוכלוסין וההגירה אשר דחתה את בקשת המעמד על הסף בהיעדר טעמים הומניטאריים מיוחדים המצדיקים את העלאת הבקשה לדיון לפני הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים (להלן: הוועדה ההומניטרית). ערר פנימי שהגישה המבקשת נדחה ביום 30.10.2017.

 

2.            ביום 3.10.2018 הגישה המבקשת ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים). ביום 11.4.2019 דחה בית הדין לעררים (כב' הדיין א' חלבגה) את הערר וקבע שלא נפל פגם בהחלטת המשיבה לדחות את בקשת המעמד מבלי להעלותה לדיון בוועדה ההומניטרית בשים לב לאמת המידה שנקבעה בהקשר זה בעע"ם 2357/14 אסברוק נ' משרד הפנים, פסקה 13 (19.3.2015) (להלן: עניין אסברוק). נקבע כי בכל הנוגע לקשר הזוגי בין המבקשת לבין המנוח, השניים לא החלו בהליך מדורג למתן מעמד (בהתאם לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראל" (25.2.2018); להלן: הליך מדורג). משכך, נקבע, אין להידרש כיום לטענות המבקשת לקבלת מעמד מכוח הקשר הזוגי. כך גם בכל הנוגע לאישורים שהציגה המבקשת, שכן אין בהכרת המוסד לביטוח לאומי או חברת הביטוח בקשר הזוגי כדי לחייב את המשיבה בהחלטותיה בעניין מעמד.

 

3.            המבקשת ערערה על פסק הדין וביום 29.12.2019 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט ד' גדעוני) את הערעור. נמצא כי המקרה דנן אינו מהמקרים המצדיקים התערבות בהחלטת בית הדין לעררים. באשר לקשר הזוגי של המבקשת, צוין כי בני הזוג לא החלו בהליך מדורג, ואף אם היו מתחילים בהליך, הוא היה נפסק לאחר מות המנוח. זאת ועוד – במבקשת לא היו מתקיימים גם התנאים להעברת עניינו של מבקש לדיון בוועדה לאחר הפסקת הליך מדורג (בהתאם לקבוע בסעיף ג.7.3 לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0017 "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" (14.4.2019)). בכך, נקבע, יש כדי לתמוך במסקנה שאין די בקשר הזוגי שפקע כדי להקים במקרה דנן טעם הומניטרי המצדיק מתן מעמד. בית המשפט ציין כי המבקשת הגיעה לישראל בגיל 45, חיה את מרבית שנותיה בקולומביה ולכן גם תקופת שהותה בישראל אינה עולה כדי טעם הומניטרי מיוחד. בכל הנוגע לטענת המבקשת כי אין לה משפחה או מכרים בקולומביה – הרי שהטענה הועלתה לראשונה לפני בית המשפט לעניינים מינהליים ולא הונחה בעניינה תשתית עובדתית הולמת. כן צוין כי לא הובאו די פרטים לתימוכין בטענתה כי חזרתה לקולומביה תעמיד בסימן שאלה את המשך קבלת גמלת השארים ותקבולי הפנסיה שנקבעו לה ובטענתה כי היא עוברת הליך גיור. בנסיבות אלו לא מצא בית המשפט פגם בכך שהבקשה נדחתה על ידי ראש הדסק (בהתאם לאמת המדינה שנקבעה בעניין אסברוק).

 

4.            מכאן הבקשה שלפניי. במסגרת הבקשה, חוזרת המבקשת על טענותיה לפני בית הדין לעררים ולפני בית המשפט לעניינים מינהליים. לדבריה, אם תעזוב את הארץ היא עלולה לאבד חלק מתקבולי הפנסיה ומגמלת השארים להם היא זכאית. עוד טוענת המבקשת כי מזה שנה היא משתתפת באולפן גיור, כי היא ממשיכה "לשמור אמונים למורשת הישראלית והיהודית" וכי זיקתה לארץ חזקה. עוד נטען כי פרט לביתה, אין למבקשת כל זיקה לקולומביה וכי החזרתה לשם תפגע בה. מטעמים אלה, מציינת המבקשת, יש להורות על העלאת בקשת המעמד לדיון לפני הוועדה ההומניטרית.

 

5.            לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים שדן בערעור על פסק דין של בית הדין לעררים תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה משפטית אשר חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (בר"ם 8313/19 מזנישווילי נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים, פסקה 6 (19.2.2020)). כמו כן רשות כאמור עשויה להינתן בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת – כמתחייב מאופי המאטריה שבה עסקינן (בר"ם 6992/19 פלונית נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 6 (23.1.2020)). בקשת המבקשת כי עניינה יועבר לדיון לפני הוועדה ההומניטרית נבחנה הן על ידי בית הדין לעררים, הן על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים. אלה מצאו כי אין בטיעוני המבקשת כדי להתערב בהחלטת המשיבה, וזאת בנתון להלכה שנקבעה בעניין אסברוק. חרף רצונה המובן של המבקשת להישאר בארץ, לא מצאתי שהטענות המכוונות ליישום קונקרטי של הלכה קיימת, מצדיקות מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (בר"ם 8338/17 אסטגוי נ' משרד הפנים, פסקה 7 (19.11.2017)).

 

           הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו בסיון התש"ף (‏7.6.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים