טאה פנחסוב נ. משרד הפנים- רשות האוכולוסין והגירה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

טאה פנחסוב נ. משרד הפנים- רשות האוכולוסין והגירה

בר"מ 5189/19
תאריך: 05/08/2019

בבית המשפט העליון

 

בר"ם  5189/19

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקשת:

טאה פנחסוב

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

רשות האוכלוסין והגירה

 

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל) בעמ"נ 12529-01-19 מיום 21.6.2019

 

בשם המבקשת:

עו"ד יפית וייסבוך

 

החלטה

 

1.            המבקשת היא אזרחית גיאורגיה שנכנסה ארצה בשנת 2006 וקיבלה רישיון ישיבה מסוג ב/1 כעובדת בתחום הסיעוד. בשנת 2009 הגישה בקשה למקלט מדיני בישראל וזו נדחתה. בשנת 2010 נישאה המבקשת לאזרח ישראלי והחלה בהליך המדורג. בשנת 2011 ניתן לה רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5. בני הזוג חיו יחדיו והקימו עסק משותף, עד לפטירת בן הזוג בשנת 2014 (להלן: המנוח). עקב כך הופסק ההליך המדורג בעניינה של המבקשת, והועבר לבחינה לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה 5.2.0017 "הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" (להלן: הנוהל). לאחר שנערך למבקשת ראיון, הועבר עניינה לוועדה הבינמשרדית למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים (להלן: הוועדה הבינמשרדית או הוועדה). ביני לביני, בשנת 2015, הגישה המבקשת מיוזמתה בקשה לוועדה הבינמשרדית ונערך לה ראיון נוסף. בשנת 2017, לקראת הדיון בוועדה, נערך למבקשת עוד ראיון, שבו ציינה, בין היתר, כי היא מתגוררת בדירה שירשה מהמנוח, כי היא מתפרנסת בעיקר מעבודות ניקיון, כי היא בקשרים טובים עם בני משפחת המנוח בישראל, אך שומרת על קשר גם עם משפחה בגיאורגיה ומעבירה להם כסף מדי פעם. עוד עלה כי אמה מגיעה לבקרה בישראל מדי שנה לתקופה בת כמה חודשים.

 

2.            ביום 27.9.2017 דנה הוועדה הבינמשרדית בעניינה של המבקשת והמליצה לסרב לבקשתה מן הטעם שאינה מגלה טעמים הומניטאריים חריגים המצדיקים מתן מעמד בישראל. בהחלטת הוועדה נזכר גם מכתב מאת אחות המנוח שהועבר לעיון הוועדה שבו נטען, בתמצית, כי המבקשת ניצלה את המנוח לצורך קבלת מעמד בישראל. ביום 11.2.2018 אימץ מנכ"ל המשיבה את המלצת הוועדה בהחלטתו ציין גם כי זיקותיה של המבקשת למדינת מוצאה חזקות מזיקותיה לישראל.

 

3.            המבקשת עררה על ההחלטה. ביום 6.12.2018 דחה בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין) את הערר, משלא מצא כי החלטת המשיבה חורגת ממתחם הסבירות. בית הדין מצא כי הקביעה שלפיה זיקת המבקשת למדינת מוצאה גדולה מזיקתה לישראל עוגנה כדבעי. כך, בין היתר משום שהמבקשת בילתה את רוב חייה הבוגרים במדינת מוצאה, ובה נמצא בנה מנישואים קודמים ובני משפחה נוספים שעמם היא בקשר טוב. לעומת זאת, למבקשת אין ילדים בישראל ובן זוגה נפטר. עוד צוין כי גם תקופת שהייתה בארץ והקשר בינה לבין משפחת המנוח אינם מצדיקים מתן מעמד מטעמים הומניטריים. בהקשר זה הדגיש בית הדין כי גם לאחר שתצא המבקשת מישראל היא תוכל לממש את רצונה לשמור על קשר עם משפחת המנוח ולפקוד את קברו על ידי פניה מתאימה למשיבה. בדומה, המבקשת תוכל להגיש בקשה להיכנס לישראל לצורך ניהול הליכים הקשורים לצוואת המנוח. אשר לרכוש שיש למבקשת בארץ, צוין כי אין מניעה שהמבקשת תוסיף להחזיק בו, למשל על ידי נאמן, ולחלופין היא יכולה לממשו.

 

4.            זאת ועוד. בית הדין דחה את טענת המבקשת שלפיה השתהותה היתרה של המשיבה בבקשתה תומך בהיעתרות לבקשתה, ונקבע כי אין בשיקול זה לבדו כדי להצדיק מתן מעמד למבקשת. כמו כן, נדחו טענות המבקשת בדבר פגמים שנפלו בהליך שהתקיים בעניינה, ובמיוחד טענתה כי הוועדה הבינמשרדית לא ניהלה פרוטוקול העומד בדרישות הדין, בין היתר משום ש"דפי עמדת חברי הוועדה" אינם עולים כדי פרוטוקול. לעניין זה נקבע כי עיון בהחלטת הוועדה מלמד כי לפני כל אחד מהחברים הונח תיקה של המבקשת; כי ראשת הדסק הציגה את פרטי התיק בפני חברי הוועדה; כי המלצות חברי הוועדה הפרטניות הנכתבות בדפים האמורים הן הליך ביניים בלבד שבגדרו מציין כל אחד מהם את עמדתו (שכאן הייתה שלילית לדעת כל חברי הוועדה); וכי החלטת המנכ"ל הסופית בעניינה של המבקשת מנומקת ומבוססת בדין.

 

5.            המבקשת ערערה על פסק הדין האמור, וביום 21.6.2019 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופט א' אברבנאל) את ערעורה. בפתח דבריו עמד בית המשפט עמד על כך שאין ספק בדבר כנות הקשר שבין המבקשת לבין המנוח, אך בכך, כמו גם בציפייתה הגבוהה להשתקע בישראל אין די, בשים לב למדיניות המשיבה המעוגנת בנוהל. בית המשפט הדגיש כי המשיבה נתנה דעתה למכלול נסיבות העניין ובהן משך שהיית המבקשת בישראל, צבירת רכוש על ידה, והקשרים הטובים עם בני משפחת המנוח. ברם, את הכף הכריעו זיקותיה הרבות יותר למדינת מוצאה שבה חיה מרבית חייה ושם בנה ובני משפחתה מזה. בית המשפט מצא כי קביעתה זו של המשיבה היא סבירה בנסיבות העניין. עוד נדחו הטענות בדבר פגמים שנפלו בהליך בעניינה של המבקשת, תוך שצוין כי "אף שבהחלטת המשיבה חסרה התייחסות לאסופת מכתבי בני משפחת המנוח, ואף שהנמקתה לקונית באופן יחסי", אין לקבל את הטענה כי ההליך היה פגום. הודגש כי למבקשת נערכו ראיונות מקיפים וכי מלוא החומר הנוגע לענייניה הונח לפני חברי הוועדה.

 

           בצד דחיית הערעור קבע בית המשפט כי צו הביניים המונע נקיטת צעדי אכיפה כלפי המבקשת יעמוד בעינו עד ליום 22.8.2019.

 

6.            מכאן הבקשה שלפניי שבצדה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים. טענתה המרכזית של המבקשת היא כי המשיבה שגתה ביישום מבחן מירב הזיקות בעניינה, בין היתר בשים לב להלכה הפסוקה בעניין, וכי לא נתנה משקל הולם לזיקותיה המשמעותיות לישראל, כמו לציפייתה הגבוהה להשלים את ההליך המדורג. כן נטען כי לא כל האינדיקציות הרלוונטיות הובאו בחשבון, דוגמת מכתבים מקרובי משפחת המנוח המעידים על טיב הקשר עם המבקשת. במישור העקרוני נטען כי האופן שבו מיישמת המשיבה את מבחן מירב הזיקות, תוך מתן משקל מוגבר למשך החיים במדינת המוצא, מרוקן הלכה למעשה את הנוהל מתוכן. בצד טענות אלו חזרה המבקשת על טענתה כי הוועדה הבינמשרדית לא ניהלה פרוטוקול כמתחייב על פי דין. לבסוף, המבקשת טוענת נגד הימשכות ההליכים בעניינה, ומדגישה את חוסר הסבירות בתקופה הממושכת שחלפה בין מות המנוח לבין הדיון בעניינה בוועדה הבינמשרדית; ובחמשת החודשים הנוספים לערך שחלפו ממועד הדיון בוועדה ועל להחלטתו הסופית של המנכ"ל לדחות את בקשתה.

 

7.            משעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, אמת המידה למתן רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים הדן בערעור על פסק הדין של בית הדין היא מצומצמת, בשים לב למומחיותו ולמקצועיותו של בית הדין, ושמורה למקרים בהם מתעוררת שאלה רחבה החורגת מנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, או כאשר מתעוררות נסיבות חריגות, כמתחייב מאופי המאטריה שבה עסקינן (בר"ם 8622/18 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים, פסקה 7 (19.6.2019)). לא שוכנעתי כי אלה הם פני הדברים בענייננו. טענות המבקשת הן "ערעוריות" באופיין וחוזרות, בעיקרם של דברים, על טענותיה לפני הערכאות הקודמות בדבר שגיאות שנפלו לכאורה ביישום מבחן מירב הזיקות בעניינה, ובפגמים הנוגעים לניהול הפרוטוקול על ידי הוועדה הבינמשרדית. חרף ניסיונה של המבקשת לשוות לדברים אלה נופך עקרוני, הלכה למעשה מדובר בטענות נגד יישום הדין בנסיבות המקרה. בטענות מסוג זה, כידוע, אין כדי לגלות עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" (בר"ם 2223/19 פלוני נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים, פסקה 6 (28.3.2019); בר"ם 7006/16 סלע נ' רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 4 (8.9.2016)). אשר לטענות המבקשת בדבר התארכותם היתרה של ההליכים בעניינה, הרי שגם אם אניח לטובת המבקשת כי יש בהן ממש, לא שוכנעתי כי אלו לבדן מגלות שאלה רחבה או מצדיקות בפני עצמן, בשים לב למכלול נסיבות המקרה, מתן רשות לערער כאמור.

 

           הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצדה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

          ניתנה היום, ‏ד' באב התשע"ט (‏5.8.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
8
בע"מ 7402/19
החלטה
09/07/2020
10
ע"א 2310/20
פסק-דין
09/07/2020
טען מסמכים נוספים