גבריאל מיראלי נ. נדב לב ,עו"ד | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

גבריאל מיראלי נ. נדב לב ,עו"ד

רע"א 8792/20
תאריך: 18/01/2021

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א  8792/20

 

לפני:  

כבוד השופט נ' סולברג

 

המבקש:

גבריאל מיראלי (מירלשווילי)

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. נדב לב, עו"ד, נאמן על נכסי החייב

 

2. כונס הנכסים הרשמי

 

3. מיכאל מירלשווילי

 

4. Radco Investment Ltd.

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.11.2020 בפש"ר 24052-10-17 שניתנה על ידי כבוד השופט ח' ברנר – סג"נ

 

בשם המבקש:

עו"ד אלכסנדר כהן

 

החלטה

 

1.            בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.11.2020, בפש"ר 24052-10-17 (השופט ח' ברנר – סג"נ), במסגרתה התקבלה באופן מצומצם בקשת המבקש לגילוי ועיון במסמכים, כאשר הוצבו מספר תנאים מקדימים שעליו לעמוד בהם בטרם יוכל לקבל את מבוקשו.

 

2.            המבקש, גבריאל מיראלי (מירלשווילי), מצוי בהליכי פשיטת רגל, במסגרתם ניתן צו כינוס, והמשיב 1 מונה כנאמן לנכסיו (להלן: הנאמן). הליכים אלה מערבים מספר גורמים, אולם ענייננו כאן תחוּם למערכת היחסים שבין גבריאל לחברה בשם Radco Investment Ltd. (להלן: ראדקו), המשליכה גם על ההליך שמנהל גבריאל אל מול רשויות המס, בקשר לחובותיו.

 

3.            בין גבריאל לראדקו התקיימה מערכת יחסים עסקית, שנפרשה על פני שנים רבות. בשלב כלשהו הגיעו הדברים לידי סכסוך, בנוגע לכספים שהשקיע גבריאל בראדקו. לבסוף, בשנת 2015, חתמו גבריאל וראדקו על הסכם, שנועד לסיים את הסכסוך ביניהם (להלן: הסכם 2015). דא עקא, ראדקו לא עמדה בהתחייבויותיה, ולא שילמה לגבריאל כספים שהגיעו לו לפי ההסכם.

 

4.            על כן, משמונה במסגרת הליכי פשיטת הרגל, פנה הנאמן לראדקו בדרישה לקבל את הכספים המגיעים לגבריאל מכוח הסכם 2015, לשם העשרת קופת הכינוס. ראדקו התנגדה. בין השאר טענה, כי גבריאל הוא אשר ביקש ממנה שלא להעביר לידיו את הכספים, מטעמים הקשורים בענייניו מול רשויות המס. הנאמן מצדו עמד על שלו. בסופו של דבר, נחתם הסכם פשרה בינו לבין ראדקו, שלפיו תשלם ראדקו סך של כ-43,280,000 ₪ לקופת הכינוס, וכמו כן תאפשר לנאמן להגיש תביעות על סך נוסף של כ-17,900,000 ₪, בהתבסס על זכויות שתמחה לו (להלן: הסכם הפשרה).

 

5.            גבריאל התנגד להסכם הפשרה. טענתו העיקרית היתה, כי על אף שלפי ראדקו השקעתו בה הסתכמה בסך של 3,650,000 $ בלבד, למעשה היו השקעותיו בשיעור גבוה במידה משמעותית, והן מגיעות לסך של כ-15,400,000 $. מכאן, לשיטתו, שחיובו במס בגין הכספים שקיבל במסגרת הסכם 2015, המגיע לסך של כ-21,000,000 ₪, צריך להיות בשיעור נמוך בהרבה, באשר עיקרם בהחזרת קרן השקעותיו, ולא בהחזרת ריבית.

 

6.            חרף התנגדותו של גבריאל, ולאחר הליך של שמיעת ראיות והגשת סיכומים, אישר בית המשפט את הסכם הפשרה בהחלטה מפורטת מיום 16.8.2020 (להלן: ההחלטה על אישור הסכם הפשרה). הגם שההסכם אושר, החליט בית המשפט, לפנים משורת הדין, להעתר לבקשת גבריאל להשהות את כניסתו לתוקף של הסכם הפשרה, נוכח הליכי השגה שהוא מנהל לפני רשויות המס לגבי חובותיו. על כן, נקבע באותה החלטה, כי הסכם הפשרה יכנס לתוקפו אך ביום 16.12.2020, כאשר עד למועד זה על גבריאל להגיע להסדר עם רשויות המס, או לחלופין – להפקיד בקופת בית המשפט את מלוא סכום הכסף של תביעות החוב שהוגשו נגדו, בצד הוצאות בגין ניהול ההליך, שכ"ט נאמן ואגרת השגחה.

 

7.            אחר הדברים האלה, הגיש גבריאל בקשה לגילוי ועיון במסמכים, שבמסגרתה ביקש כי יועברו לעיונו מסמכים מחשבון הבנק של ראדקו, המתנהל בבנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק), בנוגע לשנים 1998-1996. זאת, לשיטתו, בכדי שיוכל להוכיח כלפי רשויות המס, כי בתקופה האמורה בוצעו על-ידו מספר העברות בנקאיות לחשבונה של ראדקו, כך שסכומי-הכסף שהשקיע עולים עשרות מונים על הכתוב בספריה.

 

8.            בית המשפט המחוזי נעתר באופן חלקי לבקשה, בהחלטתו מיום 30.11.2020. כנקודת מוצא, העיר בית המשפט כי על פני הדברים נראה כי בכוונת גבריאל לתקוף את אישור הסכם הפשרה. שכן, טענתו כי המסמכים דרושים לו לצורך ההליכים שהוא מנהל מול רשויות המס "נראית דחוקה למדיי", וכי "הדבר משול לבעל דין שלאחר שניתן נגדו פסק דין, מבקש לשוב ולנהל הליך של גילוי מסמכים מול יריבו". עוד הודגש, כי עוד במסגרת ההחלטה על אישור הסכם הפשרה נקבע כי יש קושי בעמדתו של גבריאל, באשר הסכם 2015 כלל ויתור גורף מצידו על כל טענותיו נגד ראדקו, וכי על אף שהוא טוען בתוקף כי השקיע כספים רבים, הרי שאין בידיו ראיה אובייקטיבית וחד-משמעית לכך. מעבר לכך, מצא בית המשפט ממש בטענת הנאמן, שלפיה גבריאל "מבקש לנהל משחק בקלפים פתוחים, ובלבד שהקלפים הפתוחים הם של יריביו", שעה שבעוד שהוא דורש לקבל לידיו מסמכים על אודות הכספים שהעביר לראדקו, מסרב הוא לחשוף כל מידע בנוגע למקורות שמהם הביא את הכספים לשם השקעותיו. זאת, ככל הנראה, כדי להסתיר נכסים מפני הנאמן, במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

 

           בקשר לבקשת הגילוי והעיון, עמד בית המשפט על כך שממילא לא ברור איזו תועלת תצמח מגילוי המסמכים. שכן, לבד מכך שראיות להפקדות אנונימיות שבוצעו לחשבונה של ראדקו לא יסייעו בידי גבריאל, הרי שממילא – לפי טענתו-שלו – בתקופה שבין 1998-1996 הוא העביר לראדקו סך של כ-3,900,000 $, סכום כסף שאין בו כדי להסביר את הפער בין טענת ראדקו לטענתו-שלו. אדרבא, צוין כי יש חשש שגבריאל יעשה שימוש במסמכים המבוקשים, בכך ש"'יתפור' את גרסתו בהתאם לממצאים שיעלו מתוך דפי חשבון הבנק של ראדקו".

 

           חרף כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי יש מקום לאפשר את הגילוי והעיון המבוקשים, ולוּ בכדי שתינתן לגבריאל הזדמנות הוגנת לשטוח את טענותיו לפני רשויות המס. אולם בצד זאת, לשם צמצום החשש שגבריאל ינצל את הדבר לרעה, קבע בית המשפט המחוזי שורה של תנאים מקדימים לשם קבלת המסמכים. נקבע כי על גבריאל להגיש התחייבות בכתב כי המידע שיקבל ישמש אותו לשם הליכי ההשגה מול רשויות המס בלבד; כי עליו להגיש לנאמן תצהיר שבו יפרט את הסכומים המדויקים שהעביר לראדקו בתקופה האמורה, כמו גם את התאריכים המדויקים שבהם נעשו ההעברות, ומספרי החשבונות שמהם בוצעו. כמו כן נקבע, כי במקביל יעביר הבנק לנאמן את דפי החשבון של ראדקו, על מנת שיוכל להצליב את הנתונים שימסור לו גבריאל עם המפורט בהם, כך שיובטח שגבריאל יקבל לידיו נתונים על אודות העברותיו-שלו בלבד (להלן: הסדר הגילוי המותנה).

 

           על החלטה זו הגיש גבריאל בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה גם היא.

 

           מכאן הבקשה שלפנַי.

 

9.            גבריאל סבור, כי אין בסיס להסדר הגילוי המותנה. לטענתו, גרסתה של ראדקו באשר להיקף השקעותיו איננה אמת, והנאמן עושה עמה יד אחת כדי לפגוע בו ללא הצדקה. עוד מעלה גבריאל שלל טענות בעניין ההחלטה על אישור הסכם הפשרה, ומלין על קצב העבודה של רשות המסים בתקופת הקורונה, אשר מקשה עליו להסדיר את ענייניו מולה. לגופו של עניין טוען גבריאל, כי אין ברשותו את מסמכים מקוריים מהשנים 1998-1996, שיש בהם כדי לשמש ראיה על ביצוע השקעותיו. מכאן, לדידו, מעמידו בית המשפט במצב בלתי אפשרי ובלתי מתקבל על הדעת, שעה שלשם הגילוי והעיון הוא נדרש להביא מסמכים שיעידו על ההשקעות שביצע בראדקו, כאשר זו בדיוק המטרה שלשמה התבקשו הגילוי והעיון מלכתחילה. כמו כן טוען גבריאל, כי בתקופה האמורה מתוקף היותו בעל מניות בראדקו היתה לו גישה מלאה למסמכיה, ועל כן הוא זכאי לקבלם גם כעת.

 

10.         לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה לדחייה, וזאת ללא צורך בתגובה מאת המשיבים. חלק ניכר מטענותיו של גבריאל תוקפות את ההחלטה על אישור הסכם הפשרה, ולא את ההחלטה בנדון דידן. טענות אלה, לא רק שנטענו במישור העובדתי, אלא שממילא אין מקום להידרש להן במסגרת הליך זה.

 

11.         גם בטענותיו של גבריאל לגופו של עניין לא מצאתי ממש. ראשית, רובן נוגעות לקביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, תחום שכידוע מסור לערכאה הדיונית, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו;

 

           שנית, הטענה על זכותו של גבריאל לעיין במסמכים מתוקף היותו בעל מניות נטענה בעלמא – ולוּ מטעם זה אין להידרש לה. ממילא, גם לא הוברר כלל מדוע, אפילו בהנחה שגבריאל היה בעל מניות בראדקו בתקופה האמורה, זכאי הוא בגין מעמדו זה לקבל לעיונו מסמכים בנקאיים של החברה – באשר זכותו של בעל מניות לעיין במסמכים כאמור, כידוע, איננה מוחלטת (סעיפים 185-184 לחוק החברות, התשנ"ט-1999; רע"א 6830/15 פלוני נ' פלונית, פסקאות 29-28 (12.1.2016)).

 

           שלישית, וזה העיקר, לא מצאתי פגם כלשהו בתנאים שקבע בית המשפט המחוזי. בנוגע לדרישה לכתב התחייבות כי המסמכים ישמשו את גבריאל אך לשם השגתו לפני רשויות המס – הרי שמלכתחילה התבקש הגילוי והעיון לצורך עניין זה. באשר לטענה כי ההחלטה מציבה את גבריאל במצב בלתי אפשרי – הרי שעל-פי ההחלטה, לשם הוכחת זכאותו למסמכים נדרש הוא אך להגיש "תצהיר [...] בו יפרט את הסכומים המדוייקים שהעביר לראדקו [...], את התאריך המדוייק בו בוצעה כל העברה וכן פרטים מלאים של החשבונות מהם בוצעו אותן העברות כספיות נטענות"; דהיינו, איננו נדרש להביא מסמכים, אלא אך להצהיר על העברות הכספים שביצע, לפי ידיעתו האישית.

 

12.         הנה כי כן, בשים לב לכך שעניינים של גילוי ועיון במסמכים מסורים לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995); רע"א 7337/20 באנקר פוינט סופליי לימיטד נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, פסקה 7 (21.12.2020)), ובהתחשב באמור לעיל, לא מצאתי טעם שיש בו כדי להצדיק את התערבותי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

 

13.         בטרם נעילה, יצוין כי ראדקו לא צורפה כמשיבה בהליך זה, הגם שצירופה נדרש בשל היותה צד להליך לפני בית המשפט המחוזי (תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אני מורה אפוא על צירופה של ראדקו כמשיבה 4 בהליך זה.

 

14.         אשר על כן, הבקשה נדחית.

 

           משלא התבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.

 

           ניתנה היום, ‏ה' בשבט התשפ"א (‏18.1.2021).

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך
1
בע"מ 278/21
החלטה
01/03/2021
8
ע"א 1335/21
החלטה
01/03/2021
טען מסמכים נוספים