דוד מזרחי נ. אהרון כהן | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

דוד מזרחי נ. אהרון כהן

ע"א 6510/20
תאריך: 03/11/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  6510/20

 

לפני:  

כבוד הרשמת דר להב

 

המערערים:

1. דוד מזרחי

 

2. יצחק מזרחי

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

אהרון כהן

 

בקשה לתיקון כתב הערעור; תשובת המשיב

 

 

 

 

החלטה

 

 

1.        בין המערערים ובין המשיב נכרתו הסכמים שמהותם מעין "עסקת קומבינציה" במקרקעין בפתח תקווה. המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה כספית בגין כספים אשר לטענתו הגיעו לו מהמערערים בגין מכירת המקרקעין ויחסי השותפות שהתקיימו ביניהם. ביום 26.7.2020 נתן בית המשפט המחוזי את פסק הדין בתביעה (להלן: פסק הדין), ובמסגרתו חייב את המערערים לשלם למשיב סך של 1,960,464 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין וכן אגרת משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

 

2.        ביום 16.9.2020 הגישו המערערים את הודעת הערעור ועמה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (שנדחתה באותו יום).

 

3.        ביום 30.8.2020 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לחתימת פסיקתא ולפיה:

 

"בהתאם לפסק הדין שניתן בתיק שבכותרת ביום 26.07.2020 הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, ישלמו את הסכומים כמפורט להלן לתובע:

1.   1,960,464 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (דהיינו יום 20.04.2015)..."

          

4.        המערערים התנגדו לחתימת הפסיקתא בנוסח הנ"ל, בין השאר, מכיוון שסכום פסק הדין – אשר נסמך על חוות דעת מומחה מטעמו של בית המשפט – כבר גילם בחובו שערוך מיום חתימת ההסכם בין הצדדים, ולכן לשיטתם, חיובם בהפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה משמעו שערוך כפול לגבי חלק מהתקופה. ביום 5.10.2020 החליט בית המשפט המחוזי כדלקמן:

 

"לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה נוכחתי שהפסיקתה שהוגשה לחתימה נוסחה בהתאם לסעד שנפסק בסעיפים 23-24 לפסק הדין ולהוראות סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961. איני נדרשת לטענות לגופו של עניין שהועלו לאחר שניתן פסק הדין ובית המשפט 'קם מכסאו'. בשים לב להסכמת התובע להפחית את שיעור ההצמדה למדד שנכלל בתחשיב שערך המומחה על-מנת למנוע פיצוי בכפל, רשאי התובע להגיש פסיקתה מעודכנת בהתייחס לרכיב זה בלבד, כמוצע בסיפת תגובת התובע."

 

5.        בעקבות זאת, הגיש המשיב פסיקתא מתוקנת – שאושרה ונחתמה ביום 11.10.2020 – שנוסחה כדלקמן:

 

"בהתאם לפסק הדין שניתן בתיק שבכותרת ביום 26.7.2020 הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, ישלמו את הסכומים כמפורט להלן לתובע:

1.   1,960,464 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (דהיינו יום 20.4.2015 בניכוי סך של 1,195.37 ש"ח (המהווה הצמדה מיום ה-20.04.2015 ועד יום ה-06.01.2017 שכבר חושבה במסגרת הסכום הכולל שנפסק)"...

 

6.        המערערים מיהרו והגישו את הבקשה שלפניי, שכותרתה "בקשה לתיקון כתב הערעור",  ובמסגרתה מבוקש להוסיף להודעת הערעור מספר עילות, שיפורטו להלן:

 

           (א)    "ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא מיום 5.10.2020 בסוגיית הפסיקתא וכן ערעור על הכרעתו של בית המשפט קמא בדבר חיוב בהפרשי הצמדה וריבית בכפל במסגרת סעיף 23 לפסק דינו" – במסגרת זאת טוענים המערערים כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר נמנע מלהבהיר – בין בשלב פסק הדין ובין בשלב שבו התבקש לחתום על פסיקתא – מהו מועד הבסיס לחיוב בהפרשי הצמדה וריבית וכאשר קבע כי הפסיקתה נוסחה בהתאם לפסק הדין.

 

           (ב)    הטענה שלפיה בית המשפט המחוזי שגה כשנמנע מלהפחית מסכום החוב הפסוק סך של 125,000 ש"ח שהמשיב קיבל מבנק דיסקונט במסגרת פשרה שקיבלה תוקף של החלטה.

 

           (ג)     הטענה שלפיה בית המשפט המחוזי שגה בסעיף 12 לפסק הדין כשקיבל ללא עוררין את תחשיבו של המומחה אשר חישב את סכום הקרן ממועד החתימה על הסכם המכר ולא מהמועד שנקבע לפירעון יתרת התמורה החוזית.

 

           המערערים מציינים כי הערעור הוגש בטרם חלף המועד האחרון להגשתו, ולאחר הגשתו – ובעקבות הדיון בבקשה לחתימת פסיקתה – צפו ועלו עילות ערעור נוספות שלא מצאו ביטוי בהודעת הערעור. עוד מדגישים המערערים, כי בשלב בו טרם התקיים דיון בערעור, יש לנקוט גישה ליבראלית בכל הנוגע לתיקון כתב הערעור.

 

7.        המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המערערים מבקשים להכניס בדלת האחורית ערעור בזכות על החלטה שניתן לערער עליה ברשות בלבד, החלטה שניתנה לאחר מתן פסק הדין הטפלה לנושא המחלוקת. עוד נטען, כי הטענות בגין חישוב לא נכון של הסכומים היו צריכות למצוא מקומן בכתב הערעור, והפסיקתה לא הוסיפה דבר בהקשר זה.

 

8.        הבקשה דנן מעוררת מספר סוגיות דיוניות שיש להכריע בהן: (1) האם עילות הערעור שאותן מבקשים המערערים להוסיף להודעת הערעור מופנות כנגד פסק הדין או כנגד החלטה המאוחרת לפסק הדין; (2) ככל שמדובר בעילות המופנות כנגד פסק הדין, האם יש מקום להתיר את תיקון הודעת הערעור; (3) ככל שמדובר בעילות המופנות כנגד החלטה המאוחרת לפסק הדין, מהי דרך התקיפה הנכונה – ערעור בזכות או ערעור ברשות; (4) מהו המועד לנקיטת הליך ערעורי המופנה כנגד החלטה המאוחרת לפסק הדין. נדון באלה כסדרן.

 

9.        מעיון בבקשה לתיקון הודעת הערעור ובעילות שאותן מבקשים המערערים להוסיף עולה, כי על אף שה"טריגר" לתיקון הודעת הערעור היה, בין היתר, הדיון בנושא הפסיקתה, הרי שמרבית העילות ה"חדשות" מופנות כנגד שגיאות אשר לפי הנטען נפלו בפסק הדין גופו. למעשה, רק טענה אחת מופנית כנגד ההחלטה המאוחרת לפסק הדין מיום 5.10.2020, ולפיה בית המשפט שגה כאשר פסק כי הפסיקתה משקפת נכונה את פסק הדין. יתר העילות ה"חדשות" מופנות כנגד מועד השערוך שנקבע בפסק הדין וכן נגד השמטה מסוימת מהתחשיב בפסק הדין. אם כן, התשובה לשאלה הראשונה לעיל היא, כי למעט הטענה המופנית כנגד ההחלטה מיום 5.10.2020, יתר העילות שהוספתן התבקשה מופנית כנגד פסק הדין.

 

10.      בעניין הוספת עילות ערעור המופנות כנגד פסק הדין, חלה ההלכה לפיה ככלל, הגישה כלפי בקשות לתיקון הודעת ערעור בשלב מקדמי של ההליך היא ליברלית, על מנת לאפשר את מימוש זכות הערעור וכדי לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, בנסיבות שבהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ראו למשל: ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון (20.6.2020)). בענייננו, הבקשה לתיקון הוגשה בשלב מוקדם ביותר, כחודש לאחר הגשת הערעור, ובטרם החל הדיון בערעור. אף המשיב לא הצביע על נזק כלשהו שעלול להיגרם לו כתוצאה מהתיקון. אכן, הדיון בנושא הפסיקתה חידד עבור המערערים כי לשיטתם נפלו בפסק הדין שגיאות אשר לא שתו ליבם אליהן בעת הגשת הודעת הערעור, והוספתן בשלב זה יהיה בה כדי לאפשר לבית המשפט להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים. על כן, אני מתירה את הוספתן של עילות אלה.

 

11.      ככל שהדברים נוגעים לעילה המופנית כנגד ההחלטה מיום 5.10.2020, הרי שמדובר בהחלטה שניתנה לאחר מתן פסק הדין. לגבי סיווגן של החלטות מסוג זה נקטה הפסיקה מבחן מהותי, המתמקד בשאלה אם מדובר בהחלטה הטפלה לנושא המחלוקת. ככל שהדבר כך, ההחלטה מסווגת כ"החלטה אחרת" והערעור עליה טעון רשות. למשל, נפסק כי החלטה שעניינה אינו אלא ביצוע פסק הדין היא בגדר "החלטה אחרת" ואילו החלטה המהווה פסק דין משלים נחשבת "פסק דין" נוסף (ראו: ע"א 3680/11 AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' קידר (17.7.2011); ע"א 1318/19 שגב נ' אזוגי (8.12.2019); רע"א 4476/20 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלג (16.9.2020)). בענייננו, ההחלטה מיום 5.10.2020 עליה מבקשים המערערים לערער אינה מוסיפה דבר על פסק הדין והיא "טפלה" לנושא המחלוקת. למעשה, המערערים עצמם מלינים על כך שבמסגרת החלטה זו נמנע בית המשפט המחוזי מ"לפרש" או "להבהיר" את פסק הדין. מכאן, שמדובר ב"החלטה אחרת" שהערעור עליה הוא ברשות בלבד.

 

12.      כפי שנפסק, כאשר מדובר בהחלטה המאוחרת לפסק הדין, הטענה רשות ערעור, יש להגיש בקשת רשות ערעור עצמאית המופנית כלפי אותה החלטה ולא ניתן לעתור לתיקון הודעת הערעור בזכות (על פסק הדין) כך שזו תופנה גם כנגד ההחלטה המאוחרת לפסק הדין, הטעונה רשות ערעור (ע"א 1894/19 הורוביץ נ' קרן אינטגרל - שותפות מוגבלת (22.1.2020)).

 

13.      התוצאה היא, אפוא, זו: אני מתירה את תיקון הודעת הערעור בעילות הנוגעות לפסק הדין. הודעת ערעור מתוקנת תוגש עד ליום 15.11.2020. ככל שהמערערים מעוניינים להשיג על ההחלטה מיום 5.10.2020, הדרך לעשות זאת היא הגשת בקשת רשות ערעור נפרדת. יצוין, כי – נכון למתן החלטה זו – המועד להגשת בקשה כזו טרם חלף.

 

           ניתנה היום, ‏ט"ז בחשון התשפ"א (‏3.11.2020).

 

 

 

דר להב

 

 

ר ש מ ת

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
4
ע"א 4409/19
החלטה
24/11/2020
טען מסמכים נוספים