אילוז חגית נ. הכונס הרשמי | חיפוש פסקי דין ברשת בחינם - ישראקורט

אילוז חגית נ. הכונס הרשמי

ע"א 7483/19
תאריך: 29/01/2020

 

בבית המשפט העליון

 

ע"א  7483/19

 

 

לפני:  

כבוד הנשיאה א' חיות

 

המערער:

חגית אילוז

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. הכונס הרשמי

 

2. חב' א.ד.ר בניין ופיתוח

 

3. אלעד אילוז

 

4. עו"ד עדי גילה חכמון - מפרקת

 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 5.11.2019 בפר"ק 38779-09-16 ובפש"ר 46266-09-17 שניתנה על ידי השופט ע' טאהא

 

בשם המערערת:                     עו"ד ישראל עזיאל; עו"ד גור טננבאום

בשם המשיב 1:                      עו"ד אסף ברקוביץ'

בשם המשיבים 3-2:                עו"ד נועם בר דוד; עו"ד הדר וייס

בשם המשיבה 4:                    בעצמה

 

 

פסק-דין

 

 

           ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא) מיום 5.11.2019 בפר"ק 38779-09-16 ובפש"ר 46266-09-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

 

1.            החל משנת 2016 מתנהל בפני בית המשפט המחוזי בנצרת הליך חדלות פירעון בעניינה של המשיבה 2 (להלן: החברה והליך הפירוק), שנוהלה על-ידי המשיב 3 ואביו (להלן: אלעד ומיקי) ובחודש נובמבר 2016 ניתן צו פירוק לחברה והמשיבה 4 מונתה כמפרקת שלה (להלן: המפרקת). ביום 14.9.2017 קבע בית המשפט כי אלעד ניהל את נכסי החברה במרמה והטיל עליו אחריות אישית למלוא חובותיה. בהתאם לכך ביקשה המפרקת במסגרת הליך פשיטת הרגל של אלעד (להלן: הליך פשיטת הרגל), אשר נותב גם הוא לטיפולו של המותב, להכריז עליו כפושט רגל ובחודש נובמבר 2017 ניתן צו כינוס בעניינו של אלעד והמפרקת מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסיו. בחודש ינואר 2018 הגישה המפרקת במסגרת הליך פשיטת הרגל בקשה לביטול הענקה ביחס לנכס מסוים בכפר תבור (להלן: הנכס), שעל-פי הטענה הועבר מאלעד לאמו – היא המערערת דנן – לאחר שבעבר נקנה על-ידי אלעד מהוריו. בקשה דומה הוגשה גם בהליך הפירוק של החברה, וביום 29.1.2018 הורה בית המשפט כי שתי הבקשות יידונו במאוחד. במסגרת תשובותיה לבקשות אלו טענה המערערת, בתמצית, כי רכשה את הנכס מאלעד כדין ובתמורה מלאה. לשם הוכחת טענותיה הפנתה המערערת להסכם מכר ולאסמכתאות לכך שהתמורה עבור הנכס שולמה, בין היתר, באמצעות הלוואות שנטלה מחברת א.ד.ר בניין ופיתוח בע"מ (המשיבה 2 ולהלן: חברת אדר) שבה שימש מיקי – בן זוגה של המערערת ואביו של אלעד – בתפקיד ניהולי.

 

2.            במקביל להליכי חדלות הפירעון הנ"ל, התנהלה בפני המותב דנן תובענה אזרחית שהגישה חברת אדר נגד מיקי והמערערת בשנת 2017 (ת"א 40728-05-17; להלן: ההליך האזרחי). במסגרת ההליך האזרחי עתרה חברת אדר להורות על בטלות הסכם הבנות שבמסגרתו התחייבה להעביר למערערת מחצית מן הזכויות במגרש מסוים, וכן על בטלות כתב המחאת זכויות בו המחתה חברת אדר למיקי את זכויותיה במגרש עד לסכום של מיליון ש"ח. זאת, כך לטענת חברת אדר, מן הטעם שהמסמכים האמורים זויפו על-ידי מיקי. בפסק-דינו מיום 20.10.2019 קיבל בית המשפט את התובענה בחלקה במובן זה שהורה על ביטול הסכם ההבנות (להלן: פסק הדין). במסגרת הדיון בשאלת אותנטיות כתב ההמחאה, עמד בית המשפט על טיב מערכת היחסים בין מיקי ובין חברת אדר לשם בחינת השאלה האם ההתחייבויות שהיו כלולות בכתב ההמחאה היו חריגות בנוף העברות התשלומים מחברת אדר למיקי ואם סביר שכתב ההמחאה אכן זויף לנוכח מאפייניה של מערכת יחסים זו. בהקשר זה בחן בית המשפט העברות כספים שונות שהתבצעו בין חברת ארד למיקי ולאלעד, אשר לגביהן טען מיקי כי מדובר בכספי הלוואה שנטל ביחד עם המערערת מחברת אדר במטרה לרכוש את הנכס מאלעד. וכך נקבע, בין היתר, בהקשר זה:

 

"כפי שציינתי ברקע העובדתי של פסק הדין, מערכת היחסים בין מיקי אילוז לבין חברת אדר ומעמדו של מיקי  בחברה לא הובררו עד תום [...] גרסת מיקי אילוז וחברת אדר שהסכומים שהעבירה חברת אדר לאלעד אילוז הם כספי הלוואה ושחגית [המערערת] ומיקי אילוז חייבים להשיבם לחברת אדר מעוררת תהיות וסימני שאלה רבים מאוד [...] ואין כל ראיה לכך שסכומים אלה אכן שולמו לאלעד אילוז [...] על אף שלכאורה מדובר בכספי הלוואה, מיקי וחגית אילוז [המערערת] מעולם לא החזירו כספים אלה או חלק מהם לחברת אדר, ולמעשה עד היום הם חייבים לכאורה לחברת אדר סכומים אלה. לא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע סכומים אלה לא הושבו לחברת אדר עד היום. זאת ועוד, על אף שחגית אילוז [המערערת] חתמה לטובת חברת אדר על שטר משכנתא להבטחת פירעון ההלוואה שלכאורה קיבלו חגית ומיקי אילוז מאדר, שטר משכנתא זה מעולם לא נרשם ולמעשה עד היום, לא נרשמה לטובת חברת אדר משכנתא או הערת אזהרה על הבית להבטחת השבת כספי ההלוואה" (פסקה 39 לפסק הדין).

 

3.            ביום 5.11.2019 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלדון בהליכי חדלות הפירעון. זאת, נוכח טענתה כי הקביעות שנכללו בפסק הדין באשר להלוואות שהמערערת נטלה לכאורה לצורך תשלום תמורת הנכס לאלעד מלמדות על כך שדעתו של המותב בשאלה אם אכן מדובר בהלוואה – ידועה מראש. בית המשפט דחה את הבקשה באותו היום, כדלקמן:

 

"אין בקביעות בפסק הדין שניתן בסכסוך שהתנהל בין חברת אדר לבין המבקשת [המערערת] ובן זוגה מיקי אילוז כדי ללמד שהמותב הדן בתיק גיבש עמדה באשר למערכת היחסים בין המבקשת [המערערת] לבין בנה אלעד אילוז ובאשר להסכם המכר שנכרת על פי הנטען ביניהם. הקביעות בפסק הדין התבססו על מערך הראיות שהובאו בפניו באותו תיק, כאשר ההכרעה במחלוקת בנוגע לרכישת הבית חזרה מהבן אלעד תתבסס על מערך הראיות שיציגו הצדדים במחלוקת זו. יתירה מכך, מעיון בפסק הדין שניתן בתביעת אדר עולה, כי בית המשפט העלה תהיות באשר למהות הכספים שהועברו מחברת אדר למבקשת ולבן זוגה, באשר למעמדו של בן זוגה של המבקשת בחברת אדר ובאשר למערכת היחסים בין חברת אדר לבין מיקי אילוז. גם אם נושאים אלה משיקים בצורה כזו או אחרת למחלוקת בנוגע לבית המגורים בו מתגוררת המבקשת, אין בקביעות אלה כדי ללמד שמותב זה כבר גיבש עמדה כלשהי, מוקדמת או אחרת, באשר להסכם המכר בין המבקשת לבין בנה אלעד אילוז ובאשר לבעלות בבית מגורים בו היא מתגוררת".  

 

4.            מכאן הערעור דנן, שבו שבה המערערת על טענותיה בפני בית המשפט קמא. המערערת מטעימה כי הגישה זה מכבר את מלוא ראיותיה בנוגע לסוגיית התמורה ששילמה עבור הנכס, וכי אותן ראיות בדיוק הוגשו על-ידה במסגרת ההליך האזרחי שהתנהל מול חברת אדר. המערערת סבורה כי האופן שבו ניתח בית המשפט את הראיות האמורות בפסק-דינו לא מותיר ספק כי עמדתו בסוגיה גובשה כך ועל כן, מתעורר חשש ממשי למשוא פנים כלפיה בהליכי חדלות הפירעון. 

 

5.            המפרקת והכונס הרשמי טוענים כי דין הערעור להידחות. לשיטתם, הקביעות בפסק הדין באשר ליחסיהם של מיקי וחברת אדר יש בהן לכל היותר ללמד כי לא הובאו ראיות לתשלום התמורה מהמערערת לאלעד. הם סבורים עוד כי קביעות אלה אינן עומדות בליבת פסק הדין וכי אין בהן כדי להעיד על "נעילת" דעתו של בית המשפט בנושא.

 

           חברת אדר הותירה את ההכרעה בערעור לשיקול-דעת בית המשפט.

 

           ביום 11.11.2019 נעתרתי לבקשת המערערת והוריתי על הפסקת ההליכים המתנהלים בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור דנן.

 

6.            לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו ובתשובות לו אני סבורה כי דין הערעור להתקבל. אמנם, לא אחת נפסק כי ניהולו של הליך קודם על ידי המותב בעניינו של אחד הצדדים אין בו כשלעצמו כדי להקים עילת פסלות ועל המבקש את פסילת המותב להוכיח כי קיים חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 3542/19 חמודה חמודה בע"מ נ' זועבי, פסקה 6 (18.7.2018)). עם זאת, דומני כי נסיבות המקרה דנן מובילות למסקנה ולפיה יש מקום לקבל את הערעור ולהורות על פסילת המותב.

 

7.            כפי שקבע בית המשפט קמא, ההכרעה בסוגיית ההלוואות שנטלו לכאורה מיקי והמערערת מחברת אדר לשם רכישת הנכס מבנם אלעד, לא עמדה בלב ההליך האזרחי ומעיון בפסק הדין שניתן עולה כי הדיון בה לא היה הכרחי לצורך ההכרעה בסכסוך בין הצדדים באותו מקרה. עם זאת, קביעות בית המשפט בהקשר זה היו מפורטות ומנומקות, ויש בהן כדי להעיד על עמדה מגובשת בסוגיה המרכזית העומדת על הפרק בהליך נושא הערעור דנן. קרי: האם המערערת ומיקי אכן שילמו תמורה בעבור הרכישה החוזרת לכאורה של הנכס מבנם אלעד. מתשובת המערערת לבקשה שהגישה המפרקת למתן הוראות בעניין ביטול ההענקה ביחס לנכס, עולה כי היא טוענת ששילמה עבור הנכס סכום של 1,600,000 ש"ח מתוכו נתח נכבד שולם לטענתה מכספים שניתנו כהלוואה מחברת אדר. בכל הנוגע לכספים אלו, נראה כי התשתית הראייתית שתעמוד בפני בית המשפט בהליך נושא הערעור דנן, דומה עד כדי זהות לזו שאליה התייחס בית המשפט בפסק הדין בהליך האזרחי ושעל בסיסה קבע את אשר שקבע (פסקה 39 לפסק הדין). אכן, בית המשפט ציין בהחלטתו כי דעתו אינה "נעולה" ולא מצאתי, חלילה, מקום להטיל ספק ביושרתו ומקצועיותו של בית המשפט. עם זאת צירופן של נסיבות אובייקטיביות, שאינן מבוססות על תחושות המערערת גרידא, ובראשן הדמיון בתשתית הראייתית בשני ההליכים והעמדה הברורה שהביע בית המשפט באשר לסוגיה העובדתית העומדת בליבת הבקשה לביטול ההענקה, מובילים אל המסקנה כי דין הערעור להתקבל.

 

           

           אשר על כן, הערעור מתקבל. אין צו להוצאות.

 

 

           ניתן היום, ‏ג' בשבט התש"פ (‏29.1.2020).

 

 

 

 

 

 ה נ ש י א ה

 

_________________________

הסרת המסמך

מסמכים נוספים

הסרת כל המסמכים
טען מסמכים נוספים