התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. היועץ המשפטי לממשלה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. היועץ המשפטי לממשלה

בג"ץ 3921/20
תאריך: 23/08/2020

 

בבית המשפט העליון

 

בג"ץ  3921/20

 

לפני:  

כבוד השופט נ' סולברג

 

העותרת:

התנועה למען איכות השלטון בישראל

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. היועץ המשפטי לממשלה

 

2. מ"מ מפכ"ל משטרת ישראל

 

3. ממשלת ישראל

 

4. שר הביטחון

 

5. שר החוץ

 

6. שר האוצר

 

7. שר המשפטים

 

8. שר הכלכלה

 

9. מבקר המדינה

 

10. הכנסת

 

11. ראש ממשלת ישראל

 

12. נתן מיליקובסקי

 

13. דוד שמרון

 

14. מיכאל טוביה גנור

 

 

בקשה לעיון חוזר בהחלטות מיום 16.6.2020 ומיום 16.8.2020

 

בשם העותרת:

עו"ד ד"ר אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור; עו"ד אריאל ברזילי; עו"ד אביתר אילון

 

בשם המשיבים 1-9:

עו"ד שוש שמואלי; עו"ד יונתן קרמר

 

בשם המשיבה 10:

עו"ד אביטל סומפולינסקי

 

בשם המשיב 11:

עו"ד ד"ר יוסי כהן

 

בשם המשיב 14:

עו"ד בעז צור; עו"ד אורי קורב; עו";ד מאיר ארנפלד

 

החלטה

 

1.        תקציר הפרקים הקודמים: ביום 16.6.2020 הגישה העותרת עתירה המכוונת נגד 14 משיבים, למתן 31 צווים על-תנאי. העתירה – שבגדרה שוטחת העותרת טענות שונות במישור הפלילי והמנהלי, בקשר לחקירת הפרשה שזכתה לכינוי 'פרשת הצוללות' (ופרשות אחרות הקשורות לה) – מחזיקה 132 עמודים, 1048 עמודי נספחים, ובקשה להוספת נספחים שצורפו במעטפה סגורה. ביום הגשת העתירה ביקשתי את תגובת המשיבים, עד יום 6.8.2020.

 

2.        המשיבים 9-1 (באמצעות פרקליטות המדינה) ביקשו ארכה להגשת תגובתם, וזאת עד ליום 29.10.2020. ביום 6.8.2020 נעתרתי לבקשה באופן חלקי, והארכתי את מועד הגשת התגובה המקדמית עד יום 15.10.2020. סמוך לאחר מכן הגישה העותרת בקשה לעיון מחדש בהחלטותַי מיום 16.6.2020 ומיום 6.8.2020. לטענתה, שילוב ההחלטות הללו שינה את 'נקודת האיזון הראויה' ביחס לבירור ההליך שבכותרת, נוכח מירוץ ההתיישנות החל בנוגע לחלק הארי מהעבירות לכאורה המפורטות בעתירה.

 

3.        בהחלטתי מיום 13.8.2020 עמדתי על ההתייחסות הקצרצרה והשולית לסוגיית ההתיישנות בעתירה גופה, על מחדלה של העותרת בכך שלא פעלה להגיש בקשות מתאימות מוקדם יותר, ועל הקושי המעשי בבירור העתירה בסד הזמנים הדוחק, נוכח היקפה החריג של העתירה מחד גיסא, ואילוצי הזמן (קורונה, קיץ, חגים) מאידך גיסא. אף על-פי כן, להנחת הדעת, ביקשתי את תגובת המשיבים לבקשה לעיון חוזר.

 

4.        המשיבים 9-1 התנגדו לבקשה. בתגובתם עמדו על היקפה החריג של העתירה, וציינו כי לא ברור מדוע לא פעלה העותרת להגשת העתירה מוקדם יותר, ובאופן ממוקד יותר. בתוך כך הדגישו, כי פניותיה של העותרת למיצוי הליכים, אינן מצדיקות את העיכוב בהגשת העתירה. עוד זאת ציינו המשיבים 9-1 בתגובתם, כי לא זו בלבד שהעותרת התמהמהה בהגשת העתירה, במשך קרוב לשנתיים אספה תצהירים, אלא שבפניותיה אליהם עובר להגשת העתירה גם לא קיימה את חובת מיצוי ההליכים כהלכה, ובכך גרמה היא עצמה לעיכוב נוסף. עיקר הטענות והראיות אשר עליהן מבקשת העותרת להסתמך, הומצאו למשיבים  רק במסגרת העתירה. פניותיה של העותרת אל המשיבים  9-1 עובר להגשת העתירה היו קצרות, נסמכו ברובן על פרסומים בתקשורת, וחסר בהן חלק ניכר מהטיעונים שהציגה העותרת באריכות רבה, רק לימים, בעתירתה. גם התצהירים שצירפה העותרת במעטפה לעתירה, ועליהם היא מבקשת בין היתר להסתמך בטענותיה, לא הומצאו ליועץ המשפטי לממשלה טרם הגשת העתירה, הגם שהיה על העותרת לעשות כן במסגרת חובתה למיצוי הליכים. אשר לסוגיית ההתיישנות, ציינו המשיבים 9-1, כי "חזקה על גורמי התביעה שהם מודעים ללוחות הזמנים ופועלים תוך התחשבות במכלול השיקולים הרלוונטיים".

 

5.        לאחר הגשת התגובה, הגישה העותרת "בקשה" להשיב לתגובת המשיבים 9-1. בנימוקי ה"בקשה" שנפרשו על פני כשניים וחצי עמודים, מפרטת העותרת את תשובתה לתגובה, מלינה על העדר התייחסות מספקת לסוגיית ההתיישנות, ושבה על טענתה שלפיה ההחלטות הנ"ל משנות את 'נקודת האיזון הראויה', ואף 'פוגעות' בבירור העתירה. למותר לציין, כי העותרת לא היתה רשאית להגיש "בקשה" שכזו, שאינה אלא תשובה לתגובה, מבלי שקיבלה רשות לעשות כן.

 

6.        לגופה של הבקשה לעיון חוזר – אין לי אלא לשוב על הדברים שכתבתי בהחלטתי מיום 13.8.2020, ולהוסיף עליהם מדברים שפורטו בתגובת המשיבים 9-1. העותרת התמהמהה בהגשת העתירה (החריגה מאד בהיקפה, כאמור); לא קיימה את חובת מיצוי ההליכים כדבעי; לא פירטה ולא הדגישה את סוגיית ההתיישנות בעתירה גופה, כמתבקש; ולא הגישה בקשה מתאימה סמוך לאחר החלטתי מיום 16.6.2020, להקדמת מועד הגשת התגובות המקדמיות או לחלופין למתן צווים על-תנאי. רק ביום 6.8.2020 – לאחר שהוגשה בקשת ארכה מטעם המשיבים 9-1, כשפגרת הקיץ בפתח, וחגי תשרי סמוכים ונראים (וברקע, כל העת, מגפת הקורונה), 'קפצה' העותרת על סוגיית ההתיישנות כמוצאת שלל רב, תוך שהיא מלינה על 'שינוי נקודת האיזון הראויה', וטוענת לראשונה כי יש להכריע בעתירה עד לתחילת נובמבר 2020, קרי – בתוך פחות מ-3 חודשים, כשבתווך כל הנזכר לעיל. בקשת העותרת, אינה מעשית ואינה מוצדקת, לא מאפשרת את בחינת טענותיה-שלה כדבעי לצורך מתן תגובה הולמת. הֵעתרוּת לבקשת העותרת, תעמיד את המשיבים 9-1 ואת בית המשפט בסד-זמנים בלתי-אפשרי. ובאשר לסוגיית ההתיישנות, כאמור לעיל, גורמי התביעה מוּדעים ללוחות הזמנים.

 

7.        הבקשה לעיון חוזר נדחית. תגובות מקדמיות תוגשנה עד יום 15.10.2020, כמפורט בהחלטתי מיום 6.8.2020, וכמתחייב בנסיבות העניין.

 

           ניתנה היום, ‏ג' באלול התש"פ (‏23.8.2020).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים