אליאבוסויון ללעקאר וללאסתת'מאר בע"מ נ. עו"ד עימאד עווידה | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אליאבוסויון ללעקאר וללאסתת'מאר בע"מ נ. עו"ד עימאד עווידה

רע"א 5618/20
תאריך: 16/08/2020

 

 

בבית המשפט העליון

 

רע"א 5618/20

 

לפני:  

כבוד השופט מ' מזוז

 

המבקשים:

1. אליאבוסויון ללעקאר וללאסתת'מאר בע"מ

 

2. מוחמד ג'וליאני

 

3. אבראהים ג'וליאני

 

 

נ  ג  ד

 

המשיב:

עו"ד עימאד עווידה

 

בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בע"א 46425-06-20 מיום 6.8.2020

 

בשם המבקשים:

עו"ד נאיל ראשד

 

 

החלטה

 

1.        בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ר' פרידמן-פלדמן) בע"א 46425-06-20 מיום 6.8.2020, אשר דחתה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט א' דהאן) בת"א 6478-05-17 מיום 20.3.2020.

 

2.        בפסק הדין חויבה המבקשת 1 (להלן: החברה) להעביר לחזקתו של המשיב שתי דירות, אשר החזקה בהן הובטחה לו כשכר טרחת עורך דין מכוח התחייבויות חוזיות תקפות שנטלו החברה והקדש ח'ליל שרף אל-דין אבו-ג'בנה (להלן: ההקדש). זאת, כחלק מעסקת קומבינציה - שעוגנה בהסכם פיתוח שנחתם בין החברה וההקדש - במסגרתה בנתה החברה דירות על מקרקעי ההקדש בתמורה לקבלת חזקה בחלק מהן והעברת החזקה בשאר הדירות להקדש. עוד חויבה החברה בתשלום דמי שימוש ראויים בסך 325,000 ₪, בהתאם לגובה חוזי השכירות שנחתמו בינה לבין צדדים שלישיים ששכרו הדירות, ובתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 

3.        כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין. באשר לסיכויי הערעור, נקבע כי אלו אינם גבוהים, בשים לב לקיומו של הסכם שכר טרחה שנחתם בין ההקדש, המשיב והחברה, בו התחייב ההקדש למסור למשיב שתי דירות על חשבון הדירות שיקבל מהחברה; ולנוכח קביעת בית משפט השלום - אשר התבססה על נוסח הסכם הפיתוח ועל ממצאי מהימנות העדים בתיק - לפיה אומד דעת הצדדים להסכם הפיתוח מגלה כוונה ליצירת התחייבות ישירה ובלתי-תלויה של החברה למסירת הדירות למשיב לשם תשלום חובו של ההקדש. ובאשר למאזן הנוחות, נקבע כי זה אינו נוטה לטובת המבקשים, מאחר שביכולתם לקבל חזרה את החזקה בדירות ככל שערעורם יתקבל.

 

4.         לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי כי החלטתו של בית המשפט המחוזי לא מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

 

5.       הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצדה. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

 

          ניתנה היום, ‏כ"ו באב התש"ף (‏16.8.2020).

 

 

 

ש ו פ ט

_________________________

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים