יהודית שירי נ. ציון חיון | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

יהודית שירי נ. ציון חיון

ע"א 1422/20
תאריך: 04/11/2020

 

בבית המשפט העליון

ע"א  1422/20 - ו'

 

לפני:  

כבוד הרשמת דר להב

 

 

המערערים:

1. יהודית שירי

 

2. תומר שירי

 

3. אור שירי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. ציון חיון

 

2. צ.י.ע בוחנים לכלי רכב בע"מ

 

בקשה לפטור מעירבון ותגובת המשיבים; בקשה לתיקון הודעת הערעור ותגובת המשיבים

 

החלטה

 

1.       המערערים הגישו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט מ' תמיר) מיום 7.1.2020 בת"א 11317-01-16 (להלן: פסק הדין). המזכירה הראשית קבעה את העירבון בערעור על סך של 35,000 ש"ח. לפניי שתי בקשות שהגישו המערערים – האחת, בקשה לפטור מהפקדת עירבון או להפחתתו, והשנייה, בקשה לתיקון הודעת הערעור, על דרך של הוספת עילת ערעור. אדון בבקשות אלה כסדרן.

 

          יצוין, כי התיק עבר לטיפולי עקב חילופים בלשכת הרשמים ועם הצדדים הסליחה על העיכוב במתן ההחלטה.

 

הבקשה לפטור מהפקדת עירבון

2.       לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהקשר זה באתי למסקנה כי המערערים לא עמדו בתנאים המצדיקים פטור מעירבון. כידוע, על בעל דין המבקש פטור מעירבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון וקיום סיכויים טובים להליך (ראו למשל: ע"א 1351/20 פוזיילוב נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב יפו (8.6.2020)). על מנת לעמוד בתנאי הראשון נדרש מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית לגבי מצבו הכלכלי. המערערים לא עמדו בנטל זה. התשתית העובדתית שהוצגה והאסמכתאות שצורפו הן חלקיות ביותר, בלשון המעטה. כך, לא צורפו תדפיסי חשבון בנק של מי מהמערערים, ולא פורט דבר בעניין הכנסותיהם והוצאותיהם החודשיות. בנוסף, המערערים לא הבהירו מדוע לא יוכלו לגייס את סכום העירבון מסביבתם הקרובה או בדרך של נטילת הלוואה נוספת, ולו בסכום כלשהו, וכן כיצד הם מממנים את ייצוגם המשפטי. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לפטור את המערערים מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת, אולם ראיתי להפחיתו בצורה מתונה לסך של 30,000 ש"ח. העירבון יופקד עד ליום 22.11.2020, אחרת יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

 

הבקשה לתיקון הודעת הערעור

3.       אלה, בקצרה, העובדות הרלוונטיות לענייננו: בבית המשפט המחוזי התבררו תביעה ותביעה שכנגד. התביעה הוגשה על ידי המערערים דנן, שהם יורשיו (אשתו ושני בניו) של מר דוד שירי ז"ל (להלן: המנוח) ואילו התביעה שכנגד הוגשה על ידי המשיבים. למען הסדר הטוב יוער כי המערער 3 הסתלק מחלקו בעיזבון לטובת אמו. בין המנוח ובין המשיב 1 (להלן: ציון) נערך הסכם שלפיו התחייב ציון להעביר על שמו של המנוח מחצית ממניותיה של המשיבה 2 (להלן: החברה). במסגרת הסדר דיוני אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי, נקבע כי המנוח הוא בעל מחצית מכלל המניות בחברה וכל מניותיו יעברו לבעלות יורשיו החוקיים, כפי שייקבע על פי צו ירושה או צו קיום צוואה שיינתנו לגבי עזבונו. לאחר מתן פסק הדין החלקי המשיכו להתנהל התביעות הכספיות בין הצדדים. בפסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את התביעה הכספית שהגישו המערערים וכן דחה את עתירתם למתן סעד להסרת קיפוח. מנגד, התקבלה באופן חלקי התביעה שכנגד שהגישו המשיבים, ונקבע כי על "יהודית ותומר שירי (יורשי [המנוח]) לשלם לחברה סכום בסך 406,048 ש"ח". סכום זה כולל שני רכיבים: החזר הלוואות שהעמידה החברה לטובת המערערת 1, בסך 76,000 ש"ח (להלן: רכיב החוב הראשון); והחזר חוב שחב המנוח לחברה, בסך 330,048 ש"ח (להלן: רכיב החוב השני). כן פסק בית המשפט המחוזי הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין לטובת המשיבים.

 

4.       לאחר מתן פסק הדין - וטרם הגשת הערעור דנן - פתחה המשיבה תיק הוצאה לפועל נגד המערערים לצורך גביית שני רכיבי החוב כאמור. המערערים מצדם העלו טענת "פרעתי" לעניין רכיב החוב השני (לאחר ששילמו את רכיב החוב הראשון ביום 11.3.2020), וטענו כי לא ניתן לחייבם - כיורשים - בחובות המנוח, כאשר העיזבון טרם חולק. ביום 2.6.2020 נדחתה בקשתם של המערערים ונקבע כי "החייבים בתיק דנן חויבו בתשלומים כמפורט בפסה"ד. ככל שברצונם להשיג על חיובם, עליהם לעתור לכב' ביהמ"ש [...]". בעקבות זאת, הגישו המערערים בקשת הבהרה מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. ביום 27.6.2020 דחתה רשמת ההוצאה לפועל את הבקשה, תוך שנקבע כי פסק הדין "ברור ומדבר בעד עצמו".

 

5.       ביום 2.7.2020 ולאחר שנדחתה בקשת ההבהרה כאמור, הגישו המערערים בקשה לתיקון הודעת הערעור על דרך של הוספת עילת ערעור, אשר תוקפת את חיובם האישי - כיורשים - ברכיב החוב השני. לטענתם, בעת שהוגשה הודעת הערעור, נוכח העובדה שעזבון המנוח טרם חולק והמנוח הותיר חובות של מיליוני שקלים, הם סברו כי לא ניתן יהיה לפעול כלפיהם בהוצאה לפועל באופן אישי, מכוח הכלל שלפיו יורש חב רק כדי ירושתו. המשיבים מצדם מתנגדים לבקשה, וטוענים, בין היתר, כי העלאת טענה זו בשלב הערעור היא בגדר הרחבת חזית אסורה, משהיא לא הועלתה בפני בית המשפט המחוזי, שם נקודת המוצא הייתה כי מדובר בחוב אישי של המערערים. עוד טוענים המשיבים כי הערעור הוגש לאחר פתיחת תיק ההוצאה-לפועל, כלומר העילה שהוספתה מתבקשת כבר הייתה ידועה למערערים ערב הגשת הערעור.

 

6.       לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה לתיקון הודעת הערעור להתקבל, כפי שיובהר להלן. הסמכות להתיר תיקון של כתב הערעור קבועה בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והיא מתפרשת הן על הוספת נימוק לכתב הערעור והן על תיקונו של נימוק קיים. שיקול הדעת של בית המשפט בעניין זה רחב וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו, אולם ככלל הגישה הנוהגת ביחס לבקשות תיקון המוגשות בשלביו המקדמיים של ההליך היא ליברלית, וזאת מתוך מטרה לאפשר את מימוש זכות הערעור וכן לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, בנסיבות שבהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ראו: ע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון (3.12.2009); ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון (20.6.2010)).

 

7.       בענייננו, המשיבים אינם חולקים על כך שהדיון בערעור מצוי בראשיתו (אם כי לשיטתם אירעו מאז הגשת הערעור "אירועים" דיוניים רבים כגון בקשה לפטור מהפקדת ערבון; בקשה לעיכוב ביצוע וכן בקשות במסגרת תיק ההוצאה לפועל). בנסיבות המקרה דנן, אין בבקשות המקדמיות שהוגשו בגדר הליך הערעור כדי להשפיע על בחינתה של הבקשה לתיקון כתב הערעור, בשלב שבו טרם נקבע דיון ולא ניתן צו סיכומים.

 

8.       אמנם הערעור הוגש לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל, כך שלכאורה לא הייתה מניעה להעלות טענה זו כבר בהודעת הערעור, ויש טעם לפגם בכך שרק לאחר שנדחו טענותיהם בערכאה אחרת, ביקשו להעלותן בערעור דנן, בחלוף כחמישה חודשים מיום שהוגשה הודעת הערעור. יחד עם זאת, מדובר בטענה משפטית באופייה, והוספתה לכתב הערעור תאפשר את פרישת מלוא התמונה הרלוונטית לפני ערכאת הערעור בעת שהיא דנה בעניין (ראו והשוו: ע"א 8602/12 מנחם נ' גולן (14.3.2013); ע"א 4797/17 הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ' החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (28.12.2017)). עוד יוער, כי אין מדובר במצב שבו טענות המערערים נדחו לגופן בנתיב ההוצאה לפועל, נהפוך הוא, רשמת ההוצאה לפועל הפנתה את המערערים לברר את טענתם בבית המשפט המוסמך (השוו: עע"מ 7276/15 חברת מנדסלי אינווסטמנט לימיטיד נ' עיריית אור יהודה (20.3.2016)). מדובר בתיקון ממוקד, על דרך של הוספת טענה ערעורית אחת, ולא ראיתי כי יהיה בתיקון המבוקש כדי לפגוע במשיבים, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון.

 

9.       הגם שהמשיבים טוענים כי הטענה שהוספתה מתבקשת לא נטענה בבית המשפט המחוזי, ומכאן שמדובר בהרחבת חזית, הרי ש"המיקום הגיאומטרי" של טענה זו הוא לפני המותב אשר ידון בערעור (ע"א 1985/19 אורתם סהר הנדסה בע"מ נ' פרויקט אורנים בע"מ (28.1.2020)). כל טענות המשיבים בהקשר זה שמורות להם והם יוכלו להעלותן בסיכומיהם.

 

10.     נוכח האמור לעיל, הבקשה לתיקון הודעת הערעור מתקבלת במובן זה שיותר למערערים להגיש הודעת ערעור מתוקנת, אשר כוללת את הטענה לפיה שגה בית המשפט המחוזי כאשר חייב את המערערים – באופן אישי כיורשיו של המנוח – ברכיב החוב השני. הודעת הערעור תוגש עד ליום 25.11.2020 ובכפוף להפקדת העירבון כאמור בפסקה 2 לעיל. בנסיבות העניין, יישאו המערערים בהוצאות המשיבים בגין הגשת התשובה בסך 1,000 ש"ח.

 

          החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.

 

           ניתנה היום, ‏י"ז בחשון התשפ"א (‏4.11.2020).

 

 

 

דר להב

 

 

ר ש מ ת

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
4
ע"א 4409/19
החלטה
24/11/2020
טען מסמכים נוספים