ג'ומעה ח'דר עודה נ. יצחק רלב"ג | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

ג'ומעה ח'דר עודה נ. יצחק רלב"ג

רע"א 6914/20
תאריך: 05/11/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  6914/20

 

לפני:  

כבוד השופט ע' פוגלמן

 

המבקשים:

1. ג'ומעה ח'דר עודה

 

2. פאיזה עודה

 

3. חדר ג'ומעה עודה

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. יצחק רלב"ג

 

2. אברהם שפרמן

 

3. מרדכי זרביב

 

4. אסמהאן שוויקי

 

5. זהיר שוויקי

 

6. האני שוויקי

 

7. אחמד שוויקי

 

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות) בע"א 8727-05-20 מיום 17.9.2020

 

בשם המבקשים:

עו"ד נאיל ראשד

 

החלטה

 

1.            המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים) הגישו בשנת 2016 תביעה לפינוי ולסילוק יד ממבנים הממוקמים בסילוואן, ובכלל זאת מבנה בן שתיים וחצי קומות (להלן: הנכס). המבקשים והמשיבים 7-4, שהיו הנתבעים בגדרי ההליך (להלן ביחד: הנתבעים), טענו, בין היתר כי רכשו את הנכס ומחזיקים בו למעלה משלושים שנה. ביום 3.2.2020 קיבל בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ג' ארנברג) את התביעה. בית המשפט קבע כי הנכס מצוי בשטח השייך להקדש (שהמשיבים הם נאמניו) וכי לא עלה בידי הנתבעים להרים את הנטל להראות כי תביעת המשיבים התיישנה או כי נוכח סיווג המקרקעין אין המשיבים רשאים לפנותם (וראו בהקשר זה בג"ץ 7446/17 סרחאן נ' האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (21.11.2018)). בית המשפט הורה כי הנכס יפונה עד ליום 15.8.2020.

 

2.            הנתבעים ערערו על פסק הדין. כחודשיים לאחר הגשת הערעור הגישו הנתבעים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורם. ביום 13.7.2020 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' דורות) את הבקשה (להלן: ההחלטה בבקשה הראשונה). בית המשפט ציין כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי רב של חמישה חודשים, ללא הצדקה. זאת ועוד, על אף הטענה כי מדובר בפינוי של בית מגורים, הוגש תצהיר רק מטעמו של המבקש 1 – ותצהיר זה לא עולה בקנה אחד עם עדותו לפני בית משפט השלום. בית המשפט הוסיף כי סיכויי הערעור לכאורה אינם גבוהים וכי המשיבים התחייבו במפורש כי אם הערעור יתקבל, תוחזר החזקה בנכס. נוכח כל האמור הורה בית המשפט על דחיית הבקשה. ביום 23.7.2020 הוגשה בקשה נוספת לעיכוב הפינוי, אך הפעם מטעם המשיבים 7-4 בלבד. לאחר קבלת תשובה, הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' רומנוב) על קבלת הבקשה בנוגע למשיבים 4 ו-6 בלבד (להלן: ההחלטה בבקשה השנייה). נקבע כי הם אכן מתגוררים בנכס – שמשמש להם כדירת מגורים (בניגוד למשיבים 5 ו-7 שלגביהם נטען בבית משפט השלום שאינם מתגוררים בנכס). בהמשך, הגישו המבקשים בקשה לעיון מחדש בהחלטה בבקשה הראשונה, בשים לב להחלטה בבקשה השנייה, אשר מצדיקה, כלשון הבקשה "יחס שוויוני באשר ליתר בעלי הדין". כן נטען בבקשה, כי גם דחיית מועד הדיון שקבוע בערעור בכחודש מצדיק עיון מחדש בהחלטה. ביום 17.9.2020 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' דורות) את הבקשה לעיון מחדש. נקבע כי אין מקום להשמיע במסגרת בקשה זו טענות שנטענו ונדחו. עוד נקבע כי הנימוק היחיד שרלוונטי בבקשה לעיון מחדש נעוץ בהחלטה בבקשה השנייה, אך זו התבססה על אבחנה שנוגעת למשיבים 4 ו-6 – ולכן אין בה כדי לתמוך בבקשת המבקשים.

 

3.            מכאן הבקשה שלפניי המופנית להחלטה בבקשה לעיון מחדש. במסגרת הבקשה חוזרים המבקשים על הטענות שהועלו במסגרת בקשתם הראשונה לעיכוב ביצוע (כמו גם בבקשה לעיון מחדש) וטוענים כי משמעות ההחלטה היא פינויים של השוכרים שמחזיקים את הנכס "מטעמם" – וכי זכויות השוכרים ראויות להגנה. לשיטתם, היה על בית המשפט המחוזי לעיין מחדש בהחלטתו שכן שינוי הנסיבות – ההחלטה בבקשה השנייה ודחיית מועד הדיון בערעור – "הפך את מלאכת הפינוי לבלתי מוצדקת" (שם, בסעיף 45). עוד בבקשה מתארים המבקשים את טענותיהם במסגרת הערעור, אשר לשיטתם מלמדות כי סיכויי ההליך גבוהים.

 

4.            לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. תחילה, בכל הנוגע להחלטת בית המשפט בבקשה לעיון מחדש – הרי שכפי שציין בית המשפט המחוזי, עיכוב הביצוע שניתן ביחס למשיבים 4 ו-6 ניתן בהתבסס על הטענה כי הם מתגוררים בנכס. כאמור, במסגרת הבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע טענו המבקשים כי הם מתגוררים בנכס (ראו סעיף 21 לבקשה וסעיף 23 בתצהיר המבקש 1 שהוגש לתמיכה בבקשה). בית המשפט המחוזי דחה טענה זו בציינו כי היא לא עולה בקנה אחד עם חקירתו של המבקש 1 בבית משפט השלום. גם במסגרת הבקשה לעיון מחדש חזרו המבקשים על הטענה כי הם מתגוררים בנכס וכי פינויים יותירם "ללא קורת גג" (ראו סעיפים 21 ו-36 לבקשה). לפניי, טענו המבקשים כי הם מחזיקים בנכס באמצעות שוכרים מטעמם (סעיף 46 לבקשת הרשות לערער). טענה זו, שלא הובאה לפני בית המשפט המחוזי, ונטענה לפניי באורח סתמי (ואף מבלי לציין את זהותם של השוכרים או כל פרט נוסף), לא מקימה עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אלה הם פני הדברים גם בכל הנוגע לדחיית מועד הדיון בערעור בכחודש. לבסוף, בשים לב לטענות המבקשים בהקשר זה, אציין שלא מצאתי להתערב באיזון שערך בית המשפט המחוזי בין השיקולים הצריכים לעיכוב ביצוע במסגרת החלטתו בבקשה הראשונה. בית המשפט ציין שם כאמור כי לא הוכח שהמבקשים מתגוררים בנכס; כי סיכויי הערעור לכאורה אינם גבוהים; וכי המשיבים התחייבו כי ככל שיתקבל הערעור, יחזירו את החזקה בנכס. נוכח כל האמור לעיל, איני סבור כי הבקשה דנן מגלה עילה למתן רשות לערער לפי אמות המידה המקובלות.

 

           הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏י"ח בחשון התשפ"א (‏5.11.2020).

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים