יהונתן רבינוביץ נ. שירות בתי הסוהר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

יהונתן רבינוביץ נ. שירות בתי הסוהר

בג"ץ 7942/19
תאריך: 09/06/2020

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  7942/19

 

לפני:  

כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר

 

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט ד' מינץ

 

העותר:

יהונתן רבינוביץ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. שירות בתי הסוהר

 

2. היועץ המשפטי לממשלה

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

י"ב בסיון התש"ף      

(4.6.2020)

 

בשם העותר:

בעצמו

 

בשם המשיבים:

עו"ד דניאל מארקס; עו"ד שי כהן

 

 

פסק-דין

 

השופט ד' מינץ:

 

           עניינה של העתירה שלפנינו בכבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

 

הרקע לעתירה

1.            בעתירתו מתאר העותר, עורך דין המשמש כסנגור, תופעה כלל ארצית במסגרתה, לטענתו, עצורים מובלים לדיון בעניינם בבתי המשפט השונים כשהם נותרים כבולים ברגליהם בתוך אולם בית המשפט, הן בזמן המתנתם לדיון והן בזמן הדיון עצמו. על פי הנטען בעתירה, משיב 1, שירות בתי הסוהר הוציא הנחיה לפיה יש להותיר כל עצור במהלך דיון בבית המשפט כשהוא כבול ברגליו. זאת בניגוד להוראת סעיף 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על פיה עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא על פי הוראות אותו סעיף.

 

2.            המשיבים בתגובתם המקדמית לעתירה הבהירו כי קיים ספק אם הייתה הצדקה להגשת עתירה במתכונת שהוגשה, שעה שמי שמבקש לטעון כי נפל פגם בהחלטה להביאו לפני בית המשפט כשהוא כבול, רשאי לפנות לשופט בפתח הדיון בעניינו, אשר מוסמך להורות על שחרורו מהכבילה, בהתאם להוראת סעיף 9א(4) לחוק המעצרים. מכל מקום, לגופו של עניין ביקשו המשיבים לעדכן כי ביום 5.12.2019 הוציאה היועצת המשפטית של שירות בתי הסוהר הנחיה למפקד "יחידת נחשון" בנושא כבילת אסירים ועצורים באולמות בית המשפט (להלן: ההנחיה). במסגרת ההנחיה הובהר כי עציר או אסיר לא יוותר כבול באולם בית המשפט, אלא אם נערכה לגביו הערכת מצב בהתאם להוראות הדין, במסגרתה נבחנו הסיבות והתנאים שנקבעו לכך. הנחיה זו הועברה גם לעדכונם של כל נשיאי בתי המשפט על ידי היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט. במסגרת אותו עדכון צוין על ידי היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט כי על פני הדברים, קיום דיונים בעניינם של אסירים או עצורים באולמות המשפט שאינם מותאמים לכך עלול להצדיק כשלעצמו כבילתו של אסיר או עצור באולם. על כן, יש לעשות מאמץ לקיים דיונים בעניינם של אסירים ועצורים באולמות המותאמים לכך. לפיכך, נוכח מתן ההנחיה אך לאחרונה, לעמדת המשיבים העתירה התייתרה במתכונתה הנוכחית ויש לאפשר לכלל הגורמים המוסמכים לפעול ליישום ההנחיה בהתאם.

 

3.            בתשובה לתגובת המשיבים טען העותר כי לאחר מתן ההנחיה, הוא ביקר בעצמו באולמות מעצר שונים בבתי משפט רבים ברחבי הארץ, וראה במו עיניו כי ההנחיה אינה מיושמת כלל והיא נותרה כאות מתה. לפיכך, לגישתו ההנחיה הוצאה רק כדי לזרות חול בעיני בית משפט זה. לטענת העותר, גם במצב הדברים הקיים, מאז ניתנה ההנחיה, לא מופעל כל שיקול דעת ביחס לכל עצור באופן ספציפי טרם כניסתו לאולם בית המשפט, כאשר כלל העצורים מוכנסים לאולם כשהם כבולים ברגליהם.

 

4.            ביום 3.6.2020, לקראת מועד הדיון שנקבע לשמיעת העתירה, הוגשה הודעה מטעם המשיבים. במסגרת ההודעה עדכנו המשיבים כי בהמשך לאמור בתגובה המקדמית שהוגשה מטעמם, ומעבר לכך שכבר ניתנה ההנחיה, ביום 3.6.2020 עודכנה פקודת נציבות בית הסוהר מס' 04.15.01 שעניינה כבילת אסיר במקום ציבורי בבתי המשפט (להלן: פקודת הנציבות), והיא הותאמה להוראות הדין ועוגנו במסגרתה הוראות ההנחיה. בנוסף, צורף להודעה דוח המפרט נתונים שנאספו ביחס לכבילת עצורים בבתי המשפט השונים בחודשים ינואר ופברואר שנה זו (כאשר הצורך בישום ההנחיה בחודשים שלאחר מכן פחת, בשל התקנת תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התש"ף-2020 מיום 15.3.2020 ותקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש)(קיום דיונים בהליכים פליליים באמצעים טכנולוגים), התש"ף-2020 מיום 24.3.2020, בצל התפשטות נגיף הקורונה, אשר צמצמה עד מאוד את היקף הדיונים שבהם נכחו עצורים באופן פיזי באולמות המשפט). על פי עמדת המשיבים ובניגוד לטענת העותר, מהנתונים עולה כי אין מדיניות גורפת במסגרתה כלל האסירים והעצורים נכבלים בזמן שהייתם באולמות בתי המשפט. כמו כן צורף מכתבו של היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט מיום 2.6.2020 על פיו, מבירור שנערך עם נשיאי בתי המשפט עולה כי בתקופה שקדמה למצב החירום, חל שינוי משמעותי במצב והתבצע פיקוח הדוק על קיום ההוראות מצד יחידת נחשון. עוד צוין במכתב כי נעשה מאמץ לקיים דיונים בעניינם של אסירים או עצורים רק באולמות המותאמים לכך, הגם שישנם עדיין בתי משפט שאין בהם אולמות מותאמים או רחבים דיים, דבר אשר תרם להתגבשות עילת הכבילה הקבועה בחוק המעצרים בדיונים המתנהלים בהם.

 

5.            לסיכום הדברים, במסגרת ההודעה צוין כי בכוונת הגורמים הרלוונטיים בשירות בתי הסוהר לנתח את כלל הנתונים שנאספו, להפיק את הלקחים הדרושים ולבצע בצורה אפקטיבית את כל הפעולות הדרושות על מנת להבטיח את יישום ההנחיה, אשר אף עוגנה כאמור בפקודת הנציבות המעודכנת. לפיכך נטען כי יש לאפשר לכלל הגורמים המוסמכים לפעול ליישום ההנחיות, וטענות העותר בהקשר זה אינן רלוונטיות עוד.

 

6.            במהלך הדיון שהתקיים בעתירה לפנינו ביום 4.6.2020, עמד העותר על טענתו כי על אף ההנחיה, עדכון פקודת הנציבות והפעולות עליהם דיווחו המשיבים, אין כל שינוי במצב הדברים הקיים בשטח. מנגד, בא-כוח המשיבים עדכן כי נעשה מאמץ משולב ואמיתי להביא ליישום ההנחיה על ידי מכלול הגורמים הרלוונטיים לעניין וכי יימשך המעקב אחרי היישום בשטח.

 

דיון והכרעה

7.            סעיף 9א לחוק המעצרים קובע כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות הסעיף. ללמדך, כי "ברירת המחדל" היא כי עת מובא עצור לאולם בית המשפט, אשר לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בבחינת "מקום ציבורי" (וראו: סעיף קטן (5) בו מוגדר "מקום ציבורי" כמקום "שלציבור או חלק ממנו גישה אליו") – אין לכבלו אלא בהתקיים אחד מהחריגים המפורטים בסעיף. זאת, בין היתר, כמפורט בסעיף קטן (1): כאשר קיים חשש סביר שהעצור עלול להימלט או לסייע לאחר להימלט; לגרום נזק לגוף או לרכוש; לפגוע בראיות או להעלימן; לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר. כמו כן, לפי סעיף קטן (4) לאותו סעיף, על אף התקיימותם של החריגים, שופט רשאי להורות על שחרור עצור מכבילה כשהעצור שוהה באולם בית המשפט. הוראות דומות בקשר לכבילה במקום ציבורי של מי שנתון במשמורת בית סוהר – בין בהיותו אסיר ובין בהיותו עצור (זאת על פי הגדרת "אסיר" בסעיף 1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה)) – נקבעו בסעיף 11א לפקודה.

 

8.            אין חולק כי כבילתו של אדם בפומבי עלולה להביא לפגיעה בכבודו ובהשפלתו. מן העבר השני, לא ניתן להקל ראש באינטרס הציבורי הטומן בחובו את החובה למנוע הימלטותו של עצור או אסיר, את השמירה על בטחון הציבור ואת מניעת הסיכון לשלום הציבור. ההוראות המפורטות בחוק המעצרים מבקשות לאזן בין זכותו של העצור והאסיר לכבוד, מחד גיסא, לבין הבטחת הביטחון והסדר הציבורי, מאידך גיסא (ראו: בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פסקה ל"ג לחוות דעתו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין (13.6.2017); ע"פ 5541/11 אזולאי נ' מדינת ישראל, פסקה 33 (13.12.2012)).

 

9.            אכן נראה, כפי שגם עולה מעמדת המשיבים, כי בעבר לא ניתן די משקל לצורך בביצוע איזון כנדרש ומתגובת המשיבה ומההודעות שהוגשו אחריה, הובהר כי הלכה למעשה גם המשיבים מכירים בכך ופועלים כיום לשינוי המצב הקיים. כך, בין היתר, בעקבות הגשת העתירה יצאה כאמור הנחיה מטעם היועצת המשפטית לשירות בתי הסוהר ליחידת נחשון ועודכנה פקודת הנציבות.

 

10.         ההנחיה האמורה קובעת כך:

 

א. עצור/אסיר לא יוותר אזוק באולם בית המשפט בין בידיו ובין ברגליו, אלא אם כן נערכה לגביו ע"י יחידת הליווי, הערכת מצב במסגרתה נבחנו הנסיבות והתנאים שנקבעו בהוראות הדין המוזכרות לעיל.

ב. במסגרת הערכת המצב לעיל, יובאו בחשבון גם התנאים הפיזיים השוררים באולם ובכלל זה, קיומן של חופות עצורים; המרחק הפיזי שבין באי האולם והעצורים; מספר העצורים המוחזקים באותה עת באולם וכד'.

ג. ביצועה של החלטה של שופט להורות על הסרת איזוק מאסיר/עציר במהלך הדיון באולם ביהמ"ש, ייעשה, רק לאחר שהוראה כל כך ניתנה בכתב ונרשמה בפרוטוקול הדיון.

ד. סבר סוהר הנמנה על יחידת הליווי כי מימוש ההחלטה השיפוטית כאמור לעיל, עלול לפגוע ביכולת אבטחת האסיר/עצור, לרבות ביכולת למנוע התקיימותם של האירועים המפורטים בסעיפים קטנים 9א(1) (א)-(ד) לחוק המעצרים, יפנה לשופט ויבקש את הפסקת הדיון לצורך קיום הערכת מצב עדכנית על ידי מפקד הצוות/מתחם.

ה. מפקד הצוות/המתחם יבחן את עוצמות כח האדם; את התנאים הפיזיים השוררים באולם ביהמ"ש, ואת האמצעים הנדרשים לשם אבטחתו של האסיר/עצור, בהינתן שאינו כבול באולם ביהמ"ש, וזאת בין ביתר ובמידת הצורך, על ידי אבטחת האולם באמצעות ובאחריות מאבטחי משמר בתי המשפט (לעניין זה ר' סעיף 106ב (1) ו-(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984) (ההדגשות במקור – ד.מ.).

 

           כמו כן,  פקודת הנציבות קובעת היום כך:

 

5 א. לא ייכבל אסיר במקום ציבורי בבית המשפט, אלא אם כן נערכה לגביו הערכת מצב לפיה, קיים חשש סביר שהאסיר עלול לעשות אחד מאלה: 1. להימלט או לסייע לאחר להימלט. 2. לגרום נזק לגוף או לרכוש. 3. לפגוע בראיות או להעלימן. 4. לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר.

ב. במסגרת הערכת המצב, יובאו בחשבון השיקולים המפורטים להלן, ובין היתר, מידת המסוכנות הנשקפת מהאסיר, התנאים הפיזיים השוררים בבניין בית המשפט ובאולם הדיונים, ובכלל זה, קיומם של מסדרונות יעודיים להובלת אסירים; קיומן של חופות עצורים; המרחק הפיזי שבין באי האולם והאסיר; מספר העצורים/אסירים המוחזקים באותה עת באולם, וכיוצא בזה.

...

10 א. הוחלט על כבילת אסיר במקום ציבורי בבית המשפט, רשאי השופט הדן בתיק, להורות על שחרור אסיר מכבילה, באופן מלא או חלקי באולם בית המשפט במהלך הדיון. 

ב. ניתנה החלטה שיפוטית בכתב לפיה יש להסיר את הכבילה במהלך הדיון וסבר הסוהר כי יישום ההחלטה השיפוטית כאמור לעיל, עלול לפגוע ביכולת אבטחת האסיר, לרבות ביכולת למנוע התקיימותם של האירועים המפורטים בסעיף 5 לעיל, יפנה הסוהר, טרם הסרת הכבילה, לשופט ויבקש את הפסקת הדיון לצורך קיום הערכת מצב עדכנית על ידי מפקד הצוות/מתחם.

ד. מפקד הצוות/המתחם, לפי העניין, יבחן את עוצמות כח האדם; את התנאים הפיזיים השוררים באולם בית המשפט, ואת האמצעים הנדרשים לשם אבטחתו של האסיר בהינתן שאינו כבול באופן מלא או חלקי באולם בית המשפט, וזאת בין היתר ובמידת הצורך, על ידי אבטחת האולם באמצעות ובאחריות מאבטחי משמר בתי המשפט.

 

           על פניו קיימת אפוא התאמה בין הוראות חוק המעצרים, ההנחיה ופקודת הנציבות, כאשר ההנחיות ופקודת הנציבות נועדו לצקת תוכן להוראת החוק ולמצוא את האיזון הנכון בין הכלל על פיו אין לכבול עצור באולם בית המשפט, לבין החריג לכלל שיש לכבול עציר מפאת קיומן של אחת מהנסיבות המפורטות בחוק המעצרים. על כן, ישנן רגליים מוצקות לעמדת המשיבים כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ודאי נוכח העובדה שאינה שנויה במחלוקת, שהיא זו אשר הובילה את השינוי בנהלי העבודה של שירות בתי הסוהר. בנסיבות אלו בהן גם על פי מכתב היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט נעשה שינוי משמעותי במצב הדברים, כמו גם מאמץ לקיים דיונים באולמות המותאמים לכך, דין העתירה להימחק (והשוו: בג"ץ 7725/17 ג'זאוי נ' משרד הפנים (21.7.2019); בג"ץ 6207/17 עו"ד בניה גולברג נ' הנהלת בתי המשפט (30.4.2019); בג"ץ 7204/16 לורך נ' משרד החינוך (3.1.2019)).  

 

11.         ולבסוף יצוין כי רשמנו לפנינו את הודעת המשיבים על פיה בכוונת הגורמים הרלוונטיים בשירות בתי הסוהר להפיק את הלקחים הנדרשים והם מתכוונים לבצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת להבטיח את יישום ההנחיה ופקודת הנציבות. למותר לציין כי במסגרת זו מצופה מסוהרי יחידת נחשון עת הם מובילים עצור כבול לאולם בית המשפט, להסב את תשומת לב בית המשפט הדן בעניין שהעציר כבול בשל התקיימותם של החריגים שפורטו בחוק. הנחת המוצא היא כי השופט היושב בדין אינו ער לכבילת העציר המובא לפניו, ולו בשל מגבלות זוויות הראיה, קיומן של "חופות עצורים" והמרחקים הפיזיים הקיימים בין דוכן השופט לבין "ספסל הנאשמים". במסגרת זו אין על הסוהרים להמתין להעלאת הסתייגות מטעם העצור או סנגורו לכבילתו, אלא עליהם ליזום את הפניה לבית המשפט ולנמק מדוע לדעתם עניינו של העציר או האסיר הספציפי נכנס לגדרו של אחד מהחריגים. או אז, ישקול בית המשפט אם העניין מצדיק הפעלת הסמכות להורות על התרת הכבילה לפי סעיף 9א(4) לחוק המעצרים על כל המשתמע מכך.

 

12.         סופו של דבר ובכפוף לאמור, העתירה נמחקת. נוכח תרומתו של העותר לקידום הנושא, המשיבים יישאו בהוצאות העותר בסך של 10,000 ש"ח.

 

           ניתן היום, ‏י"ז בסיון התש"ף (‏9.6.2020).

 

       המשנה לנשיאה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים