יובלים סיטי בוי בע"מ נ. יניב אינסל עו"ד- בתפקידו כנאמן לנכסי | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

יובלים סיטי בוי בע"מ נ. יניב אינסל עו"ד- בתפקידו כנאמן לנכסי

ע"א 7281/20
תאריך: 10/11/2020

 

בבית המשפט העליון

ע"א 7281/20

 

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשת:

יובלים סיטי בוי בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. יניב אינסל עו"ד – בתפקידו כנאמן לנכסי

    החייב

 

2. יואב סמי אליהו

 

3. הממונה על הליכי חדלות פירעון

 

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 4.10.2020 בפש"ר 4938-05-18 שניתן על ידי כבוד השופטת א' לושי-עבודי

 

בשם המבקשת:                      עו"ד אבי ליכט, עו"ד יעל אנטונלי, עו"ד יוסי אטינגר

                                           עו"ד עמית לדרמן, עו"ד דורית קרני

 

בשם המשיב 1:                      עו"ד שי מילוא, עו"ד תחיה שחר

 

בשם המשיב 2:                      עו"ד רוני מטרי, עו"ד רמי אהרון,

                                           עו"ד שניאור שפירא

 

בשם המשיב 3:                      עו"ד רועי נירון

 

החלטה

 

 

1.       בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 4.10.2020 (פש"ר 4938-05-18, השופטת א' לושי-עבודי).

 

רקע עובדתי וההליך בבית המשפט המחוזי

 

2.       ביום 2.5.2018 הוגשה בקשה למתן צו לכינוס נכסיו של מר יואב סמי אליהו, הוא המשיב 2 בהליך זה (להלן: החייב). ביום 11.12.2018 ניתן צו זמני לכינוס נכסים. ביום 21.2.2019 הוכרז החייב פושט רגל, והמשיב 1 מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן).

 

3.       ההליך דנן נסב על נכסי מקרקעין בבעלותו של החייב המצויים ברחוב הרכבת בתל אביב (להלן: המקרקעין). בשני תאריכים שקדמו להליכי פשיטת הרגל התקשר החייב עם המבקשת, חברת יובלים סיטי בוי בע"מ, בשלושה חוזים שנסבו על מכירת זכויותיו במקרקעין, כדלקמן: זיכרון דברים למכירת 338.77 מ"ר במקרקעין בסך של 7.2 מיליון שקלים (להלן בהתאמה: החוזה הראשון ו-המגרש הראשון); חוזה אופציה לרכישת 417.03 מ"ר במקרקעין בסך של 8.8 מיליון שקלים, שמומש ביום 18.2.2018 תמורת סך של 5 מיליון שקלים (להלן בהתאמה: החוזה השני ו-המגרש השני); וכן חוזה אופציה לעסקת קומבינציה בנוגע ליתרת הזכויות במקרקעין להקמת מבנה למגורים, מסחר ומשרדים, בשטח של 907.6 מ"ר (להלן בהתאמה: החוזה השלישי ו-המגרש השלישי). 

 

4.       בעקבות כניסתו של החייב להליכי פשיטת רגל סבר הנאמן כי שווי זכויותיו של החייב במקרקעין גבוה ביחס למחיר החוזי שעליו הוסכם. בהמשך לכך, הגיעו הנאמן והמבקשת להסכמות חדשות (להלן: הסכם הפשרה). על-פי הסכם זה, החוזה הראשון יישאר ללא שינוי, בחוזה השני תוסיף המבקשת לתמורה סך של 2 מיליון שקלים, ואילו ביחס לחוזה שלישי יוכל הנאמן למכור את יתרת הזכויות לכל המרבה במחיר תוך שהמבקשת תוותר על טענותיה.

 

5.       ביום 17.3.2019 פנה הנאמן לבית המשפט המחוזי בבקשה לאשר את הסכם הפשרה, והחייב התנגד לכך. לטענתו, המבקשת ניצלה את מצבו הכלכלי לרעה במובן זה שהתמורה המוסכמת בכל אחד משלושת החוזים הייתה פחותה באופן ניכר ביחס לשווים האמיתי של המקרקעין, ולכן יש להורות על ביטולם של שלושת החוזים כליל. המבקשת מצדה סברה כי יש לדחות את טענותיו של החייב מאחר שהן חסרות בסיס משפטי ונגועות בחוסר תום לב קיצוני. לטענתה, כבר הוסבו לה נזקים במהלך התקופה הממושכת שבה בחן הנאמן את שלושת ההסכמים, ואשר במהלכה היא לא הייתה יכולה לממשם.

 

6.       לקראת הדיון בבית המשפט המחוזי הודיע החייב כי קיבל הצעה מחברת אשטרום נכסים בע"מ (להלן: אשטרום) לרכישת כל זכויותיו במקרקעין תמורת סך של 58 מיליון שקלים בתוספת מע"מ, או לחלופין לרכישת המגרש הראשון והמגרש השני בסך של 24.5 מיליון שקלים. הדיון עצמו התקיים ביום 25.5.2020 בנוכחות הנאמן, החייב, נציגי המבקשת, נציגי אשטרום, נציג הכונס הרשמי (היום הממונה על הליכי חדלות פירעון) ונציגים של נושים שונים. במעמד זה הודיע הנאמן כי בינו לבין המבקשת הושגו שתי הסכמות: הראשונה – המבקשת תרכוש את המגרש הראשון והמגרש השני בהתאם להסכם הפשרה; השנייה – אשטרום תוכל לרכוש את המגרש השלישי בסכום של 34 מיליון שקלים בתוספת מע"מ בתוך 7 ימים מיום שיעביר לה הנאמן חוזה מכר, ובהתאם לתנאים שהוקראו לפרוטוקול. בשלב זה ביקש בא-כוחה של המבקשת לשמור לה את זכותה להציע גם כן הצעה בקשר למגרש השלישי, ובנסיבות אלה הורה בית המשפט המחוזי על קיום הליך התמחרות בו ביום בין אשטרום למבקשת ביחס למגרש זה. בסיום ההתמחרות זכתה המבקשת, שהצעתה עמדה על 35.25 מיליון שקלים והייתה הגבוהה ביותר, במגרש השלישי. בית המשפט המחוזי אישר את תוצאות ההתמחרות ונתן להן תוקף של החלטה בציינו בין היתר כי "הנאמן יעביר הסכם מכר למבקשת באופן מיידי ויחול המנגנון המפורט בפרוטוקול".

 

7.       בהמשך, פנה הנאמן לבית המשפט המחוזי בבקשה לאכוף על המבקשת את העסקה הנוגעת למגרש השלישי. בבקשה נטען כי למחרת קיום ההתמחרות העביר הנאמן למבקשת חוזה מכר סטנדרטי לחתימה, אולם בפגישה שהתקיימה ביחס לכך הציגו נציגיה דרישות חדשות, חרף העובדה שההתמחרות כבר הסתיימה. לטענת הנאמן, לא יכול להיות ספק באשר למסוימות ולגמירות הדעת של הצדדים ביחס למכירתו של המגרש השלישי, כפי שאושרה על-ידי בית המשפט. הנאמן מטעים בהקשר זה כי במסגרת התמחרות הושגו הסכמות קונקרטיות שקיבלו תוקף של החלטה.

 

8.       החייב הצטרף לעמדת הנאמן וטען כי אם הבקשה לא תתקבל, יש להורות על ביטולם של כלל החוזים שנערכו בינו לבין המבקשת קודם לכניסתו להליכי פשיטת הרגל.

 

9.       מנגד, המבקשת טענה כי בין הצדדים ישנה מחלוקת כנה לגבי פרטים מהותיים של העסקה וכי זו אינה מאפשרת לקבוע כי השתכלל חוזה מחייב ביחס למגרש השלישי. בנוסף נטען כי מדובר בעסקת מכר מורכבת הדורשת חוזה מפורט בכתב, וכי לא די בהסכמה עקרונית על התמורה ועל מועדי התשלום כדי ליצור מסוימות. למעשה, המבקשת אף טענה כי הנאמן עצמו סבר שלא השתכלל חוזה מחייב בין הצדדים, ומטעם זה ציין כי אם לא ייחתם בסופו של דבר חוזה זכויות הקונה יפקעו. בנוסף נטען כי מאחר שההתמחרות לא תוכננה מראש ונערכה באולם בית המשפט, לא הובהרו למבקשת מאפייניה המדויקים של הקרקע. 

 

10.     הכונס הרשמי, הוא המשיב 3, שהיה גם כן צד להליך בבית המשפט המחוזי ציין כי מאחר שתנאיה המהותיים של ההתקשרות עם אשטרום היו מגובשים, מתן ההזדמנות למבקשת לשפר את הצעתה במהלך ההתמחרות לא נועד לאפשר פתיחה מחודשת של המשא ומתן. הכונס הרשמי ציין עוד כי המבקשת הכירה את המקרקעין המדוברים והייתה צד פעיל לאורך כל ההליך.

 

11.     בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת הנאמן ביחס למגרש השלישי. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי עמד על כך שהסכמתה המפורשת של המבקשת לקיים התמחרות בנוגע למגרש השלישי באולם בית המשפט נעשתה לאחר שתנאי העסקה פורטו על-ידי הנאמן, ועל על רקע הצהרתה של המבקשת כי היא מעוניינת לזכות בו, וזאת בשים לב להיכרותה עם מאפייניו וחשיפתה לחוות הדעת השונות ביחס אליו כמו גם לפרטי ההסכמה עם אשטרום. בית המשפט המחוזי קבע כי כל תוצאה שבמסגרתה ניתן לזכות בהתמחרות ולאחר מכן לסגת ממנה מרוקנת מתוכן את מוסד ההתמחרות, ובהתאם לכך הורה על אכיפת מכר המגרש השלישי.

 

הבקשה שבפני והתגובות לה

 

12.     ביום 22.10.2020 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובצדו בקשה לעכב את ביצועו. בעיקרו של דבר טוענת המבקשת כי משמעות פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא אכיפת עסקת מכר ללא חוזה מכר כתוב. המבקשת טוענת עוד כי קיימות מחלוקות מהותיות לגבי הממכר וסוגיות נוספות הכרוכות בו, דבר שעלול לגרור התדיינויות משפטיות מרובות. לחלופין, נטען כי אפילו ניתן היה לבצע את העסקה, עיכוב ביצועה מוצדק בנסיבות העניין מאחר שמשמעות אכיפתה היא שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו – מאחר שסכום התמורה מיועד להיות משולם לנושיו של החייב. המבקשת טוענת כי בהתחשב במצבה של קופת פשיטת הרגל, קיימת ודאות גבוהה למדי לכך שהמבקשת לא תוכל להיפרע את נזקיה גם אם ערעורה יתקבל. בנסיבות אלה, נטען כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לקבלת הבקשה.

 

13.     הנאמן והחייב מתנגדים לקבלת הבקשה. הנאמן טוען כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה שקבעה הפסיקה ביחס לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, וכי מכל מקום יש לתת משקל לכך שקופת פשיטת הרגל נתונה דרך קבע לפיקוחו של בית המשפט. בנוסף, הנאמן מצביע על הנזק הצפוי לקופת פשיטת הרגל אם יוחלט על עיכוב ביצוע, בין השאר בהתייחס לכך שהמגרש השלישי משועבד להבטחת חוב בסך של 4,157,791 שקלים לבנק מזרחי טפחות, שעלול לפעול למימוש מבלי להמתין להכרעה בערעור. בהמשך לכך, נטען כי יש במקרקעין זכויות לעוד שני נושים מובטחים. כן צוינו הנזקים שנגרמו לנוכח התמשכות הליכי המכר, ובהם פירעון הלוואה בסך 678,000 שקלים לבנק לאומי, שגם לטובתו הייתה רשומה משכנתה על המקרקעין, ואשר בפרק הזמן האמור נדרש הנאמן היה לבצע. על כן, נטען כי מאזן הנוחות כלל אינו נוטה לעבר קבלת הבקשה. בהמשך לכך, נטען עוד כי סיכויי הערעור כלל אינם גבוהים, מאחר שזה נסב על ממצאי עובדה שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהם.

14.       החייב טוען כי היעתרות לבקשה תפגע בסיכוייו לפרוע את חובותיו ולשקם את חייו. החייב מוסיף וטוען כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בחוסר תום לב שמהווה המשך ישיר של התנהלותה הפסולה של המבקשת כלפיו, וכבר מטעם זה יש לדחותה. מעבר לכך טוען החייב גם הוא כי הערעור תוקף ממצאי עובדה אשר סיכויי ההתערבות בהם נמוכים.

 

15.     הכונס הרשמי מצדו סבור כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי. גם הכונס הרשמי סבור כי סיכויי הערעור נמוכים, אך לעמדתו בחינה של מאזן הנוחות במקרה זה לא מוליכה לתוצאה חד משמעית. הכונס הרשמי מדגיש בהקשר זה את המשמעות הכספית כבדת המשקל של ההכרעה מבחינת כל אחד מן הצדדים – הצורך בנטילת מימון חיצוני מהיבטה של המבקשת, והריבית שצובר החוב על המקרקעין מהיבטו של החייב. בהתאם לכך מציע הכונס הרשמי כי המבקשת תעביר לקופת פשיטת הרגל מחצית מגובה התמורה שנקבעה, קרי 17,625,000 שקלים בתוך 60 ימים, ואילו הנאמן יפרע את החוב לנושה המובטח שלו שעבוד הרובץ על המגרש השלישי אך יעכב את יתרת הכספים עד להכרעה בערעור.

 

16.     יצוין כי הנאמן מתנגד בתגובתו להצעת הכונס הרשמי, ומטעים כי ההתמקדות בקשיים הנוגעים להשגת מימון חיצוני מתעלמת מהעובדה שבהסכם שהוא העביר למבקשת (ועל-פי הנטען היא אף העירה עליו) צוין כי קבלת מימון חיצוני היא איננה תנאי למכר. הנאמן מציין כי הכונס הרשמי עצמו סבור כי סיכויי הערעור נמוכים, והוא מתעלם מכך שהשבה יכולה להיעשות בקלות.

 

17.     ביום 5.11.2020 הגישה המבקשת את תשובתה לתגובות הצדדים, ובה היא שבה על טענתה כי יש להורות על עיכוב ביצוע מלא של פסק הדין. לשיטת המבקשת, תגובות החייב והנאמן מלמדות על כך שתתקשה לזכות בהשבה אם ערעורה יתקבל. המבקשת מטעימה כי אמירותיו של הנאמן שדחו חשש זה הובעו בעלמא, ולצד זאת הוא ציין כי בכוונתו לעשות שימוש בכספים שיתקבלו לפירעון חובות לנושים המובטחים. בהמשך לכך נטען כי הנאמן כלל לא הראה אלו כספים ייוותרו בקופת פשיטת הרגל אם הערעור יתקבל. מנגד, המבקשת חזרה וציינה כי איתנותה הכספית היא גבוהה. המבקשת סומכת את ידיה על עמדת הכונס הרשמי לפיה עמדתו ביחס לסיכויי הערעור רלוונטית "לשלב הדיוני הנוכחי". יצוין כי המבקשת לא התייחסה בתגובתה לתוכן הצעתו של הכונס הרשמי באשר למתכונת של היעתרות חלקית לבקשה.


 

דיון והכרעה

 

18.     לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי בלבד בהתאם להצעת הכונס הרשמי.

 

19.     נקודת המוצא להחלטתי היא הכלל שאין בעצם הגשת הערעור אין כדי להצדיק קבלתה של בקשה לעיכוב ביצוע – והכול בהתאם ל"מקבילית הכוחות" בין סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו: ע"א 7453/18 עמאר נ' מזרחי, פסקה 11 וההפניות שם (6.11.2018)).

 

20.     כמו שנקבע במקרים אחרים, את עיקר תשומת הלב נכון לייחד לדיון במאזן הנוחות (ראו: ע"א 4891/20 West Face Capital Inc. Corporation נ' עו"ד חיות גרינברג מנהלת מיוחדת, פסקה 19 (4.8.2020)), ולא כל שכן נוכח מאפייניו המיוחדים של המקרה דנן. מחד גיסא, לא ניתן להניח שביצועו של פסק הדין יהיה הפיך באופן מלא – נוכח התייחסותם של המשיבים עצמם לצורך להעביר כספים לנושים מובטחים. מאידך גיסא, עיכוב הביצוע הוא אכן בעייתי מבחינת השלכותיו על קופת פשיטת הרגל והחייב. במקרה מסוג זה מאזן הנוחות אינו נוטה באופן ברור לאף צד, ולכן יש ערך בגישת ביניים שבה צידד הכונס הרשמי. כך, תועבר מחצית מן התמורה לקופת פשיטת הרגל שתוסיף ותהא ממילא מפוקחת על-ידי בית המשפט המחוזי עד לדיון בערעור. בדרך זו ניתן יהיה לוודא שתיתכן השבה אם הדבר יידרש – ואינני נוקטת כל עמדה בעניין.

 

21.     סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כאמור בפסקה 20, ובמכלול הנסיבות  אין צו להוצאות. 

 

          ניתנה היום, ‏כ"ג בחשון התשפ"א (‏10.11.2020).

 

 

 

                      ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים