יהודה לוי נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

יהודה לוי נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

רע"א 6433/19
תאריך: 10/10/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  6433/19

 

לפני:  

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

המבקש:

יהודה לוי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

 

2. עו"ד אלון וולך נאמן בתיק פש"ר 805-07

 

3. שולמית לוי יפת

 

4. הכונס הרשמי

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 17.7.2019 בפש"ר 805-07 שניתנה על ידי כב' השופטת ישראלה קראי-גירון ובקשה לעיכוב ביצוע

 

בשם המבקש:

עו"ד חנן כהן

 

 

החלטה

 

 

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ישראלה קראי-גירון) מיום 17.7.2019 בפש"ר 805-07, אשר דחתה את בקשת המבקש לביטול עיקול על קצבה שמגיעה לו ממשרד הביטחון, ולהעברה לידיו של כספים המעוכבים במסגרת תיק הוצאה לפועל בעניינו. לצד זאת הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה האמורה.

 

1.            המבקש נכה צה"ל בשיעור של 20% נכות, בסביבות גיל ה-60 לחייו, לוקה בבריאותו. ביום 8.4.2010 הוכרז המבקש כפושט רגל וביום 1.5.2014 ניתן לו הפטר חלוט. לאחר שהתגלו ראיות שונות ביחס להתנהלותו ולתקפות הצהרות שנתן, אשר על יסודן ניתן לו ההפטר החלוט, בוטל בינואר 2018 ההפטר, וחודש הליך פשיטת הרגל. בעקבות כך, עיכב בית המשפט הליכים המתנהלים בעניין המבקש בלשכת ההוצאה לפועל. אחד מתיקי ההוצל"פ הקיימים בעניינו – תיק 1200015-98 – הוא תיק אשר נפתח לביצוע פס"ד מזונות אשר ניתן נגד המבקש (להלן: "תיק המזונות"). התיק נפתח טרם ניתן למבקש צו כינוס. משהליך פשיטת הרגל חזר להתנהל בבית המשפט המחוזי, פנה המבקש לבית המשפט בבקשה כי יורה על ביטול עיקול שהוטל בתיק המזונות על כספים המגעים לו כקצבה ממשרד הביטחון, וכי יורה על העברת הכספים המעוכבים בתיק המזונות לידיו. 

 

2.            בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקש, והורה כי הכספים שעוכבו בהוצל"פ בגין הליכים שננקטו טרם כניסת המבקש להליך חדלות פירעון, או בפרק הזמן בין סיומו לבין פתיחתו מחדש, יעברו לתיק פשיטת הרגל. במסגרת זו ייבדקו הכספים על ידי בעלי תפקיד, וככל שיימצא צורך, יועברו הכספים לתשלום חוב המזונות בדין קדימה או יחולקו כדיבידנד חלקי בין נושיו בכפוף לאישור בית המשפט. כן נקבע כי ממועד פתיחתו מחדש של הליך פשיטת הרגל לא ננקטו הליכי עיקול נגד החייב, ועל כן טענות המבקש נגד עיקול תגמולים ממשרד הביטחון אינן רלוונטיות.

 

3.            במסגרת בקשת רשות הערעור פירט המבקש באריכות מרובה את הרקע לבקשה (אשר נפרש על פני עשרות שנים) וכן העלה טענות רבות ושונות ביחס להתנהלות ההליכים בעניינו. אין להידרש לכך, ומוטב היה לו הוגשה הבקשה כשהיא ממוקדת לעניין החלטת בית המשפט קמא מיום 17.7.2019 (וראו תקנה 403(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ביחס להחלטה האמורה, המבקש ביקש כי בית משפט זה יורה על העברת כספי התגמולים המעוכבים בתיק המזונות לידיו, וכי יבוטל עיקול על תגמולים המגיעים לו ממשרד הביטחון. בקשות אלו נומקו בקשיים שלשיטת המבקש קיימים בהתנהלות בית המשפט והנאמן בעניינו, ובכך שעיכוב התגמולים נעשה בניגוד לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959, בייחוד בניגוד לסעיף 15 לחוק זה הקובע כי אין להטיל עיקול על תגמול.

 

4.            דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי שתתבקש תגובת המשיבים.

 

5.            אשר לכספים המעוכבים בלשכת ההוצאה לפועל – החלטת בית המשפט קמא בהקשר זה היא טכנית בעיקרה, ועולה בקנה אחד עם הדין הנוהג (ראו סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980). בית המשפט קמא קבע, בהסכמת הצדדים מלבד המבקש, כי כספים המעוכבים בהוצל"פ (בהליכים שננקטו בזמן בו לא שהה המבקש בהליך פשיטת רגל) יעברו לתיק פשיטת הרגל של המבקש, ושם ייבדקו על ידי בעל התפקיד. בית המשפט קמא נמנע מלקבוע בשלב זה מה יהיה גורל הכספים, והבהיר כי הנאמן "יפעל לגביהם בכפוף לכל החלטה שתינתן על ידי בית המשפט זה". ממילא שכל טענה שיש למבקש ביחס לכספים אלה תוכל להיטען לפני הנאמן, ולאחר מכן לפני בית המשפט.

 

6.            אשר לכספי תגמולים שהמבקש מקבל עתה, או צפוי לקבל בעתיד, ממשרד הביטחון – בית המשפט קמא הבהיר כי אין צורך להידרש לשאלה זו משאין ננקטים כלפי המבקש הליכי עיקול מאז התחדש הליך פשיטת הרגל. ממילא שגם בהחלטה זו לא ראיתי טעם להתערב.

 

7.            בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, ובכך נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצדה. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏י"א בתשרי התש"פ (‏10.10.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים