הילדה אבריל רחל יהב נ. אופיר בבכר | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

הילדה אבריל רחל יהב נ. אופיר בבכר

ע"א 4025/18
תאריך: 02/10/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  4025/18

 

לפני:  

כבוד הרשם רון גולדשטיין

 

המערערת:

הילדה אבריל רחל יהב

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. אופיר בבכר

 

2. ד.א. המרכז לנדל"ן בע"מ

 

3. ש.א. תיווך ויזמות בע"מ

 

4. עו"ד דמטרי פולין

 

בקשת המשיב 4 מיום 23.8.2019 להוצאת מוצגים; תשובת המערערת מיום 22.9.2019

 

 

 

 

החלטה

 

 

           לפניי בקשה מטעם המשיב 4 להורות על הוצאת מוצגים 32 ו-33 מתיק המוצגים שהוגש על ידי המערערת ולמחיקת טענות המערערת בסעיפים 18, 19, 20, 21 ו- 22  לסיכומיה בערעור, המסתמכים על המוצגים האמורים. המערערת מתנגדת לבקשה.

 

           לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל. למסקנה זו הגעתי מבלי להידרש למחלוקת בין בעלי הדין באשר לזהות עורכי ההקלטות ויובהר בהקשר זה כי מדובר במחלוקת עובדתית החורגת מן הסוגיה הנקודתית הטעונה הכרעה בבקשה שבכותרת.

 

           המוצגים שבהם מדובר כוללים תמלילי הקלטה של שיחות אשר נערכו, על פי הנטען, עם המשיב 4 (להלן: התמלילים). אין מחלוקת כי בהחלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי ביום 13.6.2017 וביום 14.6.2017 נקבע כי תמלילים אלה אינם קבילים כראיה בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי. זאת, לאחר שהתנגדות המשיב 4 להגשת ההקלטות והתמלילים כראיות התקבלה בהחלטה מיום 13.6.2017; ובהמשך בהחלטה מיום 14.6.2017 נדחתה בקשת המערערת לעיון חוזר בהחלטה האמורה.

 

           כידוע, בהתאם לתקנות 437 ו-439 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין), בעל דין רשאי להסתמך בטענותיו בפני ערכאת הערעור על מוצגים שהוצגו בערכאות קודמות. כמו כן, תקנה 457(א) לתקנות קובעת כי ככלל, בעלי דין בערעור אינם רשאים להביא ראיות נוספות שלא הוגשו ולא התקבלו כראיה על ידי הערכאה הדיונית, בכתב או בעל פה, למעט כאשר ערכאת הערעור מתירה זאת (ראו, בש"א 5650/19 עדיקה נ' אמסטר, פיסקה 9 (8.9.2019)).

 

           בענייננו, בקשת המערערת לביטול החלטת בית משפט קמא להורות על אי קבילותן של ההקלטות ושל התמלילים נדחתה באופן מפורש ופוזיטיבי על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 14.6.2017. העובדה כי מי שערכו לטענת המערערת את ההקלטות (וכאמור איני מביע עמדה בסוגייה עובדתית זו) העידו בפני בית המשפט המחוזי (להלן: העדים) אינה מעלה או מורידה לעניין זה, שהרי ההחלטה בעניין אי קבילות ההקלטות והתמלילים נותרה על כנה גם לאחר עדותם של עדים אלה. בהקשר זה לא מצאתי בסיס לטענת המערערת כי ההקלטות והתמלילים הינם "חלק בלתי נפרד מאת עדותם [של העדים – ר' ג']" וזאת בשים לב לכך שבמהלך הדיון שהתקיים ביום 5.7.2017 הבהיר בית המשפט המחוזי באופן שאינו משתמע לשני פנים כי יש להבחין בין שאלת קבילות ההקלטות והתמלילים לבין שאלת קבילות עדותם של העדים (שם, בעמ' 19, ש' 21-19).

 

            בהינתן נסיבות אלה סבורני כי בהתאם לתקנה 457(א) לתקנות סדר הדין לא הייתה המערערת רשאית לצרף את מוצגים 32 ו-33 לתיק המוצגים מטעמה ואף לא הייתה רשאית להתייחס בסיכומיה לתוכנם (ראו הנחיה 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010). למען הסר ספק יובהר כי אין במסקנה זו כדי למנוע מהמערערת להגיש בקשה להוספת ראיה בערעור וכמובן שאין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה בשאלת סיכוייה של בקשה כזו ככל שתוגש.

 

           הבקשה להוצאת מוצגים 32 ו-33 מתקבלת אפוא. בנסיבות העניין תשיב המזכירות למערערת את סיכומיה ואת תיק המוצגים מטעמה. המערערת תגיש תיק מוצגים מתוקן (שאינו כולל את התמלילים) וסיכומים מתוקנים (אשר עולים בקנה אחד עם הנחיה 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010), עד ליום 31.10.2019. סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 31.12.2019. סיכומי תשובה מטעם המערערת (ככל שהיא חפצה בהגשתם) יוגשו עד ליום 16.1.2020.

 

           המערערת תישא בהוצאות המשיב 4 בסך 1,500 ש"ח בגין בקשה זו.

 

           החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.

 

           ניתנה היום, ‏ג' בתשרי התש"פ (‏2.10.2019).

 

 

 

 

 

רון גולדשטיין, שופט

 

 

ר ש ם

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים