גיא כהן נ. יעקב כהן | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

גיא כהן נ. יעקב כהן

רע"א 7879/19
תאריך: 05/12/2019

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  7879/19 - א'

 

לפני:  

כבוד השופט ד' מינץ

 

המבקשים:

1. גיא כהן

 

2. מיטל הרמן כהן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. יעקב כהן

 

2. עו"ד שי גרוס

 

3. כונס הנכסים הרשמי

 

בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ' גרוסמן) בפש"ר 36940-03-12 מיום 11.11.2019

 

בשם המבקשים:                     עו"ד רונן זינגר; עו"ד לימור שטיין (קירש)

 

 

החלטה

 

           לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ' גרוסמן) בפש"ר 36940-03-12 מיום 11.11.2019 בבקשת משיב 2 למתן צווים להמצאת מסמכים ומידע מידי מבקשים 1 ו-2 (להלן: המבקשים), במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו של משיב 1 (להלן: החייב), אביהם של המבקשים. לצד הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

 

הרקע לבקשה

1.            בעניינו של החייב מתנהלים במשך שנים הליכי פשיטת רגל מסועפים, אשר אין צורך להידרש לכל פרטיהם במסגרת זו. בתמצית שבתמצית, לבקשתו של החייב ניתן צו כינוס ביום 23.10.2012, ביום 19.8.2015 הוא הוכרז פושט רגל ומשיב 2 מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן). היקפן של תביעות החוב שאושרו בעניינו של החייב עומד על למעלה מ-5,000,000 ש"ח. הנאמן טען לאורך ההליך כי החייב נכנס להליך פשיטת הרגל שלא בתום לב, בין היתר משום שהבריח נכסים לידי המבקשים, ילדיו הבגירים, שהיו בראשית שנות העשרים לחייהם, עובר לכניסתו להליך. עוד נטען כי החייב אינו מתנהל באופן המצופה מחייב בהליכי פשיטת רגל, מעלים מידע ומסרב לשתף פעולה.

 

2.            ביתר פירוט טען הנאמן, בין היתר, כי על אף שהחייב היה בעל נכסים רבים בעבר, הוא נכנס להליך כשהוא מרוּקן מכל נכסיו, והחברה שהייתה בשליטתו (חברת מייסטר הבשר בע"מ) נמכרה במסגרת הליך פירוק. במקביל, המבקשים, ילדיו, רכשו נכסים יקרי ערך. באחד מהנכסים מתגוררים החייב ואשתו, תמורת תשלום (באופן פיקטיבי לטענת הנאמן) לבנו, מבקש 1, דמי שכירות חודשיים בסך של 5,000 ש"ח. עוד פורט כי החייב עובד כשכיר המקבל שכר צנוע בחברה אשר הוקמה עובר לכניסתו להליך, כאשר מבקש 1 הוא מנהלה והמחזיק היחיד במניותיה. כמו כן, הצביע הנאמן על מכונית יוקרה אשר רשומה על שמו של מבקש 1 שהחייב עושה בה שימוש וכן על סכומי כסף גדולים אשר הופקדו בחשבון ניירות ערך אשר נוהל על שם מבקשת 2 בין השנים 2013-2007.

 

3.            כבר בשנת 2015 הגיש הנאמן בקשה לביטול הענקות אסורות לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), בקשר לדירות המגורים הרשומות על שם המבקשים וסכומי כסף שונים. כמו כן, הוגשו על ידי הנאמן בקשות שונות למתן צווים להמצאת מידע או מסמכים מצדדים שלישיים (בעיקר המבקשים), בקשר לנכסים שהתבקש להורות על ביטול הענקה אסורה לגביהם. הבקשה האחרונה בעניין זה הוגשה ביום 4.2.2019 (והוגשו בקשר אליה תגובות החייב והמבקשים, אך לא הוגשה תגובת הכנ"ר על אף שנתבקשה). מסיבות שאינן מענייננו לא התקיים דיון בבקשות אלה.

 

4.            ביום 14.5.2019 נדרש בית המשפט המחוזי בהרחבה לשאלה לאן מועדות פניו של הליך פשיטת הרגל של החייב. נקבע כי התנהלות החייב בהליך "מוכתמת בחוסר תום לב מראשית ועד אחרית", וכי על פני הדברים הצהרותיו כי הוא חסר כל נכסים מעוררות תמיהה וצריכות להיבדק. בנוסף צוין כי ניכר שהמבקשים אינם ששים לשתף פעולה עם הנאמן ולהמציא לו את המסמכים הדרושים לחקירה. בית המשפט אף קבע כי בהתחשב בהתנהלותו של החייב, ראוי היה לבטל את הליך פשיטת הרגל מחמת חוסר תום לב מצדו, אי-שיתוף פעולה והצגת מצגי שווא. ברם, חרף התנהלותו הפסולה של החייב, החליט בית המשפט שלא לבטל את ההליך וזאת לאחר שהבהיר כי הטעם היחיד להותרת ההליך על כנו הוא טובת הנושים. זאת בהינתן העבודה הרבה שהשקיע הנאמן בנסיונותיו לאתר את נכסי החייב והתועלת שעשויה לצמוח להם כתוצאה מכך. כמו כן, הורה בית המשפט לנאמן להגיש בקשה מעודכנת לביטול הענקה אסורה.

 

5.            בעקבות החלטה זו, אכן הוגשה על ידי הנאמן ביום 22.7.2019 בקשה מעודכנת לביטול הענקות אסורות. בעיקר התבקש ביטול רישום הזכויות בשתי דירות מגורים, דירה אחת הרשומה על שם מבקש 1 (בה כאמור גם מתגורר החייב עצמו), ודירה שנייה על שם מבקשת 2, וכן העברתם לקופת פשיטת הרגל של סכומי כסף שונים (סכומי התמורה של דירה נוספת שהייתה בבעלות החייב ואשתו ונמכרה; יתרות סכומי כסף שהושקעו בערוצי השקעה שונים בחשבון הבנק של מבקשת 2; דמי השכירות הפיקטיביים עליהם הצהיר החייב כי הוא משלם למבקש 1). החייב התנגד לבקשה.

 

6.            כחודש ימים לאחר שהוגשה הבקשה על ידי הנאמן, ביום 20.8.2019 הגיש החייב בקשה לבית המשפט המחוזי במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על דחיית בקשת הנאמן לביטול ההענקות עד לבירור מצבת החובות המעודכנת שלו. בבקשה נטען כי בפסק הדין שניתן במסגרת ע"א 3496/16 ביום 7.8.2019, במסגרתו נידונה שאלת חבותו של החייב בחובות חברת מייסטר הבשר בע"מ, לה הוא היה ערב בערבות אישית, נקבע כי אין לשלול מהחייב את ההגנה הנתונה לו מכוח סעיף 6(ב) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק הערבות). לפיכך, טען החייב כי שעה שקיימת היתכנות שאין לו עוד חובות, אין מקום לעסוק בבקשה לביטול הענקות אסורות. ביום 4.11.2019 הוגשה תגובת הנאמן לבקשה במסגרתה נטען כי דין הבקשה להידחות, נוכח העובדה שהחייב לא העלה כל טיעון סדור ביחס לתחולת ההגנה מכוח סעיף 6(ב) לחוק הערבות על ערבותו כלפי מי מנושיו. ביום 6.11.2019 נדחתה בקשת החייב, כאשר נקבע כי יש מקום לקדם את עניין ביטול ההענקות האסורות אשר התעכב די והותר.

 

7.            לאחר שנקבע מועד לדיון בבקשה לביטול הענקות אסורות, הגיש הנאמן ביום 11.11.2019 "בקשה למתן החלטה בבקשה למתן צווים להמצאת מסמכים ו/או מידע". בבקשה התבקש בית המשפט ליתן החלטה בבקשה למתן צווים מיום 4.2.2019. הובהר כי בנסיבות אלו, משסבר הנאמן כי קיימים חשדות מוצדקים להברחת נכסי החייב לצדדים שלישיים, יש להורות על מתן הצווים האמורים, וזאת לקראת הדיון שנקבע בעניין ביטול ההענקות האסורות.

 

8.            ביום 11.11.2019 קיבל בית המשפט המחוזי בהחלטה קצרה את הבקשה בלשון זו: "מנימוקי הבקשה – כמבוקש. פסיקתאות תוגשנה לחתימתי". ואכן ביום 13.11.2019 וביום 3.12.2019 נחתמו פסיקתאות המורות על העברת המסמכים שהתבקשו: מסמכים בקשר לחשבון ניירות ערך על שם מבקשת 2; מסמכים בקשר לחשבונות בנק שונים שנוהלו על שם חברת מייסטר הבשר בע"מ; מסמכים בקשר לעסקאות מכר של דירות שנרשמו על שם המבקשים בין השנים 2011-2004. כמו כן, התבקש מס הכנסה להעביר לידי הנאמן הצהרות הון ודוחות אישיים שהוגשו על ידי המבקשים עבור השנים 2004-2010. משלא ערבה החלטה זו לחיכם של המבקשים, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי.

 

9.            לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט המחוזי מקפחת את זכויותיהם באופן חמור. ההחלטה גם נעדרת כל הנמקה, אינה מתייחסת כלל לטענותיהם המהותיות ולטענות בדבר הפגיעה האנושה בזכויות יסוד שלהם. עוד לטענת המבקשים, הצווים ניתנו בהיעדר סמכות, שכן הסמכות לדרוש מידע או מסמכים חלה רק על עניינים הנוגעים ל"ענייניו של החייב", בעוד שאין בסיס משפטי לקבלת מסמכים או מידע ביחס לחשבונות המתנהלים על שם מי שאינו החייב. בנוסף נטען כי אין מדובר בבקשה רגילה לביטול הענקות אסורות לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, שכן במהות טענותיו מבקש הנאמן לראות במבקשים ובחייב כיחידה כלכלית אחת תוך ביטול קיומם כיחידות כלכליות עצמאיות. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי אשר נתן את החלטתו בהיעדר תגובת משיב 3, הכנ"ר.

 

           בנוסף טענו המבקשים כי אין להסתפק רק בביטול החלטת בית המשפט המחוזי אלא יש להורות לבית המשפט לדון תחילה בטענות בדבר היות החייב בר-פירעון, בירור אשר עשוי להביא לאיון הצורך במתן צווים פוגעניים. בירור זה אף מתבקש ביתר שאת בעת הנוכחית, נוכח פסק הדין שניתן במסגרת ע"א 3496/16 (מיום 7.8.2019) הפותח פתח לאפשרות כי לחייב לא נותרו כלל חובות.

 

דיון והכרעה

10.         דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת מי מהמשיבים.

 

           הפקודה (אשר עודנה חלה בענייננו, שכן מדובר בהליך אשר החל טרם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק) אשר בו מוסדרות סמכויות הנאמן במסגרת חלק ב', פרק ו', סימן ב'), מעניקה לבעל תפקיד סמכות רחבה לפנות לצדדים שלישיים לקבלת מידע הנוגע ל"ענייניו של החייב" המוגדרים אף הם באופן רחב ("הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו" (סעיף 18ג(א)). כך סעיף 18ג(ב)(1) לפקודה קובע כי:

 

"לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין... לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו."

 

           סעיף 59(א)(2) לפקודה אף מורה כי אם הצד השלישי המחזיק את המידע או את המסמכים, מסרב למסור אותם, אזי רשאי בית משפט ליתן צו המחייבו לעשות כן. וכך קובע הסעיף:

 

"רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, ליתן צו ... המחייב את החייב, או כל אדם שיש יסוד סביר להניח כי ברשותו מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב כמשמעותם בסעיף 18ג, ואשר נדרש למסרם לפי סעיף 18ג(ב)(1) ולא מסר אותם – למסרם לכונס הרשמי או לבית המשפט..."

 

           בית משפט זה עמד לא פעם על כך שבעל תפקיד בהליך חדלות פירעון מצוי בפערי מידע מובנים, כאשר מידע מדויק על מצבו הכלכלי של החייב, ובכלל זה על נכסיו, מקורות הכנסותיו והוצאותיו, נדרש ונחוץ עבור בעל התפקיד על מנת שיוכל למלא את תפקידו. משכך, סמכות זו פורשה באופן רחב, כאשר נקבע כי מכוחה ניתן לפנות למגוון רחב של גורמים הקשורים לחייב (רע"א 129/17 עו"ד אלון ריחני, נאמן על נכסי החייב נ' סטריקובסקי, פסקה 22 (7.4.2017); ע"א 7876/17 הכונסת הרשמית נ' עו"ד שאול קוטלר, נאמן לנכסי החייב, פסקה 10 (18.2.2018); רע"א 4523/18 דונרשטיין נ' עוה"ד עופר שפירא ורז מנגל, מנהלי עיזבון יורם יוסיפוף ז"ל (בפש"ר), פסקה 24 (5.8.2018)).

 

11.         סמכות זו משתרעת גם על צדדים שלישיים כאשר "לעניין חובת מסירת המידע, אין הסעיף מבחין בין גורמים הקשורים לחברה המחזיקים במידע ובין כל אדם אחר המחזיק בו, או בין מידע שהיה 'שייך' לחברה ערב הפירוק ובין מידע אחר. מבחינה מילולית פשוטה מתייחס הסעיף לכל אדם ולכל 'מידע' רלוונטי...." (ההדגשה במקור – ד.מ.) (ע"א 1211/96 עו"ד כהן מפרק אדאקום נ' נשיונל קונסלטנס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב(1) 481, 489 (1998). דברים אלו נאמרו בקשר להסדר לפי סעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, שהיה ההסדר המקביל לעניין פירוק חברה, והם נכונים גם לגבי חייב הנמצא בהליך פשיטת רגל. במסגרת זו אציין כי במסגרת החוק, סעיף 282(2) מקנה לבית המשפט את הסמכות המקבילה הניתנת לו לפי סעיף 59(א)(2) לפקודה).

 

12.         בענייננו, טענות המבקשים כי המידע המבוקש אינו נוגע ל"ענייניו של החייב" כי אם לעניינם שלהם בלבד, אינן יכולות להתקבל. מבלי לקבוע מסמרות, נראה כי התמונה בכללותה, הכוללת בין היתר את הנכסים הרשומים על שם המבקשים ובהם הנכס בו מתגורר החייב, את נסיבות הקמת החברה על ידי מבקש 1 בה מועסק החייב וכן הלאה, מניפה דגלים אדומים ומעוררת סימני שאלה משמעותיים שהתשובות להן יכולות וצריכות להתקבל, בראש ובראשונה בדרך של קבלת מידע רלוונטי ומקיף מגורמים שונים ובכלל זה מהמבקשים. לא זו אף זו, אין לטענות המבקשים, כי הנאמן רואה בהם כ"יחידה כלכלית אחת", כדי להועיל להם. זאת שעה שניתן להניח כי אם היו משתפים פעולה עם הנאמן למסירת כל המידע הרלוונטי, ומסייעים בידו לפיזור הערפל סביב נסיבות העניין, ניתן היה להגיע למסקנה ברורה יותר באשר למעורבותם או היבדלותם ממעשי החייב. הימנעותם מלעשות כן, אך מחזקת אפוא את מסקנת הנאמן. בנוסף, בנסיבות מקרה זה, ובהינתן העובדה שתגובת הכנ"ר לבקשה המקורית למתן צו להמצאת מידע או מסמכים מיום 4.2.2019 התבקשה תוך 20 יום (ולא הוגשה לא במועד זה ולא במועד מאוחר יותר), פשיטא כי לא נפל כל פגם בכך שההחלטה ניתנה ללא שהוגשה תגובת הכנ"ר.

 

13.         זאת ועוד, לא ניתן לקבל את הטענה כי נפל "פגם דיוני היורד לשורש ההליך" בהחלטת בית המשפט המחוזי הבא לידי ביטוי בהיעדר הנמקה. הגם כי דרך המלך היא במתן הנמקה, הרי שלגבי חלק ניכר מבקשות בעל תפקיד במסגרת הליך פשיטת רגל, די בהחלטה המנומקת בקצרה ובאופן תכליתי, כאשר בית המשפט יכול ורשאי להסתמך על המלצת בעל התפקיד (ראו: רע"א 2968/18 פלוני נ' פלוני, פסיקה 8 (12.8.2018)). כמו כן, הבקשה לא התקבלה בחלל ריק. קדמו לה בקשות נוספות לקבלת מידע ומסמכים להן הגיבו המבקשים, וכן החלטות המורות כי מתעורר צורך לבחון את הצהרות החייב כי הוא חסר כל נכסים, כאשר על פניו, השאלה מה עלה בגורל הנכסים מצדיקה בדיקה ובירור.

 

14.         בנסיבות העניין, גם אין כל מקום לשעות לטענת המבקשים כי על בית משפט המחוזי לקיים בירור באשר למצבת חובותיו העדכנית של החייב טרם דיון בבקשות לביטול הענקות אסורות. מעבר לכך שמדובר בעניין דיוני המסור לשיקול דעתו של בית המשפט (וראו: פרט 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 המונה החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך כהחלטה עליה לא תינתן רשות ערעור), הרי שנראה כי במידה רבה של צדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין עוד מקום לדחות את הדיון בבקשה לביטול הענקות אסורות. זאת שעה שבקשה בעניין הוגשה כבר בשנת 2015 וטרם הבשילה לכדי דיון.

 

           הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ז' בכסלו התש"פ (‏5.12.2019).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
4
בע"מ 9201/20
החלטה
04/03/2021
8
דנ"א 7340/20
החלטה
04/03/2021
טען מסמכים נוספים