דוראן שיבת ציון בע"מ נ. משה בדרה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

דוראן שיבת ציון בע"מ נ. משה בדרה

ע"א 7056/19
תאריך: 03/12/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א 7056/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשת:

דוראן שיבת ציון בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. משה בדרה

 

2. אריאל בר

 

3. כרמלה בדרה

 

4. רחל אפלבאום

 

5. ירון בן-יצחק

 

6. שחר בן-יצחק

 

7. רימונדה בדרה

 

8. יובלים שימור מבנים בע"מ

 

בקשה  לעיכוב ביצוע  פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.8.2019 בת"א 38417-09-15 שניתן על-ידי כבוד השופטת מ' עמית-אניסמן

 

בשם המבקשת:                      עו"ד דניאל אברבנאל, עו"ד גיא פורר,

                                           עו"ד רועי ששון

 

בשם המשיבים 2-1:                עו"ד לימור ארבל

 

בשם המשיבים 6-5:                עו"ד רון בן יצחק

 

בשם המשיבה 8:                    עו"ד יפית ליבלר, עו"ד טל בננסון

                                                                                         

החלטה

 

 

1.        בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 12.8.2019 (ת"א 38417-09-15, השופטת מ' עמית-אניסמן).

 

2.        ההליך שבקשה זו נסבה עליו עוסק בהתמחרות פנימית בין בעלי זכויות במקרקעין בשכונת נווה שאנן בתל אביב-יפו (להלן: המקרקעין), הם הצדדים להליך. המבקשת היא חברה יזמית בתחום הבנייה המקדמת בין היתר תכניות פינוי-בינוי, ואילו המשיבים 7-1, שאר בעלי הזכויות במקרקעין, הם אנשים פרטיים, בני משפחה אחת.

 

3.        בין הצדדים התנהל הליך של פירוק שיתוף בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 57275-06-14, השופטת ר' ערקובי) ובו הם הסכימו כי ייערך ביניהם הליך של התמחרות פנימית בהתאם לכללים מסוימים שפורטו במסמך שכונה "פרוטוקול ההתמחרות". בין היתר, צוין בסעיף 3 לפרוטוקול ההתמחרות כי "כל צד יצהיר לבית המשפט האם הוא מעונין להציע הצעות והאם הוא מציע אותן עבור עצמו בלבד או בשיתוף עם צדדים אחרים להליך או אם הגיע להסכמה כלשהי עם איזה מהצדדים האחרים. הצדדים יצהירו במפורש שאינם מבצעים את הרכישה (ככל שיזכו בהתמחרות) עבור צד ג' אחר".

 

4.        ביום 10.3.2015 התקיים הליך ההתמחרות בבית משפט השלום, ובסופו הוכרזו המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) כזוכים. בין הצדדים נחתמו חוזי מכר באותו יום וכן שולם סכום ראשוני מן התמורה. בחוזי המכר נכתב בין היתר כך: "הקונה מצהיר כי אינו רוכש את הנכס בנאמנות עבור צד שלישי כלשהו".

 

5.        ביום 9.6.2015, לאחר שביקשו מבית משפט השלום ארכה לתשלום התמורה בשל קשיים בקבלת מימון בנקאי, מכרו המשיבים את מלוא זכויותיהם במקרקעין למשיבה 8, חברת יובלים שימור מבנים בע"מ (להלן: יובלים), אף היא חברה העוסקת בבניה למגורים ובהליכי פינוי-בינוי. למחרת נרשמה הערת אזהרה לטובת יובלים על זכויות הבעלות של המשיבים במקרקעין, וכן נרשם משכון על זכויותיהם החוזיות של המשיבים מכוח חוזי המכר. בו ביום הודיעו המשיבים למבקשת ולשאר בעלי הזכויות במקרקעין כי יש בידיהם להשלים את תשלום מלוא התמורה בעד חלקם במקרקעין, מבלי לגלות את דבר העסקה עם יובלים. זמן קצר לאחר מכן נודע למבקשת, כך נטען, על העברת הזכויות ליובלים, ובהתאם לכך היא סירבה לקבלת יתרת התמורה.

 

6.        ביום 17.6.2015 הגישה המבקשת לבית משפט השלום שדן בפירוק השיתוף הודעה על ביטולם של חוזי המכר עקב הפרתם היסודית מצד המשיבים, שלפי הנטען שימשו "צינור" עבור יובלים, וכן השיבה את הסכום הראשוני ששילמו לה המשיבים ביום ההתמחרות. בהמשך לכך פתחו המשיבים ויובלים בהליכים משפטיים שכוונו להכרה בתקפותם של חוזי המכר ולאכיפתם – המרצת פתיחה (ה"פ 61637-06-15) ותביעה (ת"א 10787-04-16), בהתאמה. מנגד, המבקשת הגישה תביעה שבה טענה כי חוזה המכר שנחתם בינה לבין המשיבים הופר (ת"א 384-17-09-15). הדיון בשלושת ההליכים אוחד.

 

7.        בית המשפט המחוזי קיבל את המרצת הפתיחה של המשיבים ואת תביעתה של יובלים, ודחה את תביעתה של המבקשת. בתמצית, בית המשפט המחוזי קבע כי פרוטוקול ההתמחרות וחוזי המכר עסקו בהתמחרות עצמה בלבד, דהיינו בכך שלא יוצעו במסגרתה הצעות על-ידי צדדים שלישיים. אולם, כך נקבע, לא ניתן לקרוא לתוך חוזים אלה כל תניה השוללת את זכותם של המשיבים למכור את זכויותיהם במקרקעין לצד שלישי לאחר הזכייה בהתמחרות והחתימה על חוזי המכר. זאת, אף בטרם תשלום מלוא התמורה. עוד נקבע כי אין תניה מפורשת או משתמעת בחוזי המכר המחייבת את הרוכש להשלים את מלוא התמורה או להסדיר את רישום המקרקעין בטרם יהיה רשאי למכור את זכויותיו לאחר. בהתאם לכך נתן בית המשפט המחוזי צו הצהרתי שקבע כי המשיבים לא הפרו את חוזי המכר שנחתמו בינם לבין שאר בעלי הזכויות במקרקעין ולפיכך הם תקפים, כמו גם החוזה שנחתם בין המשיבים ליובלים. כן נקבע בפסק הדין כי על המבקשת ויתר בעלי הזכויות במקרקעין לחתום על כל מסמך ואישור שיידרשו לשם רישום העברת הבעלות במקרקעין מהם למשיבים, ולהמציאו לידי יובלים. בית המשפט המחוזי הורה גם על פסיקת הוצאות.

 

8.        ביום 24.10.2019 הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ביצוע ארעי של פסק דינו עד למתן החלטת בית משפט זה בבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש אליו.

 

9.        ביום 28.10.2019 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו את הבקשה דנן לעיכוב ביצוע. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור הם טובים מאחר שהחוזה שנחתם בין המשיבים ליובלים מהווה הפרה של תנאי ההתמחרות ושל חוזי המכר בין הצדדים, כמו גם של חובת תום הלב. המבקשת טוענת כי הן פרוטוקול ההתמחרות והן חוזה המכר כללו תנאים ייחודיים שאינם שגרתיים בחוזי מקרקעין אף כאשר מדובר בהליכי התמחרות, וכי טעה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מכך. בכל הנוגע למאזן הנוחות טוענת המבקשת כי זה נוטה לעברה במובהק שכן לא ניתן יהיה להשיב את הדברים לאחור במקרה שבו הערעור יתקבל. בתוך כך מסבירה המבקשת כי היא מקדמת פרויקט פינוי-בינוי בסביבת המקרקעין אשר כוללת גם אותם בהתאם להחלטתה של הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ומשום כך הללו מגלמים ערך וזיקה מיוחדים עבורה. המבקשת טוענת עוד כי אם בסופו של יום תזכה בדין אך לא ניתן יהיה להעביר את הבעלות במקרקעין לידיה, ייווצר מצב שבו המקרקעין ייוותרו במתחם שייערך בו פינוי-בינוי כ"נטע זר". יובהר כבר עתה כי הבקשה אינה נוגעת להוצאות המשפט שנפסקו במסגרת פסק הדין ואשר שולמו קודם להגשת הבקשה.

 

10.      כפי שיפורט להלן, המשיבים ויובלים, המיוצגים בנפרד, מתנגדים לבקשה, המשיבים 6-5 תומכים בקבלתה, והמשיבות 4-3 הודיעו באמצעות באת-כוחם של המשיבים, שייצגה אותם יחד בהליך בבית המשפט המחוזי, כי הן משמשות בהליך זה משיבות פורמליות בלבד.

 

11.      המשיבים מתנגדים באופן נחרץ לבקשה וטוענים כי כבר נגרמו להם נזקים כבדים בשל עיכוב הביצוע הארעי של פסק הדין. המשיבים מציינים כי הם אנשים מבוגרים שאינם מצויים בקו הבריאות וכי השלמת העסקה נחוצה להם לצורך קיום חיי רווחה וכבוד. בהמשך לכך נטען כי המבקשת היא זו שפרשה מהליך ההתמחרות ובכך ויתרה על הכללת המקרקעין בפרויקט הפינוי-בינוי שלה, ביודעה כי לא תוכל להשיב את הגלגל לאחור. בכל הנוגע לסיכויי הערעור המשיבים טוענים כי המבקשת כשלה בניסיונה להוכיח שקיימת "הגבלת עבירות" של הזכויות הקנייניות והחוזיות לאחר הזכייה בהתמחרות הפנימית, וכי ערעורה משולל יסוד. מעבר לכך המשיבים מציינים כי המבקשת רכשה בשנת 2010 חלק קטן בלבד מן הזכויות במקרקעין שבמחלוקת והחלה על דעת עצמה וללא ידיעת הבעלים האחרים לקדם פרויקט פינוי-בינוי אשר עד היום אין למשיבים כל מידע בעניינו. בהמשך לכך, נטען, כי אף התביעה לפירוק שיתוף הוגשה על-ידי המבקשת כאשר היה הנכס ב"שפל תימחורי", וכי התנאים שהוספו לחוזי המכר נועדו למנוע כניסתו של יזם חדש למקום. בהמשך, ביום 25.11.2019, הגישו המשיבים הודעה שבה ביקשו כי אם תתקבל בקשת עיכוב הביצוע, הדבר יותנה בהפקדת ערובה בסך של 1,000,000 שקלים להבטחת הוצאותיהם.

 

12.      אף יובלים מתנגדת לעיכוב הביצוע המבוקש. לטענתה, מדובר ב"ערעור סרק" והיא מוחזקת זה כארבע שנים כ"בת ערובה" בידי המבקשת, המונעת ממנה להשלים את רישום הזכויות שרכשה במקרקעין. לגופו של עניין, נטען כי הבקשה הוגשה ללא פירוט ותשתית ראייתית הולמת, וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת מאחר שלא מדובר בנכס שיש לה זיקה אישית אליו, אלא בכזה שנועד להשיא לה תמורה כספית. עוד נטען כי התנהלותה של המבקשת מלמדת כי אין הצדקה להורות על עיכוב ביצוע, שכן מלכתחילה המבקשת ויתרה על רכישה המקרקעין והסכימה לכך שהללו יועברו לבעלותם של המשיבים או לבעלותו של צד שלישי שאליו הם יעבירו את זכויותיהם. לבסוף, נטען כי גם הטענות בדבר "נטע זר" במתחם לא הועלו בזמן אמת.

 

13.      המשיבים 5-6 שהתאגדו יחד עם המבקשת במסגרת הליך ההתמחרות תומכים כאמור בעיכוב הביצוע ושבים, בעיקרו של דבר, על טענותיה של המבקשת.

 

14.      ביום 28.11.2019, בהתאם להחלטתי, הגישה המבקשת את תשובתה לבקשת המשיבים להתניית עיכוב הביצוע בהפקדת ערובה להוצאות. המבקשת הצביעה על כך שלהגשת הערעור נלוותה הפקדת עירבון בסך 40,000 שקלים, וגרסו כי טענות המשיבים בדבר מצבם הכלכלי הועלו בעלמא. מנגד, נטען כי מצבה הכלכלי של המבקשת איתן ובהקשר זה צורפו נסחי רישום ביחס לנכסי נדל"ן שבבעלותה. כן צוין כי הוצאות המשפט שנפסקו לחובת המבקשת בבית המשפט המחוזי שולמו במלואן במועד שנקבע, כך שאין כל יסוד להניח שהפעם יהיה המצב שונה. המבקשת טוענת כי לנוכח ההתחייבות העצמית שצירפה לבקשה לעיכוב ביצוע ובה התחייבה לפצות בגין כל נזק שייגרם עקב מתן הצו, אין מקום להטיל עליה התחייבויות נוספות.

 

15.      לאחר ששקלתי בדברים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בכפוף להפקדת ערובה ולהקדמת שמיעתו של הערעור, וזאת מטעמים שעניינם מאזן הנוחות. אכן, כאשר עסקינן בנכס מקרקעין שאינו משמש למגוריו של המבקש את עיכוב הביצוע, יש לבחון אם דחיית הבקשה מקימה חשש לקיומו של נזק בלתי הפיך שכן זה אינו קם מאליו (ראו: ע"א 9188/17 שבתאי נ' לינדסמן, פסקה 6 (11.12.2017); ע"א 2644/19 קק"ל נ' עזבון המנוח פאיז עלי אחמד חוסין ז"ל, פסקה 7 (11.6.2019)). בענייננו, לנוכח הייזום של תכנית פינוי-הבינוי באזור המקרקעין והשאלות שעורר ההליך בהיבט זה, יש בסיס לטענה כי הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם למבקשת אם ערעורה בסופו של יום יתקבל מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה, וזאת מבלי להביע כל עמדה לגופם של סיכויי הערעור. יחד עם זאת שוכנעתי כי בשל הנזקים שעלולים להיגרם גם למשיבים וליובלים בפרק הזמן האמור, יש להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ערבות בנקאית בגובה 500,000 שקלים וזאת בתוך 30 ימים. הערעור יישמע לא יאוחר מיום 3.5.2020.

 

           סוף דבר: הבקשה מתקבלת כאמור בפסקה 14 לעיל. אין צו להוצאות.  

 

           ניתנה היום, ‏ה' בכסלו התש"ף (‏3.12.2019).

 

 

 

                      ש ו פ ט ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
3
רע"א 476/21
החלטה
22/01/2021
טען מסמכים נוספים