בילי האוס בע"מ נ. מדינת ישראל – הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

בילי האוס בע"מ נ. מדינת ישראל - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

רע"א 4729/20
תאריך: 21/10/2020

בבית המשפט העליון

 

רע"א  4729/20

 

לפני:  

כבוד השופט מ' מזוז

 

המבקשת:

בילי האוס בע"מ

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

 

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ע' רביד ו-נ' שילה) בע"א 14597-07-18 מיום 10.6.2020

 

בשם המבקשת:                      עו"ד חיים פיצ'ון

בשם המשיבה:                       עו"ד יעקב הילמן

 

החלטה

 

 

1.        בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ע' רביד ו-נ' שילה) בע"א 14597-07-18 מיום 10.6.2020, במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ר' ערקובי) בעש"א 63460-05-17 מיום 5.6.2018.

 

2.        בפסק דינו קיבל בית משפט השלום את ערעור המבקשת על החלטת המשיבה, אשר דחתה את בקשת המבקשת לביטול התראה מינהלית שהוצאה לה עקב הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1982 (להלן: החוק), בכך שהציגה פריטים הנמכרים במבצע בחנותה בדרך של ציון מחירם לפני הנחה בצירוף שיעור ההנחה שניתן, מבלי שצוין מחירם הסופי לאחר הנחה. בית המשפט קבע כי סעיף 17ב לחוק, לפיו נדרש עוסק להציג על גבי מוצר את "המחיר הכולל", אינו מחייב סימון מוצרים במחיר לאחר הנחה, וכי לענין זה די במתן הודעה במקום העסק על מחיר המוצר לפני הנחה ולצדו שיעור ההנחה, כקבוע בסעיף 15 לחוק, כדי לעמוד בהוראות החוק הנוגעות למכירת מוצרים בהנחה.

 

3.        כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה. נקבע כי בעוד סעיף 15, המצוי בפרק ג' לחוק, עוסק בשלב פרסום המידע ברבים או בבית העסק בדבר מבצע ההנחות, ונועד להבהיר אילו מוצרים נמכרים בהנחה ומה שיעורה, סעיף 17ב לחוק, המצוי בפרק ד' לחוק שכותרתו "סימון טובין והצגת מחירים", עניינו בסימון המוצר עצמו, כאשר אחת ממטרותיו היא לפשט ולהבהיר לצרכן מהו מחירו הסופי של המוצר לאחר ההנחה, מבלי שיאלץ לערוך את החישוב בעצמו. הימנעות המבקשת מסימון מוצריה במחירם לאחר ההנחה מפרה אפוא את הוראות סעיף 17ב, ומשכך בדין ניתנה לה התראה מינהלית כאמור. 

 

4.        לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

 

           אוסיף כי אף לגופו של ענין מקובלת עלי עמדת הרוב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כמו גם עמדת המדינה בתשובתה לבקשה דנן, ואיני סבור כי נפלה כל טעות בפסק הדין ובפרשנות שניתנה בו להוראות החוק.

 

6.        הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

 

 

 

           ניתנה היום, ‏ג' בחשון התשפ"א (‏21.10.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים