מאיר זגריזק נ. הכונס הרשמי מחוז חיפה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

מאיר זגריזק נ. הכונס הרשמי מחוז חיפה

רע"א 8036/19
תאריך: 20/02/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 8036/19

 

לפני:  

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המבקש:

מאיר זגריזק

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. הכונס הרשמי

 

2. עו"ד קרן אוגניץ – הנאמנת על נכסי החייב

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.11.2019 בפש"ר 69132-11-16 שניתנה על ידי כב' השופט איל באומגרט

 

בשם המבקש:

עו"ד נחום פישהנדלר

 

בשם המשיב 1:

עו"ד שרית ליפשיץ

 

בשם המשיבה 2:

בעצמה

 

 

החלטה

 

 

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט איל באומגרט) מיום 5.11.2019 בפש"ר 69132-11-16, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש כי תשונה תכנית הפירעון שנקבעה לו.

 

רקע והשתלשלות העניינים

 

1.        ביום 21.12.2016 ניתן צו לכינוס נכסי המבקש, לפי בקשתו, בגין חובותיו העומדים על סך של כ-1,600,000 מיליון ש"ח. ביום 12.6.2018 הוכרז המבקש כפושט רגל. המבקש הוא יליד שנת 1957, אב ל-3 ילדים בגירים שאינם סמוכים על שולחנו. הכנסתם החודשית של המבקש ורעייתו עומדת על כ-20,000 ש"ח. בנוסף, בבעלותם דירה בחיפה (להלן: "הדירה"), אשר עברה בשנים האחרונות שיפוץ במסגרת התחדשות עירונית (תמ"א 38). על הדירה רשומה משכנתא בגובה 549,395 ש"ח. על פי חוות דעת שמאית שהוזמנה על ידי המנהלת המיוחדת בתיק (המשיבה 2. להלן: "הנאמנת"), שווי הדירה הוא כ-2,190,000 ש"ח. שמאי מטעם המבקש העריך את שווי הדירה בכ-2,000,000 ש"ח.

 

2.            ביום 6.9.2018 התקיים דיון לפני בית המשפט של חדלות פירעון, במסגרתו הסכימו הצדדים לתכנית פירעון לפיה המבקש ישלם 1,030,000 ש"ח לקופת הכינוס בתוך 60 חודשים מאותו היום (להלן: "תכנית הפירעון"). התשלום יהא מורכב מתשלומים עיתיים בגובה 5,500 ש"ח לחודש (אשר יעשירו את קופת הכינוס ב-330,000 ש"ח), כאשר את היתרה (700,000 ש"ח) ישלים המבקש ממקורותיו. לגבי מקורות אלה, ציין בא כוח המבקש "שבפרק זמן זה (60 חודשים) ייבחן [המבקש] [מ]איפה הוא מממן את הדלתא וככל ולא תהיה ברירה הוא ימכור את [הדירה]" (פרוטוקול הדיון מיום 6.9.2018, עמוד 2, שורות 25-24). בתום הדיון ניתן פסק דין המאשר את הסכמות הצדדים, ולתכנית הפירעון ניתן תוקף של הפטר מותנה (להלן: "ההפטר המותנה").

 

3.            ביום 2.10.2019 המבקש הגיש בקשה לשינוי תכנית הפירעון, וביקש כי הסכום שחויב לשלם במסגרתה יופחת מ-1,030,000 ש"ח ל-650,000 ש"ח. לטענתו, תכנית הפירעון התבססה על מסד נתונים שגוי: לאחר שניסה בדרכים רבות ומגוונות למכור את הדירה, התברר לו כי שוויה הוא לכל היותר 1,600,000 ש"ח. שמאית נוספת שנשכרה מטעם המבקש איששה מסקנה זו, תוך שהוסיפה כי חוות הדעת שהוגשה מטעם המנהלת המיוחדת שגויה, משלא התייחסה למספר מאפיינים מהותיים של הדירה, בין היתר, מיקומה לצד כביש ראשי וסואן. הנאמנת בתיק התנגדה לבקשה, תוך שהעלתה טענות ביחס לתום ליבו של המבקש ולהתנהלותו הכללית בהליך פשיטת הרגל.

 

4.            ביום 5.11.2019 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לשינוי תכנית הפירעון. בנימוקיו ציין כך: ראשית, טענות המבקש ביחס לדירה אינן מהוות נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש בהפטר המותנה. לפני בית המשפט לא באו נסיבות שלא ניתן היה לבדוק עובר למתן ההפטר המותנה: למבקש הייתה הזדמנות להגיש חוות דעת שמאית, וככל שטעות נפלה בחישוביו טרם הסכים לתכנית הפירעון, אין לו להלין אלא על עצמו; שנית, תכנית הפירעון לא נסמכה אך על זכויות המבקש בדירה, אלא היא מגלמת את כלל הכנסות התא המשפחתי שלו. לאור הכנסות אלו, צו תשלומים הולם בעניינו היה נע בין 7,500 ש"ח ל-10,000 ש"ח, אשר היה מעשיר את קופת הכינוס בסכום של בין 500,000 ש"ח ל-600,000 ש"ח בתום 60 החודשים מיום מתן ההפטר המותנה. במצב דברים זה, אף אם המבקש היה מוכר את דירתו ב-1,600,000 ש"ח היה נותר בידיו סכום עמו, לטענתו, התכוון לרכוש מקום מגורים חלופי; שלישית, תכנית הפירעון אינה מורה למבקש למכור דירתו, אלא מורה כי ישלם לקופת הכינוס 1,030,000 ש"ח. מכר הדירה לצורך עמידה בתשלום זה היה פרי יוזמתו של המבקש. בנוסף לדברים אלו עמד בית המשפט על טענות הנאמנת ביחס למחדלי המבקש בהליך, לנסיבות שהביאו ליצירת חובותיו, וכן על התנהלותו ככלל, אשר מעידה כי לא הפנים את חובותיו במסגרת הליך פשיטת הרגל.

 

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

טענות הצדדים

 

5.            בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש וטוען כי יש להפחית את הסכום שנקבע לו לתשלום לקופת הכינוס במסגרת ההפטר המותנה. לשיטתו, תכנית הפירעון נקבעה תחת ההנחה כי שווי הדירה הוא כ-2,200,000 ש"ח, ותחת הנחה זו נתן הסכמתו לתכנית הפירעון. משכך, הגילוי כי הדירה שווה כ-1,600,000 ש"ח בלבד מהווה שינוי נסיבות המצדיק כי בית המשפט יעיין בתוכנית הפירעון מחדש. לטענת המבקש לא יוכל לעמוד בתכנית הפירעון ללא מכר הדירה, ואילו מכירתה במתכונת הנוכחית של תכנית הפירעון תשאיר אותו מחוסר כל, וללא יכולת לרכוש קורת גג חלופית בתום ההליך (לשיטת המבקש, לו הייתה הדירה שווה כ-2,200,000 ש"ח היה נותר בידו סכום מספק לצורך כך, אף לאחר תשלום המשכנתא והתשלום לקופת הכינוס). זאת ועוד, טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא בקביעה כי צו התשלומים הראוי בעניינו נע בין 7,500 ש"ח ל-10,000 ש"ח, לאור המשכנתא בה נושאים הוא וזוגתו, ולאור מצבם הרפואי והנפשי. על דברים אלו הוסיף המבקש כי ככל שלא תשונה תכנית הפירעון ימנע ממכר דירתו. או אז ייאלצו להינקט הליכי פירוק שיתוף ביחס לדירה טרם מכירתה, והיא תימכר באופן כפוי אשר יוריד משוויה.

 

6.            להשלמת התמונה יצוין כי המבקש טען שהתייחסויות בית המשפט קמא לטענות הנאמנת ביחס להתנהלותו ולתום ליבו אינן רלוונטיות לבקשתו לשינוי תכנית הפירעון, ואף אינן נכונות. טענות אלו אינן נוגעות לנסיבות בעטיין עשוי בית משפט של חדלות פירעון לשוב ולעיין בהחלטותיו, ועל כן, ולאור מסקנתי שתפורט בהמשך, לא מצאתי להרחיב ביחס אליהן. כן טען המבקש כי עניינו מעורר סוגיה עקרונית לאור חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, לפיו יש לתת יתר משקל לשיקומו הכלכלי של החייב. כך, בייחוד לאור נסיבות המקרה. בהקשר זה התייחס המבקש לאמות המידה המקובלות להתערבות בית משפט שלערעור ב"גלגול שלישי", אך עסקינן בבקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" של בית משפט מחוזי, דהיינו – ב"גלגול שני". משכך, גם ביחס לטענות אלו לא מצאתי כי יש להידרש.

 

7.            עמדת הכונס הרשמי (המשיב 1. להלן: "הכנ"ר") היא כי לא נפל דופי בהחלטת בית המשפט קמא, וכי אין בטענות המבקש כדי להקים עילה לשינוי סכום ההחזר שנקבע בתכנית הפירעון. תכנית זו נקבעה בהסכמת המבקש, כאשר הטענה כי מכירת הדירה תותיר בידיו סכום נמוך מזה שסבר תחילה איננה מצדיקה התערבות. זאת, בשים לב לכך שתכנית הפירעון איננה מטילה על המבקש חובה למכור דירתו. לשיטת הכנ"ר, בנסיבות העניין ניתן לכל היותר לשנות את מתווה תכנית הפירעון. לכך הוסיף שלדידו ניתן להעלות את צו התשלומים של המבקש לסכום שינוע בין 7,500 ל-10,000 ש"ח בחודש, כאשר ביתרת התשלום יישא המבקש ממקורותיו (בין היתר, באמצעות מימוש נכסים אחרים הקיימים לו). הנאמנת בתיק הצטרפה לעמדת הכנ"ר על נימוקיה.

 

דיון והכרעה

 

8.            כלל הוא כי שיקול הדעת המוקנה לבית משפט של חדלות פירעון הוא רחב. נוכח מומחיותו בתחומו ולאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו (רע"א 2125/19 חן נ' עו"ד גדיש, פסקה 5 (27.6.2019); רע"א 7692/19 אביחסרה נ' עו"ד תורג'מן, פסקה 8 (9.1.2020)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי מצדיק את התערבות ערכאת הערעור. נימוקי בית המשפט קמא לדחיית בקשת המבקש לשינוי תכנית הפירעון שנקבעה לו מתייחסות לכלל מאפייניו של המבקש, ומעוגנת בהיכרות עמו, במצבו הכלכלי, ובמאפייניה של תכנית הפירעון. החלטת בית המשפט קמא מפורטת ומנומקת, ודי בדברים אלו על מנת לדחות את הבקשה.

 

9.            למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופם של דברים לא מצאתי עילה להתערב. בית משפט של חדלות פירעון מוסמך לעיין מחדש בהחלטותיו, ובתוך כך בהחלטה למתן הפטר מותנה (סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. כן ראו סעיף 170(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). ואולם, זוהי החלטה מכריעה בהליך פשיטת הרגל, שכן היא מהווה אבן דרך משמעותית במסגרתו. משכך, ונוכח עיקרון סופיות הדיון, נדרשת סיבה כבדת משקל כדי להצדיק פתיחתה לעיון מחדש (ע"א 8488/18 משקל נ' עו"ד בצלאל, פסקה 5 לחוות דעתי (17.6.2019)). עילות לעיון מחדש בהפטר מותנה הן עובדה חדשה שנתגלתה או התפתחות עובדתית שקרתה לאחר מתן ההחלטה, וכן טעות טכנית ברורה שנפלה בה (רע"א 5878/19 שטרייחר נ' עו"ד קאופמן – הנאמן לנכסי החייב, פסקה 7 (10.11.2019); רע"א 4628/18 סגלשטיין נ' שמואל, פסקה 10 (19.7.2018)).

 

10.         תכנית הפירעון אכן התייחסה לדירה כשווה 2,200,000 ש"ח (ראו פרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא מיום 6.9.2018, עמ' 4 שורה 14, וכן עמ' 16 לדו"ח המשלים בעניינו של המבקש (נספח ג' לבקשת רשות הערעור)), ואולם, בקביעת הסכום הסופי שישולם לקופת הכינוס בתום ההליך נשקלה גם הכנסת התא המשפחתי של המבקש, אשר עומדת על כ-20,000 ש"ח לחודש, וכן יתר נכסיו. על רקע זה קבע בית המשפט קמא כי צו התשלומים הראוי בעניינו של המבקש גבוה ב-2,000 ש"ח לפחות מהתשלום בו הוא נושא כיום. צו תשלומים אלטרנטיבי מעין זה היה מותיר בידי המבקש את הסכום לו ייחל לצורך רכישת מגורים חלופיים, אף לו תימכר דירתו ב-1,600,000 ש"ח. צמצום ברמת חייו של המבקש אשר היה מתרחש עקב כך, היה אך הולם את הצניעות המתחייבת בהליך פשיטת רגל. לקביעה זו הסכימו הכנ"ר והנאמנת, ועל רקע זה הוצע על ידי הכנ"ר כי המתווה לתכנית הפירעון יעודכן. לאור אמות המידה המחמירות לעיון מחדש בהפטר מותנה, קיום אפשרות לעדכון המתווה שנקבע לתשלום הסכום הסופי לקופת הכינוס, על דרך שינוי האיזון בין הסכום שייכנס אליה מכוח צו התשלומים לעומת מכר הדירה, עדיפה על פני פתיחתו מחדש של ההפטר המותנה. גם מסיבה זו מצאתי כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

 

11.         לאור כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית. ככל שהמבקש חפץ בכך, הוא רשאי לפנות לבית המשפט קמא בהצעה לשינוי מתווה התשלומים ברוח הצעת הכנ"ר. ככל שתוגש בקשה כזו, היא תבחן על ידי בית המשפט קמא לגופה, וזאת אף אם הסכום הכולל שיוצע במסגרתה יהיה נמוך במידת מה מהסכום הכולל שנקבע בתכנית הפירעון.

 

           בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ה בשבט התש"ף (‏20.2.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים