יעקב בן אוריה נ. חתוכה בן ציון | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

יעקב בן אוריה נ. חתוכה בן ציון

רע"א 4624/19
תאריך: 27/10/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 4624/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשים:

1. יעקב בן אוריה

 

2. רויטל בן אוריה

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

חתוכה בן ציון

 

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.6.2019 בע"א 53482-02-19 שניתן על-ידי כבוד הרשמת ש' גלר

 

בשם המבקשים:                     עו"ד עדי מנצור

 

החלטה

 

 

1.        בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.6.2019 (ע"א 53482-02-19, הרשמת ש' גלר). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם של המבקשים לביטול פסק דין שדחה ערעור שהגישו על פסק דין של בית משפט השלום בעניינם, לאחר שלא עמדו בדרישה להפקדת עירבון.

 

2.        מקורו של ההליך דנן הוא בתביעה כספית שהגיש המשיב נגד המבקשים ומספר צדדים נוספים, על רקע עסקת מקרקעין. בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את התביעה נגד המבקשים (ת"א 2325-03-16, השופטת הבכירה נ' מימון-שעשוע), ואלו הגישו ערעור על כך לבית המשפט המחוזי.

 

3.        ביום 28.2.2019 הורה בית המשפט המחוזי למבקשים להפקיד עירבון בסך 20,000 שקלים להבטחת הוצאותיו של המשיב עד ליום 10.4.2019 (השופטת מ' בן-ארי).

 

4.        בנוסף, ביום 25.3.2019 קיבל בית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגד המבקשים, בכפוף לכך שיופקד על-ידם עירבון נוסף בסך 5,000 שקלים. ביום 2.4.2019 הורה בית המשפט המחוזי כי סכום זה יופקד בשני תשלומים שווים (השופט א' שוורץ). יצוין כבר עתה כי המבקשים הפקידו סכום זה בהתאם להוראותיו של בית המשפט המחוזי.

 

5.        ביום 17.4.2019, לאחר שהעירבון הנוגע לערעור לא הופקד במועד, הורתה רשמת בית המשפט המחוזי על רישום הערעור לדחייה ככל שלא תבוצע הפקדה כאמור עד ליום 28.4.2019. בהמשך לכך, ביום 30.4.2019 ניתן פסק דין המורה על דחיית הערעור (הרשמת ש' גלר).

 

6.        ביום 22.5.2019 עתרו המבקשים לביטול פסק דינה של הרשמת (במסגרת בקשה שכונתה על-ידם "תגובה מטעם המערערים"). המבקשים טענו כי חל אצלם בלבול, וכי סברו בטעות שההחלטה בעניין הפקדת העירבון הנוגע לבקשת עיכוב ההליכים בשני תשלומים נסבה על כלל כספי העירבון שנדרשו להפקיד. המבקשים טענו עוד כי מצבם הכלכלי קשה וכי אין ביכולתם להפקיד את הסכום שנדרש מהם. הם הוסיפו וביקשו מבית המשפט המחוזי להותיר את הערעור על כנו ולקבוע כי הסכום של 5,000 השקלים שהופקד ייחשב כעירבון גם לערעור עצמו. מנגד, המשיב התנגד לקבלת הבקשה, גם בשל אופן הגשתה, וכן סבר כי אין לקבל את הטענות ביחס לבלבול בנסיבות שבהן התנהלותם הדיונית של המבקשים מעידה על "אדישות וזלזול". כמו כן טען המשיב כי על כל פנים סיכויי הערעור של המבקשים נמוכים.

 

7.        רשמת בית המשפט המחוזי דחתה את הבקשה, בהדגישה כי המבקשים היו מיוצגים לכל אורך ההליך וכי ההחלטה ביחס לעירבון שעמד על 20,000 שקלים ניתנה במובחן מההחלטה ביחס לעיכובם של הליכי ההוצאה לפועל. רשמת בית המשפט המחוזי הוסיפה כי ככל שחל בלבול בנושא מצופה היה שתוגש בקשת הבהרה. עוד צוין כי לא הוגשה בקשה להפחתת סכום העירבון בסמוך למתן ההחלטה בנושא, וכי על פני הדברים לא ניתן לקבוע כי סיכויי הערעור גבוהים באופן שמצדיק את ביטול פסק הדין.

 

8.        בקשת רשות הערעור דנן מכוונת נגד החלטה זו. המבקשים שבים וטוענים כי "נפלו בין הכיסאות" וסברו בתום לב כי התשלום שהם נדרשים להפקיד עבור ההליך הערעורי כולו עומד על 5,000 שקלים בלבד. המבקשים סבורים כי יש להותיר את הערעור על כנו כך שהכספים שכבר הופקדו על-ידם ייחשבו כעירבון. לדבריהם, ההפקדה הכספית הנדרשת מהווה מכשול בלתי אפשרי עבורם.

9.        לאחר שבחנתי בתשומת לב את טענות המבקשים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא תגובת המשיב.

 

10.      טענותיהם של המבקשים נגעו לכלל ההליכים שעסקו בשאלת העירבון במקרה דנן, אולם בקשת רשות הערעור נסבה במהותה על ההחלטה לדחות את בקשתם לביטול פסק הדין שהורה על דחיית הערעור. ביחס לבקשות מסוג זה נקבע כי על בית המשפט לבחון האם הסיבות שהוצגו למחדל בדבר אי-הפקדת העירבון מניחות את הדעת. בין היתר, הובהר כי לא יהיה די בטענות על "קשיים כלכליים" מבלי שהוצג הסבר המפרט מדוע היה בקשיים אלה כדי למנוע את הפקדת העירבון במועד (ראו: בש"א 5822/05‏ לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם, פסקה 22 (28.6.2006); רע"א 7670/16 ‏קוואס נ' ורד ירושלים תעשיות ומפעלי פיתוח בע"מ, פסקה 7 (7.5.2017)).

 

11.      מבלי להקל ראש במצוקתם של המבקשים, מקובלת עליי עמדתו של בית המשפט המחוזי ביחס לקושי להשלים עם ההתנהלות הדיונית במקרה זה מצד בעלי דין מיוצגים. יודגש כי בהתאם לאמור בתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בית המשפט המחוזי התריע בפני המבקשים על רישום הערעור לדחייה, והורה על דחייתו בפועל לאחר פרק זמן של כמעט שבועיים (ראו והשוו: בע"ם 1995/16 ‏‏פלוני נ' פלוני, פסקה 12 (11.5.2016)). במצב דברים זה, ההחלטה על רישום ההליך לדחייה מבהירה כי טרם הופקדו כל התשלומים הנדרשים. חרף זאת, המבקשים לא הגישו כל בקשה בעניין זה בטווח הזמן שניתן להם. גם ההחלטה בדבר פריסת העירבון על סך 5,000 שקלים מיום 2.4.2019 הבהירה כי מדובר בעירבון ביחס לעיכוב ההליכים. לבסוף, הבקשה שהוגשה על-ידי המבקשים לבית המשפט המחוזי בעניין זה, כמו גם טענותיהם בבקשת רשות הערעור דנן, לא כללו את הפירוט הדרוש החורג מטענות כלליות בדבר קשיים כלכליים. בית המשפט המחוזי נדרש אפוא למכלול שיקולים רלוונטיים אלו ולא מצא טעם מניח את הדעת למחדל הדיוני. בנסיבות אלו, אינני סבורה כי נפל פגם בהחלטתו.

 

12.      סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ח בתשרי התש"ף (‏27.10.2019).

 

 

 

                       ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים