חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ. רשות מקרקעי ישראל | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ. רשות מקרקעי ישראל

בג"ץ 3907/17
תאריך: 02/12/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

בג"ץ  3907/17

 

לפני:  

כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר

 

העותרת:

חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. רשות מקרקעי ישראל

 

2. מועצת מקרקעי ישראל

 

3. שר האוצר

 

4. שר הבינוי ושיכון

 

המבקשת לעיין:

התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר)

 

בג"ץ 3907/17; בקשת עיון בתיק בית משפט מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר) מתאריך 06.06.2019

 

בשם העותרת:

עו"ד חגי הלוי; עו"ד בעז בן צור; עו"ד דוד בסון

 

בשם המשיבים:

עו"ד סיגל אבנון; עו"ד יונתן ברמן

 

בשם המבקשת לעיין:

עו"ד שקד בן עמי

 

 

החלטה

רקע וטענות הצדדים

 

1.            המבקשת, שהיא עמותה רשומה (שבין מטרותיה: קידום ושמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, עידוד ערכי שלטון החוק והשרשרת נורמות ראויות של מינהל ציבורי תקין), הגישה בקשה לעיון בתיק בית המשפט שבכותרת, וזאת בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון).

 

2.            המבקשת טוענת בבקשתה כי גילתה ממצאים המעלים חשש לשימוש חורג בניגוד לייעוד וכן עסקה של העברת זכויות מחברת העובדים (העותרת) – לגורם פרטי, במקרקעין שנמצאים בגוש 3945 חלקה 31, אשר נמצאים בבעלותה של המשיבה 1 ובחכירה לדורות של העותרת (להלן: המקרקעין). 

 

           המבקשת טוענת עוד כי לשם בירור הסוגיה היא פנתה לעותרת, וזו השיבה כי היא ממתינה להחלטה בעתירה זו, כנגד המשיבה 1, וכי ההחלטה בעתירה תשפיע על פעולתה של העותרת בניהולה את מקרקעי ההסתדרות, לרבות המקרקעין. לאור זאת, המבקשת סבורה כי התיק בו היא מבקשת לעיין יכול, בהסתברות גבוהה, להיות נקודת מפתח בהבנתה את המצב העובדתי והמשפטי לגבי המקרקעין.

 

3.            בתאריך 26.06.2019 הגישו המשיבים תגובה לבקשת העיון, בגדרה נאמר כי, מבלי להידרש לגוף הנטען בבקשת העיון, הם אינם מתנגדים לעצם העיון.  

 

4.            בתאריך 16.07.2019 העותרת הגישה את תגובתה לבקשת העיון ובגדרה טענה כי הבקשה מתייחסת לנכס אחד, הוא המקרקעין, מתוך מאות נכסים בהם היא מחזיקה. מאידך, בעתירה שבכותרת נפרסה יריעה רחבה מאוד הנוגעת למאות נכסים בהן מחזיקה העותרת, וכי מתן זכות עיון גורפת בנספחים שצורפו לעתירה ולתגובת המשיבים, הנוגעים לפרטים מסחריים של מאות נכסים, תגרום לפגיעה בלתי מידתית בפעילות העסקית של העותרת.

 

           בד-בבד, העותרת טענה עוד כי בעתירתה שבכותרת נפרשה יריעה רחבה של טענות, המצביעות על העיוות והפגיעה הגלומות, לשיטתה, בהחלטות המשיבות 1 ו-2, שהן גורפות מדי לגישתה. כך, בין היתר, מתייחסת העותרת להשקעותיה בנכסים, שעלו עשרות מונים על שווי הקרקעות במועד ההקצאה. כן היא ציינה, בנוסף, שחלק הארי של הקרקעות הוקצה טרם שהייתה חובה לקיים מכרזים וממילא העותרת לא זכתה להטבה כלשהי. משכך, העותרת סבורה כי בעקבות העיון בעתירה שבכותרת (קרי ללא הנספחים): "תוצג בפני מבקשת העיון תמונה שלמה יותר ויש בעתירה משום מענה לטיעוניה של מבקשת העיון. אלא שכאמור, בנספחי העתירה ובנספחי תגובת-המשיבים נכללו נתונים מסחריים ביחס לכל מאות הנכסים שהעותרת מחזיקה בהן, ועיון בנספחים אלו יפגע באופן בלתי מידתי בעותרת וחורג מעניינה של מבקשת העיון".

 

           בסיום תגובתה, טוענת העותרת כי מתן זכות עיון גורפת בנספחי העתירה והתגובה תגרום לפגיעה בלתי-מידתית ב"פרטיותה העסקית". עם זאת העותרת הותירה לבסוף את ההחלטה באשר להיקפה של בקשת העיון לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד.

 

דיון והכרעה

 

5.            כפי שציינתי בבג"ץ 8621/12 טיב תשלובת טכסטיל (1969) בע"מ ואח' נ' שר האוצר (03.01.2013) – זכותו של אדם לעיין בתיק בית משפט נגזרת, בין השאר, מהעיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה (ראו גם: בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ועו"ד יעקב שמשי נ' שר המשפטים, בפסקה 21 וההפניות שם (08.10.2009)).

                   על אף האמור, גם זכות העיון ככל זכות אחרת איננה זכות מוחלטת, ויש לאזנה אל מול זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה. האיזון מתבצע במקרה זה באמצעות יישום הוראות תקנה 4 לתקנות העיון.

           תקנה 4(א) לתקנות העיון מורה כדלקמן:

 

"כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין."

 

           תקנה 4(ד) לתקנות העיון מתווה את השיקולים שיבואו בחשבון לצורך החלטה בבקשת העיון, באופן הבא:

 

"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה."

 

          

6.             בהקשר זה, בתגובתה לבקשת העיון – העותרת הפנתה להחלטה, אשר ניתנה       ב-רע"א 1651/15 פלוני נ' פלוני (07.10.2015) (להלן: עניין פלוני), בה נאמר כדלקמן:

 

" אחד השיקולים שיש לשקלם ולאזנם מול זכות העיון, הוא פרטיותו של בעל הדין (ראו: ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פסקאות 8-7 (15.2.2005)). פרטיותו של בעל הדין מקיפה גם את "פרטיותו העסקית", והעובדה כי בתיק המשפט מצויים פרטים מסחריים אודות עסקו של בעל הדין עשויה להצדיק הגבלה של זכות העיון בנסיבות העניין (ראו: רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין, פיסקה 4 (29.11.2012) (להלן – עניין בירן)."
(פס' 3 להחלטתו של כב' השופט
נ' הנדל).       

 

           ברם, בשונה מהנסיבות שבעניין פלוני, בו היו מעורבים אנשים פרטיים ואשר נידון על רקע תביעה לזכות-שותפות בעסק משפחתי ותביעה נוספת על אופן חלוקת נכסי-ירושה – בתיק שבענייננו לא מצויים "פרטים מסחריים" אודות "עסקו" של בעל הדין במובן אשר יצדיק הגבלה על זכות העיון. 

           העותרת עצמה ציינה בעתירתה למתן צו על תנאי כי:

        "העותרת היא אגודה שיתופית רשומה בישראל אשר הוקמה על-ידי הסתדרות העובדים הכללית בשנת 1923, במטרה לשמש כזרוע הכלכלית-משקית של ההסתדרות, וכמי שתנהל את פעילותה הכלכלית של ההסתדרות. ההסתדרות היא אגודה עותמאנית רשומה בישראל, אשר הוקמה בשנת 1920, ומהווה את ארגון העובדים היציג הגדול בישראל. מעבר להיותה ארגון עובדים, תרמו ההסתדרות וחברת העובדים תרומה מכרעת בבניית המדינה והמשק הישראלי. בשנים האחרונות מתרכזת ההסתדרות במטרה ציבורית אחת חשובה: שמירה על זכיות העובדים בישראל". (שם, סעיפים 34-33).

 

זאת ועוד, העותרת ממשיכה ומציינת כי:

 

 "אף שחברת העובדים הינה גוף כלכלי הפועל למען ניצול כלכלי יעיל של רכושו, הרווחים הנצברים בה אינם רווחים המחולקים לגורמים פרטיים. רווחים אלו מועברים להסתדרות על מנת לממש ולממן מטרות ציבוריות לרווחת כל חברי ההסתדרות (שהינם גם חברי חברת העובדים) ולרווחת כלל ציבורי העובדים בישראל. ויוטעם בהקשר זה, כי ניצול המקרקעין ושינוי היעוד ישמשו למטרות הציבוריות של ההסתדרות ולשם מימון פעולותיה המבורכות למען הציבור" (שם, סעיף 35).

 

7.            הנה כי כן העתירה שבכותרת נסבה, אף לשיטת העותרת, על נכסי המקרקעין הציבוריים של העותרת, אשר משמשים, בין היתר, למטרות ציבוריות כגון: בתי-ספר וכדומה. לפיכך, אפילו לגישה זו – אין מדובר בחשיפת מידע "עסקי" טהור, שגילויו עלול לפגוע ב"עסקיה" של העותרת, שהרי מטרתה בפעילות הנ"ל היא למעשה ציבורית ואיננה עסקית ולשם יצירת רווח.

 

8.            נוכח האמור לעיל ובשים לב לאמירתו הידועה של השופט האמריקני הדגול לואיס ברנדייס, כי: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" (ראו: Louis Brandeis, Other People's Money And How the Bankers Use It, Ch. V (1914)) – יש להורות על גילוי, כמבוקש (ועיינו: בג"ץ 4841/04 מחג'אנה נ' בית המשפט המחוזי ומדינת ישראל, פ"ד נח(6) 347, 356 (2004)).

 

9.            העולה מהמקובץ כי דין בקשת העיון – להתקבל.

 

           המזכירות תאפשר למבקשת לקיים את העיון המבוקש בתיאום מראש, על פי הנהלים הנוהגים בהקשר זה.

 

 

           ניתנה היום, ‏ד' בכסלו התש"ף (‏2.12.2019).

 

 

 

 

 

המשנה לנשיאה

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים