כריסטיאן סכולטס נ. כבוד הרב נחום שמואל גורטל, דיין בית הדין | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

כריסטיאן סכולטס נ. כבוד הרב נחום שמואל גורטל, דיין בית הדין

בג"ץ 5051/19
תאריך: 12/09/2019

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ 5051/19

 

לפני:  

כבוד השופט מ' מזוז

 

כבוד השופט ג' קרא

 

כבוד השופטת י' וילנר

 

העותרים:

1. כריסטיאן סכולטס

 

2. נורית סכולטס

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. הרב נחום שמואל גורטלר, דיין בית הדין הרבני האזורי רחובות

 

2. בית הדין הרבני האזורי רחובות

 

3. כונס נכסים – עו"ד אברהם מוזס

 

4. דני אילוז

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותרים:

עו"ד משה גולדברג; עו"ד יריב חנדלי

 

בשם המשיבים 2-1:

עו"ד רפי רכס; עו"ד אביטל הופר כהן

בשם המשיב 3:

עו"ד אברהם מוזס

בשם המשיב 4:

בעצמו

 

 

פסק-דין

 

 

השופט ג' קרא:

 

1.             ביום 24.7.2019, הגישו העותרים את העתירה שלפניי, למתן צו על תנאי המורה למשיב 1, דיין בבית הדין הרבני האזורי ברחובות, ליתן טעם מדוע לא יורה למזכירות בית הדין הרבני האזורי ברחובות (להלן: בית הדין או המשיב 2) למסור לאלתר את שטרי המכר לעותרים לשם השלמת מכר המקרקעין ורישומם בלשכת רישום המקרקעין; והמורה לבית הדין ליתן טעם מדוע לא יכריז על סיום הליכי כינוס המקרקעין בתיק הגירושין וימשוך ידו מלדון במחלוקות שהובאו בפניו בהליך כינוס הנכסים בשל חוסר סמכות עניינית לדון במחלוקות אזרחיות, חוזיות או קנייניות, שבין העותרים לבין המשיב 4 (להלן: הבעל). העותרים מבקשים להורות על קיום דיון דחוף בעתירה, בטרם יתקיים הדיון הצפוי בבית הדין, אשר קבוע ליום 23.9.2019.

 

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

 

2.             בית הדין מינה את המשיב 3 (להלן: הכונס) ככונס של המקרקעין לשם מכירתם במסגרת תיק גירושין בין הבעל לאישה, שהתנהל בפני בית הדין. העותרים רכשו מהכונס זכויות במקרקעין בישוב גני הדר. המכר הוא של מחציתה של חלקה, כאשר המשיב 4 נותר הבעלים של מחציתה האחרת של החלקה. ביום 16.4.2018, נחתם הסכם המכר בין העותרים לבין הכונס, כאשר תמורת המכירה נועדה לשם השלמת הליכי חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בין הבעל לאישה. העותרים שילמו לכונס את מלוא התמורה עבור המקרקעין וקיבלו בהם חזקה והם מתגוררים בבית המגורים שבנוי במקרקעין. בית הדין אישר את הסכם המכר ביום 18.4.2018. ביום 21.6.2018, ניתנה הוראה לסגירת תיק הגירושין בבית הדין.

 

3.             לבקשת הכונס, התקיים ביום 14.1.2019 דיון בבית הדין בעניין המחלוקת על נוסח הסכם השיתוף לגבי יחסי השותפות בחלקת המקרקעין, אשר יסדיר את זכויות השימוש בה (להלן: מחלוקת השיתוף). הסכם המכר עצמו מתייחס להסכם השיתוף בין העותרים לבין הבעל: סעיף 28 להסכם המכר קובע כי הצדדים יערכו הסכם שיתוף שבו יקבעו את זכויות השימוש שלהם, כל אחד בחלק שבבעלותו במקרקעין. בהתאם להחלטת בית הדין, העותרים והבעל סיכמו טענותיהם בכתב לעניין שאלת סמכותו העניינית של בית הדין לדון ולהכריע במחלוקת השיתוף. ביום 2.5.2019, החליט בית הדין כי "...ענין החתימה על הנספח [הסכם השיתוף – ג'.ק.] והתוכן לגבי מה שאמור להיות בו כנראה עלה בעת המשא ומתן בין המוכר לקונה (על ידי אלו שייצגו אותם), והוא היה חלק מההסכמות של המכירה, לכן דבר זה הוא דבר מהותי בהסכם המכר..." וכי הסמכות להכריע במחלוקת השיתוף נתונה לו מאחר שהסכם המכר נעשה על ידי כונס נכסים שמינה בית הדין ובית הדין היה צריך גם לאשר את הסכם המכר.

 

4.             בדיון בבית הדין שהתקיים ביום 23.5.2019 לבקשת העותרים, נמסר לבית הדין הסכם השיתוף מיום 11.6.2018, עליו חתם הבעל בעבר, כשהוא חתום גם על ידי העותרים. העותרים טוענים בעתירה זו כי הם מסרו לכונס ולבית הדין את הסכם השיתוף מיום 11.6.2018 ונאלצו לחתום עליו, רק במטרה לסלק את מחלוקת השיתוף. בדיון ביום 23.5.2019, טען הבעל כי בשל הפרות העותרים, שלא חתמו על הסכם השיתוף עד אז, הסכם המכר בטל. באותו דיון, חתם הכונס על שטרי המכר ומסר אותם למשיב 1, אשר בפניו התנהל תיק הגירושין והליך כינוס הנכסים. בכך, לטענת העותרים, נסתיימה סמכות בית הדין לדון ולעכב את סיום רישום ביתם על שמם.

 

5.             בהחלטה מיום 17.6.2019, קבע בית הדין כי אין לחתימת הכונס על שטרי המכר תוקף חוקי מכיוון שהצדדים לא הגיעו להסכמה ביניהם, ומסיבה זו מסר הכונס את שטרי המכר לבית הדין. לפיכך, המשיב 1 סירב למסור לעותרים את שטרי המכר החתומים ואף קבע דיון במחלוקת בפני הרכב דיינים ביום 23.9.2019.

 

6.             העותרים טוענים כי מחלוקות בינם לבין הבעל בשאלות הקשורות לעניינים חוזיים של הסכם המכר – מצויות בסמכותו העניינית של בית המשפט האזרחי ולא של בית הדין הרבני. פועל יוצא הוא שלבית הדין אין סמכות לעכב את השלמת המכר. כמו כן, העותרים טוענים כי סמכות בית הדין כלפיהם היא סמכות של ראש הוצאה לפועל, שהיא סמכות מינהלית בלבד, ולא סמכות של ערכאה שיפוטית.

 

           בתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני נטען, לעניין מבחני הסף, כי העותרים הגישו עתירה מוקדמת ולא מיצו הליכים כנדרש ואף הגישו את העתירה בשיהוי ניכר. הכונס טוען גם הוא טענות סף אלו. המשיב 4 טוען כי יש להורות על ביטול הסכם המכר.

 

דיון והכרעה

 

7.             דין העתירה להידחות על הסף. "כלל הוא כי בית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד, מקום בו העתירה מוקדמת, ולוקה באי-מיצוי הליכים הפתוחים לפני העותר, בטרם פנה לבית משפט זה. ככל שנשוא העתירה הוא פסק דין שניתן בבית דין רבני אזורי, מיצוי הליכים משמעו העמדת פסק הדין לביקורתו של בית הדין הגדול" (בג"ץ 778/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, בפס' 10 וההפניות שם (11.4.2007)). כאשר יש פגמים בהחלטה או בפסק דין, על המתדיין לפנות ראשית אל ערכאת הערעור (שם; בג"ץ 5589/16 פלוני נ' פלונית (2.8.2016) ("כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק לא יידרש, ככלל, לעתירה, שעה שעומד בפני העותר סעד חלופי ראוי". בפס' 9 וההפניות שם); בג"ץ 5946/17 פלוני נ' בית הדין הרבני האיזורי ירושלים (‏24.7.2017)). כמו כן, הלכה פסוקה היא כי "בית-משפט זה אינו נוהג לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 15(ד)(4) לחוק-יסוד: השפיטה, כל עוד לא מיצה העותר סעד חלופי יעיל שבערעור. המקרים החריגים שבהם יתערב בית-משפט זה בפסיקתו של בית-דין דתי בלא שמוצה סעד הערעור הם אותם מקרים שבהם הסעד החלופי אינו יעיל, והנסיבות מחייבות התערבות מיידית של בית-משפט זה כדי למנוע עוול, או כאשר משיקולי צדק כלליים מתחייבת התערבותו של בית-משפט זה" (בג"ץ 4976/02 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין הרבני האזורי נתניה, פ"ד נו(5) 345, 352-351 (2002)).

 

8.             בענייננו, לרשות העותרים עומד סעד חלופי ומשכך עליהם למצות את דרכי הערעור על החלטות בית הדין הרבני בטרם יגישו עתירה לבג"ץ (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי דיוני כרך ד 374-373 (2017)). כך, למשל, העותרים היו יכולים לתקוף את החלטת בית הדין מיום 2.5.2019 בבית הדין הרבני הגדול. בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין האזוריים ובעניין שלפניי לא מתקיימים חריגים מטעמי צדק להתערבות בג"ץ. לפיכך, העותרים יוכלו להעלות את טיעוניהם לעניין העדר סמכות בית הדין בדיון אשר צפוי להתקיים בבית הדין ביום 23.9.2019. במידת הצורך, העותרים יוכלו להשיג על ההחלטה שתינתן בדרך של בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול (ראו: תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג). לאחר שבית הדין הרבני הגדול יכריע בסוגיה, ובמידה שהעותרים יהיו מעוניינים בכך, הם יוכלו לפנות לבג"ץ לאחר מיצוי ההליכים בערכאות הרבניות.

 

           העותרים יישאו בהוצאות המשיבים 3 ו-4, בסך 750 ש"ח כל אחד ובהוצאות המשיב 2 בסך 1,000 ש"ח.

 

 

           ניתן היום, ‏י"ב באלול התשע"ט (‏12.9.2019).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים