איפקס הנפקות בע"מ נ. נעמי מונרוב | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

איפקס הנפקות בע"מ נ. נעמי מונרוב

רע"א 6683/18
תאריך: 24/07/2019

 

בבית המשפט העליון

 

 

רע"א 6683/18

 

לפני:  

כבוד השופטת ע' ברון

 

המבקשת:

איפקס הנפקות בע"מ

 

 

נ ג ד

 

המשיבים:

1. נעמי מונרוב

 

2. אורבנקורפ אינק.

 

3. אלן ססקין

 

4. פיליפ גיילס

 

5. דייויד מנדל

 

6. בריטמן אלמגור זהר - Deloitte, רואי חשבון

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.7.2018 (כבוד השופט מ' אלטוביה) ב-ת"צ 16652-04-16

 

בשם המבקשת:

עו"ד גיורא ארדינסט; עו"ד רענן קליר;

עו"ד אפרת רוזנר; עו"ד שירה ירום

בשם המשיבה 1:

עו"ד עמית מנור; עו"ד יוקי שמש

בשם הנאמן לביצוע הסדר הנושים במשיבה 2:

בשם המשיבים 5-3:

 

עו"ד אמיר פז

עו"ד גד טיכו; עו"ד ישי שידלובסקי-אור

בשם המשיב 6:

עו"ד ד"ר גיל אוריון; עו"ד יאנה רבינוביץ'

 

החלטה

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.7.2018 (כבוד השופט מ' אלטוביה, ת"צ 16652-04-16) בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לסלק על הסף את הבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהופנתה כלפיה (להלן: הבקשה ו-ההחלטה, בהתאמה). הבקשה סבה על הטענה כי זכויות התביעה נושא בקשת האישור הומחו במסגרת הסדר נושים שאושר לאחר הגשת בקשת האישור (כפי שיפורט בהמשך), ועל כן יש לדחות את בקשת האישור על הסף.

 

הרקע עובדתי הצריך לעניין והחלטת בית המשפט המחוזי

 

2.        ביום 10.4.2016 הגישה המשיבה 1, נעמי מונרוב, בקשה לאישור תובענה כייצוגית כלפי המבקשת, איפקס הנפקות בע"מ, שעיסוקה בין היתר במתן שירותי חיתום להנפקות ציבוריות בשוק ההון (להלן: מונרוב, בקשת האישור ו-איפקס, בהתאמה). הרקע לבקשת האישור הוא גיוס הון בסך של 180 מיליון ש"ח שביצעה החברה הקנדית אורבנקורפ אינק. (המשיבה 2; להלן: החברה) בדצמבר 2015, באמצעות הנפקת אגרות חוב (סדרה א') בבורסה בישראל (להלן: ההנפקה ו-אגרות החוב, בהתאמה). במוקד בקשת האישור הטענה כי התשקיף שפרסמה החברה ביום 30.11.2015, עובר להנפקה, כלל פרטים מטעים – וכי איפקס ששימשה כחתם של ההנפקה נדרשת לפצות את מחזיקי אגרות החוב בגין נזקים שארעו להם בשל כך, בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

 

           בתמצית ייאמר כי לטענת מונרוב, מספר חודשים לאחר ההנפקה נודע לציבור המשקיעים על ליקויים שנפלו בהתנהלות החברה שהובילו לצניחה בשווי אגרות החוב. לדבריה, לו איפקס הייתה נוקטת באמצעים נאותים לפני פרסום התשקיף היא הייתה יכולה לגלות בנקל מידע שהיה בו כדי להעיד על כשלים בהתנהלות החברה ולדאוג לכך שעניינים אלה יגולו במסגרת התשקיף; ומאחר שלא עשתה כן, חברי הקבוצה רכשו את אגרות החוב במחיר גבוה משווין "האמיתי" – ויש לפצותם על כך. בהתאם, בקשת האישור הוגשה בשם מי שרכש את אגרות החוב בין יום 3.12.2015 עד ליום 31.3.2016 והחזיק בהן (או בחלקן) ביום 31.3.2016 (להלן: המועד הקובע); זאת למעט החברה, נושאי משרה בה או מי מטעמם, או גופים הקשורים עמם. יצוין כי בד בבד עם התשובה לבקשת האישור, הגישה איפקס בקשה למתן רשות להגשת הודעת צד ג' כלפי החברה, בעל השליטה בחברה ונושאי משרה בכירים בה (המשיבים 5-3) וכן ביחס למשרד בריטמן אלמגור זהר-Deloitte (המשיב 6), שביקר וסקר את הדוחות של החברה במסגרת הליך ההנפקה (להלן: בריטמן).

 

           על מנת שהתמונה לא תימצא חסרה, יצוין כי מספר ימים לפני הגשת בקשת האישור הגיש מבקש מייצג אחר בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד החברה (וכן בעל השליטה ונושא משרה בכיר בה) בטענה להפרת התחייבות שניתנה בתשקיף ואי-גילוי מידע מהותי הנוגע למצב החברה והתנהלותה (ת"צ 1746-04-16); ובהחלטה מיום 18.10.2017 אוחד הדיון בשתי הבקשות, בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות). כן יצוין כי במאי 2016 (כחודש לאחר הגשת בקשת האישור) הגישה מונרוב בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת מידרוג בע"מ שבסמוך להנפקה העניקה לאגרות החוב דירוג A3; ובקשת אישור זו נדחתה בפסק דין מיום 11.4.2019 (כבוד השופט מ' אלטוביה, ת"צ 11403-05-16).

 

3.        שבועות ספורים לאחר הגשת בקשת האישור, וכ-4 חודשים ממועד ההנפקה, נקלעה החברה לקשיים כלכליים – נפתחו ביחס אליה ולחברות הבנות שלה הליכי חדלות פירעון בישראל ובקנדה, והמסחר באגרות החוב הופסק לפי החלטת הבורסה. בהתאם, ביום 25.4.2016 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על מינוי עו"ד גיא גיסין לבעל תפקיד בחברה (לבקשת הנאמן למחזיקי אגרות החוב); ובהמשך, עקב אישורו של הסדר נושים בחברה ביום 26.9.2017, מונה עו"ד גיסין לנאמן לביצוע הסדר הנושים (כבוד הנשיא א' אורנשטיין, פר"ק 44348-04-16) (להלן: הנאמן ו-הסדר הנושים, בהתאמה).

          

           במסגרת הסדר הנושים, המחו נושי החברה (לרבות מחזיקי אגרות החוב) בהמחאה בלתי חוזרת את זכויות התביעה שלהם "כנגד כל צד שלישי שהוא" לנאמן, ובכלל זאת כלפי נושאי משרה לשעבר בחברה, בעל השליטה בחברה, יועצים ו-חתמים. זמן קצר לאחר מכן, נקט הנאמן בהליכים משפטיים בישראל ובקנדה; כאשר התביעה הרלוונטית לענייננו היא תביעה כספית שהוגשה כלפי נושאי משרה בחברה ו"שומרי סף" נוספים – בהם איפקס – שהיו אמונים על אמיתות ונכונות המידע שפורסם לצורך הנפקת אגרות החוב ולפי הנטען כשלו במילוי תפקידם (ת"א 12055-12-17) (להלן: תביעת הנאמן). בהתאם, תביעת הנאמן הוגשה בעילה של אחריות לנזק בשל פרט מטעה בתשקיף וכן בעילה של מצג שווא רשלני.

          

           כאן המקום לציין כי בקשת האישור הוגשה בשם כל מי שרכש את אגרות החוב בתקופת ההנפקה והחזיק בהן במועד הקובע, ואין נפקא מינה אם אגרות החוב היו בידם במועד הגשת בקשת האישור. במובן זה, הקבוצה שמבוקש לייצג בבקשת האישור כוללת מחזיקי אגרות חוב שמכרו את כל אגרות החוב שרכשו טרם שאושר הסדר הנושים, וגם מחזיקי אגרות חוב שהחזיקו באגרות חוב במועד אישור הסדר הנושים. למען הנוחות, תתי הקבוצות יכונו להלן קבוצת המחזיקים לשעבר ו-קבוצת מחזיקי אגרות החוב, בהתאמה. עוד יצוין כי לטענת מונרוב היא מכרה את כל אגרות החוב שלה לאחר המועד הקובע ולפני שאושר הסדר הנושים, ומשכך היא נמנית עם קבוצת המחזיקים לשעבר כהגדרתה לעיל.

 

4.        בעקבות הסדר הנושים ותביעת הנאמן, הגישה איפקס ביום 4.1.2018 בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף (להלן: בקשת הסילוק). איפקס טענה כי לאחר אישור הסדר הנושים, אין למונרוב עוד עילת תביעה כלפי החברה שכן זכות התביעה שעמדה לה הומחתה לנאמן. ברוח דומה, נטען כי הקבוצה אינה מעוניינת בניהול בקשת האישור, שכן במסגרת הסדר הנושים היא בחרה בנאמן על מנת שיעמוד על זכויותיה; והוא מצידו מצא לממש את זכויות התביעה באמצעות הגשת תביעות כספיות, ולא במתכונת של תובענה ייצוגית. עוד טענה איפקס כי אין לאפשר ניהול שני הליכים משפטיים נפרדים כלפיה, בגין אותה עילה; ובכל מקרה מאחר שהן בקשת האישור הן תביעת הנאמן מתבססות על אותה מסכת עובדתית ואף מתמקדות באותה טענה, לא ניתן לבררן במקביל.

 

           ביום 15.7.2018 הגיש הנאמן התייחסות לבקשת הסילוק, לאחר שזו נתבקשה על ידי בית המשפט המחוזי. הנאמן הבהיר כי קבוצת מחזיקי אגרות החוב המחתה לו את זכויות התביעה שלהם, אך קבוצת המחזיקים לשעבר לא עשתה כן. משכך, נטען כי אין זהות מלאה בין הקבוצה שמבוקש לייצג בבקשת האישור, שכוללת הן את קבוצת המחזיקים לשעבר הן את קבוצת מחזיקי אגרות החוב, לבין הקבוצה שהמחתה את זכויות התביעה שלה לנאמן במסגרת הסדר הנושים – ושמכוח המחאה זו הוגשה תביעת הנאמן. עוד נאמר כי בקשת האישור ותביעת הנאמן מתבססות על מסכת עובדתית שונה; ובנוסף, הנזק שבגינו הוגשה תביעת הנאמן שונה, לפחות בחלקו, מהנזק הנטען בבקשת האישור. על יסוד כלל האמור, סבר הנאמן כי אין מניעה לנהל את בקשת האישור במקביל לתביעת הנאמן.

 

5.        בהחלטה מיום 30.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הסילוק. נקבע כי בהינתן הבהרת הנאמן שלפיה קבוצת המחזיקים לשעבר לא המחתה לו את זכויות התביעה שלה, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, אין מקום לסלק על הסף את בקשת האישור שכן "אין מדובר בעילה או טענה שעל פניה שוללת את מעמדה של המבקשת (מונרוב- ע'ב'), וככלל יש לנהוג זהירות בסילוק תובענה על הסף". כן נקבע כי בהתחשב בעובדה שהקבוצה שמבוקש לייצגה אינה חופפת לקבוצה שבשמה הוגשה תביעת הנאמן, ולנוכח אופיו המקדמי של הליך בקשת האישור, אין מקום לדון ביתר הטענות שהועלו במסגרת בקשת הסילוק. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

 

           להשלמת התמונה, יצוין כי בו ביום שבו הוגשה בקשת הסילוק, הגיש בריטמן בקשה נפרדת מטעמו לעיכוב ולחלופין לסילוק אחד משני ההליכים שמתנהלים בעניין הפרטים המטעים בתשקיף – בקשת האישור ותביעת הנאמן. בקשה זו נדחתה בהחלטה מום 1.3.2018 מן הטעם שבריטמן אינו משיב לבקשת האישור, אלא רק לבקשה להגשת הודעת צד ג'; ולא הוגשה בקשת רשות ערעור מצידו בנדון.

 

בקשת רשות הערעור

 

6.        בבקשה חוזרת איפקס על הטענות שהעלתה בבקשת הסילוק; וטוענת כי יש להתערב בהחלטה בהיותה חסרה ובלתי מנומקת, ובהינתן שבית משפט מחוזי לא נתן דעתו לכלל הטענות שבגינן הוגשה בקשת הסילוק. לטענתה, יש להכריע בשאלה אם מונרוב המחתה את זכות התביעה שלה לנאמן במסגרת הסדר הנושים לפני שתידון בקשת האישור לגופה, שאם לא כן – תיאלץ איפקס להתגונן בשני הליכים מקבילים מכוח אותן זכויות תביעה. בעניין זה טוענת איפקס כי ההכרעה בשאלה זו לא דורשת בירור משפטי מעמיק מלבד פירוש הוראות הסדר הנושים; ובהקשר זה מוסיפה איפקס כי עיון בהסדר הנושים מצביע בבירור על כך שהוא חל על כלל נושי החברה, וביניהם מחזיקי אגרות החוב שלה – בין אם החזיקו בהן במועד אישור הסדר הנושים, בין אם לאו. כן נטען כי אף שתי הטענות הנוספות שהועלו בבקשת הסילוק דורשות הכרעה מיידית, ובהקשר זה שבה איפקס על הטענה כי במסגרת הסדר הנושים הביעו הנושים את עמדתם המפורשת כי הם מעוניינים שהנאמן (והוא בלבד) יעמוד על מיצוי זכויותיהם; ועוד נטען כי התוצאה של הותרת בקשת האישור על כנה היא ניהול שני הליכים מקבילים נגד איפקס באותו עניין ובאותה עילה.

 

           מונרוב מצידה עומדת על דחיית הבקשה. לטענתה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי שמצדיק התערבות ערכאת הערעור בשלב זה של הדיון, זאת בפרט בהינתן ההלכה שסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שמור למקרים חריגים וקיצוניים. לדבריה, טענות איפקס בבקשת הסילוק מתמצות, לכל היותר, בגודלה של הקבוצה; וממילא הן אינן מתאימות למסגרת הדיונית של סילוק על הסף בהינתן שהן דורשות בירור עובדתי, ראייתי ומשפטי מקיף. לגופם של דברים, נטען כי הסדר הנושים אינו מאיין את בקשת האישור בראש ובראשונה מאחר שהוא אושר לאחר שבקשת האישור הוגשה, וככל שהכוונה הייתה להביא לסיום ההליך הייצוגי – נדרש היה לציין זאת ברחל בתך הקטנה במסגרת הסדר הנושים; ובכל מקרה אין בהמחאת זכויות תביעה עתידיות משום ויתור על תביעה שהוגשה קודם לכך. כן נטען, וזה העיקר, כי אין חפיפה בין הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור לבין מי שהמחה את זכויות התביעה שעומדות לו במסגרת הסדר הנושים, שכן במסגרת הקבוצה המיוצגת נכללים מחזיקי אגרות חוב שמכרו את אגרות החוב שלהם עוד קודם לאישור הסדר הנושים – ואלה אינם נכללים במסגרת הסדר הנושים, והנאמן אינו מוסמך לייצג אותם. עוד מוסיפה מונרוב כי אין כל קשר בין תביעת הנאמן לבקשת האישור (זולת העובדה ששתיהן נסבות על הכללת פרטים מטעים בתשקיף) – עניינן במסכת עובדתית וטענות משפטיות שונות בתכלית; תביעת הנאמן כוללת רשימה ארוכה של נתבעים שלא נכללו בבקשת האישור; והסעדים שנתבקשו בכל אחד מההליכים שונים זה מזה.

 

7.        המשיבים 5-3 מותירים את ההכרעה בבקשת רשות הערעור לשיקול דעת בית המשפט; וכך גם הנאמן, שצירף לתשובתו את ההתייחסות שהגיש בנדון לבית המשפט המחוזי. בריטמן מצידו תומך בקבלת הבקשה מן הטעמים שפורטו בה, ומזכיר כי הוא עצמו הגיש בקשה לסילוק בקשת האישור מנימוקים דומים.

 

דיון והכרעה

 

8.        לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובות שהוגשו לה, על הנספחים שצורפו להן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

 

9.        הלכה היא כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהחלטות דיוניות שעניינן אופן ניהול ההליך; והדברים אמורים במיוחד מקום שמדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף של בקשת לאישור תובענה כייצוגית – בהינתן המדיניות "הנוקשה" שחלה לכתחילה ביחס לבקשות מעין אלה. כידוע, סילוק תביעה על הסף שמור למקרים חריגים, זאת על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בסילוק של בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהיא כשלעצמה נושאת אופי של הליך מקדמי. בהתאם, סילוק על הסף של בקשת אישור ייעשה אך באותם מקרים שבהם ברור "שאין בבקשה ולא כלום", והיא אינה אלא "בקשת סרק", או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה – ומשכך בית משפט לא ייעתר לבקשה לסילוק שדורשת בירור עובדתי או משפטי נכבד (רע"א 4243/19 Google LLC. (לשעבר Google Inc.) נ' ברם, פסקה 5 (16.7.2019); רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן, פסקה 8 והאסמכתאות שם (3.12.2018)). 

 

10.      בענייננו, בית המשפט דחה את בקשת הסילוק מהטעם שלא היה בה כדי לשמוט את הקרקע מתחת למעמדה של מונרוב כמבקשת מייצגת – ולא מצאתי הצדקה להתערב בכך. ההחלטה מבוססת על ההנחה (שקיבלה ביטוי בעמדת הנאמן) כי קבוצת המחזיקים לשעבר, שלטענת מונרוב היא נמנית עם החברים בה, לא המחתה לנאמן את זכויות התביעה שלה; ובהתאם לכך נקבע כי על פניו, ובלא לטעת מסמרות, לא נשלל מעמדה של מונרוב באופן שמצדיק את סילוק בקשת האישור על הסף. בהמשך נקבע כי אין צורך להידרש בשלב זה ליתר הטענות שהועלו בבקשת הסילוק, וגם בכך אין להתערב.

 

           השאלה אם הסדר הנושים ותביעת הנאמן שהוגשה בעקבותיו "מאיינים" את בקשת האישור היא סוגיה שדורשת בירור עובדתי ומשפטי; ואין בעצם העלתה כדי לשמוט איזה מיסודות בקשת האישור. משאלה פני הדברים, נראה כי בדין נמנע בית המשפט מלהכריע בטענות שהועלו בבקשת הסילוק בנפרד מהדיון בבקשת האישור, שהוא כאמור הליך מקדמי כשלעצמו; וממילא מדובר בהחלטה החוסה בגדרי שיקול הדעת הרחב שנתון לערכאה הדיונית. יצוין בהקשר זה כי שתי הטענות הנוספות שבבקשת הסילוק (לעניין בחירת "הקבוצה" בנאמן כמי שיממש את זכויות התביעה שלה, והעדר יכולת לנהל שני הליכים מקבילים), הן טענות נלוות לטענה העיקרית בעניין החפיפה שלכאורה מתקיימת בין הקבוצה שמבוקש לייצג בבקשת האישור לקבוצה שהמחתה את זכויות התביעה שלה לנאמן; ומשכך אין תימה בכך שבית המשפט המחוזי לא מצא לבררן בשלב זה של הדיון, משנמצא שהטענה בעניין "החפיפה" אינה שומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור. מכל מקום, וזה העיקר, אין בדחיית בקשת הסילוק משום הכרעה בטענות שהועלה במסגרתה; כל שנקבע הוא שהטענות אינן מערערות את אדני בקשת האישור באופן המצדיק שימוש בכלי הקיצוני של סילוק בקשת האישור על הסף, והן יתבררו לגופן במסגרת הדיון בבקשת האישור.

          

11.      על יסוד האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשת (איפקס) תישא בהוצאותיה של המשיבה 1 (מונרוב) בשיעור של 10,000 ש"ח. בנסיבות המקרה לא מצאתי לפסוק הוצאות לטובת יתר בעלי הדין.

 

           ניתנה היום, ‏כ"א בתמוז התשע"ט (‏24.7.2019).

 

 

 

 

 

 

 

 

ש ו פ ט ת

 

_________________________

 

הסרת המסמך
טען מסמכים נוספים