לאוניד רוזמן נ. כונס הנכסים הרשמי | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

לאוניד רוזמן נ. כונס הנכסים הרשמי

רע"א 4656/20
תאריך: 17/08/2020

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

 

רע"א 4656/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המבקש:

לאוניד רוזמן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. כונס הנכסים הרשמי

 

2. עו"ד נדב לב – נאמן על נכסי החייב

 

3. אסתר רוזמן

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 9.6.2020 בפש"ר 14341-02-15 שניתנה על ידי כב' השופט רמי חיימוביץ

 

בשם המבקש:

עו"ד בן אורן

 

 

החלטה

 

 

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופט רמי חיימוביץ) בפש"ר 14341-02-15 מיום 9.6.2020, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן הוראות.

 

1.            ביום 25.2.2015 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש – מר לאוניד רוזמן (להלן: "החייב"), על פי בקשתו. כשנתיים לאחר מכן, ביום 2.3.2017 הוכרז החייב כפושט רגל, והמשיב 2 – עו"ד נדב לב, מונה כנאמן על נכסיו (להלן: "הנאמן").

 

2.            עובר להליכי פשיטת הרגל, החלו בין החייב לאשתו – המשיבה 3, גב' אסתר רוזמן (להלן: "גב' רוזמן"), הליכי גירושין ופירוק שיתוף בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, בהתאמה. במסגרת הליכי הגירושין, ביום 29.10.2012 נתן בית הדין הרבני ברחובות החלטה, הקובעת כי לעת הזו תינתן לגב' רוזמן זכות למדור ספציפי בדירה בה התגורר הזוג בנס ציונה, ואוסר על החייב לעשות כל דיספוזיציה בדירה (להלן: "צו המדור הספציפי" ו-"הדירה בנס ציונה", בהתאמה). בחלוף כשנתיים, ביום 2.12.2014 נתן בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון פסק דין, בהסכמת הצדדים, במסגרתו הורה על פירוק השיתוף בדירה בנס ציונה, אך קבע כי ביצוע הפירוק בפועל יעוכב עד וככל שיבוטל צו המדור הספציפי (תמ"ש 26019-09-11, 39420-04-13 רוזמן נ' רוזמן (2.12.2014) (להלן: "ההחלטה לעניין הדירה בנס ציונה")). ביום 23.5.2016 ניתנה החלטה נוספת, במסגרתה הורה בית המשפט לענייני משפחה על הסדר איזון משאבים לפיו כל הזכויות והחובות שנצברו למי מהצדדים החל מיום נישואיהם ועד ליום 10.1.2011 – הוא מועד 'הקרע' בין בני הזוג (להלן: "מועד הקרע") – יאוזנו ביניהם בחלקים שווים (להלן: "ההחלטה לעניין איזון המשאבים"). בית המשפט הוסיף וקבע כי ככל שיזדקקו הצדדים לאקטואר לצורך חישוב הזכויות ואיזונן, הוא ממנה את 'מכון תצפית' (להלן: "האקטואר") למתן חוות דעת, והורה כי זו תינתן 30 יום לאחר שישלמו הצדדים את שכר הטרחה ויעבירו לידי האקטואר את החומרים הדרושים להכנת חוות דעתו.

 

3.            ביום 16.5.2019 נתן בית הדין הרבני ברחובות גט בהסכמת הצדדים והונפקו לחייב ולגב' רוזמן תעודות גירושין. עם זאת, בעקבות ערעור שהגיש החייב על כשרות הגט, הורה בית הדין הרבני ביום 23.5.2019 על ביטול תעודות הגירושין ועל ביטול היתר הנישואין שניתן לצדדים, וכן אסר על הצדדים לעשות שימוש כלשהו במסמכי הגירושין עד לבירור עניינם לפני בית הדין.

 

4.            בחלוף כ-3 וחצי שנים מעת מתן ההחלטה לעניין איזון המשאבים, ביום 26.1.2020 הגיש החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל בקשה למתן הוראות, בגדרה נתבקש בית המשפט קמא להורות לנאמן לאכוף את ההחלטה לעניין איזון המשאבים, ולבצע חלוקת זכויות וחובות בין החייב לבין גב' רוזמן (להלן: "הבקשה למתן הוראות"). בתוך כך, טען החייב כי על הנאמן לממש את זכויותיו על פי ההחלטה האמורה, ובכלל זאת לפעול למכירת הדירה בנס ציונה; לפעול לגביית מחצית מן החובות שהוכרו במסגרת תיק פשיטת הרגל של החייב מגב' רוזמן (להלן: "חובות פשיטת הרגל"); ולפעול לגביית מחצית מזכויותיה של גב' רוזמן בקופת גמל ופנסיה בה היא מחזיקה מיום נישואיהם ועד למועד הקרע. במסגרת תשובתו לבקשה למתן הוראות, טען הנאמן כי על פי ההחלטה לעניין הדירה בנס ציונה, פירוק השיתוף בדירה מותנה בביטול צו המדור הספציפי, ומשהחייב וגב' רוזמן טרם השלימו את גירושיהם, הצו עדיין עומד בתוקפו.

 

5.            בעקבות זאת, ביום 10.2.2020 הורה בית המשפט קמא לחייב להציג מסמכים וראיות לכך שמתקיימים התנאים לפירוק השיתוף, לרבות קיומו של צו גירושין תקף. ביום 26.2.2020 הגיש החייב הודעה במסגרתה טען כי בהחלטת בית הדין הרבני מיום 16.5.2019 ניתן גט והונפקה לו תעודת גירושין, וכי הדבר מהווה מעשה בית דין. כן נטען כי החלטותיו המאוחרות של בית הדין הרבני לא ביטלו את הגט או את הגירושין. משכך, הרי שצו המדור הספציפי מבוטל מאליו. לחילופין, טען החייב כי אף אם צו המדור הספציפי עודנו עומד בתוקפו, הרי שרק פירוק השיתוף בדירה בנס ציונה הותנה בביטולו, ולכן יש לקיים את הוראות ההחלטה לעניין איזון המשאבים ביחס ליתר זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג, מלבד הדירה.

 

6.            ביום 31.3.2020 הגיש הכונס הרשמי (להלן: "הכנ"ר") את תגובתו לבקשה למתן הוראות, במסגרתה ציין כי על פי החלטת בית הדין הרבני מיום 23.5.2019, הגירושין בין החייב לגב' רוזמן לא הושלמו, והחייב לא הציג ראיות המוכיחות אחרת. משכך, הרי שצו המדור הספציפי עודנו עומד בתוקפו, ולכן לא ניתן בשלב זה להורות על פירוק השיתוף בדירה בנס ציונה. באשר לאיזון המשאבים ביחס ליתר הזכויות והחובות, סבר הכנ"ר כי מאחר שחובות פשיטת הרגל נוצרו לאחר מועד הקרע, על פניו נראה כי לא ניתן לחייב את גב' רוזמן במחצית מחובותיו. אשר לאיזון המשאבים האחרים, ציין הכנ"ר כי על הצדדים להיפגש עם הנאמן ולגבש מתווה לסיום ההליכים.

 

7.            ביום 9.6.2020 התקיים דיון בבקשה למתן הוראות. במסגרת הדיון, חזר הנאמן על עמדתו ביחס לדירה בנס ציונה, והוסיף כי כל עוד צו המדור הספציפי עומד בתוקפו הדירה נחשבת כ'תפוסה', ולכן ממילא אין הצדקה כלכלית למימושה כעת. באשר לביצוע איזון משאבים ביחס ליתר הזכויות והחובות של הצדדים, ציין הנאמן כי כדי לעשות זאת יש לבצע אקטואריה. עם זאת, מאחר שלא הוצגו בפני הנאמן או בפני בית המשפט מסמכים המראים כי תוצאת ביצועה של אקטואריה זו צפויה להטיב עם קופת פשיטת הרגל, ונוכח חששו של הנאמן כי ביצועה דווקא עלול לגרוע מקופת פשיטת הרגל (בשל חובות של החייב לגב' רוזמן), החליט בעת הזו להימנע מביצוע פעולות כאמור.

 

8.            בתום הדיון, דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן הוראות. בנמקו את החלטתו, ציין כי הסמכות לניהול הליך פשיטת הרגל נתונה בידי בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט, אשר מהווה את הגורם המקצועי האמון על הערכת השווי הכלכלי הצפוי לצמוח לקופת פשיטת הרגל מביצוע פעולות אכיפה וגבייה. משכך, התערבות בית המשפט בשיקול דעתו של בעל התפקיד לעניין זה, ומתן הוראות המחייבות ביצוע פעולות כאמור, הם בגדר חריג. במקרה זה, סבר בית המשפט קמא כי שיקול דעתו של הנאמן הופעל באופן סביר, ולכן אין הצדקה להתערבות בו. עוד ציין בית המשפט קמא כי החייב התבקש פעם אחר פעם להשלים את הליכי הגירושין בבית הדין הרבני כדי שיבוטל צו המדור הספציפי וניתן יהיה למכור את הדירה בנס ציונה. אף על פי כן, החייב ממאן לעשות זאת, ואף נוצר הרושם כי במקום למצות את ההליכים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, הוא מנסה לעקוף את הערכאות המוסמכות באמצעות הליך פשיטת הרגל, ולנצלו לרעה. בהקשר זה, ציין בית המשפט קמא כי אומנם לבית המשפט של פשיטת רגל סמכות רחבה, אך הוא איננו מוסמך לבטל החלטות ברורות של ערכאות אחרות, שניתנו לאחר בחינה ושקילה של הדברים. נוכח דברים אלו, קבע בית המשפט קמא כי לא מצא מקום להתערב בהחלטות הנאמן, שניתנו לאחר בחינה מעמיקה ושקילת טובת ההליך, בפרט כאשר לא הוכח על ידי החייב כי התערבות שכזו תטיב עם הליך פשיטת הרגל. כמו כן, בהתאם להחלטות קודמות שניתנו לעניין התנהלותו של החייב וכתבי הטענות שהוגשו בקשר עם הבקשה למתן הוראות (ראו החלטות בית המשפט קמא מימים 26.2.2020, 3.4.2020 ו-16.4.2020), קבע בית המשפט קמא כי החייב יישא בהוצאות הנאמן ובהוצאות גב' רוזמן בסך של 5,000 ש"ח לכל אחד. לבסוף, הורה בית המשפט כי "הנאמן יגיש בקשות לקידום ההליך בתוך 30 ימים" (עמ' 17 לפרוטוקול הדיון מיום 9.6.2020).

 

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

9.            במסגרת הבקשה, טוען החייב כי נפל פגם בשיקול דעתו של בית המשפט קמא, עת נמנע מלקבוע כי הנישואין בינו לבין גב' רוזמן הגיעו לקיצם, וכי יש לפרק את השיתוף ולבצע איזון משאבים, בהסתמך על החלטותיהם של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. באשר להליכי הגירושין, חוזר החייב על הטענה כי על פי החלטות בית הדין הרבני, הגירושין בינו לבין לגב' רוזמן הושלמו ויש לבטל את צו המדור הספציפי. לעניין זה, מוסיף החייב כי בין כה וכה סמכותו של בית המשפט קמא איננה מוגבלת על ידי צו מבית משפט אחר, וזאת לפי סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בנוסף, לטענת החייב, החלטת בית המשפט לענייני משפחה העבירה את ביצוע איזון המשאבים לידי הצדדים. ואולם, לשיטתו, מאחר שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, היה על הנאמן לפעול למימוש החלטה זו. משכך, גורס החייב כי יש לבטל את החלטת בית המשפט קמא ולהורות על פירוק השיתוף בינו לבין גב' רוזמן באמצעות הנאמן. לחילופין, נטען כי יש לבטל את פסיקת ההוצאות שהוטלה על החייב, שכן הוראתו של בית המשפט קמא לנאמן להגיש בקשות "לקידום ההליך בתוך 30 ימים" מהווה סעד חלופי המורה לנאמן לפעול במקום החייב בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.

 

10.         לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. לא פעם עמד בית משפט זה על כך שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת רגל, וזאת בשל מומחיותו הייחודית בתחומו, וכן לאור העובדה כי מעצם ניהולו את הליך פשיטת הרגל הוא "יוצר היכרות עמוקה עם הנפשות הפועלות ועם ההליכים שהתקיימו לפניו ולוֹ היכולת להתרשם מן הצדדים באופן ישיר ובלתי אמצעי", ולכן "הוא גם בית המשפט שיכול לבחון את ההליך המתנהל לפניו 'במבט-על', על כל השיקולים והאינטרסים השונים הקשורים אליו" (ע"א 3069/17 משרד החינוך נ' עמותת גני חב"ד צפת (בפירוק), פסקה 19 (29.10.2017). כן ראו: רע"א 2953/20 לורנצי נ' סיטי א.ק אחזקות בע"מ, פסקה 15 (21.7.2020); רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד מיכאל – מנהל מיוחד, פסקה 11 (8.7.2020); רע"א 4406/18 בנק הפועלים בע"מ נ' עו"ד נרדיה ולדרמן – נאמנים, פסקה 17 (19.8.2018)). לא מצאתי כי בענייננו ישנה הצדקה לסטייה מכלל זה.

 

           כידוע, תפקידי הניהול והביצוע של הליכי פשיטת הרגל מופקדים בידי הנאמן, וככלל, תפקידו של בית המשפט של פשיטת רגל מתמצה בפיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידו של הנאמן. כפועל יוצא, מוקנה לנאמן שיקול דעת רחב בביצוע תפקידו, והתערבותו של בית המשפט בפעולותיו מתאפיינת בריסון, ומצטמצמת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה (ראו: רע"א 1421/18 לוי נ' עו"ד אמסטר – המנהל המיוחד, פסקה 8 (2.10.2018); ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד שושני, פסקה 15 (27.12.2010); ע"א 3301/08 פטל נ' עו"ד אורי, פסקה 64 (23.8.2009)). בענייננו, במסגרת הבקשה למתן הוראות, ביקש החייב כי בית המשפט יתערב בשיקול דעתו של הנאמן, ויורה לו לפעול לאכיפת החלטות שניתנו במסגרת הליכי הגירושין ופירוק השיתוף בינו לבין גב' רוזמן. בית המשפט קמא בחן את בקשת החייב, ואף העניק לו מספר הזדמנויות להגיש מסמכים וראיות התומכים בבקשתו (ראו החלטות מימים 10.2.2020 ו-16.4.2020). כן נתן בית המשפט קמא דעתו לתגובת הכנ"ר, אשר הציג עמדה דומה לזו של הנאמן, וכן לתגובתה של גב' רוזמן, ואף קיים דיון בבקשה במסגרתו אפשר לצדדים להציג בפניו את עמדתם בעל-פה. לבסוף, ולאחר שנתן דעתו למכלול השיקולים, החליט בית המשפט קמא לאמץ את עמדת הנאמן, משסבר כי זו ניתנה לאחר בחינה מעמיקה ושקילת טובת ההליך, וכי אין מדובר באותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו. החלטה זו, המבוססת על היכרותו של בית המשפט קמא עם החייב ועם כלל ההליכים המשפטיים המתקיימים בעניינו (לרבות ההליכים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה), כמו גם עם אופן התנהלותו של החייב במסגרת הליכים אלו, נראית סבירה בנסיבות העניין, ולא מצאתי מקום להתערב בה. תמציתו של עניין היא שהנאמן לא רואה תועלת להליך פשיטת הרגל בכלל, ולקופת פשיטת הרגל בפרט, בפעולות שהחייב מבקש כי ינקוט נגד גב' רוזמן. הכנ"ר ובית המשפט קמא בחנו עמדה זו, ומצאו כי היא נכונה בנסיבות המקרה בו עסקינן. במצב הדברים הנתון, ומשלא הונחה לפניי כל הצדקה להתערב בקביעות אלה, אין מקום למתן רשות ערעור לבית משפט זה.

 

11.         לפני סיום, יוער כי לא מצאתי ממש גם בבקשתו של החייב לבטל את פסיקת ההוצאות שהוטלה עליו במסגרת החלטת בית המשפט קמא. לטענת החייב, הוראתו של בית המשפט קמא לנאמן להגיש בקשות לקידום ההליך מהווה למעשה סעד חלופי לבקשה למתן הוראות, שכן היא מורה לנאמן להיכנס בנעלי החייב ולפעול במקומו בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה. ואולם, דומה כי החייב מנסה לקרוא לתוך הנחיית בית המשפט קמא הוראות שכלל לא ניתנו על ידו. הוראת בית המשפט קמא לנאמן עניינה בקידומו של הליך פשיטת הרגל בלבד, ואין היא מתייחסת כלל להליכים המתנהלים בין החייב לבין גב' רוזמן בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה. מכל מקום, הטלת הוצאות בהליך ביניים איננה ממין העניינים בגינם ניתן לתת רשות ערעור (ראו סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009).

 

12.         סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא נתבקשו תשובות המשיבים, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ז באב התש"ף (‏17.8.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים