דרכנו – יוצאים לפעולה (חל"צ) נ. כב' השופט חנן מלצר, המשנה לנ | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

דרכנו - יוצאים לפעולה (חל"צ) נ. כב' השופט חנן מלצר, המשנה לנ

דנג"ץ 6142/19
תאריך: 03/12/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

דנג"ץ 6142/19

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

המבקשת:

דרכנו - יוצאים לפעולה (חל"צ)

 

 

נ ג ד

 

המשיבים:

1. כב' השופט חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית משפט עליון

 

2. מפלגת הליכוד

 

3. היועץ המשפטי לממשלה

 

4. מבקר המדינה

 

בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 5527/19 שניתן ביום 3.9.2019 על ידי כבוד השופטים נ' סולברג, י' וילנר וא' שטיין

 

בשם המבקשת:                      עו"ד גלעד שר; עו"ד אלי זהר

 

בשם המשיבים 1, 3 ו-4:          עו"ד ערין ספדי-עטילה               

בשם המשיבה 2:                    עו"ד אבי הלוי

 

החלטה

 

 

           בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים נ' סולברג, י' וילנר, וא' שטיין) מיום 3.9.2019 בבג"ץ 5527/19 דרכנו – יוצאים לפעולה נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אשר דחה את עתירת המבקשת נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 (להלן: יו"ר ועדת הבחירות) במב"כ 1/22, לפיה פעילות המבקשת עונה להגדרת "פעילות בחירות" בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן: החוק) ובהתאם עליה להירשם אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות".

 

1.        העובדות הצריכות לענייננו פורטו בפסק הדין מושא הבקשה דנן: במהלך תקופת הבחירות לכנסת ה-21 עתרה המשיבה 2, מפלגת הליכוד (להלן: הליכוד), בפני יו"ר ועדת הבחירות (מב"כ 1/21 מפלגת הליכוד נ' דרכנו) (להלן: מב"כ 1/21) למתן צו מניעה כלפי המבקשת בטענה כי פעילותה מהווה "פעילות בחירות" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, ולפיכך עליה להירשם אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות" בהתאם להוראת סעיף 10ג(א) לחוק. ביום 5.4.2019 קיבל יו"ר ועדת הבחירות את העתירה, קבע כי המבקשת עוסקת ב"פעילות בחירות" כהגדרתה בחוק, והורה בצו מניעה מתוקף סעיף 10ג(יז) לחוק, כי המבקשת לא תוכל לבצע "פעילות בחירות" עד שתירשם אצל מבקר המדינה. בעקבות צו המניעה חדלה המבקשת מפעילותה עד למועד הבחירות לכנסת ה-21, שהתקיימו מספר ימים לאחר מכן.

 

           לאחר החלטת הכנסת ה-21 על התפזרותה, ובמהלך תקופת ההיערכות לבחירות לכנסת ה-22, עתרה המבקשת לבית משפט זה נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות במב"כ 1/21 ונגד החלטתו שלא לפרט את נימוקיו באותה החלטה (בג"ץ 4897/19). עתירה זו נמחקה בעקבות הסכמה בין המבקשת ליו"ר ועדת הבחירות וליועץ המשפטי לממשלה לפיה המבקשת תגיש ליו"ר ועדת הבחירות בקשה להכרעה מוקדמת (Pre-ruling) באשר לשאלה האם סעיף 10ג(א) לחוק חל בעניינה.

 

2.        ביום 25.7.2019 הגישה המבקשת ליו"ר ועדת הבחירות בקשה להכרעה מוקדמת ביחס לפעילותה המתוכננת לקראת הבחירות לכנסת ה-22 (מב"כ 1/22 תנועת דרכנו נ' רשימת הליכוד) (להלן: מב"כ 1/22). בבקשה זו פירטה המבקשת על אודות מסלולי הפעילות העיקריים שלה לקראת הבחירות לכנסת ה-22 – עידוד הצבעה ביום הבחירות לכנסת, בפרט בקרב "הרוב המתון והרדום" בישראל; וקידום השתתפות בשיח הציבורי בנוגע לסדר היום האזרחי והדמוקרטי, תוך דגש על דרישה ל"אחריות מנהיגותית" מצד נבחרי הציבור.

 

3.        ביום 20.8.2019 קבע יו"ר ועדת הבחירות כי פעילותה המתוכננת של המבקשת עולה כדי "פעילות בחירות", בהתאם להוראת סעיף-קטן (4) להגדרת "פעילות בחירות" בסעיף 1 לחוק בהיותה "תעמולה באמצעות מודעות פרסום, שמטרתה להשפיע על בוחרים להצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת או להימנע מלהצביע בעד רשימת מועמדים מסוימת". לפיכך נקבע כי על המבקשת להירשם אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות" עד ליום 27.8.2019 או לחדול ממרבית הפעולות שתכננה לבצע עד למועד הבחירות. בהחלטה נקבע כי בניגוד לעמדת המבקשת ולעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אין לפרש את הביטוי "רשימת מועמדים מסוימת" ככזה המתייחס לרשימה אחת בלבד, אלא יש לפרשו כמתייחס ל"רשימות מועמדים מוגדרות ובנות זיהוי מובחן". יו"ר ועדת הבחירות קבע כי מנקודת מבטו של "בוחר סביר", מסריה של המבקשת נועדו להשפיע על קהל הבוחרים להצביע "נגד רשימות מועמדים מסוימות", וזאת גם בהיעדר אזכור שמותיהן המפורשים.

 

4.        המבקשת עתרה לבית משפט זה נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות, וטענה, בין היתר, כי הפרשנות שניתנה על ידו לביטוי "רשימת מועמדים מסוימת" סותרת את לשון החוק ואת כוונתו הסובייקטיבית של המחוקק שבחר, בכוונת מכוון, לנקוט בלשון יחיד.

 

5.        כאמור, דחה בית המשפט את העתירה וקבע כי "את הפעילות העומדת לבחינה יש לבחון מבעד למשקפיו של 'הבוחר הסביר'. בחינה זו, אשר נעשית בהתאם למכלול נסיבות העניין... היא אמת המידה שעל-פיה יש להבחין בין פעילות שמהותה תמיכה או התנגדות עקרונית לרעיונות כלליים, החוצים רשימות ומפלגות, לבין תמיכה או התנגדות, מפורשת או משתמעת, ל'רשימת מועמדים מסיומת' (אחת או יותר)". עוד נקבע כי לשם הכרעה בעתירה אין צורך להכריע במחלוקת שבין הצדדים בנוגע לפרשנות הביטוי "רשימת מועמדים מסוימת". זאת, שכן בחינת פעילות המבקשת, כפי שזו הוצגה על ידה בפני יו"ר ועדת הבחירות, מעלה מנקודת מבטו של "הבוחר הסביר" כי "באקלים הפוליטי הנוכחי, [מכוונת פעילות העותרת] כלפי רשימת מועמדים מסוימת, היא המשיבה 2, מפלגת הליכוד והעומד בראשה". משכך, אף אם הייתה מתקבלת עמדת המבקשת והיועץ המשפטי לממשלה, לא היה בכך כדי להצדיק את קבלת העתירה.

 

6.        בבקשה דנן טוענת המבקשת כי בפסק הדין נקבעה הלכה "חדשה, חשובה, קשה ובעייתית ביותר". לשיטתה, החלטת בית המשפט שלא להכריע במחלוקת הפרשנית בנוגע לביטוי "רשימת מועמדים מסוימת" קיבעה והנציחה את הפרשנות שניתנה לביטוי על ידי יו"ר ועדת הבחירות. לפרשנות זו, כך נטען, השלכות רוחב משמעותיות על חופש הביטוי הפוליטי, בפרט בתקופת בחירות, ועל חופש ההתאגדות של תנועות א-מפלגתיות, והיא יוצרת אי-ודאות רבה בקרב ארגוני החברה האזרחית עד כדי שיתוק פעילותם בהקשר הבחירות. לצד זאת, המבקשת מדגישה כי היועץ המשפטי לממשלה תמך בעמדתה באופן עקבי ורצוף, הן בהליכים בפני יו"ר ועדת הבחירות והן במסגרת תגובתו המקדמית לעתירה.

 

           המשיבים 1, 3 ו-4 טוענים כי אין מקום להורות על דיון נוסף, שכן בפסק הדין לא נקבעה כל הלכה, ודאי לא הלכה ברורה ומפורשת אשר יש בה כדי להצדיק קיום דיון נוסף. לשיטתם, בפסק הדין נקבע מפורשות כי לא נדרשת הכרעה במחלוקת הפרשנית שנתגלעה בין הצדדים באשר לביטוי "רשימת מועמדים מסוימת", וההכרעה נתקבלה על יסוד נסיבותיה הפרטניות של המבקשת ועל בסיס הצהרתה שלה באשר לפעילותה המתוכננת לקראת הבחירות לכנסת ה-22. עוד נטען כי הבקשה היא ניסיון להשיג או לערער על החלטות יו"ר ועדת הבחירות ועל פסק הדין וכי משהבחירות לכנסת ה-22 התקיימו זה מכבר, לדיון הנוסף בפסק הדין תהיה משמעות אקדמית בלבד ואף מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

 

7.        הליכוד סבורה אף היא שבפסק הדין לא נקבעה כל הלכה, ומוסיפה כי פסק הדין התבסס על יישום מבחן "הבוחר הסביר" על עניינה הפרטני של המבקשת, ולאורו הסיק בית המשפט כי פעילותה היא בבחינת פעילות פוליטית המכוונת נגד מפלגה מסוימת אחת – הליכוד. בנוסף שבה הליכוד על טענותיה בתגובתה לעתירה בציינה כי פרשנות יו"ר ועדת הבחירות לביטוי "רשימת מועמדים מסוימת" היא הפרשנות הנכונה שמגשימה את תכלית הוראות החוק.

 

8.        דין הבקשה להידחות. תנאי הכרחי לקיום דיון נוסף הוא שבפסק הדין מושא הבקשה נפסקה הלכה (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984) ועל ההלכה לגלות את עצמה על פני פסק הדין ולהיות ברורה ומפורשת (דנג"ץ 4325/19 שגב נ' ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, פסקה 7 (2.9.2019)). עיון בפסק הדין מלמד כי אין ממש בטענתה של המבקשת לפיה בפסק הדין נקבעה הלכה באשר לפרשנות הראויה של הביטוי "רשימת מועמדים מסוימת" בחוק מימון מפלגות. בית המשפט שב והדגיש כי לצורך הכרעה בעתירה הוא אינו נדרש להכריע במחלוקת הפרשנית ביחס לביטוי "רשימת מועמדים מסוימת", וקבע כי אף אם תתקבל פרשנותה של המבקשת לביטוי זה, אין די בכך לצורך קבלת עתירתה. פסק הדין קבע כעניין שבעובדה כי מהצהרותיה של המבקשת באשר לפעילותה המתוכננת במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-22, "הבוחר הסביר" היה מסיק כי מסריה של המבקשת מכוונים נגד רשימה מסוימת אחת – הליכוד. קביעה עובדתית זו אינה עילה לקיום דיון נוסף. אוסיף ואומר כי אף אם יהיה מי שיטען כי הקביעה לפיה יש לבחון את הפעילות מנקודת המבט של "הבוחר הסביר" יש בה משום חידוש הלכתי, המבקשת כלל לא תקפה חידוש זה בבקשתה ומכל מקום אין מדובר בהלכה אשר עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או בהלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיים בה דיון נוסף.

 

           סיכומם של דברים: ההלכה שאותה ביקשה המבקשת להעמיד לדיון נוסף לא נקבעה כלל בפסק הדין ומשכך דין הבקשה להידחות. הפרשנות הראויה לביטוי "רשימת מועמדים מסוימת", ככל שתעלה בפני בית המשפט בעתיד, תוכרע על ידו בבוא זמנה ולעת הזו נותרת סוגיה זו בצריך עיון.

 

           הבקשה נדחית, אפוא.

 

           אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ה' בכסלו התש"ף (‏3.12.2019).

 

 

 

 

 

 

 ה נ ש י א ה

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
9
בע"מ 852/21
החלטה
08/03/2021
טען מסמכים נוספים