גלעד מאי חברה להשקעותבניה ופיתוח בע"מ נ. איריס אוחיון | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

גלעד מאי חברה להשקעותבניה ופיתוח בע"מ נ. איריס אוחיון

רע"א 2734/20
תאריך: 01/06/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 2734/20

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

המבקשת:

גלעד מאי חברה להשקעות בניה ופיתוח בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. איריס אוחיון

 

2. שרון אוחיון

 

3. יסמין אזולאי

 

4. מישל אזולאי

 

5. יצחק פחימה

 

6. סופה מויל

 

7. עמליה עזר

 

8. רוני עזר

 

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 27.2.2020 ברע"א 55620-11-19 שניתנה על ידי כבוד השופט ע' טאהא

 

בשם המבקשת:                      עו"ד ירון להב

 

החלטה

 

 

1.        זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 27.2.2020 (רע"א 55620-11-19, השופט ע' טאהא). בית המשפט המחוזי קיבל בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטותיו של בית משפט השלום בבית שאן מיום 16.11.2019 ומיום 17.11.2019 (תא"ם 32372-08-19, הרשמת הבכירה מ' זינגר).

 

2.        המבקשת היא חברה קבלנית, אשר מכרה למשיבים דירות בפרויקט מגורים בעיר בית שאן. בין הצדדים נחתמו חוזי רכישה (להלן: החוזים) במשרד שהציבה המבקשת באתר הבנייה של הפרויקט.

 

3.        ביסוד ההליך דנן עומדות ארבע תביעות כספיות שהגישו המשיבים נגד המבקשת, ובהן טענו כי המבקשת איחרה במסירת הדירות תוך חריגה מלוח הזמנים שנקבע בחוזים. התביעות הוגשו במתכונת של סדר דין מהיר לבית משפט השלום בבית שאן. בכתבי ההגנה שהגישה המבקשת נטען כי בחוזים נקבעה תניית שיפוט שלפיה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו מוקנית סמכות מקומית ייחודית לדון בתביעות, ועל כן בית משפט השלום בבית שאן נעדר סמכות מקומית לדון בהן. מנגד, טענו המשיבים כי מדובר בחוזים אחידים וכי תניית השיפוט שנכללה בהם עולה כדי תניה מקפחת על-פי הוראת סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: חוק החוזים האחידים). לשיטת המשיבים, תניית השיפוט נועדה להקשות עליהם ולהרתיע אותם מלעמוד על זכויותיהם כמי שרכשו דירות בבית שאן, ועל כן יש לקבוע כי היא בטלה.

 

4.        בית משפט השלום קיבל את עמדתה של המבקשת בכל ארבע התביעות, והורה להעביר את הדיון בהן לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. בית משפט השלום קבע כי למשיבים עמדה האפשרות לנהל משא ומתן עם המבקשת לגבי תנאי החוזה, ובכללם התנאי הנדון, ועל כן אין מדובר בחוזה אחיד. כן נקבע כי אפילו היה מדובר בחוזה אחיד אין מדובר בתנאי מקפח, בהתחשב במרחק בין תל אביב-יפו לבית שאן שאין בו כדי להרתיע את המשיבים מעמידה על זכויותיהם המשפטיות.

 

5.        המשיבים הגישו בקשות רשות ערעור על החלטותיו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, והדיון בהן אוחד. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשות בקבעו כי החוזה שנחתם בין הצדדים הוא חוזה אחיד וכי התנאי שנקבע בו הוא מקפח. בית המשפט המחוזי הבהיר כי מאחר שהמבקשת ניסחה את החוזה במטרה שזה ישמש אותה בהתקשרות עם רוכשים פוטנציאליים כדוגמת המשיבים, החוזה הוא חוזה אחיד. בית המשפט המחוזי הוסיף כי עיון בארבעת החוזים שעליהם חתמו המשיבים מלמד כי הם זהים, וכי אף בכך יש כדי לתמוך במסקנה לפיה מדובר בחוזה אחיד כמשמעותו בחוק החוזים האחידים. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקשת לפיה התנהל משא ומתן על החוזה בינה לבין המשיבים וכי מטעם זה החוזה אינו אחיד, בקבעו כי טענה זו לא הוכחה כדבעי. בכל הנוגע לתניית השיפוט הקבועה בחוזה, בית המשפט המחוזי קבע כי על-פי החוק קיימת חזקה כי זו תנייה מקפחת, ועל כן הנטל להוכיח אחרת רובץ על המבקשת – שלא עמדה בנטל ראייתי זה.

 

6.        בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת בית המשפט המחוזי שגה בהתייחסו לחוזים כאל חוזים אחידים, חרף הצגת שינויים שנעשו בחוזים עם רוכשים אחרים. כן נטען, כי אין מדובר בתנאי מקפח, מאחר שאין במרחק הגיאוגרפי בין בית שאן לתל אביב-יפו כדי להרתיע את המשיבים מלעמוד על זכויותיהם המשפטיות במידת הצורך.

 

7.        לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. הלכה היא כי לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין או כאשר עלול להיגרם למי מהם עיוות דין (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). לא מצאתי כי המקרה דנן עונה לאמות מידה מחמירות אלה. העקרונות החלים על הגדרתו של חוזה כאחיד, כמו גם על דיון בתניית שיפוט כמקפחת, הוגדרו זה מכבר היטב בפסיקתו של בית משפט זה. כך למשל, ברע"א 8135/12 Nantucket Ltd. נ' דורון ואח', פסקה 26 (28.10.2013) ציין השופט י' עמית כי "יכולתו של לקוח להכניס שינויים כאלה ואחרים בחוזה, אינה שוללת את היותו חוזה אחיד, ואיני מקבל את הטענה כי כל אימת שעלה בידי לקוח אחד מיני רבים להכניס שינוי באחת מתניותיו של חוזה, נשלל מעמדו של החוזה כחוזה אחיד" (שם, בפסקה 26)). בכל הנוגע לתניות שיפוט מקומיות מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות חזר ואומץ בפסיקה, אף לאחר תיקונו של סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים (ראו למשל: ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקאות 127-125 (19.2.2010)). נותרה אפוא שאלת יישומו של מבחן זה, עניין אשר כשלעצמו אינו מצדיק הענקת רשות ערעור, אפילו טעה בית המשפט המחוזי, ואינני קובעת כך. לאמיתו של דבר, הבקשה נטועה בנסיבות המקרה הקונקרטיות באופן שאינו מקים עילה להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. עניינם של המבקשים נבחן על-ידי שתי ערכאות, ולמותר לציין כי העובדה שהגיעו לתוצאות שונות במקרה דנן אינה מצדיקה, כשלעצמה, מתן רשות ערעור (ראו: רע"א 8677/17 מקסימדיה פרסום חוצות בע"מ נ' מפעלי תחנות בע"מ, פסקה 9 (12.11.2017); רע"א 1882/20 פ.ל.א.ר ניהול נכסים בע"מ נ' אורדע פרינט תעשיות בע"מ, פסקה 7 (12.3.2020)).

 

8.        סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ט' בסיון התש"ף (‏1.6.2020).

 

 

 

                     ש ו פ ט ת

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים