וועד שכונת צור באהר נ. מנהל קשת צבעים (הגדר) | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

וועד שכונת צור באהר נ. מנהל קשת צבעים (הגדר)

בג"ץ 4800/19
תאריך: 22/09/2019

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  4800/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ע' ברון

 

כבוד השופט י' אלרון

 

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

העותרים:

1. וועד שכונת צור באהר

 

2. חמאדה חמאדה

 

3. ג'בור דאוד

 

4. עטון סמיח

 

5. ג'אדאללה סאמי

 

6. בסיט חסן

 

7. עמירה מוחמד

 

8. עטון יוסף

 

9. עלי עטון

 

10. בסאם טעון

 

11. ג'ומעה עטון

 

12. נדאל עטון

 

13. סלאח עטון

 

14. מוחמד ג'אדאללה

 

15. מוחמד עבד עטון

 

16. עדאל עטון

 

17. עבד חאמד

 

18. מוחמד עטון

 

19. עומר עבדללה עטון

 

20. כאמל מוחמד עטון

 

21. אמין דרויש טעון

 

22. מאג'ד עטון

 

23. אחמד ח'ליל טעון

 

24. מוחמד עלי

 

25. עלי עטון

 

26. אחמד עטון

 

27. מחמוד עטון

 

28. מוחמד עטון

 

29. אחמד מוחמד עטון

 

30. נעים אטרש

 

31. מחמוד עאדל עטון

 

32. ג'ואד עטון

 

33. אחמד ג'בור

 

34. באהר עטון

 

35. ג'מיל אבו חאמד

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. מנהל קשת צבעים (הגדר)

 

2. המפקד הצבאי בגדה המערבית

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

בשם העותרים:

עו"ד נאסר ג'יאת'

 

בשם המשיבים:

עו"ד קובי עבדי; עו"ד יונתן ברמן

 

 

 

פסק-דין

 

 

השופט ע' גרוסקופף:

 

           עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים כי יבוטל צו בדבר איסור בניה והפסקתה מס' 11/08 אב (מכשול התפר), התשע"ב-2011 וכן צווי הארכת התוקף לאותו הצו (להלן יחדיו: "צו איסור הבניה"). לחילופין, מבקשים העותרים שיינתן על ידי בית משפט זה צו האוסר על המשיבים להאריך את תוקפו של צו איסור הבניה מעבר ליום 31.12.2019, הוא המועד האחרון לפקיעת תוקפו של הצו, וכי בית המשפט יורה למשיבים לבחון את הצו מחדש בתום התקופה, בכפוף למתן זכות שימוע לעותרים בטרם קבלת ההחלטה.

 

1.            בשנת 2011 הוצא צו איסור הבניה שכנגדו מלינים העותרים. תוקפו של הצו הוארך מעת לעת, ונכון למועד זה הוא צפוי לפקוע ביום 31.12.2019. מכוחו של הצו הוצאו צווי הריסה לחלק מהמבנים המצויים בתחום החלתו. עקב כך, הוגשו בשנת 2017 שתי עתירות בהן התבקש בית משפט זה להורות על ביטול צו איסור הבניה, או לחילופין להורות למשיבים להימנע מהריסת מבנים מכוחו (בג"ץ 3246/17, 676/17 אבו טיר נ' מפקד כוחות צה"ל (11.6.2019) (להלן: "ההליך הקודם")).

 

2.            לאחר הליך ממושך במסגרתו התנהלו מספר דיונים, דחה בית המשפט ביום 11.6.2019 את העתירות, בכפוף למתן הקלות מסוימות ביחס ל-6 מהמבנים שעמדו במוקדן (להלן: "פסק הדין"). במסגרת פסק דינו, קבע בית המשפט כי ביסודו של צו איסור הבנייה עומד צורך ביטחוני "שנועד לאפשר את מימוש תכליות הקמת הגדר ולמנוע את סיכולן או פגיעה בהן", וכי "המשך בניה ללא אישור בצמוד לגדר הביטחון מגביל את חופש הפעולה המבצעי בסמוך לגדר ומגביר את החיכוך עם האוכלוסייה המקומית" (פסקה 22 לפסק הדין). עוד קבע בית המשפט כי עמדת המשיבים "מבטאת איזון ראוי בין השיקולים הביטחוניים לבין התחשבות בזכויות ובאינטרסים של העותרים, באופן שאינו מצדיק את התערבותנו" (שם, בפסקה 31).

 

3.            כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין, ביום 15.7.2019 הגישו 35 עותרים את העתירה שלפנינו. העותר 1 הינו גוף המכנה עצמו "וועד שכונת צור באהר" ועל פי הנטען בעתירה הוא "ניהל את ההליכים שהביאו לשינויי תוואי הגדר בבג"ץ הקודם 9156/03" (להלן: "הוועד"). העותר 2 הוא יו"ר הוועד, ואילו העותרים 35-3 הם, כך על פי העתירה, "תושבי הכפר סור-באהר".

 

4.            בעתירתם, מעלים העותרים נימוקים כמעט זהים לאלו שהועלו בהליך הקודם: ראשית, מצביעים העותרים על כך שצו איסור הבניה והצווים שהאריכו את תוקפו לא פורסמו כנדרש והעותרים לא יוּדעו על קיומם; שנית, נטען כי לא ניתנה לעותרים זכות שימוע ביחס לצו איסור הבניה; שלישית, נטען כי המשיבים אינם מאזנים כראוי בין הצורך הביטחוני לבין הפגיעה בתושבים הנגרמת בעקבות צו איסור הבנייה, וכי אין צורך ביטחוני בקביעת שטח כה נרחב בין הגדר לבין השטח המותר בבניה; רביעית, טוענים העותרים כי הריסת בתי תושבים בשטחי A ו-B, שלא במסגרת הרס בתי מפגעים, עולה כדי רמיסת ריבונותה של הרשות הפלסטינית בשטחים אלו; חמישית, נטען כי הוצאת צו איסור הבניה מהווה שינוי במדיניות המשיבים אשר מהווה הפרה חד-צדדית של ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ביחס לתוואי הגדר, ואשר ניתן להן תוקף של פסק דין בבג"ץ 9156/03 ג'בור נ' מנהלת קו התפר (הגדר) (30.12.2003).

 

5.            ביום 15.7.2019 נדחתה בקשת העותרים למתן צו ביניים. הנימוק העיקרי לדחיית הבקשה היה העובדה שעתירה בדבר חוקיות צו איסור הבניה וצווי ההריסה הביטחוניים שניתנו מכוחו, נידונה בבית משפט זה ונדחתה בפסק דין מיום 11.6.2019. עוד צויין בהחלטה כי צו הביניים המבוקש במסגרת העתירה הוא כוללני וגורף, וכי העתירה נעדרת פירוט ביחס לזהות העותרים והמבנים שבעניינם מתבקש צו הביניים.

 

6.            ביום 21.8.2019 הגישו המשיבים תגובה מקדמית לעתירה. לשיטתם, דין העתירה להידחות כבר על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין, או לחילופין מאחר שהוגשה בשיהוי כבד. בנוסף, סבורים המשיבים כי יש לדחות את הטענות שמעלים העותרים ביחס לשינוי מדיניות המשיבים והפרת ההסכמות שהושגו בנוגע לתוואי הגדר. לשיטת המשיבים, המדיניות שהונהגה בעת הקמת הגדר התבססה על הנסיבות שהיו קיימות בשטח באותה עת, ואילו צו איסור הבניה הוצא בשנת 2011, כ-8 שנים לאחר מכן, בעקבות שינוי הנסיבות וצרכי הביטחון. לפיכך, אין בשינוי זה כל פסול. עוד סבורים המשיבים כי הטענות שהועלו בעתירה הן כלליות ועקרוניות באופיין, ואינן עוסקות בפגיעה פרטנית במי מהעותרים בעקבות אכיפת הצו. למעשה, למעט 18 מבנים שביחס אליהם החלו הליכי הריסה ביטחונית, ואשר נידונו במסגרת ההליך הקודם, ולמעט בנייה המצויה בסמיכות דומה לתוואי הגדר או בתנאים טופוגרפיים דומים לאותם 18 מבנים, שאר המבנים באזור עליו חל צו איסור הבנייה אינם מצויים בשלב זה בראש סדר העדיפויות לאכיפה. משכך, גורסים העותרים כי יש לדחות את העתירה.

 

7.            דין העתירה להידחות על הסף, וזאת מחמת מעשה בית דין. לא פעם עמד בית משפט זה על הכלל לפיו נושא או שאלה שהוכרעו בפסק דין סופי מקימים מחסום דיוני מלהמשיך וליזום התדיינויות נוספות באותו נושא או שאלה (בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נה(2) 241, 244 (1999); בג"ץ 1217/15 מ.ד יהונתן בניה ופיתוח בע"מ נ' שר הביטחון, פסקה 12 (23.6.2015) (להלן: עניין מ.ד יהונתן)). כלל זה כוחו יפה גם להליכים המתנהלים בבג"ץ (בג"ץ 20/64 "המסייר" בע"מ נ' המפקח על התעבורה, פ"ד יח(3) 245, 250 (1964). כן ראו: עניין מ.ד יהונתן, בפסקה 12; בג"ץ 5193/18 ועד תושבי הכפר אלח'אן אלאחמר נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 12 (5.9.2018); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי דיוני כרך ד 474 (2017) (להלן: ברק-ארז)), אם כי באופן מרוכך ובכפוף לחריגים, דוגמת שינוי מהותי בנסיבות המקרה או חשיפת עובדות חדשות (ראו עניין מ.ד יהונתן, בפסקה 13 והאסמכתאות שם; ברק-ארז, בעמ' 475). בענייננו, העותרים לא הציגו כל טענה המצדיקה סטייה מעקרון זה. תחת זאת בחרו לשוב ולטעון את אותן טענות שנידונו והוכרעו בהליך הקודם, ומשזה המצב לא ראינו לנכון לשוב ולדון בהן פעם נוספת.

 

8.            קושי זה לא נעלם מעיניי העותרים, ולכן הקדישו פרק שלם בעתירתם לטענה כי פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין כלפיהם. הנימוקים העיקריים עליהם מצביעים העותרים הם כי בהליך הקודם העיסוק בצו איסור הבניה היה משני בלבד לדיון בצווי ההריסה שהוצאו מכוחו; וכן כי העותרים בעתירה דנן לא היו צד להליך הקודם ולא ידעו על קיומו. אין בידינו לקבל טענות אלו.

 

           באשר לטענה הראשונה, פסק הדין עצמו, כמו גם הסעד שהתבקש במסגרתו (ביטול צו איסור הבניה), מצביעים בבירור על כך שההליך הקודם התמקד בצו איסור הבנייה ובחוקיותו. באשר לטענה השנייה, בית משפט זה כבר קבע כי "העובדה לבדה שמדובר בעותר אחר אינה מצדיקה דיון מחודש" (בג"ץ 761/13 דובוסק כהן נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פסקה 6 (20.2.2013)). זאת על אחת כמה וכמה כאשר העותרים חוזרים כמעט במדויק על הטענות שנטענו במסגרת ההליך הקודם. גם הטענה כאילו העותרים לא ידעו על קיומו של ההליך הקודם היא טענה מוקשית, בהתחשב בכך שהעתירות שנידונו במסגרתו הוגשו על ידי תושבי צור באהר, וחלק מהעותרים דכאן מציגים עצמם כמי שמייצג את תושבי צור באהר. משכך, יש להניח כי העותרים ידעו על קיום ההליך הקודם, ולמצער היה בידם לדעת על קיומו. לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף.

 

9.            בשולי הדברים, מצאנו לנכון להעיר מספר הערות. ראשית, העותר 1 אמנם מכנה עצמו "וועד שכונת צור באהר", ובכך מתיימר לייצג את כל 18,000 התושבים אשר על פי הנטען בעתירה חיים בשכונת צור באהר. אולם, העותר 1 לא הביא בפנינו כל אסמכתא המצביעה על כך שאותם תושבים העניקו לו את המנדט לייצגם או כי העתירה הוגשה על דעתם. לפיכך, לא ברי מנין שואב העותר 1 את מעמדו כ"וועד שכונת צור באהר" בפני בית משפט זה. שנית, כפי שצויין גם בהחלטה מיום 15.7.2019 ביחס לצו הביניים שהתבקש על ידי העותרים, העתירה איננה מתייחסת לעותרים קונקרטיים הטוענים לפגיעה הנגרמת להם עקב אכיפת צו איסור הבניה, אלא הסעדים שהתבקשו במסגרתה הם כוללניים וגורפים, ולכאורה כוללים את כל המבנים המצויים בתחום החלתו של צו איסור הבניה. בית משפט זה כבר עמד בפסיקתו על "חשיבות הספציפיות והקונקרטיות של הסכסוך המובא בפניו, אשר בהיעדרם לא יידרש לעניין שלפניו אלא בנסיבות חריגות שבחריגות" (השוו: בג"ץ 240/98 עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' השר לענייני דתות, פ"ד נב(5) 167, 180-183 (1998); בג"ץ 10026/01 עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' ראש-ממשלת ישראל, פ"ד נז(3) 31, 48-47 (2003); בג"ץ 2164/09 ישדין – ארגון מתנדבים למען זכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 6 (2011)). לבסוף, נציין כי לא נעלם מעינינו השיהוי בו הגישו העותרים את העתירה דנן, זאת בפרט בהתחשב בכך שהארכתו האחרונה של צו איסור הבניה פורסמה ביום 26.1.2017, וכן שהתקיים בעניינו דיון ארוך ומקיף במסגרת ההליך הקודם. דומה כי גם בטעם זה היה די על מנת להצדיק את דחיית העתירה בנסיבות העניין. 

 

10.         סוף דבר: העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏כ"ב באלול התשע"ט (‏22.9.2019).

 

 

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
3
בע"מ 3704/20
החלטה
26/10/2020
טען מסמכים נוספים