חלי נחום נ. עמינח- תעשיות רהיטים ומזרנים בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

חלי נחום נ. עמינח- תעשיות רהיטים ומזרנים בע"מ

רע"א 7218/20
תאריך: 01/12/2020

 

בבית המשפט העליון

רע"א  7218/20

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

המבקשת:

חלי נחום

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבות:

1. עמינח תעשיות רהיטים ומזרנים בע"מ

 

2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עא 012624-02-20 שניתן ביום 12.08.2020 על ידי כבוד השופטים מ' נד"ב, ח' קיציס וי' רוטנברג

 

בשם המבקשת:

עו"ד דב לרר

 

 

החלטה

 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטות מ' נד"ב, ח' קיציס ו-י' רוטנברג) מיום 12.8.2020, שדחה את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט השלום ברמלה (כב' השופט ד' גוטליב) בגדרו  סולקה על הסף תביעת המבקשת לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת עבודה.

 

1.        המבקשת, ילידת 1963, נפגעה לטענתה ביום 28.7.2013, במהלך עבודתה כמוכרת בחנות מזרנים של המשיבה 1. לטענתה, במסגרת עבודתה בחנות, נדרשה להרים ארגז מצעים ומזרנים בעלי משקל כבד, כשלפתע חשה בכאב בכתף ימין המוקרן מצווארה.

 

2.        ביום 17.6.2014 הגישה המבקשת כתב תביעה, בבית הדין האזורי לעבודה, כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: ביטוח לאומי), לאחר שהאחרון דחה את תביעתה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה. ביום 12.8.2014, בעוד מתנהל ההליך בבית הדין האזורי לעבודה, הגישה המבקשת כתב תביעה כנגד המשיבות בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונת העבודה הנטענת.

 

3.        בפסק דינו מיום 30.8.2016 (ב"ל (ת"א) 32013-06-14 חלי נחום - המוסד לביטוח לאומי (30.8.2016)), דחה בית הדין האזורי לעבודה (השופט י' לובוצקי ונציג ציבור העובדים א' סומר) את תביעת המבקשת, ונקבע כי התאונה הנטענת לא אירעה. בין היתר, נימק בית הדין לעבודה את קביעתו בכך כי אין כל אזכור לתאונה ברישומים מהטיפול הרפואי הראשון של המבקשת לאחר מועד התאונה הנטענת; כי עולה מן הרישומים כי הכאבים של המבקשת החלו בטרם מועד התאונה הנטענת; כי אין עדים לתאונה הנטענת; וכי המבקשת הודיעה על התאונה הנטענת למעבידה רק לאחר שקיבלה את תוצאות בדיקותיה הרפואיות.

 

4.        ביום 8.7.2019, הגישו המשיבות בקשה לדחיית התובענה על סף מחמת מעשה בית דין נוכח פסק דינו של בית הדין לעבודה ומכוח עקרון הקרבה המשפטית. 

 

           בית המשפט השלום נעתר לבקשה וסילק את תביעת המבקשת על הסף. נקבע כי הממצאים שנקבעו בבית הדין האזורי לעבודה, ובכלל זה שתאונת העבודה הנטענת לא אירעה, מקימים השתק פלוגתא. כמו כן, נקבע כי חתימת המשיבה 1 על טופס בל/250 של ביטוח לאומי (להלן: הטופס), בו צוין על ידי המבקשת כי התאונה הנטענת התרחשה במהלך עבודתה, אינה מהווה הודאת בעל דין, ומשכך אינה יכולה לבסס סייג להשתק פלוגתא במקרה דנן.

 

5.        על פסק דינו של בית המשפט השלום הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי. המבקשת טענה, בין היתר, כי שגה בית המשפט השלום כשקבע כי חתימתה של המשיבה 1 על הטופס אינה מהווה הודאת בעל דין המסייגת את השתק הפלוגתא; וכי במספר פסקי דין נוספים פסקו הערכאות הדיוניות באופן הפוך באשר למשמעות החתימה על הטופס; וכי המשיבות הרחיבו חזית עת שטענו כי לא אירעה תאונת עבודה.

 

6.        בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת, וזאת מכוח סמכותו לפי הוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקסד"א). 

 

           ומכאן הבקשה שלפניי.

 

7.        המבקשת חזרה על הטענות שהעלתה בבית משפט קמא בדבר משמעות חתימת המעביד על הטופס. עוד נטען כי בית משפט קמא לא מילא את חובת ההנמקה; וכי המקרה מעלה שאלה משפטית הדורשת הכרעה – האם חתימת המעביד על הטופס מהווה הודאת בעל דין להתרחשות תאונת עבודה. 

 

8.        לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות מבלי שתתבקש תגובה, בהתאם לתקנה 407א לתקסד"א. הבקשה נוגעת אך לעניינם של הצדדים הישירים במחלוקת, ולא מצאתי שדחייתה תגרום למבקשת עיוות דין.

 

           העובדה שהמעביד חתם על הטופס אינה בגדר ראיה קונקלוסיבית ואינה בהכרח הודאת בעל דין. כך, לדוגמה, נאמר בע"א  2257/90 סייג אהרון נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ (31.12.1990) שנזכר בפסק דינו של בית משפט השלום:

 

"העובדה שהמעביד, אגד, אישר בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי את גירסת המערער לתאונה, אין בה בנסבות המקרה לשנות את התוצאה. יודעים אנו, שאישור זה בא לא מתוך שהיו בפני המעביד ראיות משלו בדבר אופן קרות התאונה, אלא מתוך שסמך על גירסתו של המערער, שהיתה הגירסה היחידה ביחס לכך. משהוברר שגירסת המערער אינה ראויה לאמון, אין באישור המעביד על הטופס הנ"ל לסייע למערער".

 

 

           וראו בדומה ע"א 685/87 אלבז נ' פסקל (31.12.1987); ע"א 5379/90‏ סימה מתתיהו נ' מדינת ישראל, פ''ד מז(1) 167, בפסקה 7 (1993); וע"א 697/72 ויסמונסקי נ' מרכבים מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד כח(1) 429, 431(1974) שם נאמר כי הודעת המעביד על גבי הטופס "היא בבחינת הודאה מצד המשיבה על נכונות הפרטים הנתונים בה. אבל המשיבה רשאית להוכיח כי לאמיתו של דבר האמור בהודעה אינו נכון ונרשם בטעות או מבלי משים", טענה שהתקבלה בפסק הדין. גם בערכאות הדיוניות אנו מוצאים פסקי דין ששללו את הטענה כי החתימה על גבי הטופס כמוה כהודאת בעל דין (ראו, לדוגמה, ת"א (חד') 5037-06 מסארווה מחמוד נ' גינות עירון - אבו שרקיה מוחמד, בפסקאות 31-30 (29.5.2008) (השופט ח' שרעבי); ת"א (י-ם) 6281-09 שלומית שאול נ' קרייזי ליין בע"מ, בפסקה 18 (6.5.2013) (השופטת ע' זינגר); ת"א (שלום חי') 5677-09-16  פלוני נ' סמיר טנוס בע"מ, בפסקה 8 (8.7.2020) (השופט י' פרידמן).

 

            מול פסקי דין אלה אנו מוצאים מקרים בהם נקבע בפסיקה כי יש לראות את חתימת המעביד על הטופס כהודאת בעל דין (ראו, לדוגמה, ת"א (שלום ת"א) 21543-05-17‏ ‏ פלוני נ' השרון (1987) מפעל אלומיניום ונגרות לבנין בע"מ, בפסקה 20 (6.2.2020) (השופטת ס' דומניץ סומך); ת"א (שלום נצ') 22599-11-15  פלוני נ' פז עצים ורעפים בע"מ, בפסקאות 42-35 (21.5.2020) (השופטת א' אבו-אסעד); ת"א (שלום עפ') 718-05-16‏ ‏ פלוני נ' ארבל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, בפסקה 15 (27.7.2020) (השופטת מ' ג'ובראן מורקוס); ת"א (שלום חי') 36570-01-18‏ א.פ נ' מתכות הקריה א.ב. בע"מ, בפסקה 3 (5.8.2020) (השופט א' כנעאן); ת"א (מחוזי חי') 508-05  זוהיר אבו מוך נ' א.א. בטונית מוצרי תשתיות (2001) בע"מ, בפסקאות כט-ל (8.3.2009) (השופט י' גריל);  ת"א (שלום רמ') 10064-05-15 פלוני נ' אחים שבע שיווק תוצרת חקלאית בע"מ, בפסקה 11 (29.3.2020) (השופט ד' גוטליב).

 

           ודוק: אין סתירה בין פסקי הדין, אלא שכל מקרה ומקרה ונסיבותיו, ובין היתר, יש מקרים שבהם הטופס מפרט את נסיבות האירוע כדבעי ויש מקרים בהם הטופס לאקוני, יש מקרים בהם המעביד חי מפי עובדו ויש מקרים בהם המעביד או מי מטעמו היו עדים לאירוע, יש מקרים בהם המעביד טעה או הוטעה ועוד. מכאן, שהמקרה שלפנינו אינו חורג מעניינה הפרטני של המבקשת ואינו מעורר שאלה משפטית הראויה לבירור נוסף במסגרת ערעור "בגלגול שלישי".

 

9.        אשר על כן, הבקשה נדחית.

 

           משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.

 

 

           ניתנה היום, ‏ט"ו בכסלו התשפ"א (‏1.12.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים