זקלין שמש נ. עו"ד גיורא רובננקו | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

זקלין שמש נ. עו"ד גיורא רובננקו

רע"א 5537/20
תאריך: 13/08/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  5537/20

 

לפני:  

כבוד השופט נ' סולברג

 

המבקשת:

ז'קלין שמש

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. עו"ד גיורא רובננקו,  מנהל מיוחד על נכסי החייב

 

2. רות ויואל שקרצ'י

 

3. רחמים שמש

 

4. כונס נכסים הרשמי

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.7.2020 בפש"ר 38909-02-11 שניתנה על ידי כבוד השופט  מיכאל תמיר; ובקשה לעיכוב ביצוע

 

בשם המבקשת:

עו"ד אלברט בן פורת

 

החלטה

 

1.        בשנת 2011 נפתח הליך פש"ר בעניינו של המשיב 3 (להלן: החייב). במסגרתו, הגיש הנאמן ביום 1.6.2014, בקשה לביטול הענקה של זכויות בדירה בחולון, שאותן העביר החייב לאשתו – גב' ז'קלין שמש. ביום 3.2.2020, לאחר שהתנהל הליך ארוך בבקשה לביטול הענקה, והוגשו סיכומים מטעם הנאמן, הגישה גב' שמש בקשה להבאת ראיות בנוגע למצב הכלכלי שבו היה נתון בעלה – החייב, במועד שבו העביר לה את זכויותיו בדירה. לטענתה, באותו מועד היה החייב בר-פירעון, ולפיכך לא נפל פגם בהענקת הזכויות. ביום 5.3.2020, הורה בית המשפט למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה. לאחר שהוגשו התגובות, קבע בית המשפט ביום 9.6.2020, כדלקמן: "[גב' שמש] הגישה זמן רב לאחר מועד הדיון האחרון אשר התנהל במעמד הצדדים יחד עם צדדים אחרים (אשר לא צורפו לבקשת [גב' שמש]) והגישה לאחרונה בקשה לצירוף ראיות נוספות. אין בבקשה הסבר מעמיק ומספיק עם תאריכים כנדרש על מנת להבהיר מדוע הבקשה מוגשת היום ולא לפני זמן רב וזאת בטרם העברת הבקשה גם לנושים אחרים אשר התייצבו לדיון הקודם ו[גב' שמש] לא טרחה לצרפם בבקשה כצד לבקשה. לאור זאת על [גב' שמש] להפקיד תחילה ותוך 15 ימים סך של 10,000 ₪ לצורך תשלום הוצאות ככל שהבקשה תידחה כאשר הבקשה תועבר גם לתגובת הנושים האחרים הנ"ל". יום לאחר מכן, הגישה גב' שמש הודעה על רצונה "להגיב לתגובות השונות שהוגשו בענין בקשת[ה] להביא ראיות". בחלוף שבועיים, הוגשה בקשה נוספת, במסגרתה עתרה גב' שמש לביטול ההחלטה המורה לה להפקיד סך של 10,000 ₪, כתנאי לקיום דיון בבקשה להבאת ראיות; לטענתה, ההחלטה ניתנה בחוסר סמכות. לחלופין, עתרה גב' שמש להפחתת הסכום, או להמרתו בהמצאת ערובה אחרת. המנהל המיוחד הגיש תגובה לבקשה, וגב' שמש השיבה לה.

 

2.        ביום 18.7.2020, נתן בית המשפט המחוזי את ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור שלפנַי. בהחלטתו עמד בית המשפט על התנהלותם של גב' שמש והחייב במסגרת ההליך כולו: "מהמועד להגשת הבקשה לביטול הענקה בשנת 2014 ועד היום ניכר כי כל פעם שבו היה על [גב' שמש] והחייב להשלים הליך כלשהו נולדה בקשה חדשה אשר הרחיקה את ההליך הקודם. בית המשפט ירחיב על כך במסגרת ההחלטה בבקשה העיקרית". ביחס לבקשה להבאת ראיות, קבע בית המשפט כי "[גב' שמש] צירפה את ראיותיה לבקשה בניגוד לדין. [גב' שמש] הגישה בקשה להבאת ראיות מבלי לצרף בקשה להארכת מועד לצירוף ראיות חדשות ואין בתצהיר של [גב' שמש] פירוט מספיק מתי בדיוק נודע לה לראשונה אודות כל הראיות החדשות שהיא מבקשת לצרף". אשר לטענה בדבר חוסר סמכותו להורות על הפקדת ערבון, קבע בית המשפט כי במקרים רבים, מכוח סמכותם שלפי תקנות סדר הדין האזרחי, נוהגים בתי המשפט להתנות דיון בהליך חדש, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות. בית המשפט עמד שוב על כך שגב' שמש לא צירפה לבקשתה את הנושים אשר התייצבו לדיון הקודם. הובהר, כי הערבון נועד בין היתר להבטחת הוצאותיהם של הנושים הללו. לסיכום ההחלטה קבע בית המשפט המחוזי כך: "לאור האמור לעיל, וכאשר ההחלטה להפקיד סכום כספי גוררת בקשות על גבי בקשות מטעם [גב' שמש] והחייב, אינני דן בבקשה לביטול סכום ההפקדה אלא דן 'בבקשה להבאת ראיות' לגופה וכפי שהוגשה וקובע על יסוד כל הנימוקים אשר פורטו לעיל כי דין 'הבקשה להבאת ראיות' כפי שהוגשה להידחות [...] והנני מחייב את [גב' שמש] לשלם הוצאות לקופת הכנ"ר [ב]סך של 4,000 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית [...] המועד להגשת סיכומי החייב ו[גב' שמש] חלף זה מכבר. לפנים משורת הדין ובהיעדר החלטה אחרת, עליהם להגיש את סיכומיהם תוך 20 ימים".

 

3.        מכאן הבקשה לרשות ערעור, שבצדה בקשה לעיכוב ביצוע. גב' שמש טוענת, כי ההחלטה בדבר הפקדת ערבון לצורך דיון בבקשה להבאת ראיות, ניתנה בחוסר סמכות, וכי בית המשפט כלל לא הכריע בבקשתה לבטל את ההחלטה המורה על הפקדת ערבון, או להפחית את גובהו. בנוסף מלינה גב' שמש, על כי בית המשפט המחוזי נתן את החלטתו מבלי שאפשר לה להגיב לתשובות הצדדים, וזאת בניגוד להוראת תקנה 241 (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לצד הבקשה, עתרה גב' שמש לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בדבר הגשת סיכומים בבקשה לביטול הענקה, בתוך 20 ימים.

 

4.        לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתשובה מאת המשיבים. משעה שקבע בית המשפט המחוזי, כי הבקשה להבאת ראיות נדחית, הרי שהלכה למעשה הוא ביטל את החלטתו הקודמת המתנה את הדיון בבקשה, בהפקדת ערבון כספי. משכך, הטענות נגד החלטתו-זו, אינן רלבנטיות עוד.

 

5.        עתה לטענה בדבר זכות התגובה שנשללה מגב' שמש. בהתאם להוראת תקנה 241(ג1) הנזכרת, "המבקש רשאי להגיב על תשובת המשיב בתוך עשרה ימים". תשובות הנושים והמנהל המיוחד לבקשה להבאת ראיות, הוגשו בימים 16.3.2020 ו-23.3.2020 (בהתאמה); הכנ"ר הגיש את תשובתו ביום 4.6.2020. נמצא אם כן, כי המועד להגשת תגובה לתשובות כולן – חלף-עבר בטרם נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו מושא הבקשה. אמת, ביני וביני, הוגשו בקשות, ניתנו החלטות; ניתן היה להסיק כי גב' שמש טרם החמיצה את ההזדמנות להגיב על התשובות לבקשתה להבאת ראיות. אף על פי כן, בנסיבות, לא מצאתי להעתר לבקשה.

 

6.        גב' שמש בחרה פעם אחר פעם אחר פעם לתקוע מקלות בגלגלי ההליך. התנהלותה-זו, תוארה בקצרה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, שציין כי עוד ירחיב על כך במסגרת ההחלטה בבקשה העיקרית. גם הכנ"ר בתשובתו מיום 4.6.2020, ביקר אותה בחריפות: "הכנ"ר התרשם כי החייב ו[גב' שמש] עושים שימוש לרעה בהליכים המשפטיים ועושים כל שלאל ידם כדי לסכל, לסרבל ולבזבז את זמנו השיפוטי היקר של בית המשפט הנכבד והצדדים לבקשה, במטרה להימנע מהחלטה שיפוטית בסוגיה [...] הכנ"ר סבור כי [גב' שמש] מבקשת להניח בפני הנאמן, הנושים ובית המשפט מסלול רצוף מכשולים על מנת למשוך זמן ולהביא להתשת הצדדים השונים להליך [...] מדובר, בבקשה שתלויה ועומדת כבר משנת 2014, אשר שלל הבקשות השונות הביאו לכך שלאחר 6 שנים טרם ניתנה החלטה בעניין. יש לציין, כי בענייננו מדובר בנושים מבוגרים, שמנסים מזה זמן רב להיפרע מהחייב וזה האחרון עושה ככל שביכולתו לסכל אפשרות זו ע"י הבאת ראיות חדשות ופתיחת הדיון מחדש. זאת ועוד, החייב אינו מגיש דוחות חודשיים אינו טורח להגיב לבקשותיו השונות של הנאמן, ואף אינו מקיים החלטות שיפוטיות. קשה לקבל את העובדה כי החייב ימשיך לחסות תחת צלו של ההליך ונושיו יישארו בידים ריקות ללא מענה פיננסי". הדברים מדברים בעד עצמם, ומעידים כי הן הכנ"ר, הן בית המשפט המחוזי, סבורים שגב' שמש ובעלה מנהלים את ההליך בחוסר תום לב דיוני. על בית המשפט מוטלת האחריות, שבצידה גם הסמכות, לנהל את ההליכים שלפתחו באופן יעיל ותכליתי; בין היתר משום כך, התערבות ערכאת הערעור בעניינים שבסדרי הדין – מצומצמת (רע"א 1869/15 שמש נ' פארם אפ שיווק (1966) בע"מ, פסקה 6 (14.04.2015)). גב' שמש העמידה בפני בית המשפט פעם אחר פעם, מחסומים שונים שעיכבו את ההליך הרבה מעבר לנדרש, פגעו בצדדים להליך, ובזבזו משאבים שיפוטיים יקרים. גם אם ראוי היה ליתן לה הזדמנות נוספת להשיב לתגובות המשיבים, לא שוכנעתי כי נפגעה זכותה הדיונית במידה שמצדיקה התערבות, חרף כל המתואר לעיל (ראו רע"א 1441/17 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ, פסקה 7 (27.03.2017); רע"א 2968/18 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (12.08.2018)). בנסיבות אלו, לא אתגייס גם אני למערכה לעיכובו של ההליך לביטול הענקה, אשר נפתח לפני כ-6 שנים; הבשילה השעה לסיים את ההתדיינות בו.

          

7.        הבקשה נדחית אפוא בזאת, ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

          

           משלא נתבקשה תשובה, ורק משום כך, לא אעשה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏כ"ג באב התש"ף (‏13.8.2020).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים