יצחק שמוחה- ו- 132 אח' נ. עיריית חולון | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

יצחק שמוחה- ו- 132 אח' נ. עיריית חולון

עע"מ 302/19
תאריך: 10/10/2019

 

בבית המשפט העליון

עע"מ  302/19

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

המבקשים:

יצחק שמוחה- ו-132 אח'

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עיריית חולון

 

2. בית הכנסת לכל עדות ישראל,

    קרית אילון חולון

 

3. עמותת  בית כנסת גן רווה

 

בקשה למתן צו ארעי/ביניים

 

בשם המבקשים:

עו"ד דרור אשכנזי

בשם המשיבה 1:

עו"ד עופר צילקר

בשם המשיבים 3-2:

עו"ד אורי קידר ועו"ד עידן שחם

 

 

החלטה

 

1.        עיריית חולון החליטה להקצות מקרקעין להקמת בתי כנסת על-ידי המשיבות 3-2 (להלן: העמותות). המבקשים, תושבי האזור, עתרו נגד החלטה זו, ובית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (השופטת העמיתה י' שטופמן) דחה את עתירתם בפסק דין מיום 27.11.2018 (עת"מ 35667-04-17). ערעור על פסק הדין הוגש ביום 13.1.2019, ורק ביום 4.9.2019 הוגשה הבקשה שלפניי, למתן סעד זמני האוסר על ביצוע פעולות בנייה במקרקעין, עד להכרעה בערעור. עיתוי הגשת הבקשה נובע מכך שימים ספורים קודם לכן, ניתן היתר בנייה והחלו פעולות לגידור השטח כהכנה לבנייה.

 

           לשלמות התמונה אציין כי היתר הבנייה שניתן לעמותות נתקף בעתירה מינהלית נפרדת (עת"מ 2785-01-18). עתירה זו תלויה ועומדת בבית המשפט לעניינים מינהליים, והיא נבדלת מן ההליך הנוכחי, אשר נסב על חוקיות הקצאת המקרקעין.

 

2.        לטענת המבקשים, סיכויי הערעור "אינם מבוטלים ואף גבוהים", בשל פגמים מהותיים שנפלו בהליך הקצאת המקרקעין. בין היתר, נטען כי ההחלטה על הקצאת המקרקעין אינה מתיישבת עם הוראות "מדריך התכנון" שפורסם על-ידי מינהל התכנון במשרד האוצר, עם נוהל הקצאת מקרקעין של משרד הפנים, ועם התבחינים שקבעה עיריית חולון עצמה. המבקשים הדגישו כי הם אינם מתנגדים להקמת בית כנסת במקום, והתנגדותם מופנית כלפי הקמת "מרכז תורני" בשטח של כ-1,600 מ"ר, באופן שאינו הולם את אופי השכונה ואת צרכי התושבים. המבקשים טענו כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם, משום שתחילת הבנייה תהפוך את הערעור לתיאורטי, ואילו עיכוב הבנייה לא יגרום נזק.

 

3.        בהחלטתי מיום 4.9.2019 הוריתי למשיבות להשיב לבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, וכן ציינתי כי בשלב זה איני רואה ליתן צו ארעי.

 

           עיריית חולון ביקשה לדחות את הבקשה. לטענת העירייה, מדריך התכנון אינו מהווה הנחיה מינהלית, ועל כל פנים הוא אינו כובל את שיקול הדעת של העירייה. בנוסף, הטענה לפגמים בהליך המינהלי כבר נדונה ונדחתה על-ידי בית המשפט לעניינים מינהליים. תחת הכותרת "מאזן הנוחות", הדגישה העירייה כי המחלוקת המשפטית מתמצה בשאלת היקף הבנייה, וזוהי שאלה תכנונית מובהקת שלא כאן המקום לדון בה. כן נטען כי כיום אין בשכונה בית כנסת מוסדר, ועיכוב נוסף בבנייה יגרום נזק לתושבים.

 

           העמותות ציינו בתגובתן כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, וטענו כי המבקשים פועלים בחוסר תום לב כדי לעכב ולמנוע את הבנייה. לטענת העמותות, סיכויי הערעור קלושים משום שהמבקשים חוזרים על טענות שכבר נדחו, בלי להתמודד עם נימוקיו של בית משפט קמא. העמותות הבהירו כי בניגוד לטענתם של המבקשים, על פי היתר הבנייה והסכם ההקצאה, התכנית היא להקים במקרקעין שני בתי כנסת בלבד (ללא מוסדות דת נלווים). לעניין מאזן הנוחות, נטען כי העמותות כבר השקיעו ממון רב בהסתמך על פסק הדין מושא הערעור, וכל עיכוב נוסף יגרור עלויות כבדות ונזקים מיותרים. לעומת זאת, קידום הבנייה לא יגרום למבקשים נזק כלשהו, ואם הערעור יתקבל "ממילא ניתן יהיה להורות על הריסת המבנה הנבנה בימים אלה", או לחלופין להטיל על המשיבות חיוב לפיצוי כספי.

 

4.        המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבות, ובמסגרתה החריפו את טענותיהם עד כדי טענה ל"שחיתות שלטונית" באישור הקצאת המקרקעין. המבקשים חזרו על טענותיהם בעניין סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, ואף הטילו ספק במהימנות הסכמי הביצוע שהציגו העמותות.

          

5.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה, והטעם העיקרי לכך הוא החשש מפני התקדמות הבנייה באופן שיהיה למעשה בלתי-הפיך. במסגרת בחינת מאזן הנוחות בין הצדדים, יש ממש בטענה כי דחיית הבקשה תוביל לכך שהדיון בערעור יהפוך להיות תיאורטי, לאחר שבית הכנסת כבר יעמוד על תילו. למצער, אין ספק שיהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל (ראו והשוו: עע"מ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל נ' סלימאן (7.8.2018); עע"מ 5490/17 נווה שלום פרויקטים ומסחר בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (7.3.2018); עע"מ 7703/14 עירית בני ברק נ' שוב (16.12.2014)).

 

           העמותות טענו בתגובה כי יש להתיר להן לקדם את הבנייה, תוך מודעות לאפשרות שהערעור יתקבל, ואז הן יאלצו להחזיר את המצב לקדמותו ולהרוס את המבנה או להגיע להסדר כספי עם העירייה. בנסיבות העניין, תגובה זו אינה מספקת, נוכח הקושי להורות על הריסת המבנה והרגישות הציבורית הנלווית לכך (ראו החלטתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בעע"מ 8813/03 אור יצחק נ' עיריית ראש העין (6.11.2003), אשר במסגרתה ניתן סעד זמני בנסיבות דומות למדי. להחלטה נוספת על עיכוב הליכי הקצאת מקרקעין ראו עע"מ 2449/19 בית כנסת נחלת אבות נ' עירית תל אביב-יפו (16.4.2019)).

 

           לא נעלם מעיניי הנזק שעשוי להיגרם לעמותות כתוצאה מעיכוב הבנייה, אך סבורני כי המענה לכך יימצא בשניים: קביעת הדיון בערעור בהקדם, והפקדת ערבות בנקאית בסכום הולם. אשר לצרכיהם של המתפללים במשך תקופת הביניים, מן האמור בפסקאות 33-32 לבקשה (וכן פסקה 6 לתשובה לתגובת המשיבות) עולה כי גם כיום יש בשכונה בתי כנסת פעילים.

 

           אדגיש כי אינני מביע עמדה כלשהי לגבי סיכויי הערעור להתקבל, וההחלטה בבקשה מבוססת על השיקול של מאזן הנוחות בין הצדדים, מתוך רצון למנוע צעדים בלתי-הפיכים בשלב זה.

 

6.        לקראת סיום אציין כי דעתי אינה נוחה מן השיהוי בהגשת הבקשה. תחילת עבודות הבנייה היתה צפויה, והמקרה הנוכחי אינו מסוג המקרים שבהם הבקשה מוגשת זמן רב אחרי הגשת הערעור בשל התפתחות מפתיעה. המבקשים לא ביקשו סעד זמני לתקופת הערעור, ורק לאחר שהעמותות השקיעו משאבים והגיעו לשלב המיוחל של תחילת העבודות בשטח, נזעקו המבקשים והגישו בקשה בהולה (ולאחר מכן אף ההינו להגיש בקשה לקיצור פרק הזמן שהוקצב לתגובת המשיבים). בנסיבות אלה, לא ייעשה צו להוצאות לטובת המבקשים.

 

7.        אשר על כן, הבקשה מתקבלת במובן זה שאני מורה לעמותות (המשיבות 3-2) להימנע מביצוע פעולות בנייה במקרקעין, עד להכרעה בערעור. הסעד הזמני האמור ניתן בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו ערבות בנקאית בסך 50,000 ש"ח עד ליום 17.11.2019.

 

           היומן מתבקש לקבוע את הדיון בערעור, במידת האפשר, עד לסוף שנת 2019.

 

           כאמור, אין צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏י"א בתשרי התש"ף (‏10.10.2019).

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
3
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
5
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
7
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
8
בע"מ 5827/19
החלטה
23/10/2020
טען מסמכים נוספים