יוסף מוהנא נ. מוחמד חליל סולימאן | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

יוסף מוהנא נ. מוחמד חליל סולימאן

רע"א 8966/20
תאריך: 17/01/2021

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

 

רע"א 8966/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המבקשים:

1. יוסף מוהנא

 

2. מלכה מוהנא

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

1. מוחמד ח'ליל סולימאן

 

המשיבים הפורמליים:

2. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

 

3. סאמי מוהנא

 

4. עאסם מוהנא

 

5. עאטף מוהנא

 

6. סמיח מוהנא

 

7. דליה ג'מאל

 

8. סמי מוהנא

 

9. עדנאן מוהנא

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.12.2020 בת"א 5393-11-18 שניתנה על ידי כב' השופטת אספרנצה אלון

 

בשם המבקשים:

עו"ד שמעון רביב

 

 

 

החלטה

 

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת אספרנצה אלון) בת"א 5393-11-18 מיום 6.12.2020, במסגרתה התקבלה בקשת המשיב 1 (להלן: המשיב) לתיקון כתב תביעה בתובענה שהגיש נגד המבקשים והמשיבים הפורמליים 2 – 9.

 

רקע והליכים קודמים

 

1.            בשלהי שנת 2005, התקשר המבקש 1, מר יוסף מוהנא (להלן: יוסף), בהסכמי מכר עם המשיב, למכירת מחצית מזכויותיו במקרקעין הידועים כחלקה 33 בגוש 10286 בשפרעם, ושעליהם הקים יוסף מבנה מסחרי המשמש כקניון וכן חניון המשרת אותו (להלן: הסכם המכר הראשון ו-הנכס). עם חתימת הסכם המכר הראשון, נרשם על החלקה שעבוד לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (המשיב הפורמלי 2. להלן: הבנק), להבטחת אשראי שנטלו יוסף והמשיב, כל אחד לצרכיו. בחלוף כשנה, ביום 2.1.2007, העביר יוסף לרעייתו, גב' מלכה מוהנא (המבקשת 2. להלן: מלכה), את מלוא זכויותיו במחצית החלקה אשר נותרה בבעלותו, ללא תמורה, ועל בסיס העברה זו נרשמה הערת אזהרה לטובתה של מלכה (להלן: הערת האזהרה). לאחר כשלושה שבועות, ביום 23.1.2007, התקשר יוסף בהסכם מכר נוסף עם המשיב למכירת הזכויות במחצית השנייה של החלקה, אותן העביר, כאמור, למלכה ולגביהן נרשמה, הערת האזהרה (להלן: הסכם המכר השני).

 

2.            לאחר כחצי שנה, הגישו יוסף ומלכה שתי תביעות בקשר להסכם המכר השני: תביעת יוסף בבית המשפט המחוזי בחיפה לביטול ההסכם (ת"א 724/07); ותביעת מלכה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות למתן סעד הצהרתי לפיו זכויותיה בחלקה מכוח הערת האזהרה גוברות על זכויות המשיב מכוח ההסכם (ת"א 1181/07). תביעות אלה נדונו במאוחד בבית המשפט המחוזי בחיפה, וביום 15.1.2015 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה אשר נחתם בין יוסף, מלכה, המשיב והבנק (להלן: הסכם הפשרה).

 

3.            להשלמת התמונה יצוין כי ביני לביני, חלה התדרדרות במצבו הפיננסי של יוסף, אשר הובילה לכניסתו להליכי פשיטת רגל (פש"ר 408/07). בשנת 2013, ניתן תוקף של פסק דין להסדר נושים, ביניהם המשיב, כנגד מתן צו הפטר חלוט (להלן: צו ההפטר).

 

4.            ובחזרה לענייננו: ביום 4.11.2018, הגיש המשיב תביעה, וביום 2.7.2019 הוגש במסגרתה כתב תביעה מתוקן נגד יוסף, מלכה, הבנק והמשיבים 9-3 (יורשי אביו של המשיב, אשר לטובתו רשומה עדיין הערת אזהרה ביחס לנכס. להלן: היורשים), במסגרתה עתר לצווי עשה, מינוי כונס נכסים, ושורה של סעדים הצהרתיים, ביניהם ביטול סעיפים מסוימים בהסכם הפשרה (להלן: כתב התביעה). ביום 16.10.2020, חמישה ימים לפני מועד ההוכחות הראשון, ולאחר שהתקיימו ארבעה דיוני קדם משפט והוגשו תצהירי עדות ראשית, הגיש המשיב בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה (להלן: בקשת התיקון).  במסגרת בקשת התיקון, טען המשיב כי על רקע שינוי ייצוגו המשפטי בהליך בעת האחרונה, הגיעו באי כוחו למסקנה כי נשמטו מכתב התביעה מספר סעדים מהותיים, וכי הוספתם בדרך של תיקון כתב התביעה תביא לייעול בירור מלוא השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. בכתב התביעה המתוקן בשנית, על פי נוסחו כפי שצורף לבקשת התיקון (להלן: כתב התביעה המתוקן), עתר המשיב למתן סעד הצהרתי על תוקף הסכם המכר הראשון, על ביטול הסכם הפשרה על כל סעיפיו, על בעלותו בכל הזכויות שהיו למבקש בחלקה, על שני חלקיה, ועל עדיפות זכויותיו על זכויות מלכה והיורשים. לחילופין, עתר המשיב לסעדים כספיים הנגזרים משווי הנכס בסכום מצטבר שהועמד לצורכי אגרה על 20 מיליון ש"ח.

 

5.           בתשובתם, התנגדו יוסף ומלכה (להלן יחד: המבקשים) לתיקון המבוקש, ממספר טעמים, בהם שיהוי וחוסר תום לב בהגשת בקשת התיקון; הסרבול הצפוי בבירור התובענה אם תתקבל הבקשה; והטענה כי כתב התביעה המתוקן כולל שלל עילות תביעה חדשות אשר לא נכללו בכתב התביעה, ואשר למעשה נזנחו על ידי המשיב במסגרת הסכם הפשרה. בפרט, נטען כי חלק ניכר מעילות התביעה החדשות מתייחסות להסכם המכר הראשון והסכם המכר השני מהשנים 2005 ו-2007, בהתאמה, ומשכך אין להתיר את התיקון ביחס לאלה, וזאת הן מכוח סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הקובע כי חיובים שנוצרו לפני מתן צו ההפטר בטלים; והן בשים לב להלכה לפיה אין להתיר תיקון כתב תביעה אם הדבר עלול לחסום את הצד השני מלטעון טענת התיישנות.

 

6.           ביום 6.12.2020, נעתר בית המשפט קמא לבקשת התיקון, והתיר הגשת כתב תביעה מתוקן בכפוף לתשלום אגרה, ופסק הוצאות בסכומים הבאים: לטובת המבקשים סכום של 15,000 ש"ח; לטובת היורשים סכום של 15,000 ש"ח; לטובת הבנק סכום של 2,000 ש"ח. בנמקו את החלטתו, קבע בית המשפט קמא כי תיקון כתב התביעה יתרום להעמדת הפלוגתאות האמתיות לדיון, וכי על אף שבקשת התיקון הוגשה בשיהוי מסוים, בשים לב לשלב המקדמי יחסית שבו מצוי ההליך, אין מדובר בשיהוי קיצוני שאינו ניתן לריפוי על דרך של פסיקת הוצאות. עוד הוטעם כי כתב התביעה המתוקן אומנם מרחיב את הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה, כך שהוא כולל לחילופין גם סעדים כספיים, ואולם ליבת המחלוקת נותרה זהה – האם יש לבטל את הסכם הפשרה, אם לאו. אשר לטענות המבקשים להתיישנות ולקיומן של עילות תביעה הרלוונטיות לתקופה שלפני מתן צו ההפטר, קבע בית המשפט קמא כי מקומן בכתב ההגנה או בבקשות מקדמיות למחיקת סעיפים ספציפיים מכתב התביעה המתוקן. על יסוד טעמים אלה, ובשים לב להלכה הנוהגת לפיה תיקון כתבי טענות ייעשה ברוחב לב, התיר בית המשפט קמא את התיקון המבוקש.  

 

7.            על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, במסגרתה חוזרים המבקשים, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלו בפני בית המשפט קמא. לגישתם, חרף הגישה הליברלית הנהוגה בפסיקה לפיה בית המשפט ייעתר ברוחב לב לבקשות לתיקון כתבי טענות, המקרה דנן נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים שלא להיעתר לבקשות מסוג זה. במסגרת זאת, טוענים המבקשים כי לא עלה בידי המשיב לספק הסבר המניח את הדעת באשר לשיהוי הרב בהגשת בקשת התיקון; כי הבקשה שזורה בעילות חדשות, המתגבשות לכדי תביעה חדשה לחלוטין, הנסמכת על מסד עובדתי שונה; וכי תיקון כתב התביעה בשלב הנוכחי של בירור התובענה, לאחר שהתקיימו מספר דיונים מקדמיים, מכבידה משמעותית על ניהול ההליך ופוגעת בזכותם של המבקשים להתגונן.

 

דיון והכרעה

 

8.           לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובות המשיבים.

 

9.           מושכלות יסוד הן כי החלטות בעניין תיקון כתבי טענות, אשר נוגעות במובהק לאופן ניהול ההליך, מסורות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וככאלה תמעט ערכאת הערעור להתערב בהן. זאת, למעט מקרים חריגים, בהם יימצא כי הן עשויות לגרום לעיוות דין או כי הן חורגות ממתחם הסבירות (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 212-211 (1990); רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ, פסקה 5 (10.8.2006)). כפי שיוסבר בקצרה להלן, לא שוכנעתי כי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה.

 

10.       כידוע, לבית המשפט שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותו להיעתר "בכל עת" לבקשות לתיקון כתבי טענות, "בדרך ובתנאים הנראים צודקים" לשם הכרעה "בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וכן תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018). בשים לב לתכלית זו, לאורך השנים השתרשה בפסיקה גישה ליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, לפיה על פי רוב יש לאפשר את התיקון, וזאת בייחוד במקרים בהם הוגשו בשלב מקדמי של ההליך, ובטרם החל בירור התובענה לגופה (ראו: בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר, פסקה 9 (22.11.2012); רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, פסקה 14 (28.3.2016)). בענייננו, בית המשפט קמא סבר כי יש להיעתר לבקשת התיקון, מששוכנע כי תיקון כתב התביעה עשוי לסייע לבירור השאלות השנויות במחלוקת, ובשים לב לגישה האמורה לפיה ככלל, יש להיעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות ברוחב לב. בנסיבות אלה, היה על המבקשים להצביע על נסיבות מיוחדות כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה (השוו: רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, פסקאות 18-16 (1.1.2015)). ואולם, המבקשים לא חלפו מעל משוכה זו.

 

11.       בית המשפט קמא בחן את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין בקשות לתיקון כתבי טענות, ואיזן ביניהם כראוי בנסיבות המקרה דנן. תיקון כתב התביעה התבקש בטרם החלו דיוני ההוכחות, והוא מרחיב ומשכלל, ביחס לאותה מערכת אירועים, את הטענות שנכללו בכתב התביעה, ומעמיד בנוסף לסעדים ההצהרתיים וסעדי הציווי, שעיקרם (גם אם לא כולם) נתבע בעבר, דרישה (חלופית) למתן סעדים כספיים שלא נתבעו בעבר (דרישה בגינה נדרש המשיב לשלם אגרת בית משפט). משכך אין בו, על פני הדברים, כדי לסרבל או להאריך את ההליך במידה בלתי מתקבלת על הדעת, והוא עשוי להכריע במכלול המחלוקות שבין הצדדים, ולחסוך בכך ניהולה של תובענה נוספת בעתיד. לא זו אף זו, בית המשפט קמא לא התעלם מהשיהוי בהגשת הבקשה, וחייב את המשיב בתשלום הוצאות הצדדים האחרים להליך (ובכללם המבקשים) בעקבות הטרחה הדיונית הנוספת שנגרמה להם בעקבות בקשת התיקון.

 

12.       זאת ועוד, במסגרת בקשת רשות הערעור, המבקשים שבים וחוזרים על טענתם לפיה היעתרות לבקשת התיקון תביא לפגיעה בזכותם לטעון להתיישנות בכל הנוגע לעילות התביעה שלא נכללו בכתב התביעה, ומשכך, על פי ההלכה הפסוקה, יש לדחותה. ואולם, בטענה זו אין ממש. ההלכה עליה סומכים המבקשים את ידיהם בהקשר זה, יוחדה למצבים שבהם כתב התביעה המתוקן כלל עילות תביעה חדשות, אשר התיישנו בפרק הזמן שבין הגשת כתב התביעה המקורי לבין הגשת בקשת התיקון. תכליתו של הכלל האמור הנו מניעת מצבים שבהם היענות לבקשת התיקון תגרע מן הנתבע טענת הגנה שהייתה עומדת לו אם הייתה מוגשת התביעה מחדש, וזאת בהתחשב בכך שתוקף התיקון יהיה למפרע מיום הגשת התביעה (רע"א 6541/19 קופת חולים לאומית נ' פלוני, פסקה 7 (26.11.2019); ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, עמ' 132 (1980); כן ראו טל חבקין התיישנות 59-57 (2014)). ויובהר: טענת ההתיישנות אותה מעלים המבקשים מתייחסת לעילות התביעה הכספיות מכוח ה"הסכמים מ-2007-2005" (סעיף 15 לבקשת רשות הערעור). ואולם, דווקא ביחס לעילות תביעה אלה, שלשיטת המבקשים התיישנו זה מכבר, אין לכאורה בהיתר לתיקון כתב התביעה כדי לגרוע מטענת ההתיישנות אשר הייתה עומדת למבקשים לטענתם ממילא (דהיינו, גם אם היו נכללות בכתב התביעה). לפיכך, כפי שקבע בית המשפט קמא, די בשמירת זכות המבקשים להעלותה (כמו גם את הטענות הנסמכות על צו ההפטר) במסגרת כתב ההגנה או במסגרת בקשה לסילוק על הסף, ואין מקום לדחות בעטיה את הבקשה לתיקון כתב התביעה (השוו: רע"א 6222/20 הדר נ' שם טוב, פסקה 14 (27.10.2020)).

 

 

 

 

 

 

13.         סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. משלא נתבקשו תגובות, ובהינתן מכלול הנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ד' בשבט התשפ"א (‏17.1.2021).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים