התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר המשפטים | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר המשפטים

בג"ץ 2030/20
תאריך: 18/03/2020

 

 

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

 

בג"ץ  2030/20

 

 

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

כבוד השופט נ' סולברג

 

כבוד השופט א' שטיין

 

העותרת:

התנועה למען איכות השלטון בישראל

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. שר המשפטים

 

2. היועץ המשפטי לממשלה

 

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

 

בשם העותרת:

עו"ד אליעד שרגא ועו"ד תומר נאור

בשם המשיבים:

עו"ד שרון רוטשנקר ועו"ד מוריה פרימן

 

 

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

 

1.        עניינה של עתירה זו בבקשתה של העותרת ליתן צווים הצהרתיים וכן צווים על-תנאי בכל הנוגע לתיקונן של תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: תקנות סדרי דין במצב חירום או התקנות).

 

2.        במהלך חודש דצמבר 2019 החל נגיף הקורונה לגרום לצֶבֶר תחלואה בעיר ווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין. משם התפשטה התחלואה למחוזות שונים בסין ולמדינות אחרות בעולם, וביום 11.3.2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות הקורונה (COVID-2019) כמגפה.

 

3.        משבר הקורונה והקשיים שבצדו לא פסחו, למרבה הצער, על מדינת ישראל. בשבועות האחרונים מתמודדת המדינה עם התפשטותו של הנגיף ועם האתגרים הרבים הנובעים מכך וזאת, בין היתר, באמצעות הטלת מגבלות שונות על השוהים בתחומה. במטרה למנוע את התפשטות הנגיף בישראל נחתם ביום 2.2.2020 צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: צו בריאות העם), וזאת מכוח סעיף 20(2)(א) לפקודת בריאות העם 1940. סעיף 3א(ב) לצו בריאות העם מורה על איסור התקהלות בהשתתפות עשרה אנשים ומעלה באולם אחד. איסור זה, כך על-פי הסיפא לסעיף האמור, אינו חל על כנסת ישראל, בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ובתי דין דתיים. על רקע זה, חתם שר המשפטים ביום 11.3.2020 על תיקון לתקנות סדרי דין במצב חירום, וזאת בגדר תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) (תיקון), התש"ף-2020 (ק"ת התש"ף 8377, עמ' 730) (להלן: התיקון). במסגרת התיקון הורחבה הגדרתו של "מצב חירום מיוחד", שהוגדר ערב התיקון בתקנה 1 לתקנות כ"מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון", כך שיחול גם "מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע". יצוין כי הפעלתן של התקנות נעשית, בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות, באמצעות פרסום הודעה מתאימה על-ידי שר המשפטים.

 

4.        ביום 14.3.2020 הודיעה המדינה על נקיטת צעדים נוספים למניעת התפשטות מחלת הקורונה, אשר עוגנו בהמשך בצו בריאות העם. בהתאם לכך, ביום 15.3.2020 חתם שר המשפטים על הודעה מכוח תקנה 2(א) לתקנות בדבר החלתן של תקנות 5-3 על בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים ביחס לפרק זמן של 24 שעות (י"פ התש"ף 8744, עמ' 5044) (להלן: ההודעה הראשונה). ביום 16.3.2020 חתם השר על הודעות נוספות בעניין זה, שתוקפן עד ליום 22.3.2020, והפעם ביחס לכלל בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (י"פ התש"ף 8746, עמ' 5056) (להלן: ההודעות הנוספות).

 

5.        תקנה 3(א) לתקנות סדרי דין במצב חירום קובעת כי בתקופה שבה תחול הודעת שר המשפטים, יתקיימו בבתי המשפט דיונים בעניינים הבאים בלבד:

 

"(1) מעצר ושחרור בערובה;

(2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979;

(3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק;

(4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד;

(5) סעדים זמניים דחופים בעניינים אזרחיים;

(6) עניינים דחופים בהוצאה לפועל והם: בקשת חייב לבטל פקודת מאסר; בקשת חייב לעכב או לבטל פינוי; בקשה לביטול מימוש כספים; בקשת זוכה לנקיטת הליך דחוף לפני המצאת אזהרה; בקשה זוכה לעכב יציאה מן הארץ; בקשת חייב לבטל עיכוב או הגבלת יציאה מן הארץ; ביטול הגבלת חייב מקבלת דרכון".

 

           לצד תקנה זו ניצבות תקנה 3(ד) לתקנות המסמיכה את נשיאי בתי המשפט השונים לקבוע, מטעמים שיירשמו, "כי הליך מסויים הנמנה עם הענינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (5) לא יידון, או שהליך מסויים שאינו נמנה עמהם – יידון"; ותקנה 3(ה) לתקנות אשר מסמיכה את מנהל בתי המשפט לקבוע בהודעה מטעמו סוגי עניינים נוספים שיידונו בבתי המשפט. ואכן, ביום 15.3.2020 חתם מנהל בתי המשפט על הודעה בדבר סוגי עניינים נוספים שיידונו בבתי המשפט, ובאותו מועד חתמה גם נשיאת בית הדין הארצי לעבודה על הודעה דומה ביחס לעניינים שיידונו בבתי הדין לעבודה. ביום 16.3.2020 חתם מנהל בתי המשפט על הודעה נוספת. באותו יום חתם שר המשפטים על תקנות בתי הדין הדרוזיים (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים בעת מצב חירום מיוחד), התש"ף-2020; על תקנות הקאדים (סדרי דין בבתי הדין השרעיים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף-2020; ועל הודעות נוספות מכוח תקנות אלה.

 

עיקרי טענות הצדדים

6.        העתירה דנן הוגשה ביום 15.3.2020, לאחר מתן ההודעה הראשונה ובטרם ניתנו ההודעות הנוספות. העותרת, התנועה למען איכות השלטון בישראל, מבקשת להורות על ביטול התיקון לתקנות סדרי דין במצב חירום וההודעה הראשונה אשר נחתמה מכוחן. ברקע לעתירתה מציינת העותרת כי שר המשפטים מכהן בהתאם למינוי זמני במסגרת ממשלת מעבר אשר מכהנת למן התפזרותה של הכנסת ה-21 בשנת 2019. העותרת מוסיפה ומציינת כי ביום 21.11.2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלת ישראל בעבירות מתחום טוהר המידות, וכי דיון ההקראה בעניינו של ראש הממשלה נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ליום 17.3.2020.

 

7.        העותרת תוקפת את חוקתיות התיקון משום שלטענתה אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה המעוגנים בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. היא טוענת, בתמצית, כי התיקון פוגע בזכות להליך הוגן, לחירות ולכבוד; כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית; כי תכליותיו אינן ראויות; וכי התיקון וההודעה הראשונה שניתנה מכוח התקנות אינם מידתיים. העותרת מוסיפה ומטעימה כי התיקון נחתם בהעדר סמכות, נוכח העובדה ששר המשפטים מכהן כ"שר זמני בממשלה זמנית אשר מעולם לא קיבל את אמון הכנסת", וממילא אף הודעתו הראשונה ניתנה מבלי שהייתה לו סמכות לתתה. בנסיבות אלה, כך נטען, היה על השר להביא את התיקון לאישורה של הכנסת, אך הוא נמנע מלעשות כן. לטענת העותרת, יש רגליים לחשש שמא במארג שיקוליו של שר המשפטים נכללו שיקולים זרים שאינם ממין העניין, וביניהם מועד תחילת משפטו של ראש הממשלה. בניסיון ללמוד על מניעיו של שר המשפטים מפנה העותרת לכך שנכון למועד הגשת העתירה לא פורסם צו מיוחד לשעת חירום על-ידי שר נוסף בממשלה מלבד שר המשפטים; ולכך שהדיונים בבתי הדין לעבודה ממשיכים להתנהל כסדרם.          

 

8.        בנסיבות אלו סבורה העותרת, כי התיקון לתקנות וההודעה הראשונה אשר ניתנה מכוחן צפויים להכביד על מערכת בתי המשפט באופן ניכר ולהביא ל"פגיעה אנושה" בזכויותיהם של בעלי-דין ונאשמים. לפיכך ביקשה, כי נורה על ביטול התיקון לתקנות וההודעה הראשונה. בד בבד הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים, המורה על "השהיית כניסתה לתוקף של כל החלטה דומה, המתבססת על התיקון לתקנות", עד להכרעה בעתירה דנן.

 

9.        בהחלטתי מיום 15.3.2020 קבעתי כי בנסיבות העניין אין הצדקה למתן צו ביניים ארעי במעמד צד אחד, וביקשתי מאת המשיבים להגיש תגובה לבקשת העותרת למתן צו ביניים.

 

10.      בערבו של יום, הגישו המשיבים הודעה דחופה מטעמם בה הביאו לידיעת בית המשפט כי בכוונת שר המשפטים לחתום על ההודעות הנוספות. כמו כן הפנו המשיבים בגדר הודעתם להודעות שנחתמו באותו יום, 15.3.2020, על-ידי מנהל בתי המשפט ונשיאת בית הדין הארצי לעבודה.

 

11.      בתגובתם לבקשה למתן צו ביניים טוענים המשיבים כי סיכוייה של העתירה נמוכים עד מאוד, מן הטעם שדינה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. זאת, כך נטען, שכן העותרת לא הצביעה על פנייה מוקדמת שנעשתה מטעמה באשר לנושא הנתקף בעתירה. המשיבים טוענים כי אי-מיצוי ההליכים במקרה דנן מקבל משנה תוקף לנוכח ההתפתחויות שאירעו בפרק הזמן שחלף מאז הוגשה העתירה, ובכללן ההודעות הרלוונטיות שהתקבלו על-ידי מספר גורמים, מהן עולה כי העתירה אכן הוגשה לפני שניתן היה לדעת באיזה אופן ייושם התיקון. כמו כן נטען, כי בתשתית ראייתית עדכנית זו יש כדי להשליך על סבירות ומידתיות התיקון וההודעה הראשונה.

 

12.      המשיבים סבורים כי סיכוייה של העתירה נמוכים גם ביחס לגופם של דברים. לטענתם, אף שהעתירה נחזית לתקוף את הגדרתו החדשה של "מצב החירום המיוחד" אשר הורחבה במסגרת התיקון לתקנות, הרי שהטעמים העומדים ביסודה כלל אינם מתייחסים לעניין זה. לשיטת המשיבים, משלא הובהר מהו הפגם העומד בבסיס התיקון אשר נתקף בעתירה, אין מקום להתערבות שיפוטית בתיקון עצמו. מכל מקום, נטען כי לא נפל כל פגם – חוקתי או אחר – בתיקון שנעשה, שכן פגיעה חמורה בבריאות הציבור אינה נופלת בחשיבותה משמירה על בטחון הציבור מטעמים ביטחוניים. בהקשר זה צוין, כי ישנו קשר רציונאלי הדוק בין הצורך להתמודד עם חשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור ובין האפשרות לקיים פעילות שוטפת בבתי המשפט, שכן החשש הוא שהנגיף יתפשט באולמות המשפט ויפגע בשוהים בהם. הובהר כי לצד הרחבת הגדרתו של "מצב החירום המיוחד" ננקטות פעולות שונות על-ידי הממשלה לצורך מניעת התפשטותה של מחלת הקורונה. המשיבים סבורים, כי התיקון והביטוי שקיבל בפועל בהודעותיהם של הגורמים הרלוונטיים הם סבירים ומידתיים, וכי תכליתם ראויה, באופן שעומד בתנאי פסקת ההגבלה. לטענת המשיבים, עיון בתקנות  ובהודעות שנחתמו מכוחן מעלה כי הן מאזנות נכונה בין מצב החירום המיוחד ובין המשך התנהלותה של מערכת בתי המשפט, במובן זה שהליכים דחופים ימשיכו להתנהל. המשיבים מדגישים חזור והדגש בגדר תגובתם, כי הודעותיו של שר המשפטים מכוח התקנות ניתנו לפרק זמן מוגבל ותחום, "תוך תיאום עם מנהל בתי המשפט ומנהל מערכת ההוצאה לפועל ואף לבקשתם, ולאחר קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה בנסיבות אלו אין מניעה משפטית בדבר". כן הודגש, כי הפעלת סמכותו של השר בהתאם לתקנות תמשיך להיבחן בשים לב להנחיות הממשלה, בהתייעצות עם הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, ולאחר קבלת חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אשר לטענה בדבר חוסר סמכות של שר המשפטים לחתום על הודעות מכוח התקנות בהיותו "שר זמני", טוענים המשיבים כי משמדובר במצב חירום של ממש בדמות התפרצותה של מגפה עולמית אין ספק כי מדובר בפעילות חיונית והכרחית המצדיקה את מתן הודעות השר.

 

13.      המשיבים טוענים לבסוף כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת יישום הודעות שר המשפטים, וזאת נוכח האינטרס הציבורי בדבר השמירה על בריאות הציבור. אשר על כן, המשיבים סבורים כי יש לדחות את בקשת העותרת למתן צו ביניים ועמה אף את העתירה כולה.     

 

דיון והכרעה

14.      ביום 11.3.2020, על רקע החרפת משבר הקורונה בישראל, חתם שר המשפטים על תיקון לתקנות סדרי דין במצב חירום – הוא התיקון שנגדו מופנית העתירה דנן. בליל 14.3.2020 חתם השר על הודעה מכוח תקנות סדרי דין במצב חירום – היא ההודעה הראשונה – בגדרה הורה על החלת סעיפים 5-3 לתקנות על בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים לפרק זמן של 24 שעות. לא למותר לציין כי ביום 14.3.2020, מספר שעות קודם לחתימתו של השר על ההודעה הראשונה, הודיע ראש ממשלת ישראל על הטלת הגבלות נוספות בניסיון להצר את צעדיו של נגיף הקורונה; אלו עוגנו מאוחר יותר בצו בריאות העם. כחצי יממה לאחר חתימת שר המשפטים על ההודעה הראשונה, החישה העותרת פעמיה והגישה עתירה זו. ואכן, בשלהי העתירה צוין כי "עתירה זו נכתבה במהירות ובתוך שעות ספורות, מתוך הצורך הדחוף להביא עניין זה בפני בית המשפט הנכבד". אין חולק, אפוא, על כך שהעתירה נוסחה בבהילות, ואף התשתית העובדתית בה חסרה במידת-מה. את אלו, ואולי אף את העתירה עצמה, ניתן היה לייתר, אילו פנתה העותרת באותו מועד וטרם הגשת עתירתה לגורמים הרלוונטיים, שחזקה עליהם כי בנסיבות העניין היו משיבים לפנייה במהירות יחסית. ממילא לא עמד למשיבים פרק זמן מינימלי סביר על מנת לבחון את טענותיה של העותרת.

 

15.      כידוע, על המבקש סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מוטלת חובה מקדמית לשטוח את טענותיו והשגותיו בפני הרשות המוסמכת הנוגעת בדבר – לפני הגשת העתירה (ראו למשל: בג"צ 549/83 הופר נ' חברי ועדת המינויים לפי חוק השופטים, תשי"ג-1953, פ"ד לו(4) (1983); בג"צ 2148/94 גלברט נ' יושב ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, פ"ד מח(3) 573, 580 (1994)); בג"צ 2624/97 רונאל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נ"א (3), 71 (1997)). לא פעם ולא פעמיים אמרתי על החובה למצות הליכים, כי "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.5.2012)). ודוק, חובת מיצוי ההליכים שרירה וקיימת גם כשמדובר בעתירות הנוגעות לביטול חוקים או תקנות (בג"צ 3481/02 קריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ו(6) 869, 873 (2002); בג"צ 1068/09 חאג' נ' שר המשפטים (12.5.2009); בג"ץ 2264/12 יצחק נ' שר המשפטים, פסקה 4 (8.5.2012)). בנסיבות האמורות אין מנוס אפוא מלקבוע כי דין העתירה להימחק על הסף בשל אי-מיצוי הליכים.

 

16.      לכך יש להוסיף בהתייחס לטענת העותרת בדבר חוסר סמכותו של שר בממשלת-מעבר להתקין תקנות, כי אין לקבל את הטענה האפריורית בדבר העדר סמכותו של שר בממשלת מעבר להתקין תקנות בהינתן מצב החירום שמתקיים בהקשר זה; זאת מבלי לקבוע עמדה בשלב זה לגופן של טענות.

 

בנתון להערה אחרונה זו, העתירה נדחית על הסף בשל אי מיצוי הליכים.

 

           ניתן היום, ‏כ"ב באדר התש"פ (‏18.3.2020).

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

 

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים