הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב נ. שיר משכנות וותיקים בע"מ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב נ. שיר משכנות וותיקים בע"מ

ע"א 1880/19
תאריך: 19/01/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  1880/19

ע"א  1905/19

 

לפני:  

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

 

המערערים:

1. הליגה למניעת מחלות ריאה  תל אביב

 

2. חיים גרוסמן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. שיר משכנות וותיקים בע"מ

 

2. שלמה תורג'מן

 

בקשה להמצאת פרטים נוספים על נימוקי הערעור; תשובה לבקשה; תגובה לתשובה

 

 

 

 

החלטה

 

1.        לפניי בקשה להמצאת פרטים נוספים לנימוקי הערעור, אשר הוגשה מכוח תקנה 418 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי).

 

2.        ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: המערערת 1, הליגה למניעת מחלות ריאה תל-אביב (להלן: הליגה) והמשיבה 1, שיר משכנות וותיקים בע"מ (להלן: שיר), הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעות הדדיות. המשיב 2 נתבע גם הוא על-ידי הליגה, והמערער 2 נתבע על-ידי שיר. בית המשפט המחוזי דחה כליל את התביעה שהגישה שיר. לעומת זאת, בית המשפט קיבל את תביעתה של הליגה בחלקה במובן זה שהעניק לה סעד של תשלום דמי שכירות ושל תשלום ריבית הפיגורים הקבועה בסעיף 14.3 לחוזה השכירות בין הצדדים, במקרה של פיגור בתשלום דמי השכירות. אולם, בית המשפט קבע כי ריבית הפיגורים תשולם רק לתקופה של עד שנה מתום תקופת חוזה השכירות (ולא לכל תקופת הפיגור).

 

3.        להשלמת התמונה אציין כי לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי התגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר לאופן חישוב ריבית הפיגורים. בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 29.1.2019, שניתנה לאחר מתן פסק הדין, נקבע כי מחלוקת זו צריכה להתברר בלשכת ההוצאה לפועל (וראו גם החלטתה של כבוד הרשמת ר' ערקובי מיום 10.3.2019). כפי שעולה מטענות הצדדים (ראו בקשה מטעמה של שיר מיום 7.1.2020) סוגיה זו אכן נדונה בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה (תיק 515724-08-19).

 

4.        הצדדים הגישו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הם הערעורים שבכותרת. ערעורה של הליגה מכוון נגד קיצור תקופת תשלום ריבית הפיגורים ונגד גובה ההוצאות שנפסקו לטובתה. בגדר ערעור זה הגישה שיר בקשה להמצאת פרטים נוספים לנימוקי הערעור, היא הבקשה שלפניי.

 

5.        שיר עותרת, אפוא, למתן צו שיורה לליגה להמציא פרטים נוספים בכל הנוגע לאופן חישוב וכימות ה"פיצוי המוסכם", היינו ריבית הפיגורים, שאליו מתייחסת הליגה בערעורה ואשר אותו תבעה בבית המשפט המחוזי. לטענת שיר, הליגה לא הציגה תחשיב שממנו עולה באופן ברור כיצד יש לחשב את הפיצוי המוסכם ומה גובהו, ויש בכך כדי למנוע הגדרה ברורה של המחלוקת בין הצדדים וכן להעלות חשש כי יועלו נימוקים שלא פורשו בכתב הערעור.

 

6.        דין הבקשה להידחות.

 

7.        תקנה 418 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר עומדת במוקד ענייננו, קובעת כך:

 

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות למערער להמציא לו פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל נימוק שבערעור, בתנאים שייראו לבית המשפט, לרבות תשלום הוצאות".

 

           תקנה זו מקנה לבית המשפט, ובכלל זה לרשמיו (ראו: בש"א 4491/10 מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' מדינת ישראל (23.6.2010)), סמכות להבהיר טענה בהודעת הערעור או בכתבי טענות במסגרת הערעור האזרחי, למשל מקום בו הוגש כתב ערעור תמציתי מדי (ראו: בג"ץ 444/87 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' עירית חיפה (5.12.1988); בש"א 4068/14 אלון נ' נגר, פיסקה 2(ג) (15.1.2015); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 818 (מהדורה שביעית, 1995); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 292 (מהדורה שלישית, 2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 299 (מהדורה אחת עשרה, 2013)). ואכן, צודקים המשיבים בטענתם לפיה בית משפט זה מיעט לעשות שימוש בסמכות זו (ראו: ע"א 6426/98 קייקוב נ' טל, פיסקה 5 (30.8.2000)).

 

8.        אף אני סבורה כי השימוש בסמכות זו ראוי לו שייעשה במשורה, וזאת בין היתר בהתחשב בנקודת המוצא שהוזכרה בפסיקתו של בית משפט זה פעמים רבות ולפיה ככלל בית המשפט אינו משמש "עורך על" של כתבי טענות הצדדים (ראו, למשל: ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (8.5.2005)).

 

           מכל מקום, וזה חשוב להבהיר, בקשה להמצאת פרטים נוספים לנימוקי הערעור על פי תקנה 418 לתקנות סדר הדין האזרחי לא נועדה לשמש "מסלול עוקף" לכלים הדיונים המסורים לבעלי הדין במסגרת ההליך הדיוני להבהרת יריעת המחלוקת ביניהם, ובפרט הכלים המסורים להם במסגרת ההליכים המקדמיים. הכלי הרלוונטי לענייננו הוא הסמכות להוספת פרטים נוספים של הערכאה הדיונית הקבועה בתקנות 65 -66 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות כך:

 

"65. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו

66. בעל דין שעל פי בקשתו נמסרו פרטים, יינתן לו זמן להגיש כתב טענות לאחר מסירת הפרטים כזמן שעמד לרשותו בשעה שהגיש בקשתו לפרטים, זולת אם יש בצו בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; חוץ מן האמור בתקנה זו, אין בצו למסירת פרטים כדי לעכב הליכים או ליתן ארכה, אלא אם כן יש בו הוראה אחרת".

 

           כלי זה נועד לאפשר לבעל דין להתחקות אחר הטענות המועלות בכתב טענותיו של יריבו, על מנת להבהיר את יריעת המחלוקת בין הצדדים. מקום בו בחר בעל דין שלא להשתמש באמצעי דיוני שהתקנות מעמידות לרשותו בערכאה הדיונית – ובכלל זה תקנות 65 ו-66 לתקנות סדר הדין האזרחי – הימנעותו עלולה לעמוד לו לרועץ בהמשך ההליך (ראו והשוו: ע"א 2161/11 דרור נ' פרץ, פיסקה 10 (5.2.2013)). קל וחומר שתקנה 418 לא נועדה להוות פלטפורמה מקום בו הוחמצה השעה להגיש בקשה לפי תקנות 66-65 לתקנות סדר הדין האזרחי בערכאה הדיונית.

 

9.        בענייננו, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים שבהם יש מקום לעשות שימוש בתקנה 418 לתקנות סדר הדין האזרחי. טענותיה של הליגה נגד הקביעות שנכללו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הן ברורות, ומתמקדות בהפחתה שביצע בית המשפט המחוזי באשר למשך התקופה שבגינה תשתלם לליגה ריבית פיגורים כתוצאה מהאיחור בתשלום דמי השכירות. איני רואה מקום להורות על מתן הבהרות או השלמות כלשהן בכל הנוגע לטענה זו, בבחינת מקצה שיפורים לאופן הדיוני שבו התנהלה שיר בבית המשפט קמא או משום מסלול עוקף להליך שהתנהל או עודנו מתנהל בסוגיה זו בלשכת ההוצאה לפועל. ודוק, טענות הליגה באשר לתשלום של ריבית הפיגורים הועלו עוד בכתבי הטענות בבית המשפט קמא, וככל שלשיר היו השגות באשר לאופן העלאת טענות הליגה או בנוגע להשלמות נדרשות באשר לאופן חישוב ריבית הפיגורים, היה עליה לפעול בכלים הנתונים לה בערכה הדיונית. עוד אציין כי לא התרשמתי שיש באופן שבו מנוסח כתב הערעור כדי להוות פתח להרחבת חזית מצידה של הליגה, ומכל מקום טענותיה של שיר בעניין זה שמורות לה והיא רשאית להעלותן בסיכומים מטעמה ככל שתראה לנכון.

 

           כמובן שאין בהחלטתי זו כדי לכבול את ידי המותב שישב בדין מליתן כל החלטה אחרת בעניין זה, ככל שיראה צורך בכך.

 

10.      אשר על כן, הבקשה נדחית. המשיבים בע"א 1880/19 יישאו בהוצאות המערערים בערעור זה בסך של 1,000 ש"ח.

 

           סיכומים כאמור בסעיף 3 לצו הסיכומים מיום 14.4.2019 יוגשו עד ליום 9.2.2020; סיכומים כאמור בסעיף 4 לצו הסיכומים יוגשו עד ליום 9.3.2020; סיכומים כאמור בסעיף 5 לצו הסיכומים יוגשו עד ליום 7.4.2020.

 

           המזכירות תתייק את הבקשה למתן פרטים נוספים, את התשובה לה, את התגובה לתשובה ואת החלטתי זו גם בתיקי השופטים.     

 

           ניתנה היום, ‏כ"ב בטבת התש"ף (‏19.1.2020).

 

 

 

שרית עבדיאן

 

 

ר ש מ ת

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים